ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד׃ הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל־תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי׃ הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה׃ מִקּוֹל אוֹיֵב מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע כִּי־יָמִיטוּ עָלַי אָוֶן וּבְאַף יִשְׂטְמוּנִי׃ לִבִּי יָחִיל בְּקִרְבִּי וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי׃ יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת׃ וָאֹמַר מִי־יִתֶּן־לִּי אֵבֶר כַּיּוֹנָה אָעוּפָה וְאֶשְׁכֹּנָה׃ הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד אָלִין בַּמִּדְבָּר סֶלָה׃ אָחִישָׁה מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה מִסָּעַר׃ בַּלַּע אֲדֹנָי פַּלַּג לְשׁוֹנָם כִּי־רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר׃ יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ עַל־חוֹמֹתֶיהָ וְאָוֶן וְעָמָל בְּקִרְבָּהּ׃ הַוּוֹת בְּקִרְבָּהּ וְלֹא־יָמִישׁ מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ וּמִרְמָה׃ כִּי לֹא־אוֹיֵב יְחָרְפֵנִי וְאֶשָּׂא לֹא־מְשַׂנְאִי עָלַי הִגְדִּיל וְאֶסָּתֵר מִמֶּנּוּ׃ וְאַתָּה אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי׃ אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ׃ ישימות [יַשִּׁי] [מָוֶת ] עָלֵימוֹ יֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים כִּי־רָעוֹת בִּמְגוּרָם בְּקִרְבָּם׃ אֲנִי אֶל־אֱלֹהִים אֶקְרָא וַה' יוֹשִׁיעֵנִי׃ עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי׃ פָּדָה בְשָׁלוֹם נַפְשִׁי מִקֲּרָב־לִי כִּי־בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי׃ יִשְׁמַע אֵל וְיַעֲנֵם וְיֹשֵׁב קֶדֶם סֶלָה אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת לָמוֹ וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹהִים׃ שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו חִלֵּל בְּרִיתוֹ׃ חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו וּקֲרָב־לִבּוֹ רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן וְהֵמָּה פְתִחוֹת׃ הַשְׁלֵךְ עַל־ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא־יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק׃ וְאַתָּה אֱלֹהִים תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא־יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם וַאֲנִי אֶבְטַח־בָּךְ׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
• (א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מַשְׂכִּיל לְדָוִד. (ב) הַאֲזִינָה, אֱלֹֹהִים, לתְפִלָּתִי, ולכל הפחות אבקש אַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי. (ג) הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי כאשר אָרִיד, אקונן, אבכה בְּשִׂיחִי, בסיפור צרותי וכאבי וְאָהִימָה, ארעיש, אשאג, איאנח. (ד) מִקּוֹל אוֹיֵב מתקיף ומחרף, מִפְּנֵי עָקַת, לחץ הרָשָׁע, כִּי הם יָמִיטוּ, מטילים עָלַי אָוֶן, את הרֶשע שלהם, וּבְאַף, מתוך כעס יִשְׂטְמוּנִי, שונאים אותי. (ה) לִבִּי יָחִיל, פוחד בְּקִרְבִּי, וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי. (ו) יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי, וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת, רעד וזעזוע, פחד גדול. (ז) וָאֹמַר: מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר, כנף כַּיּוֹנָה, אָעוּפָה מכאן וְאֶשְׁכֹּנָה, אשב במקום כלשהו. איני מבקש אלא לברוח למקום בטוח - (ח) הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד, אָלִין בַּמִּדְבָּר, בודד אך בטוח. סֶלָה. (ט) אָחִישָׁה, אמהר לחפש מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה, עזה, מִסָּעַר, סופה - מהומה וצרה הקשורה לאויבי: (י) בַּלַּע, הַשמד, או: בלבל, אֲדֹנָי, פַּלַּג, חתוך, הפרד את לְשׁוֹנָם הרע של אויבי, כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר, המעשים הרעים מצויים בכל מקום בעיר: (יא) יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ בחמס וריב עַל חוֹמֹתֶיהָ, וְאָוֶן וְעָמָל, שחיתות ורֶשע נמצאים בְּקִרְבָּהּ. (יב) הַוּוֹת, אסונות, או: מזימות רֶשע בְּקִרְבָּהּ, וְלֹא יָמִישׁ, יזוזו מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ, תככים וּמִרְמָה. כאן מגיע המשורר לנקודה כואבת במיוחד: (יג) כִּי לֹא אוֹיֵב מאז ומעולם הוא מי שיְחָרְפֵנִי, מקלל אותי, שכן אילו היה מדובר באויב ידוע - וְאֶשָּׂא, הייתי מסוגל לשאת את חרפתו, ולֹא מְשַׂנְאִי משכבר עָלַי הִגְדִּיל, מתגבר ומאיים, שהרי אילו היה מדובר בשונא מוכר - וְאֶסָּתֵר, הייתי מוצא דרכים להתחבא מִמֶּנּוּ. (יד) וְאַתָּה - הוא פונה אל רודפו כמדבר אליו מקרוב - הלוא היית אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי, אדם שהערכתי שהוא שווה לי, ואף יותר מזה: אַלּוּפִי, המורה והמפקד שלי וּמְיֻדָּעִי, המכר שלי, (טו) אֲשֶׁר בעבר מתוך קרבת נפש יַחְדָּו נַמְתִּיק, היינו מספרים זה לזה סוֹד, סודות, ובְבֵית אֱלֹֹהִים נְהַלֵּךְ, היינו יחד מהלכים בְּרָגֶשׁ, בהתרגשות, בהתעוררות. כאשר אנשים כל כך קרובים - יתר על כן, אנשים העובדים את ה' יחד - נעשים אויבים זה לזה, הכאב גדול הרבה יותר. דוד מקלל את אויביו: (טז) יַשִּׁי, ישסה, יקומם ה' את המָוֶת עָלֵימוֹ - על רודפַי, שיֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים, כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם, בדירתם, כלומר בְּקִרְבָּם, בחדרי לבבם. (יז) ומה שאֲנִי יכול לעשות - אֶל אֱלֹֹהִים אֶקְרָא, וַה' יוֹשִׁיעֵנִי. (יח) עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה, אתפלל וְאֶהֱמֶה, אזעק, אשתוקק. וַיִּשְׁמַע ה' קוֹלִי. כך אני בטוח, כפי שתמיד הוא שומע קולי ומושיע אותי. את שני הפסוקים הבאים אפשר לראות כסיפור הדברים לאחר זמן או כהיזכרותו של המשורר במקרים רבים מן העבר שבהם הציל אותו ה' ממצוקותיו: (יט) ה' פָּדָה, הציל בְשָׁלוֹם את נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, מן הקרבות שמתחוללים מסביבי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי, בעבור הרבים שתמכו בי. (כ) יִשְׁמַע אֵל לידידַי וְיַעֲנֵם, וְיֹשֵׁב קֶדֶם, הקדוש ברוך הוא, שהווייתו מאז ומקדם, יענם. סֶלָה. ושוב חוזר המשורר לדבר על האויבים בזמן המצוקה: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת, שינויים לָמוֹ, להם ולדרכם. הם ממשיכים לצעוד בדרכם הרעה, וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹֹהִים. (כא) האויב שלי שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו, באנשי שלומו, חִלֵּל בְּרִיתוֹ אתם. (כב) כלפי חוץ חָלְקוּ, היו חלקות מַחְמָאֹת, יותר מחמאה דברי פִּיו, הוא החליק לשון, ואולם קְרָב ומלחמה היו בתוך לִבּוֹ. רַכּוּ דְבָרָיו יותר מִשֶּׁמֶן, וְאולם הֵמָּה - דבריו פְתִחוֹת, חרבות שהוצאו מן הנדן, כלי נשק שלופים. דברי חיזוק כלליים: (כג) הַשְׁלֵךְ עַל ה' את יְהָבְךָ, המשא שלך, העול המעיק עליך, וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, יכיל אותך, יישא את סבלך. הוא לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט, התמוטטות לַצַּדִּיק. (כד) וביחס לאויבים - וְאַתָּה, אֱלֹֹהִים, תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת. אלו שהיו אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, ימותו בקיצור ימים. וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים נה: למנצח בנגינות משכיל לדוד האזינה |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת, מַשְׂכִּיל לְדָוִד.
(ב) הַאֲזִינָה, אֱלֹֹהִים, לתְפִלָּתִי, ולכל הפחות אבקש אַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי. (ג) הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי כאשר אָרִיד, אקונן, אבכה בְּשִׂיחִי, בסיפור צרותי וכאבי וְאָהִימָה, ארעיש, אשאג, איאנח. (ד) מִקּוֹל אוֹיֵב מתקיף ומחרף, מִפְּנֵי עָקַת, לחץ הרָשָׁע, כִּי הם יָמִיטוּ, מטילים עָלַי אָוֶן, את הרֶשע שלהם, וּבְאַף, מתוך כעס יִשְׂטְמוּנִי, שונאים אותי. (ה) לִבִּי יָחִיל, פוחד בְּקִרְבִּי, וְאֵימוֹת מָוֶת נָפְלוּ עָלָי. (ו) יִרְאָה וָרַעַד יָבֹא בִי, וַתְּכַסֵּנִי פַּלָּצוּת, רעד וזעזוע, פחד גדול. (ז) וָאֹמַר: מִי יִתֶּן לִי אֵבֶר, כנף כַּיּוֹנָה, אָעוּפָה מכאן וְאֶשְׁכֹּנָה, אשב במקום כלשהו. איני מבקש אלא לברוח למקום בטוח - (ח) הִנֵּה אַרְחִיק נְדֹד, אָלִין בַּמִּדְבָּר, בודד אך בטוח. סֶלָה.
(ט) אָחִישָׁה, אמהר לחפש מִפְלָט לִי מֵרוּחַ סֹעָה, עזה, מִסָּעַר, סופה - מהומה וצרה הקשורה לאויבי: (י) בַּלַּע, הַשמד, או: בלבל, אֲדֹנָי, פַּלַּג, חתוך, הפרד את לְשׁוֹנָם הרע של אויבי, כִּי רָאִיתִי חָמָס וְרִיב בָּעִיר, המעשים הרעים מצויים בכל מקום בעיר: (יא) יוֹמָם וָלַיְלָה יְסוֹבְבֻהָ בחמס וריב עַל חוֹמֹתֶיהָ, וְאָוֶן וְעָמָל, שחיתות ורֶשע נמצאים בְּקִרְבָּהּ. (יב) הַוּוֹת, אסונות, או: מזימות רֶשע בְּקִרְבָּהּ, וְלֹא יָמִישׁ, יזוזו מֵרְחֹבָהּ תֹּךְ, תככים וּמִרְמָה.
כאן מגיע המשורר לנקודה כואבת במיוחד: (יג) כִּי לֹא אוֹיֵב מאז ומעולם הוא מי שיְחָרְפֵנִי, מקלל אותי, שכן אילו היה מדובר באויב ידוע - וְאֶשָּׂא, הייתי מסוגל לשאת את חרפתו, ולֹא מְשַׂנְאִי משכבר עָלַי הִגְדִּיל, מתגבר ומאיים, שהרי אילו היה מדובר בשונא מוכר - וְאֶסָּתֵר, הייתי מוצא דרכים להתחבא מִמֶּנּוּ. (יד) וְאַתָּה - הוא פונה אל רודפו כמדבר אליו מקרוב - הלוא היית אֱנוֹשׁ כְּעֶרְכִּי, אדם שהערכתי שהוא שווה לי, ואף יותר מזה: אַלּוּפִי, המורה והמפקד שלי וּמְיֻדָּעִי, המכר שלי, (טו) אֲשֶׁר בעבר מתוך קרבת נפש יַחְדָּו נַמְתִּיק, היינו מספרים זה לזה סוֹד, סודות, ובְבֵית אֱלֹֹהִים נְהַלֵּךְ, היינו יחד מהלכים בְּרָגֶשׁ, בהתרגשות, בהתעוררות. כאשר אנשים כל כך קרובים - יתר על כן, אנשים העובדים את ה' יחד - נעשים אויבים זה לזה, הכאב גדול הרבה יותר. דוד מקלל את אויביו: (טז) יַשִּׁי, ישסה, יקומם ה' את המָוֶת עָלֵימוֹ - על רודפַי, שיֵרְדוּ שְׁאוֹל חַיִּים, כִּי רָעוֹת בִּמְגוּרָם, בדירתם, כלומר בְּקִרְבָּם, בחדרי לבבם.
(יז) ומה שאֲנִי יכול לעשות - אֶל אֱלֹֹהִים אֶקְרָא, וַה' יוֹשִׁיעֵנִי. (יח) עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה, אתפלל וְאֶהֱמֶה, אזעק, אשתוקק. וַיִּשְׁמַע ה' קוֹלִי. כך אני בטוח, כפי שתמיד הוא שומע קולי ומושיע אותי.
את שני הפסוקים הבאים אפשר לראות כסיפור הדברים לאחר זמן או כהיזכרותו של המשורר במקרים רבים מן העבר שבהם הציל אותו ה' ממצוקותיו: (יט) ה' פָּדָה, הציל בְשָׁלוֹם את נַפְשִׁי מִקְּרָב לִי, מן הקרבות שמתחוללים מסביבי, כִּי בְרַבִּים הָיוּ עִמָּדִי, בעבור הרבים שתמכו בי. (כ) יִשְׁמַע אֵל לידידַי וְיַעֲנֵם, וְיֹשֵׁב קֶדֶם, הקדוש ברוך הוא, שהווייתו מאז ומקדם, יענם. סֶלָה.
ושוב חוזר המשורר לדבר על האויבים בזמן המצוקה: אֲשֶׁר אֵין חֲלִיפוֹת, שינויים לָמוֹ, להם ולדרכם. הם ממשיכים לצעוד בדרכם הרעה, וְלֹא יָרְאוּ אֱלֹֹהִים. (כא) האויב שלי שָׁלַח יָדָיו בִּשְׁלֹמָיו, באנשי שלומו, חִלֵּל בְּרִיתוֹ אתם. (כב) כלפי חוץ חָלְקוּ, היו חלקות מַחְמָאֹת, יותר מחמאה דברי פִּיו, הוא החליק לשון, ואולם קְרָב ומלחמה היו בתוך לִבּוֹ. רַכּוּ דְבָרָיו יותר מִשֶּׁמֶן, וְאולם הֵמָּה - דבריו פְתִחוֹת, חרבות שהוצאו מן הנדן, כלי נשק שלופים.
דברי חיזוק כלליים: (כג) הַשְׁלֵךְ עַל ה' את יְהָבְךָ, המשא שלך, העול המעיק עליך, וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, יכיל אותך, יישא את סבלך. הוא לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט, התמוטטות לַצַּדִּיק.
(כד) וביחס לאויבים - וְאַתָּה, אֱלֹֹהִים, תּוֹרִדֵם לִבְאֵר שַׁחַת. אלו שהיו אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם, ימותו בקיצור ימים. וַאֲנִי אֶבְטַח בָּךְ.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
