• (א) לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים, כנראה שמו של הלחן או השיר שעל פיו נבנה המזמור, לְדָוִד מִכְתָּם, סוג מזמור, אולי מזמור מפואר, שחובר בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת, בשעה שברח ממולדתו וממלכו ומצא לו חסות שלא הייתה בטוחה הרבה יותר - בגת הפלשתית. (ב) חָנֵּנִי, רחם עלי, אֱלֹֹהִים, כִּי שְׁאָפַנִי, רומס אותי ורוצה לבלוע אותי אֱנוֹשׁ, כָּל-הַיּוֹם לֹחֵם יִלְחָצֵנִי. (ג) שָׁאֲפוּ שׁוֹרְרַי, שונאי כָּל-הַיּוֹם. חנני כִּי רַבִּים לֹחֲמִים לִי, נגדי, יושב מָרוֹם. (ד) יוֹם, בזמן שבו אִירָא, אני פוחד, אֲנִי גם אֵלֶיךָ אֶבְטָח, שכן הפחד נובע מהסתכלות של מטה, ואילו הביטחון מבוסס על הסתכלות של מעלה. דוד מתחזק בביטחונו - (ה) בֵּאלֹֹהִים אֲהַלֵּל דְּבָרוֹ. אני מאדיר את דברו של אלוקים שיושיעני. בֵּאלֹֹהִים בָּטַחְתִּי, וכיוון שהוא תומך בי ועוזר לי לֹא אִירָא, כי מַה-יַּעֲשֶׂה בָשָׂר לִי?! (ו) שונאי כָּל-הַיּוֹם את דְּבָרַי יְעַצֵּבוּ, סותרים וממרים;[1] גורמים לי דברי עצב;[2] או: דיבורַי הם נושא מחשבותיהם ועסקיהם, ועָלַי כָּל-מַחְשְׁבֹתָם לָרָע. (ז) יָגוּרוּ, יִצְפּוֹנוּ, הם גרים במקומות סתר, הֵמָּה את עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ, הם אורבים לי וממתינים כדי לפקח על כל צעד שאני עושה, כַּאֲשֶׁר קִוּוּ ומתכוננים לקחת את נַפְשִׁי. (ח) עַל, בגלל אָוֶן, רֶשע פַּלֶּט לָמוֹ, עשה אותם פליטים. בְּאַף, בכעס עַמִּים הוֹרֵד, השפל, אֱלֹֹהִים. (ט) את נֹדִי, נדודַי וטלטלותי סָפַרְתָּה, אתה מונה ובודק. אינך מתעלם מגלויותי ומייסורי. אדרבא, אתה נוצר אותם אצלך. אָתָּה שִׂימָה דִמְעָתִי בְנֹאדֶךָ, אם יש לך מְכל שבו אתה אוסף את הדמעות, שים גם את דמעתי בתוכו, הֲלֹא אמנם תהיה דמעתי זו בְּסִפְרָתֶךָ, במספרך, ברשימתך. (י) אני מקווה שאָז יָשׁוּבוּ אוֹיְבַי אָחוֹר, בְּיוֹם שבו אֶקְרָא, ואתחנן אליך. ובכל מקרה זֶה הדבר שיָדַעְתִּי בביטחון - כִּי אֱלֹֹהִים עוזר לִי. (יא) בֵּאלֹֹהִים - שהוא שם המדגיש את מידת הדין, אֲהַלֵּל דָּבָר. בַּה' - שהוא שם המדגיש את מידת הרחמים, אֲהַלֵּל דָּבָר. אני מהלל אותו גם על הרעה וגם על הטובה. (יב) בֵּאלֹֹהִים בָּטַחְתִּי, לֹא אִירָא. מַה-יַּעֲשֶׂה אָדָם לִי. ואני מתחייב: (יג) עָלַי, אֱלֹֹהִים, לשלם נְדָרֶיךָ, את הנדרים שנדרתי לך. אֲשַׁלֵּם תּוֹדֹת לָךְ, אקריב לך קרבנות תודה, או גם תשלומי תודה אחרים, (יד) כִּי הִצַּלְתָּ את נַפְשִׁי מִמָּוֶת, הֲלֹא שמרת את רַגְלַי מִדֶּחִי, ממעידה וכישלון. ובמקום זה אגיע לְהִתְהַלֵּךְ לִפְנֵי אֱלֹֹהִים בְּאוֹר הַחַיִּים. [1] מורה נבוכים ח"א כט. [2] ראו רש"י, ראב"ע ומצודות. פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
|