ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לַמְנַצֵּחַ אַל־תַּשְׁחֵת לְדָוִד מִכְתָּם בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי־שָׁאוּל בַּמְּעָרָה׃ חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל־כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת׃ אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי׃ יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם וְיוֹשִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה יִשְׁלַח אֱלֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ׃ נַפְשִׁי בְּתוֹךְ לְבָאִם אֶשְׁכְּבָה לֹהֲטִים בְּנֵי־אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה׃ רוּמָה עַל־הַשָּׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל־הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ׃ רֶשֶׁת הֵכִינוּ לִפְעָמַי כָּפַף נַפְשִׁי כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה נָפְלוּ בְתוֹכָהּ סֶלָה׃ נָכוֹן לִבִּי אֱלֹהִים נָכוֹן לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה׃ עוּרָה כְבוֹדִי עוּרָה הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר אָעִירָה שָּׁחַר׃ אוֹדְךָ בָעַמִּים אֲדֹנָי אֲזַמֶּרְךָ בַּל־אֻמִּים׃ כִּי־גָדֹל עַד־שָׁמַיִם חַסְדֶּךָ וְעַד־שְׁחָקִים אֲמִתֶּךָ׃ רוּמָה עַל־שָׁמַיִם אֱלֹהִים עַל כָּל־הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
• (א) לַמְנַצֵּחַ, אַל-תַּשְׁחֵת, כנראה סימון שיר ישן שעל פיו חובר מזמור זה, לְדָוִד מִכְתָּם שנתחבר בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה. (ב) חָנֵּנִי, אֱלֹֹהִים, חָנֵּנִי, כִּי בְךָ חָסָיָה, חסתה נַפְשִׁי, וּבְצֵל-כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר מעלי הַוּוֹת, הפורענות. (ג) אֶקְרָא לֵאלֹֹהִים העֶלְיוֹן, לָאֵל אשר גֹּמֵר, גומל עָלָי. אפשרות אחרת: זו הבעת תקווה שה' יגמור את ההצלה הזאת; שהרי דוד מצא מחסה זמני, וטרם נמצא פתרון שלם לבעייתו. (ד) יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם את עזרתו וְיוֹשִׁיעֵנִי, חֵרֵף, ייתן לחרפה את שֹׁאֲפִי, זה המשתוקק לבלעני. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן. יִשְׁלַח אֱלֹֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ. (ה) נַפְשִׁי נתונה בְּתוֹךְ לְבָאִם, בין אריות, אֶשְׁכְּבָה בתוך בעלי חיים טורפים הנראים לֹהֲטִים לטרוף אותי, כלומר בקרב בְּנֵי-אָדָם ששִׁנֵּיהֶם הטורפות הן חֲנִית וְחִצִּים, וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה. חיות אנושיות אלו מסוכנות ביותר, מכיוון שבמקום הכלים הטבעיים שלהם יש בידיהם כלי נשק, ובפיהם דיבורים פוגעים המכוונים כנגדי. המשורר פונה אל אלוקים: (ו) רוּמָה, היגלה ברוממותך עַל הַשָּׁמַיִם, אֱלֹֹהִים, וממילא עַל כָּל-הָאָרֶץ ישכון כְּבוֹדֶךָ. (ז) רֶשֶׁת לוכדת הֵכִינוּ לִפְעָמַי, לרגלי, כָּפַף נַפְשִׁי, כדי להוריד ולכפות אותי. כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה, שוחה, חפירה, שבסופו של דבר נָפְלוּ הם עצמם בְתוֹכָהּ. סֶלָה. מכאן ממשיך המזמור בדברי תשבחות:[1] (ח) נָכוֹן, מכוון, מוכן לִבִּי, אֱלֹֹהִים. נָכוֹן לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה, לשיר ולזמר. והמשורר פונה אל עצמו: (ט) עוּרָה, כְבוֹדִי. נפשי, התעוררי. עוּרָה, עורו בראשית הבוקר גם הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר שאני משתמש בהם. אָעִירָה שָּׁחַר, אני מעורר, כביכול, את הבוקר.[2] עוד בטרם האיר היום אני מתחיל בשירתי. (י) אוֹדְךָ בָעַמִּים, אֲדֹנָי, אֲזַמֶּרְךָ, אזמר לך בַּלְאֻמִּים, (יא) כִּי גָדֹל וממלא את כל המציאות, מן הארץ ועַד לשָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד-שְׁחָקִים מגיעה אֲמִתֶּךָ, האמת שלך, קיום הבטחתך. המזמור מסתיים במעין פזמון חוזר: (יב) רוּמָה עַל-שָׁמַיִם, אֱלֹֹהִים, עַל כָּל-הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ.
[1] פסוקים אלו חוזרים, בשינויים קלים, להלן קח. [2] ראו ברכות ד ע"א ורש"י שם.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים נז: למנצח אל תשחת לדוד |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לַמְנַצֵּחַ, אַל-תַּשְׁחֵת, כנראה סימון שיר ישן שעל פיו חובר מזמור זה, לְדָוִד מִכְתָּם שנתחבר בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי שָׁאוּל בַּמְּעָרָה.
(ב) חָנֵּנִי, אֱלֹֹהִים, חָנֵּנִי, כִּי בְךָ חָסָיָה, חסתה נַפְשִׁי, וּבְצֵל-כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר מעלי הַוּוֹת, הפורענות.
(ג) אֶקְרָא לֵאלֹֹהִים העֶלְיוֹן, לָאֵל אשר גֹּמֵר, גומל עָלָי. אפשרות אחרת: זו הבעת תקווה שה' יגמור את ההצלה הזאת; שהרי דוד מצא מחסה זמני, וטרם נמצא פתרון שלם לבעייתו.
(ד) יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם את עזרתו וְיוֹשִׁיעֵנִי, חֵרֵף, ייתן לחרפה את שֹׁאֲפִי, זה המשתוקק לבלעני. סֶלָה, סימן מוסיקלי, או: אכן.
יִשְׁלַח אֱלֹֹהִים חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ.
(ה) נַפְשִׁי נתונה בְּתוֹךְ לְבָאִם, בין אריות, אֶשְׁכְּבָה בתוך בעלי חיים טורפים הנראים לֹהֲטִים לטרוף אותי, כלומר בקרב בְּנֵי-אָדָם ששִׁנֵּיהֶם הטורפות הן חֲנִית וְחִצִּים, וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה. חיות אנושיות אלו מסוכנות ביותר, מכיוון שבמקום הכלים הטבעיים שלהם יש בידיהם כלי נשק, ובפיהם דיבורים פוגעים המכוונים כנגדי.
המשורר פונה אל אלוקים: (ו) רוּמָה, היגלה ברוממותך עַל הַשָּׁמַיִם, אֱלֹֹהִים, וממילא עַל כָּל-הָאָרֶץ ישכון כְּבוֹדֶךָ.
(ז) רֶשֶׁת לוכדת הֵכִינוּ לִפְעָמַי, לרגלי, כָּפַף נַפְשִׁי, כדי להוריד ולכפות אותי. כָּרוּ לְפָנַי שִׁיחָה, שוחה, חפירה, שבסופו של דבר נָפְלוּ הם עצמם בְתוֹכָהּ. סֶלָה.
מכאן ממשיך המזמור בדברי תשבחות:[1] (ח) נָכוֹן, מכוון, מוכן לִבִּי, אֱלֹֹהִים. נָכוֹן לִבִּי אָשִׁירָה וַאֲזַמֵּרָה, לשיר ולזמר. והמשורר פונה אל עצמו: (ט) עוּרָה, כְבוֹדִי. נפשי, התעוררי. עוּרָה, עורו בראשית הבוקר גם הַנֵּבֶל וְכִנּוֹר שאני משתמש בהם. אָעִירָה שָּׁחַר, אני מעורר, כביכול, את הבוקר.[2] עוד בטרם האיר היום אני מתחיל בשירתי. (י) אוֹדְךָ בָעַמִּים, אֲדֹנָי, אֲזַמֶּרְךָ, אזמר לך בַּלְאֻמִּים, (יא) כִּי גָדֹל וממלא את כל המציאות, מן הארץ ועַד לשָׁמַיִם חַסְדֶּךָ, וְעַד-שְׁחָקִים מגיעה אֲמִתֶּךָ, האמת שלך, קיום הבטחתך.
המזמור מסתיים במעין פזמון חוזר: (יב) רוּמָה עַל-שָׁמַיִם, אֱלֹֹהִים, עַל כָּל-הָאָרֶץ כְּבוֹדֶךָ.
[1] פסוקים אלו חוזרים, בשינויים קלים, להלן קח.
[2] ראו ברכות ד ע"א ורש"י שם.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
