مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מפני חטאינו גלינו מארצנו נוסח ספרדים אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנֶיךָ בְּבֵית בְּחִירָתָךְ, בִּנְוֵה הֲדָרָךְ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְמִקְדָּשָׁךְ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חַי וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ וַהֲבִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לְצִיּוֹן עִירָךְ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, אָנָּא אֱלֹהֵינוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם אֶת־מוּסַף (בשבת במקום "מוסף": מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְ)יוֹם בפסח: חַג הַמַּצּוֹת בשבועות: חַג הַשָּׁבוּעוֹת בסוכות: חַג הַסֻּכּוֹת בשמיני עצרת: שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת הַזֶּה, יוֹם (ביום־טוב יוסיף: טוֹב) מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן - רַחֵם עָלֵינוּ, טוֹב וּמֵטִיב - הִדָּרֶשׁ לָנוּ שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ, בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה, כּוֹנֵן בֵּית מִקְדָּשְׁךָ עַל מְכוֹנוֹ הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ, שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ, וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוֹכוֹ וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם, וּלְוִיִּם לְדוּכָנָם לְשִׁירָם וּלְזִמְרָם, וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם וְשָׁם נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה וְנִשְׁתַּחֲוֶה לְפָנֶיךָ בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי ה' רֵיקָם: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ |
|
קטע תפילה זה נאמר בתפילת מוסף של שלושת הרגלים: פסח, סוכות ושבועות. הוא ממוקם באמצע הברכה המרכזית – "מְקדש ישראל והזמנים" – המיוחדת לשלושה רגלים. הקטע מתמקד בעלייה לרגל ובסדר הקורבנות המיוחד שהונהג בבית המקדש בזמן החג; אך לא פחות מכך עוסק הקטע באובדנהּ העגום של חגיגיות זו, מהרגע שבו חרבה ירושלים, ובתקווה שהיא תשוב על כנה עם הגאולה. מתח זה בין חגיגיות ושמחה מחד לאובדן וחֶסֶר מאידך מְלוֶוה את הקטע כולו, ומהווה את הכוח המניע אותו. הקטע פותח במעין הכאה-על-חטא קולקטיבית: "מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ". בעיצומו של החג השמח, מזכירים המתפללים את הגלות והחורבן, ומצהירים בפני אלוהים ובפני עצמם, שהסיבה להשבתת שמחת החג במקדש נעוצה בחטאיהם; בכך עם ישראל לוקח את האחריות על החורבן והגלות שלו, ותולה אותם בעבירות הקשות שעשה. בהמשך מתוארת אי היכולת לקיים את מצוות התורה הקשורות באותו החג – עלייה לרגל וקורבנות מיוחדים שהוקרבו באותו זמן במקדש. הערגה והגעגוע של המתפלל לבית המקדש מוצאים ביטוי ברצף הכינויים שהוא מעניק לאותו מקום: "בְּבֵית בְּחִירָתָךְ, בִּנְוֵה הֲדָרָךְ, בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו". אחרי תיאור העבר המר, עובר המתפלל לבקש מהקב"ה על העתיד – בניין בית המקדש, קיבוץ הגלויות, וגילוי מלכות ה'. הבקשה לבנייתו המחודשת של המקדש מובילה את המתפלל שוב אל חובת היום: העלייה לרגל והקורבנות המיוחדים לחג שהיה עליו להקריב, כפי שצֻווה בתורה. אולם כעת לא מוזכרת עבודת הרגל במסגרת הכאה על חטא, אלא דווקא בתוך חזון-תקווה לעתיד: "אֶת־מוּסַף יוֹם חַג הַמַּצּוֹת הַזֶּה... נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ". |
| • מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ – בגלל חטאינו, הוגלינו על ידי אויבינו מארץ ישראל. • וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ – נעשינו רחוקים מאדמתנו, מהארץ, בהיותנו בארצות הגלות. • וְאֵין אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת וְלֵרָאוֹת וּלְהִשְׁתַּחֲוֹת – ואין לנו יכולת לעלות לבית המקדש בשלושת הרגלים, ולקיים את ציווי התורה, "שלוש פעמים בשנה יראה", המובא בהמשך. • בְּבֵית בְּחִירָתָךְ – בבית המקדש, המקום אשר בחר הקב"ה כמקום שכינתו. בפסוקים רבים בתנ"ך מכונה מקום המקדש בכינוי "המקום אשר יבחר ה'" (ראו למשל דברים יב, יא). • בִּנְוֵה הֲדָרָךְ – בביתך ההדור, המפואר; כינוי נוסף לבית המקדש. נְוֵה – בית, משכן. • בַּבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ שֶׁנִּקְרָא שִׁמְךָ עָלָיו – כינוי נוסף לבית המקדש. בכמה מקומות בתנ"ך מכונה בית המקדש בכינוי "הבית אשר נקרא שמי עליו" (ראו למשל ירמיהו ז, י), או "בית ה'", כמו בתהלים (קכ"ב, א): "שָׂמַחְתִּי בְּאֹמְרִים לִי בֵּית ה' נֵלֵךְ". • מִפְּנֵי הַיָּד שֶׁנִּשְׁתַּלְּחָה בְמִקְדָּשָׁךְ – בגלל הידיים שהורמו על בית המקדש להורסו ולהחריבו. • יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ – הלוואי שיעלה רצון לפניך לעשות את הדבר הזה; איווי לכך שהקב"ה ירצה את הדבר אותו מבקש המתפלל. • וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה – אנא בנה את בית המקדש במהרה בימינו, בקרוב. • וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ – אנא עשה שבית המקדש יהיה מכובד ביותר. ככל הנראה על פי הפסוק (חגי ב, ט): "גָּדוֹל יִהְיֶה כְּבוֹד הַבַּיִת הַזֶּה הָאַחֲרוֹן מִן הָרִאשׁוֹן". • אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ אֱלֹהֵינוּ – כינויים לאל, המבטאים פן מסוים של יחסו של המאמין לקב"ה: יחסים של בן ואביו, או יחסים של עבד ומלכו. • גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ – מלוך עלינו בצורה גלויה. • וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל חַי – אנא התגלה ומלוך עלינו באופן שיהיה גלוי ונראה לכל העולם. • וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם – קבץ את כל היהודים שהתפזרו בגלויות השונות ברחבי העולם אל ארץ ישראל. • בְּרִנָּה – בשירה, בשמחה. • בְּשִׂמְחַת עוֹלָם – בשמחה גדולה, בשמחה נצחית, שלא יהיה אחריה עצב. פירוש אחר: שמחת עולם – שמחה שמעולם, שמחה שכבר היתה לעם ישראל כשיצאו ממצרים. מיוסד על הפסוק המופיע (בשינויי נוסח קלים) פעמיים בדברי הנביא ישעיהו: "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה, וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ, וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". (ישעיהו לה, י). • קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ – הקורבנות שהתורה מחייבת אותנו להקריב. • תְּמִידִים – קורבנות מסוג קורבן התמיד. את קורבן התמיד היו מקריבים בבית המקדש פעמיים בכל יום ויום: פעם אחת בבוקר ופעם אחת בין הערביים. • וּמוּסָפִים – קורבנות מסוג מוסף, שהיו מוקרבים בבית המקדש בימים מיוחדים, כמו: שבתות, ראשי חודשים, שלושת הרגלים, ראש השנה ויום הכיפורים. • מוּסְפֵי יוֹם הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְ... – אם יום החג היה נופל ביום השבת, היו מקריבים בבית המקדש שני סוגים של קורבן מוסף – אחד של החג, ואחד של השבת. על כן במקרה והרגל חל בשבת, מזכירים בתפילה את שני המוספים: גם של שבת וגם של הרגל, ונוקטים בלשון רבים: "מוּסְפֵי". • חַג הַמַּצּוֹת – חג הפסח, לפי אחד מהכינויים שלו בתורה. • שְׁמִינִי חַג עֲצֶרֶת – שמיני עצרת, החג החל ביום השמיני מתחילת חג הסוכות. זהו החג שבארץ ישראל נחגג גם כיום שמחת תורה. • מִקְרָא קֹדֶשׁ – יום שקוראים אותו קודש, יום קדוש ומיוחד, שנוהגים בו בצורה מיוחדת. • מֶלֶךְ רַחֲמָן – הקב"ה, שהוא מלך העולם, ומרחם על כל מה שברא. • טוֹב וּמֵטִיב – הקב"ה, שהוא טוב, וגורם טובה לאחרים. פירוש אחר (ע"פ פירוש מצודת דוד): הקב"ה מטיב למי שמתפלל ומבקש ממנו, וטוב גם למי שלא מבקש. מיוסד על לשון הפסוק בתהילים (קיט, סח): "טוֹב אַתָּה וּמֵטִיב, לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ". • הִדָּרֶשׁ לָנוּ – הימצא לנו, היה נא מצוי וקשוב לבקשתנו. • שׁוּבָה עָלֵינוּ בַּהֲמוֹן רַחֲמֶיךָ – חזור אלינו ברחמיך, רחם עלינו ושוב להשרות את שכינתך עלינו. דומה ללשון הפסוק בישעיה (סג, טו): "הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ". • בִּגְלַל אָבוֹת שֶׁעָשׂוּ רְצוֹנֶךָ – בזכות האבות שעשו את רצונך: אברהם, יצחק ויעקב. • בְּנֵה בֵיתְךָ כְּבַתְּחִלָּה – בנה מחדש את בית המקדש, שהוא כביכול ביתך, המקום להשראת שכינתך. • כּוֹנֵן – ייסד, בנה. • הַרְאֵנוּ בְּבִנְיָנוֹ – עשה שנראה את בית המקדש בנוי. • שַׂמְּחֵנוּ בְּתִקּוּנוֹ – שמח אותנו על ידי בנייתו המפוארת. • וְהָשֵׁב שְׁכִינָתְךָ לְתוֹכוֹ – החזר את השכינה שלך לתוך בית המקדש; השכינה שגלתה ממקום המקדש בזמן החורבן. • וְהָשֵׁב כֹּהֲנִים לַעֲבוֹדָתָם – החזר את הכוהנים, צאצאי אהרן הכהן, לעבוד את עבודת הקורבנות בבית המקדש כפי שעבדו שם לפני החורבן. • וּלְוִיִּם לְדוּכָנָם – החזר את הלויים, בני שבט לוי, למקום המיועד להם בבית המקדש לשורר שירים לכבודך. לְדוּכָנָם – מדרגות היו בבית המקדש שעליהן היו עומדים הלויים כל יום ושרים מזמורים לקב"ה, ומדרגות אלה כונוּ 'דּוּכָן'. • וְהָשֵׁב יִשְׂרָאֵל לִנְוֵיהֶם – החזר את היהודים למשכנם, לארץ ישראל. • נַעֲלֶה וְנֵרָאֶה – נעלה לירושלים, ונבוא לבית המקדש כביכול להיראות לפניך, לבקר בביתך. • בְּשָׁלֹשׁ פַּעֲמֵי רְגָלֵינוּ – שלוש פעמים בשנה: פסח, סוכות ושבועות. • שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת־פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר וגו' – פסוק מלא בספר דברים (טז, טז). מצווה על כל זכר לעלות לבית המקדש בירושלים שלוש פעמים בשנה: בפסח, בסוכות ובשבועות. יֵרָאֶה – יבוא להיראות, כביכול, לפני הקב"ה. כָל זְכוּרְךָ – כל הזכרים שבך. בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר – בבית הבחירה, בית המקדש. • וְלֹא יֵרָאֶה אֶת־פְּנֵי ה' רֵיקָם – לא יבוא בידיים ריקות, כביכול, אלא יביא אתו קורבנות המיוחדים לחג, "עולות ראייה" ו"שלמי חגיגה". • אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ, כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן־לָךְ – קורבנות אלה היו יחסיים לפי רמת הפרנסה וההשתכרות של המביא אותם: אדם בעל עושר רב היה מביא עולות מרובות יותר ושלמים מרובים יותר. |
| عنوان |
מפני חטאינו גלינו מארצנו |
|---|---|
| دورة العام |
שלושה רגלים |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
