ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לְדָוִד רִיבָה ה' אֶת־יְרִיבַי לְחַם אֶת־לֹחֲמָי׃ הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה וְקוּמָה בְּעֶזְרָתִי׃ וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר לִקְרַאת רֹדְפָי אֱמֹר לְנַפְשִׁי יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי׃ יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ חֹשְׁבֵי רָעָתִי׃ יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי־רוּחַ וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה׃ יְהִי־דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקּוֹת וּמַלְאַךְ ה' רֹדְפָם׃ כִּי־חִנָּם טָמְנוּ־לִי שַׁחַת רִשְׁתָּם חִנָּם חָפְרוּ לְנַפְשִׁי׃ תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה לֹא־יֵדָע וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר־טָמַן תִּלְכְּדוֹ בְּשׁוֹאָה יִפָּל־בָּהּ׃ וְנַפְשִׁי תָּגִיל בַּה' תָּשִׂישׂ בִּישׁוּעָתוֹ׃ כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ׃ יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס אֲשֶׁר לֹא־יָדַעְתִּי יִשְׁאָלוּנִי׃ יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי׃ וַאֲנִי בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי וּתְפִלָּתִי עַל־חֵיקִי תָשׁוּב׃ כְּרֵעַ־כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי כַּאֲבֶל־אֵם קֹדֵר שַׁחוֹתִי׃ וּבְצַלְעִי שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים וְלֹא יָדַעְתִּי קָרְעוּ וְלֹא־דָמּוּ׃ בְּחַנְפֵי לַעֲגֵי מָעוֹג חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ׃ אֲדֹנָי כַּמָּה תִּרְאֶה הָשִׁיבָה נַפְשִׁי מִשֹּׁאֵיהֶם מִכְּפִירִים יְחִידָתִי׃ אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ׃ אַל־יִשְׂמְחוּ־לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר שֹׂנְאַי חִנָּם יִקְרְצוּ־עָיִן׃ כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ וְעַל רִגְעֵי־אֶרֶץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן׃ וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם אָמְרוּ הֶאָח הֶאָח רָאֲתָה עֵינֵינוּ׃ רָאִיתָה ה' אַל־תֶּחֱרַשׁ אֲדֹנָי אֲל־תִּרְחַק מִמֶּנִּי׃ הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי׃ שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ ה' אֱלֹהָי וְאַל־יִשְׂמְחוּ־לִי׃ אַל־יֹאמְרוּ בְלִבָּם הֶאָח נַפְשֵׁנוּ אַל־יֹאמְרוּ בִּלַּעֲנוּהוּ׃ יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי יִלְבְּשׁוּ־בֹשֶׁת וּכְלִמָּה הַמַּגְדִּילִים עָלָי׃ יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ חֲפֵצֵי צִדְקִי וְיֹאמְרוּ תָמִיד יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ שְׁלוֹם עַבְדּוֹ׃ וּלְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ כָּל־הַיּוֹם תְּהִלָּתֶךָ׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
במזמור זה מתפלל המשורר נגד רעיו שבגדו בו ונהפכו לאויבים הרודפים אותו באכזריות, ואף מעידים נגדו עדות שקר במגמה להפלילו. המזמור נחלק לשלושה חלקים: בחלק הראשון מבקש המשורר את מפלת אויביו, בחלק השני הוא מתאר את בגידתם ומבקש הצלה מידם, ובחלק השלישי הוא מתפלל שתחת לעגם של האויבים על מפלתו ישמעו דברי שבח מפיו ומפי אוהביו על הצלתו מן הצרה. מלבד הפסוק העשירי ("כל עצמותי תאמרנה"), שהוא חלק מתפילת נשמת, הנאמרת בשחרית של שבת וימים טובים לפי מנהג הספרדים, התימנים והאשכנזים, המזמור אינו חלק ממחזור התפילות היום יומי. |
|
• (א) לְדָוִד. רִיבָה, ה', אֶת, עם יְרִיבַי; לְחַם אֶת, עם לֹחֲמָי, הלוחמים בי. (ב) הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה, מגן גדול המכסה את האדם מכמה צדדים, וְקוּמָה להילחם בְּעֶזְרָתִי, (ג) וְהָרֵק, שלוף חֲנִית, וּסְגֹר, חסום את הדרך לִקְרַאת, בפני רֹדְפָי. ובאופן כללי, אֱמֹר לְנַפְשִׁי: יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי. (ד) יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, יִסֹּגוּ, ינוסו אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ, יתביישו חֹשְׁבֵי רָעָתִי. (ה) יִהְיוּ כְּמֹץ העוטף את גרגרי הדגן, שהוא עף לִפְנֵי הרוּחַ ואבד, וּמַלְאַךְ ה' יהיה דּוֹחֶה, הודף אותם. (ו) יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת. צירוף שני הגורמים האלו יביא לנפילה שבה אי-אפשר להיאחז בְּדבר, וּמַלְאַךְ ה' רֹדְפָם. (ז) כִּי חִנָּם, בלי סיבה מוצדקת טָמְנוּ לִי אויבי שַׁחַת רִשְׁתָּם, מלכודת-בור ללכוד אותי; חִנָּם חָפְרוּ שחת לְנַפְשִׁי. (ח) תְּבוֹאֵהוּ - לאויב שׁוֹאָה, מפלה כבדה שלֹא יֵדָע מהיכן היא באה לו, וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן לי תִּלְכְּדוֹ - תלכוד אותו עצמו, בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ - ברשת אשר טמן. (ט) וְאילו נַפְשִׁי על מכלול כוחותיה תָּגִיל בַּה', תָּשִׂישׂ, תשמח בִּישׁוּעָתוֹ. (י) כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה שירה. לא רק הפה שר, אלא כל הגוף מתרונן ואומר: "ה', מִי כָמוֹךָ! שאתה מַצִּיל עָנִי, מסכן ומדוכא מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן אתה מציל מִגֹּזְלוֹ". דוד מתלונן על המזימות הנרקמות כנגדו. (יא) יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס, עדי שקר ובלייעל, ואת אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי, דברים שאינני יודע, ובוודאי אינני אשם בהם, יִשְׁאָלוּנִי, הם חוקרים אותי ותובעים ממני תביעות חסרות בסיס ומנסים להעליל עלי עלילות שווא. קשה מכך: לא כל האנשים הללו זרים לי. חלקם היו בעבר בקשר אתי - (יב) יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה שגמלתי להם. ובכך הם משלמים שְׁכוֹל, עריריות ובדידות לְנַפְשִׁי. (יג) וַאֲנִי הרי הייתי ידיד נאמן להם - בַּחֲלוֹתָם, כשהם היו חולים היה לְבוּשִׁי שָׂק בצערי על מחלתם, עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי, וּבסוף מתברר שתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי, אל תוכי תָשׁוּב, התפילה חוזרת אלי, כאילו לא עליהם התפללתי אלא על עצמי. (יד) הייתי קרוב אליהם כְּרֵעַ, כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי אתם, כאשר אירעה להם רעה, כַּאֲבֶל אֵם, כמי שמתאבל אבל כבד ועמוק על אמו, שהוא קֹדֵר, שַׁחוֹתִי, התהלכתי בכפיפות. (טו) ואילו הם בְצַלְעִי, כאשר כשלתי, שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ יחד לשמוח לאיד, וגם כדי להציק לי, נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים, אנשים המכים והמכאיבים לי, וְלֹא יָדַעְתִּי, בלא שאדע על מה ולמה הם נאספים לרדוף אותי. קָרְעוּ, פצעו את בשרי ואת רוחי, או: פתחו את פיהם לרווחה כנגדי וְלֹא דָמּוּ, לא שתקו ולא נחו. (טז) בעת מפלתי הם מתנפלים עלי בְּחַנְפֵי, בדברי חנופה ורֶשע, בלַעֲגֵי מָעוֹג, תנועות של לעג ובוז חָרֹק, הם חורקים עָלַי את שִׁנֵּימוֹ, שיניהם בכעס ושנאה. ולכן הוא מתפלל: (יז) אֲדֹנָי, עד כַּמָּה תִרְאֶה את כל הרעה שהם מעוללים לי, ולא תצילני?! הָשִׁיבָה נַפְשִׁי אל מנוחתה ושלומה מִשֹּׁאֵיהֶם, מהמפלות שהם זוממים להמיט עלי. הצילה מִכְּפִירִים, האויבים הדומים לחיות רעות, את יְחִידָתִי, נפשי. (יח) ואז אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב, בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ. (יט) אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי המתנהלים בשֶׁקֶר, שהסתירו את שנאתם, ובעבר העמידו פני ידידי, שׂנְאַי חִנָּם, אנשים שלא הייתה להם סיבה לשנוא אותי, ולכן לא שיערתי שהם שונאים אותי, אל יִקְרְצוּ עָיִן כדי לבטא לעג. (כ) כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ עלי, וְעַל רִגְעֵי, שלווי אֶרֶץ, על האנשים הנוחים שאינם עושים רעה בארץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן. (כא) וכשהם חושבים שאני נופל - וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם, בצחוק ובגסות רוח הם שמחים לאיד - אָמְרוּ: "הֶאָח, הֶאָח, הידד! רָאֲתָה עֵינֵנוּ איך נפל והתמוטט". (כב) רָאִיתָה, ה', את כל אלה, אַל תֶּחֱרַשׁ, תשתוק. אֲדֹנָי, אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. (כג) הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי, הוצא לאור את משפטי, אֱלֹֹהַי וַאדֹנָי עמוד לְרִיבִי. (כד) שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ, ה' אֱלֹֹהָי, וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי האויבים האלה הרואים במפלתי. (כה) אַל יֹאמְרוּ גם בְלִבָּם: "הֶאָח, נַפְשֵׁנוּ!" הידד לנו, הנה הוא נפל. אַל יֹאמְרוּ: "בִּלַּעֲנוּהוּ, השמדנו ובלענו אותו". (כו) יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ, יתביישו יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי, יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וּכְלִמָּה אלה הַמַּגְדִּילִים עָלָי, המתפארים בנפילתי. סיום בדבר טוב: (כז) יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ אותם שהם חֲפֵצֵי, רוצי צִדְקִי, וְיֹאמְרוּ תָמִיד דברי שבח: יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ בשְׁלוֹם עַבְדּוֹ, ולכן הצילו והצליחו בכול. (כח) אז לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה, תחשוב ותדבר את צִדְקֶךָ, כָּל הַיּוֹם תהגה תְּהִלָּתֶךָ.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים לה: לדוד ריבה ה' את יריבי |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לְדָוִד.
רִיבָה, ה', אֶת, עם יְרִיבַי; לְחַם אֶת, עם לֹחֲמָי, הלוחמים בי. (ב) הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה, מגן גדול המכסה את האדם מכמה צדדים, וְקוּמָה להילחם בְּעֶזְרָתִי, (ג) וְהָרֵק, שלוף חֲנִית, וּסְגֹר, חסום את הדרך לִקְרַאת, בפני רֹדְפָי. ובאופן כללי, אֱמֹר לְנַפְשִׁי: יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי. (ד) יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי, יִסֹּגוּ, ינוסו אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ, יתביישו חֹשְׁבֵי רָעָתִי.
(ה) יִהְיוּ כְּמֹץ העוטף את גרגרי הדגן, שהוא עף לִפְנֵי הרוּחַ ואבד,
וּמַלְאַךְ ה' יהיה דּוֹחֶה, הודף אותם.
(ו) יְהִי דַרְכָּם חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת. צירוף שני הגורמים האלו יביא לנפילה שבה אי-אפשר להיאחז בְּדבר,
וּמַלְאַךְ ה' רֹדְפָם.
(ז) כִּי חִנָּם, בלי סיבה מוצדקת טָמְנוּ לִי אויבי שַׁחַת רִשְׁתָּם, מלכודת-בור ללכוד אותי; חִנָּם חָפְרוּ שחת לְנַפְשִׁי. (ח) תְּבוֹאֵהוּ - לאויב שׁוֹאָה, מפלה כבדה שלֹא יֵדָע מהיכן היא באה לו, וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר טָמַן לי תִּלְכְּדוֹ - תלכוד אותו עצמו, בְּשׁוֹאָה יִפָּל בָּהּ - ברשת אשר טמן.
(ט) וְאילו נַפְשִׁי על מכלול כוחותיה תָּגִיל בַּה', תָּשִׂישׂ, תשמח בִּישׁוּעָתוֹ. (י) כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה שירה. לא רק הפה שר, אלא כל הגוף מתרונן ואומר: "ה', מִי כָמוֹךָ! שאתה מַצִּיל עָנִי, מסכן ומדוכא מֵחָזָק מִמֶּנּוּ, וְעָנִי וְאֶבְיוֹן אתה מציל מִגֹּזְלוֹ".
דוד מתלונן על המזימות הנרקמות כנגדו. (יא) יְקוּמוּן עֵדֵי חָמָס, עדי שקר ובלייעל, ואת אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי, דברים שאינני יודע, ובוודאי אינני אשם בהם, יִשְׁאָלוּנִי, הם חוקרים אותי ותובעים ממני תביעות חסרות בסיס ומנסים להעליל עלי עלילות שווא. קשה מכך: לא כל האנשים הללו זרים לי. חלקם היו בעבר בקשר אתי - (יב) יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה תַּחַת טוֹבָה שגמלתי להם. ובכך הם משלמים שְׁכוֹל, עריריות ובדידות לְנַפְשִׁי. (יג) וַאֲנִי הרי הייתי ידיד נאמן להם - בַּחֲלוֹתָם, כשהם היו חולים היה לְבוּשִׁי שָׂק בצערי על מחלתם, עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי, וּבסוף מתברר שתְפִלָּתִי עַל חֵיקִי, אל תוכי תָשׁוּב, התפילה חוזרת אלי, כאילו לא עליהם התפללתי אלא על עצמי. (יד) הייתי קרוב אליהם כְּרֵעַ, כְּאָח לִי הִתְהַלָּכְתִּי אתם, כאשר אירעה להם רעה, כַּאֲבֶל אֵם, כמי שמתאבל אבל כבד ועמוק על אמו, שהוא קֹדֵר, שַׁחוֹתִי, התהלכתי בכפיפות. (טו) ואילו הם בְצַלְעִי, כאשר כשלתי, שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ יחד לשמוח לאיד, וגם כדי להציק לי, נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים, אנשים המכים והמכאיבים לי, וְלֹא יָדַעְתִּי, בלא שאדע על מה ולמה הם נאספים לרדוף אותי. קָרְעוּ, פצעו את בשרי ואת רוחי, או: פתחו את פיהם לרווחה כנגדי וְלֹא דָמּוּ, לא שתקו ולא נחו. (טז) בעת מפלתי הם מתנפלים עלי בְּחַנְפֵי, בדברי חנופה ורֶשע, בלַעֲגֵי מָעוֹג, תנועות של לעג ובוז חָרֹק, הם חורקים עָלַי את שִׁנֵּימוֹ, שיניהם בכעס ושנאה.
ולכן הוא מתפלל: (יז) אֲדֹנָי, עד כַּמָּה תִרְאֶה את כל הרעה שהם מעוללים לי, ולא תצילני?! הָשִׁיבָה נַפְשִׁי אל מנוחתה ושלומה מִשֹּׁאֵיהֶם, מהמפלות שהם זוממים להמיט עלי. הצילה מִכְּפִירִים, האויבים הדומים לחיות רעות, את יְחִידָתִי, נפשי. (יח) ואז אוֹדְךָ בְּקָהָל רָב, בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ. (יט) אַל יִשְׂמְחוּ לִי אֹיְבַי המתנהלים בשֶׁקֶר, שהסתירו את שנאתם, ובעבר העמידו פני ידידי, שׂנְאַי חִנָּם, אנשים שלא הייתה להם סיבה לשנוא אותי, ולכן לא שיערתי שהם שונאים אותי, אל יִקְרְצוּ עָיִן כדי לבטא לעג. (כ) כִּי לֹא שָׁלוֹם יְדַבֵּרוּ עלי, וְעַל רִגְעֵי, שלווי אֶרֶץ, על האנשים הנוחים שאינם עושים רעה בארץ דִּבְרֵי מִרְמוֹת יַחֲשֹׁבוּן. (כא) וכשהם חושבים שאני נופל - וַיַּרְחִיבוּ עָלַי פִּיהֶם, בצחוק ובגסות רוח הם שמחים לאיד - אָמְרוּ: "הֶאָח, הֶאָח, הידד! רָאֲתָה עֵינֵנוּ איך נפל והתמוטט".
(כב) רָאִיתָה, ה', את כל אלה, אַל תֶּחֱרַשׁ, תשתוק. אֲדֹנָי, אַל תִּרְחַק מִמֶּנִּי. (כג) הָעִירָה וְהָקִיצָה לְמִשְׁפָּטִי, הוצא לאור את משפטי, אֱלֹֹהַי וַאדֹנָי עמוד לְרִיבִי. (כד) שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ, ה' אֱלֹֹהָי, וְאַל יִשְׂמְחוּ לִי האויבים האלה הרואים במפלתי. (כה) אַל יֹאמְרוּ גם בְלִבָּם: "הֶאָח, נַפְשֵׁנוּ!" הידד לנו, הנה הוא נפל. אַל יֹאמְרוּ: "בִּלַּעֲנוּהוּ, השמדנו ובלענו אותו". (כו) יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ, יתביישו יַחְדָּו שְׂמֵחֵי רָעָתִי, יִלְבְּשׁוּ בֹשֶׁת וּכְלִמָּה אלה הַמַּגְדִּילִים עָלָי, המתפארים בנפילתי.
סיום בדבר טוב: (כז) יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ אותם שהם חֲפֵצֵי, רוצי צִדְקִי, וְיֹאמְרוּ תָמִיד דברי שבח: יִגְדַּל ה' הֶחָפֵץ בשְׁלוֹם עַבְדּוֹ, ולכן הצילו והצליחו בכול.
(כח) אז לְשׁוֹנִי תֶּהְגֶּה, תחשוב ותדבר את צִדְקֶךָ, כָּל הַיּוֹם תהגה תְּהִלָּתֶךָ.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
