audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

מפני חטאינו גלינו מארצנו

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • תפילה
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 3.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר מפני חטאינו גלינו מארצנו
מעגל השנה שלושה רגלים
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ – בגלל חטאינו, הוגלינו על ידי אויבינו מארץ ישראל.
    • וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ – נעשינו רחוקים מאדמתנו, מהארץ, בהיותנו בארצות הגלות.
    • וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת – ואין לנו יכולת לעלות לבית המקדש בשלושת הרגלים, ולקיים את ציווי התורה, "שלוש פעמים בשנה יראה", המובא בהמשך.
    • בְּבֵית בְּחִירָתָךְ – בבית המקדש, המקום אשר בחר הקב"ה כמקום שכינתו. בפסוקים רבים בתנ"ך מכונה מקום המקדש בכינוי "המקום אשר יבחר ה'" (ראו למשל דברים יב, יא).
    • בִּנְוֵה הֲדָרָךְ – בביתך ההדור, המפואר; כינוי נוסף לבית המקדש. נְוֵה – בית, משכן.
    • בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו – כינוי נוסף לבית המקדש. בכמה מקומות בתנ"ך מכונה בית המקדש בכינוי "הבית אשר נקרא שמי עליו" (ראו למשל ירמיהו ז, י), או "בית ה'", כמו בתהלים (קכ"ב, א): "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ".
    • מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְמִקְדָּשָׁךְ – בגלל הידיים שהורמו על בית המקדש להורסו ולהחריבו.
    • יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ – הלוואי שיעלה רצון לפניך לעשות את הדבר הזה; איווי לכך שהקב"ה ירצה את הדבר אותו מבקש המתפלל.
    • וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה – אנא בנה את בית המקדש במהרה בימינו, בקרוב.
    • וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ – אנא עשה שבית המקדש יהיה מכובד ביותר. ככל הנראה על פי הפסוק (חגי ב, ט): "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן".
    • אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ – כינויים לאל, המבטאים פן מסוים של יחסו של המאמין לקב"ה: יחסים של בן ואביו, או יחסים של עבד ומלכו.
    • גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ – מלוך עלינו בצורה גלויה.
    • וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חַי – אנא התגלה ומלוך עלינו באופן שיהיה גלוי ונראה לכל העולם.
    • וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם – קבץ את כל היהודים שהתפזרו בגלויות השונות ברחבי העולם אל ארץ ישראל.
    • בְּרִנָּה – בשירה, בשמחה.
    • בְּשִׂמְחַת עוֹלָם – בשמחה גדולה, בשמחה נצחית, שלא יהיה אחריה עצב. פירוש אחר: שמחת עולם – שמחה שמעולם, שמחה שכבר היתה לעם ישראל כשיצאו ממצרים. מיוסד על הפסוק המופיע (בשינויי נוסח קלים) פעמיים בדברי הנביא ישעיהו: "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". (ישעיהו לה, י).
    • קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ – הקורבנות שהתורה מחייבת אותנו להקריב.
    • תְּמִידִים – קורבנות מסוג קורבן התמיד. את קורבן התמיד היו מקריבים בבית המקדש פעמיים בכל יום ויום: פעם אחת בבוקר ופעם אחת בין הערביים.
    • וּמוּסָפִים – קורבנות מסוג מוסף, שהיו מוקרבים בבית המקדש בימים מיוחדים, כמו: שבתות, ראשי חודשים, שלושת הרגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.
    • מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְ... – אם יום החג היה נופל ביום השבת, היו מקריבים בבית המקדש שני סוגים של קורבן מוסף – אחד של החג, ואחד של השבת. על כן במקרה והרגל חל בשבת, מזכירים בתפילה את שני המוספים: גם של שבת וגם של הרגל, ונוקטים בלשון רבים: "מוּסְפֵי".
    • חַג הַמַּצּוֹת – חג הפסח, לפי אחד מהכינויים שלו בתורה.
    • שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת – שמיני עצרת, החג החל ביום השמיני מתחילת חג הסוכות. זהו החג שבארץ ישראל נחגג גם כיום שמחת תורה.
    • מִקְרָא קֹדֶשׁ – יום שקוראים אותו קודש, יום קדוש ומיוחד, שנוהגים בו בצורה מיוחדת.
    • מֶלֶךְ רַחֲמָן – הקב"ה, שהוא מלך העולם, ומרחם על כל מה שברא.
    • טוֹב וּמֵטִיב – הקב"ה, שהוא טוב, וגורם טובה לאחרים. פירוש אחר (ע"פ פירוש מצודת דוד): הקב"ה מטיב למי שמתפלל ומבקש ממנו, וטוב גם למי שלא מבקש. מיוסד על לשון הפסוק בתהילים (קיט, סח): "טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ".
    • הִדָּרֶשׁ לָנוּ – הימצא לנו, היה נא מצוי וקשוב לבקשתנו.
    • שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ – חזור אלינו ברחמיך, רחם עלינו ושוב להשרות את שכינתך עלינו. דומה ללשון הפסוק בישעיה (סג, טו): "הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ".
    • בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ – בזכות האבות שעשו את רצונך: אברהם, יצחק ויעקב.
    • בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה – בנה מחדש את בית המקדש, שהוא כביכול ביתך, המקום להשראת שכינתך.
    • כּוֹנֵן – ייסד, בנה.
    • הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ – עשה שנראה את בית המקדש בנוי.
    • שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ – שמח אותנו על ידי בנייתו המפוארת.
    • וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוֹכוֹ – החזר את השכינה שלך לתוך בית המקדש; השכינה שגלתה ממקום המקדש בזמן החורבן.
    • וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם – החזר את הכוהנים, צאצאי אהרן הכהן, לעבוד את עבודת הקורבנות בבית המקדש כפי שעבדו שם לפני החורבן.
    • וּלְוִיִּם לְדוּכָנָם – החזר את הלויים, בני שבט לוי, למקום המיועד להם בבית המקדש לשורר שירים לכבודך. לְדוּכָנָם – מדרגות היו בבית המקדש שעליהן היו עומדים הלויים כל יום ושרים מזמורים לקב"ה, ומדרגות אלה כונוּ 'דּוּכָן'.
    • וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם – החזר את היהודים למשכנם, לארץ ישראל.
    • נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה – נעלה לירושלים, ונבוא לבית המקדש כביכול להיראות לפניך, לבקר בביתך.
    • בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ – שלוש פעמים בשנה: פסח, סוכות ושבועות.
    • שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר וגו' – פסוק מלא בספר דברים (טז, טז). מצווה על כל זכר לעלות לבית המקדש בירושלים שלוש פעמים בשנה: בפסח, בסוכות ובשבועות. יֵרָאֶה – יבוא להיראות, כביכול, לפני הקב"ה. כָל זְכוּרְךָ – כל הזכרים שבך. בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר – בבית הבחירה, בית המקדש.
    • וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי ה' רֵיקָם – לא יבוא בידיים ריקות, כביכול, אלא יביא אתו קורבנות המיוחדים לחג, "עולות ראייה" ו"שלמי חגיגה".
    • אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ – קורבנות אלה היו יחסיים לפי רמת הפרנסה וההשתכרות של המביא אותם: אדם בעל עושר רב היה מביא עולות מרובות יותר ושלמים מרובים יותר.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?