audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אנסמבל הפיוט של מכון בן צבי
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ליאור אלמליח
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר יום השבת טוב להודות
מעגל השנה שבת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יוֹם הַשַׁבָּת טוֹב לְהֹדוֹת – ביום השבת שבו יש מנוחת הנפש ופנאי, האדם מרשה לעצמו להאריך בשבחו של ה' ולהודות לו על השבת. מבוסס על מזמור של יום השבת בתהלים (צב, א-ב) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת טוֹב לְהֹדוֹת לה'.
    • לָאֵל נוֹרָא תְהִלּוֹת – האל שמעשיו נפלאים בנוראותם, ע"פ האמור בשירת הים (שמות טו, יא): נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
    • לַמְנַצֵּחַ – כינוי פיוטי לאל.
    • שִׁיר יְדִידֹת – במסורת הפיוט הצירוף "שִׁיר יְדִידֹת" משמעו שיר שבח ואהבה לה'. הצירוף לקוח מתהלים (מה, א).
    • זֶמֶר שִׁיר לַמַּעֲלוֹת – על שם חמשה עשר שירי המעלות שבתהלים, ובכל אלה יש לזמר ולהודות לה'.
    • אַחַת מִדַּבְּרֹתֶיךָ זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּתוֹרָתֶךָ – הציווי על יום השבת הוא אחד מעשרת הדברות. בעשרת הדברות שבפרשת יתרו נאמר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", ואילו בפרשת ואתחנן נאמר "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ".
    • לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת – הבית נחתם בפסוק נוסף מתוך מזמור שיר ליום השבת (תהלים צב, ג). המשורר קורא לאדם לשבח ולשיר לאל גם בלילות ובמיוחד בליל השבת.
    • נֹעַם ה' לַחֲזוֹת בְּעוֹד לַיִל בִּזְרִיזוּת – המשורר מבקש להיות בבית ה' כבר באשמורת הבוקר, כשעדיין חשוך. ע"פ תהלים כז, ד: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". הצירוף 'נֹעַם ה' לַחֲזוֹת' מופיע גם בפיוט 'אודה לאל לבב חוקר' (הידוע גם בשם 'שימו לב על הנשמה'), וייתכן כי הוא עמד לנגד עיני המחבר.
    • לִשְׁמֹר פְּתָחִים וּמְזוּזֹת – מלשון הכתוב במשלי (ח, לד): אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי, וכמו שפירש רש"י, (שם) להיכנס ראשון לבית המדרש ולבית הכנסת ולצאת אחרון.
    • לְהַלֵּל בְּתוֹךְ מַקְהֵלוֹת – אשבח את ה' בתוך קהל רב, כמו שאמר דוד המלך (תהלים כו, ח–יב): ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ... בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'.
    • יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֶיךָ – שהקב"ה אוהב את הצדיקים והישרים המביטים והולכים בדרך הישר, ע"פ תהלים (יא, ז): כִּי-צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ.
    • חוּט חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיךָ – כדרשת ריש לקיש בתלמוד הבבלי (חגיגה יב, ע"ב): "כל העוסק בתורה בלילה – הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום...".
    • לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתֶּךָ – להתמיד בדרך התורה והאמונה וכאן הכוונה היא בפרט להשכמת בית הכנסת וקביעת זמן ומקום תפילה כמו שנאמר בתלמוד הבבלי (ברכות ו ע"ב): "כל הקובע מקום לתפלתו - אלוהי אברהם בעזרו".
    • לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת – שיבוץ מתהלים מו, ט, הקורא לאדם להתבונן במעשיו של הקב"ה. משמעות נוספת כאן היא שמעשיו של האדם והתמדתו בדרך התורה והתפילה, הם שילמדו עליו.
    • מִנִּשְׁמַת תִּזְרַח נַפְשֶׁךָ – תפילת 'נשמת כל חי', הנאמרת בשבת. על פי תורת הסוד, כאשר האדם אומר תפילה זו, הוא מקבל תוספת הארה בנפש.
    • סְמֹךְ גְּאֻלָּה רוּחֶךָ – ברכת גאולה ('גאל ישראל') הסמוכה לתפילת העמידה. על פי תורת הסוד, כאשר האדם מתחיל בתפילת העמידה, מיד אחרי ברכת הגאולה, הוא מקבל תוספת הארה ברוח.
    • אַיֵּה מְקוֹם נִשְׁמָתֶךָ - בקדושת 'כתר' של תפילת מוסף אומרים "משרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו", והמקובלים כתבו שבאומרו "איה" האדם מקבל תוספת הארה בנשמה. בָּרוּךְ עֹשֶׂה גְדֹלוֹת – ה', שמגדיל את הנשמה, נותן בשבת נשמה יתרה לאדם.
    • סוֹד זֶה בְלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ – העניין האמור לעיל שהוא מתורת הסוד, הצפן אותו בליבך, שדברים אלו אין מלמדים אלא לחכמים ומבינים באותה החוכמה.
    • אָז יִשְׂמַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּאַהֲבַת כְּלוּלוֹת – רומז לפיוט המופיע בתפילת עמידה בשחרית של שבת 'ישמח משה במתנת חלקו', ובו מדובר על מתן תורה. במתן תורה נקראו ישראל כלה, כמובא במדרשים.
    • עֹנֶג לַשַׁבָּת אָז תִּקְרָא – על פי הפסוק בישעיהו (נח, יג), הפותח את הקידוש ליום השבת בקהילות הספרדיות: אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג... מפסוק זה למדו חז"ל את מצוות עונג שבת.
    • לִכְבוֹד נֶפֶשׁ יְתֵרָה – תוספת הנפש המתקבלת בשבת.
    • גַּם לְהִתְעַנֵּג בַּתּוֹרָה – לימוד התורה הוא חלק מעונג שבת.
    • וּבְקִדּוּשָׁא רַבָּא וְשָׁמְרוּ – הקידוש של שבת בבוקר נקרא 'קידושא רבא', ובו אומרים את הפסוק וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת (שמות לא, טז).
    • שְׂמֹאל עִם יָמִין נִקְשָׁרוּ – רמז לציווי הכפול על השבת בעשרת הדיברות – שמור וזכור, כאמור לעיל.
    • פָּנִים בְּפָנִים נָהָרוּ - ביום השבת הכל נמצא במאור פנים. קוֹל חֲתָנִים בְּמִצְהָלוֹת – השמחה ביום השבת היא שמחה עצומה, כשמחת החתונה.
    • דָּא סְעֻדְתָּא דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא – סעודת היום מכונה בפי המקובלים סעודת העתיק הקדוש.
    • חֶסֶד מְרִיקָה – היא סעודתו של אברהם אבינו המייצג את מידת החסד.
    • מֵחֶבֶל גּוֹג וַעֲלוּקָה שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת מַצִּילוֹת – המקיים שלוש סעודות בשבת ניצל ממלחמת גוג ומגוג ומגיהנום. על פי התלמוד הבבלי: "כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג" (שבת קיח, ע"א).
    • אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' מָקוֹם גָּבֹהַּ מִלְּפָנַי – המענג את השבת זוכה לגן עדן, ע"פ התלמוד הבבלי: "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר 'אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך'" (שבת קיח, ע"א). הלשון 'אז תתענג על ה'' לקוחה מתוך הפסוק מישעיהו הנאמר בקידוש של יום השבת בקהילות הספרדיות: אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי... אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר (ישעיהו נח, יג-יד).
    • כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ נְבוֹנַי טְמוּנוֹת לָהֶם נִגְלוֹת – החכמים הם שלימדו אותנו את המעלות הגנוזות בשבת ובשמירתה.
    • נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה – שיבוץ מישעיהו (לה, י; נא, יא).
    • יְצַו ה' אִתְּךָ הַבְּרָכָה בַאֲסָמֶיךָ – ה' ברך אותך כך שתוכל לקיים את השבת ברווחה. מתוך פרשת הברכה והקללה שבספר דברים (כח, ח): יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת-הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ.
    • כִּי כָל מוֹצָא שַׁבָּתְךָ בְּהוֹצָאוֹת כְּפוּלוֹת – על פי המדרש, כל מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה, חוץ מהוצאות שבת ויום טוב שמי שמוציא הרבה ומכבד את השבת, זוכה מן השמים בכפליים (ע"פ התלמוד הבבלי, ביצה טז, ע"א).
    • חֶשְׁבּוֹן שַׁבָּת בְּמִנְיָנָהּ רֵי"ש בִּמְקוֹם בֵּי"ת נְתוּנָה... – אמרו חכמים שכל ענייני השבת כפולים הם; קרבן כפול (שני כבשים), לחם כפול (לחם משנה), עונש כפול (מחלליה מות יומת) וכו' וגם שכרה כפול. לזה רומז כאן המשורר שבמקום אות ב' (=2) שבמילה שבת אפשר להציב את האות ר' (=200), הרי יוצא שהחלק השני של המילה דהיינו ר' ות' הם סכום כפול (=600) מן האות הראשונה שהיא ש' וערכה 300, וכל זאת כדי להראות את עניין הכפילות שנמצא במהות של שבת מול ימי החול הרגילים.
    • צַדִּיק אֹכֵל לִכְבוֹד נַפְשׁוֹ אֵיבָרָיו יִתְקַדְּשׁוּ – הצדיק אוכל בשבת כדי לקיים מצוות עונג שבת, ולכן האכילה היא בעלת מימד ומזינה גם את נפשו.
    • אֲיֻמָּה כַּנִּגְדָּלוֹת – על פי הצירוף בשיר השירים 'אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת', בחילוף אותיות. ייתכן שכוונת המחבר היא שצלם אלוהים הוא כמעין אור על ראשו של האדם. זאת בעקבות הפרשנות לצירוף הנ"ל בשיר השירים, שם נאמר ש'אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת' רומז לאור הגאולה העתידה לבוא.
    • יְבָרֵךְ בִּרְכַּת מְזוֹנוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ יֵהָנוּ – ברכת המזון היא הברכה היחידה שהיא מן התורה והיא מעלה את האכילה מדבר של תאווה לדבר שיש לו ערך רוחני גבוה.
    • מֵאוֹר הַבָּהִיר יִזּוֹנוּ עֵינֵי הַשֶּׂכֶל מִסְתַּכְּלוֹת האור העליון של קדושת השבת זן את הנפש– השכל.
    • רְאֵה הִתְבּוֹנֵן אִם תִּשְׁמוֹר הַשַּבָּת כַּדִּין הַגָּמוּר – אם תשמור את השבת והלכותיה, כי אז -
    • יִגְאַל רֹכֵב עַל הַחֲמוֹר אֲסִירִים בִּכְבָלוֹת – יגיע הגואל. מבוסס על המדרש האומר ש"אם שומרים ישראל שתי שבתות מיד הן נגאלים" (טור אורח חיים רסז). רֹכֵב עַל הַחֲמוֹר הוא כינוי לגואל, על פי המופיע בזכריה (ט, ט) הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת.
    • חוֹמֵד זִיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת – המשורר מסיים את הפיוט בגודל מעלת המייחלים ומצפים לשבת בכל ימות השבוע.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?