audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • טעמי המקרא
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 2.
    אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
  • 3.
    מזרח אירופה - אוקראינה - מנהג ווהלין
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים עזרא ברנע
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו חיים לוק
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו נתנאל חן
  • 8.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
  • 9.
    תימן - מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) אהרן עמרם
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר תהלים לד: לדוד בשנותו את טעמו
מעגל השנה חגים ומועדים;לכל עת;פסח;שבת
מועד התפילה אחר
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • (א) לְדָוִד, בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ, כאשר העמיד פנים של מי שנטרפה עליו דעתו לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ מלך הפלשתים, וַיְגָרֲשֵׁהוּ אבימלך וַיֵּלַךְ. בבריחתו מפני שאול הגיע דוד אל ארץ פלשתים, והיה חושש שמא הפלשתים יהרגוהו כנקמה על מה שעשה להם. כדי להינצל הציג דוד את עצמו כמשוגע, ובמשוגעים בדרך כלל אין פוגעים לרעה. ואכן מלך פלשתים גירש אותו, ודוד יצא משם בשלום.[1]

    (ב) אֲבָרְכָה אֶת ה' בְּכָל עֵת. גם בעת תשועה וגם בעת מצוקה. אלו ואלו אינן מפריעות לי לברך את ה' על הטובה ועל הרעה - תָּמִיד תְּהִלָּתוֹ בְּפִי.

    דוד מסביר מניין היכולת להלל את ה' בכל עת: (ג) בַּה' תִּתְהַלֵּל נַפְשִׁי. אילו הייתי שקוע בבעיותי, אפשר שהיו לי פקפוקים, אך מכיוון שאני חושב על ה' ועוסק בכבודו ובגדולתו, תמיד אוכל להלל אותו, שהרי אין גדולתו נפגמת גם כשאני סובל ומתייסר. על כן יִשְׁמְעוּ גם עֲנָוִים, המרגישים עצמם קטנים ובלתי חשובים, וְיִשְׂמָחוּ, לפי שאין התהילה הזו מתייחסת אל האדם, אלא לגדולת ה' עצמו. ומכאן באה הקריאה לכול: (ד) גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי, וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו, כי בהודאה לה' הכול יכולים להשתתף.

    עצם הצבתו של ה' במרכז החיים היא מקור של ברכה וחיזוק. ברכה יתרה היא כאשר האדם נוכח שה' שומע לקריאתו ומושיעו. (ה) דָּרַשְׁתִּי, חיפשתי אֶת ה', פניתי אליו וְהוא עָנָנִי, וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי, פחדי, סכנותי הִצִּילָנִי. (ו) מבקשי ה' הִבִּיטוּ, מביטים אֵלָיו וְנָהָרוּ, הם מתמלאים באור, וּפְנֵיהֶם אַל יֶחְפָּרוּ, לא יתביישו ויסתתרו. והוא מסביר: (ז) זֶה העָנִי קָרָא, פנה בבקשה לעזרה, וַה' שָׁמֵעַ, וּמִכָּל צָרוֹתָיו הוֹשִׁיעוֹ, (ח) כי גם כשאין הדבר גלוי לעין, חֹנֶה מַלְאַךְ ה' סָבִיב לִירֵאָיו וַיְחַלְּצֵם, ומציל אותם מצרותיהם.

    ובאותו עניין: (ט) טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב ה'. כדי להגיע לקרבת אלוקים צריך אדם להתנסות בה, והחוויה היא שתלמד אותו את טובו של ה'. אַשְׁרֵי, מאושר הוא הַגֶּבֶר אשר יֶחֱסֶה בּוֹ. בעצם ההתייחסות לה', אף ללא גמול כלשהו, כרוך אושר. ובכל זאת יש לדברים הללו גם משמעות חומרית: (י) יְראוּ אֶת ה' קְדֹשָׁיו, אלה המקדישים עצמם לקדוש ברוך הוא, כִּי אֵין מַחְסוֹר לִירֵאָיו, שכן הוא דואג לספק כל צורכיהם. (יא) אפילו כְּפִירִים, האריות העומדים במלוא כוחם לעתים רָשׁוּ, מתדלדלים, מגיעים למצוקה וְרָעֵבוּ, כשאינם מוצאים ציד, אף שהם כה חזקים ומהירים שאין להם אויבים, ואילו דֹרְשֵׁי ה', אף על פי שלא ניחנו בחוסנם הפיזי של הכפירים, לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב, כי ה' דואג להם.

    כמה דברי הדרכה: (יב) לְכוּ, בָנִים, תלמידים, צעירים, שִׁמְעוּ לִי, יִרְאַת ה' אֲלַמֶּדְכֶם. לא אייעץ לכם כיצד להתנהל בעולם המעשה, אלא אבאר לכם כיצד נוהגים יראי ה', שכאמור, אינם חסרים כל טוב: (יג) מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ, הרוצה חַיִּים, שהוא אֹהֵב יָמִים, את שנות חייו כדי לִרְאוֹת טוֹב בימיו. לאיש זה אייעץ: (יד) נְצֹר, שמור את לְשׁוֹנְךָ מֵרָע, אל תדבר דברים רעים, גם כאשר יש לך סיבות לכעוס, לקלל או להתרעם; וּנצור את שְׂפָתֶיךָ מִלדַּבֵּר מִרְמָה. דבוק באמת; (טו) סוּר, פנה, הימנע מלעסוק או להתמודד עם הרָע הפנימי או החיצוני. לא תמיד צריך לעסוק בו. אפשר להתרחק ולהסתלק ממנו. ובמקום ללחום ברע עֲשֵׂה טוֹב; ובקשריך עם הבריות בַּקֵּשׁ, חפש את השָׁלוֹם, וְאף למעלה מזה - רָדְפֵהוּ. לא תמיד השלום נמצא בהישג (יד) לפעמים צריך אדם לצאת ממסלולו הרגיל כדי לחפש אותו ואף לרדוף אחריו.

    ושוב באשר ליראי ה' וביטחונם: (טז) עֵינֵי ה' פונות אֶל צַדִּיקִים. ה' משגיח עליהם ואינו מניח להם להישאר מבודדים וחסרי ישע, וְאָזְנָיו קשובות אֶל שַׁוְעָתָם. (יז) ולעומת זאת, פְּנֵי, כעסו של ה' בְּעֹשֵׂי רָע. גם בהם ה' מביט, אך בכעס; הוא אינו מאפשר לעולם להיות הפקר, אלא פונה לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ את זִכְרָם של הרשעים. (יח) יראי ה' צָעֲקוּ, וַה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם. אין הוא משגיח רק על הצדיקים ועל היראים הידועים; הוא יורד לראות גם את המסכנים - (יט) קָרוֹב ה' לְנִשְׁבְּרֵי לֵב, לכואבים המיוסרים עד שלבם נשבר, וְאֶת דַּכְּאֵי רוּחַ, אלה המדוכדכים מחמת עוני או מחלה הוא יוֹשִׁיעַ. עולמם של הצדיקים איננו תמיד פשוט וחלק. (כ) אדרבא, רַבּוֹת רָעוֹת העשויות לקרות לצַדִּיק, ואולם בסופו של דבר מִכֻּלָּם יַצִּילֶנּוּ ה'. אמנם הצדיק עשוי לסבול ממצוקה ושברון לב, אך ה' משגיח על חייו. (כא) גם כאשר הוא נופל ונחבל, ה' שֹׁמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו, ואפילו אַחַת מֵהֵנָּה, מהן לֹא נִשְׁבָּרָה. הוא שמור תמיד כדי שלא יאונה לו רע.

    (כב) ובו-בזמן תְּמוֹתֵת רָשָׁע הרָעָה עצמה. לא מדובר כאן רק בעונש משמים לרשעים, אלא הרע מעצם מהותו הוא רעוע ומרעיל, ולפיכך הרעה עצמה סופה להרוג את הרשע החי בה והמחולל אותה, וְשׂנְאֵי צַדִּיק יֶאְשָׁמוּ מעצמם. הם יימצאו אשמים גם בלי כל צורך בהתערבות מלמעלה. ומכיוון שעליהם אין ה' מגן, הרי רעתם ושנאתם הן אלה שיביאו עליהם את עונשם.

    (כג) ובניגוד לרשע, המפקיר עצמו ביד הרע - פֹּדֶה ה' את נֶפֶשׁ עֲבָדָיו, הוא מציל אותם מרעת עצמם ומרעתם של אחרים, וְכך לֹא יֶאְשְׁמוּ כָּל אלה הַחֹסִים בּוֹ, שכן ה' מעניק להם את חסותו ואת הגנתו.

     

    [1] שמואל א' כא,יא - כב,א.

     

    פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?