audio items
snunit
Back to search results

מפני חטאינו גלינו מארצנו

Enlarge text Shrink text
  • Prayer
Play songs in order
All traditions אשכנז - אשכנז כללי ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions אשכנז - אשכנז כללי ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה)
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 3.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
Play songs in order
playerSongImg
Title מפני חטאינו גלינו מארצנו
Cycle of the Year שלושה רגלים
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ – בגלל חטאינו, הוגלינו על ידי אויבינו מארץ ישראל.
    • וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ – נעשינו רחוקים מאדמתנו, מהארץ, בהיותנו בארצות הגלות.
    • וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת – ואין לנו יכולת לעלות לבית המקדש בשלושת הרגלים, ולקיים את ציווי התורה, "שלוש פעמים בשנה יראה", המובא בהמשך.
    • בְּבֵית בְּחִירָתָךְ – בבית המקדש, המקום אשר בחר הקב"ה כמקום שכינתו. בפסוקים רבים בתנ"ך מכונה מקום המקדש בכינוי "המקום אשר יבחר ה'" (ראו למשל דברים יב, יא).
    • בִּנְוֵה הֲדָרָךְ – בביתך ההדור, המפואר; כינוי נוסף לבית המקדש. נְוֵה – בית, משכן.
    • בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו – כינוי נוסף לבית המקדש. בכמה מקומות בתנ"ך מכונה בית המקדש בכינוי "הבית אשר נקרא שמי עליו" (ראו למשל ירמיהו ז, י), או "בית ה'", כמו בתהלים (קכ"ב, א): "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ".
    • מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְמִקְדָּשָׁךְ – בגלל הידיים שהורמו על בית המקדש להורסו ולהחריבו.
    • יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ – הלוואי שיעלה רצון לפניך לעשות את הדבר הזה; איווי לכך שהקב"ה ירצה את הדבר אותו מבקש המתפלל.
    • וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה – אנא בנה את בית המקדש במהרה בימינו, בקרוב.
    • וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ – אנא עשה שבית המקדש יהיה מכובד ביותר. ככל הנראה על פי הפסוק (חגי ב, ט): "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן".
    • אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ – כינויים לאל, המבטאים פן מסוים של יחסו של המאמין לקב"ה: יחסים של בן ואביו, או יחסים של עבד ומלכו.
    • גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ – מלוך עלינו בצורה גלויה.
    • וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חַי – אנא התגלה ומלוך עלינו באופן שיהיה גלוי ונראה לכל העולם.
    • וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם – קבץ את כל היהודים שהתפזרו בגלויות השונות ברחבי העולם אל ארץ ישראל.
    • בְּרִנָּה – בשירה, בשמחה.
    • בְּשִׂמְחַת עוֹלָם – בשמחה גדולה, בשמחה נצחית, שלא יהיה אחריה עצב. פירוש אחר: שמחת עולם – שמחה שמעולם, שמחה שכבר היתה לעם ישראל כשיצאו ממצרים. מיוסד על הפסוק המופיע (בשינויי נוסח קלים) פעמיים בדברי הנביא ישעיהו: "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". (ישעיהו לה, י).
    • קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ – הקורבנות שהתורה מחייבת אותנו להקריב.
    • תְּמִידִים – קורבנות מסוג קורבן התמיד. את קורבן התמיד היו מקריבים בבית המקדש פעמיים בכל יום ויום: פעם אחת בבוקר ופעם אחת בין הערביים.
    • וּמוּסָפִים – קורבנות מסוג מוסף, שהיו מוקרבים בבית המקדש בימים מיוחדים, כמו: שבתות, ראשי חודשים, שלושת הרגלים, ראש השנה ויום הכיפורים.
    • מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְ... – אם יום החג היה נופל ביום השבת, היו מקריבים בבית המקדש שני סוגים של קורבן מוסף – אחד של החג, ואחד של השבת. על כן במקרה והרגל חל בשבת, מזכירים בתפילה את שני המוספים: גם של שבת וגם של הרגל, ונוקטים בלשון רבים: "מוּסְפֵי".
    • חַג הַמַּצּוֹת – חג הפסח, לפי אחד מהכינויים שלו בתורה.
    • שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת – שמיני עצרת, החג החל ביום השמיני מתחילת חג הסוכות. זהו החג שבארץ ישראל נחגג גם כיום שמחת תורה.
    • מִקְרָא קֹדֶשׁ – יום שקוראים אותו קודש, יום קדוש ומיוחד, שנוהגים בו בצורה מיוחדת.
    • מֶלֶךְ רַחֲמָן – הקב"ה, שהוא מלך העולם, ומרחם על כל מה שברא.
    • טוֹב וּמֵטִיב – הקב"ה, שהוא טוב, וגורם טובה לאחרים. פירוש אחר (ע"פ פירוש מצודת דוד): הקב"ה מטיב למי שמתפלל ומבקש ממנו, וטוב גם למי שלא מבקש. מיוסד על לשון הפסוק בתהילים (קיט, סח): "טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ".
    • הִדָּרֶשׁ לָנוּ – הימצא לנו, היה נא מצוי וקשוב לבקשתנו.
    • שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ – חזור אלינו ברחמיך, רחם עלינו ושוב להשרות את שכינתך עלינו. דומה ללשון הפסוק בישעיה (סג, טו): "הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ".
    • בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ – בזכות האבות שעשו את רצונך: אברהם, יצחק ויעקב.
    • בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה – בנה מחדש את בית המקדש, שהוא כביכול ביתך, המקום להשראת שכינתך.
    • כּוֹנֵן – ייסד, בנה.
    • הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ – עשה שנראה את בית המקדש בנוי.
    • שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ – שמח אותנו על ידי בנייתו המפוארת.
    • וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוֹכוֹ – החזר את השכינה שלך לתוך בית המקדש; השכינה שגלתה ממקום המקדש בזמן החורבן.
    • וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם – החזר את הכוהנים, צאצאי אהרן הכהן, לעבוד את עבודת הקורבנות בבית המקדש כפי שעבדו שם לפני החורבן.
    • וּלְוִיִּם לְדוּכָנָם – החזר את הלויים, בני שבט לוי, למקום המיועד להם בבית המקדש לשורר שירים לכבודך. לְדוּכָנָם – מדרגות היו בבית המקדש שעליהן היו עומדים הלויים כל יום ושרים מזמורים לקב"ה, ומדרגות אלה כונוּ 'דּוּכָן'.
    • וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם – החזר את היהודים למשכנם, לארץ ישראל.
    • נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה – נעלה לירושלים, ונבוא לבית המקדש כביכול להיראות לפניך, לבקר בביתך.
    • בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ – שלוש פעמים בשנה: פסח, סוכות ושבועות.
    • שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר וגו' – פסוק מלא בספר דברים (טז, טז). מצווה על כל זכר לעלות לבית המקדש בירושלים שלוש פעמים בשנה: בפסח, בסוכות ובשבועות. יֵרָאֶה – יבוא להיראות, כביכול, לפני הקב"ה. כָל זְכוּרְךָ – כל הזכרים שבך. בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר – בבית הבחירה, בית המקדש.
    • וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי ה' רֵיקָם – לא יבוא בידיים ריקות, כביכול, אלא יביא אתו קורבנות המיוחדים לחג, "עולות ראייה" ו"שלמי חגיגה".
    • אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ – קורבנות אלה היו יחסיים לפי רמת הפרנסה וההשתכרות של המביא אותם: אדם בעל עושר רב היה מביא עולות מרובות יותר ושלמים מרובים יותר.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject