مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יום השבת טוב להודות / ר' מסעוד אביחצירא יוֹם הַשַׁבָּת טוֹב לְהֹדוֹת לָאֵל נוֹרָא תְהִלּוֹת לַמְנַצֵּחַ שִׁיר יְדִידֹת זֶמֶר שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אַחַת מִדַּבְּרֹתֶיךָ זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּתוֹרָתֶךָ לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת נֹעַם ה' לַחֲזוֹת בְּעוֹד לַיִל בִּזְרִיזוּת לִשְׁמֹר פְּתָחִים וּמְזוּזֹת לְהַלֵּל בְּתוֹךְ מַקְהֵלוֹת יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֶיךָ חוּט חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיךָ לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתֶּךָ לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת מִנִּשְׁמַת תִּזְרַח נַפְשֶׁךָ סְמֹךְ גְּאֻלָּה רוּחֶךָ אַיֵּה מְקוֹם נִשְׁמָתֶךָ בָּרוּךְ עֹשֶׂה גְדֹלוֹת סוֹד זֶה בְלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ יִכֹּנוּ אָז יִשְׂמַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּאַהֲבַת כְּלוּלוֹת עֹנֶג לַשַׁבָּת אָז תִּקְרָא לִכְבוֹד נֶפֶשׁ יְתֵרָה גַּם לְהִתְעַנֵּג בַּתּוֹרָה בָּרוּךְ עוֹשֶׂה גְדֹלוֹת וּבְקִדּוּשָׁא רַבָּא וְשָׁמְרוּ שְׂמֹאל עִם יָמִין נִקְשָׁרוּ פָּנִים בְּפָנִים נָהָרוּ קוֹל חֲתָנִים בְּמִצְהָלוֹת דָּא סְעֻדְתָּא דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא חֶסֶד מְרִיקָה מֵחֶבֶל גּוֹג וַעֲלוּקָה שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת מַצִּילוֹת אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' מָקוֹם גָּבֹהַּ מִלְּפָנַי כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ נְבוֹנַי טְמוּנוֹת לָהֶם נִגְלוֹת בְּכָבוֹד תֵּשֵׁב בְּשִׂמְחָה נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה יוֹם תַּעֲנוּג יוֹם מְנוּחָה קוֹל חֲתָנִים וְקוֹל כַּלּוֹת יְצַו ה' אִתְּךָ הַבְּרָכָה בַאֲסָמֶיךָ כִּי כָל מוֹצָא שַׁבָּתְךָ בְּהוֹצָאוֹת כְּפוּלוֹת חֶשְׁבּוֹן שַׁבָּת בְּמִנְיָנָהּ רֵי"ש בִּמְקוֹם בֵּי"ת נְתוּנָה ת"ר כֶּפֶל אוֹת שי"ן רִאשׁוֹנָה לְהוֹרוֹת הַכְּפִילוּת צַדִּיק אֹכֵל לִכְבוֹד נַפְשׁוֹ אֵיבָרָיו יִתְקַדְּשׁוּ צֶלֶם אֱלֹהִים עַל רֹאשׁוֹ אֲיֻמָּה כַּנִּגְדָּלוֹת יְבָרֵךְ בִּרְכַּת מְזוֹנוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ יֵהָנוּ מֵאוֹר הַבָּהִיר יִזּוֹנוּ עֵינֵי הַשֶּׂכֶל מִסְתַּכְּלוֹת רְאֵה הִתְבּוֹנֵן אִם תִּשְׁמוֹר הַשַּבָּת כַּדִּין הַגָּמוּר יִגְאַל רֹכֵב עַל הַחֲמוֹר אֲסִירִים בִּכְבָלוֹת אַשְׁרֵי הַמְחַכֶּה בִימֵי חוֹל לִקְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁתָּחוּל כָּל עָוֹן כָּל פֶּשַׁע לוֹ מָחוּל יְשַׁבֵּר עֹל הַגָּלוּת חוֹמֵד זִיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת וּמְקַיֵם שְׁמִירַת שַׁבָּת יִזְכֶּה לְעוֹלָם כֻּלוֹ שַׁבָּת מַעֲלוֹת אַחַר מַעֲלוֹת |
|
פיוט לשבת במסורת יהודי מרוקו, המופיע בקובץ 'יגל יעקב'. זהו קובץ המאגד את הפיוטים שחוברו ע"י רבני משפחת אביחצירה במהלך המאה ה-19. כמה מן הפיוטים שבקובץ חדרו אל מסורת יהודי מרוקו הרחבה, אולם מרבית הפיוטים שבו מוכרים בעיקר בקרב המעגלים הקרובים למשפחת אביחצירה, או בקרב יוצאי מחוז תפילאלת, בו חיה ופעלה שושלת אביחצירה. בלחני הפיוטים שבקובץ בולטות השפעות של מוסיקה אפריקאית לצד השפעות אנדלוסיות ומזרחיות. הפיוט שלפנינו חובר ע"י ר' מסעוד אביחצירה, בנו של ר' יעקב, אבי השושלת (המכונה גם 'אביר יעקב'). כמו פיוטים אחרים בקובץ, גם פיוט זה מכיל בתוכו רמזים מתורת הקבלה, בעיקר אלו הקשורים למנהגי המקובלים בשבת ובתפילות השבת. השורה החותמת את הפיוט - יִזְכֶּה לְעוֹלָם כֻּלוֹ שַׁבָּת, מַעֲלוֹת אַחַר מַעֲלוֹת – מבטאת את רוחו של הפיוט כולו. המשורר מוליך את הקורא מעלה אחר מעלה במסלול השבת ומתאר את סדר יום השבת הראוי והמעולה, הן מן הבחינה הרוחנית הן מן הבחינה הגשמית. הוא מדגיש את יוקרתה של השבת שכל המכבדה ומקיימה כראוי זוכה, מעבר להנאה בעולם הזה מעצם קיום השבת וההתענגות במאכל ובמשקה, לגאולה ולחלק לעולם הבא. |
| • יוֹם הַשַׁבָּת טוֹב לְהֹדוֹת – ביום השבת שבו יש מנוחת הנפש ופנאי, האדם מרשה לעצמו להאריך בשבחו של ה' ולהודות לו על השבת. מבוסס על מזמור של יום השבת בתהלים (צב, א-ב) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת טוֹב לְהֹדוֹת לה'. • לָאֵל נוֹרָא תְהִלּוֹת – האל שמעשיו נפלאים בנוראותם, ע"פ האמור בשירת הים (שמות טו, יא): נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • לַמְנַצֵּחַ – כינוי פיוטי לאל. • שִׁיר יְדִידֹת – במסורת הפיוט הצירוף "שִׁיר יְדִידֹת" משמעו שיר שבח ואהבה לה'. הצירוף לקוח מתהלים (מה, א). • זֶמֶר שִׁיר לַמַּעֲלוֹת – על שם חמשה עשר שירי המעלות שבתהלים, ובכל אלה יש לזמר ולהודות לה'. • אַחַת מִדַּבְּרֹתֶיךָ זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּתוֹרָתֶךָ – הציווי על יום השבת הוא אחד מעשרת הדברות. בעשרת הדברות שבפרשת יתרו נאמר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", ואילו בפרשת ואתחנן נאמר "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ". • לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת – הבית נחתם בפסוק נוסף מתוך מזמור שיר ליום השבת (תהלים צב, ג). המשורר קורא לאדם לשבח ולשיר לאל גם בלילות ובמיוחד בליל השבת. • נֹעַם ה' לַחֲזוֹת בְּעוֹד לַיִל בִּזְרִיזוּת – המשורר מבקש להיות בבית ה' כבר באשמורת הבוקר, כשעדיין חשוך. ע"פ תהלים כז, ד: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". הצירוף 'נֹעַם ה' לַחֲזוֹת' מופיע גם בפיוט 'אודה לאל לבב חוקר' (הידוע גם בשם 'שימו לב על הנשמה'), וייתכן כי הוא עמד לנגד עיני המחבר. • לִשְׁמֹר פְּתָחִים וּמְזוּזֹת – מלשון הכתוב במשלי (ח, לד): אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי, וכמו שפירש רש"י, (שם) להיכנס ראשון לבית המדרש ולבית הכנסת ולצאת אחרון. • לְהַלֵּל בְּתוֹךְ מַקְהֵלוֹת – אשבח את ה' בתוך קהל רב, כמו שאמר דוד המלך (תהלים כו, ח–יב): ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ... בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'. • יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֶיךָ – שהקב"ה אוהב את הצדיקים והישרים המביטים והולכים בדרך הישר, ע"פ תהלים (יא, ז): כִּי-צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ. • חוּט חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיךָ – כדרשת ריש לקיש בתלמוד הבבלי (חגיגה יב, ע"ב): "כל העוסק בתורה בלילה – הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום...". • לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתֶּךָ – להתמיד בדרך התורה והאמונה וכאן הכוונה היא בפרט להשכמת בית הכנסת וקביעת זמן ומקום תפילה כמו שנאמר בתלמוד הבבלי (ברכות ו ע"ב): "כל הקובע מקום לתפלתו - אלוהי אברהם בעזרו". • לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת – שיבוץ מתהלים מו, ט, הקורא לאדם להתבונן במעשיו של הקב"ה. משמעות נוספת כאן היא שמעשיו של האדם והתמדתו בדרך התורה והתפילה, הם שילמדו עליו. • מִנִּשְׁמַת תִּזְרַח נַפְשֶׁךָ – תפילת 'נשמת כל חי', הנאמרת בשבת. על פי תורת הסוד, כאשר האדם אומר תפילה זו, הוא מקבל תוספת הארה בנפש. • סְמֹךְ גְּאֻלָּה רוּחֶךָ – ברכת גאולה ('גאל ישראל') הסמוכה לתפילת העמידה. על פי תורת הסוד, כאשר האדם מתחיל בתפילת העמידה, מיד אחרי ברכת הגאולה, הוא מקבל תוספת הארה ברוח. • אַיֵּה מְקוֹם נִשְׁמָתֶךָ - בקדושת 'כתר' של תפילת מוסף אומרים "משרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו", והמקובלים כתבו שבאומרו "איה" האדם מקבל תוספת הארה בנשמה. בָּרוּךְ עֹשֶׂה גְדֹלוֹת – ה', שמגדיל את הנשמה, נותן בשבת נשמה יתרה לאדם. • סוֹד זֶה בְלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ – העניין האמור לעיל שהוא מתורת הסוד, הצפן אותו בליבך, שדברים אלו אין מלמדים אלא לחכמים ומבינים באותה החוכמה. • אָז יִשְׂמַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּאַהֲבַת כְּלוּלוֹת – רומז לפיוט המופיע בתפילת עמידה בשחרית של שבת 'ישמח משה במתנת חלקו', ובו מדובר על מתן תורה. במתן תורה נקראו ישראל כלה, כמובא במדרשים. • עֹנֶג לַשַׁבָּת אָז תִּקְרָא – על פי הפסוק בישעיהו (נח, יג), הפותח את הקידוש ליום השבת בקהילות הספרדיות: אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג... מפסוק זה למדו חז"ל את מצוות עונג שבת. • לִכְבוֹד נֶפֶשׁ יְתֵרָה – תוספת הנפש המתקבלת בשבת. • גַּם לְהִתְעַנֵּג בַּתּוֹרָה – לימוד התורה הוא חלק מעונג שבת. • וּבְקִדּוּשָׁא רַבָּא וְשָׁמְרוּ – הקידוש של שבת בבוקר נקרא 'קידושא רבא', ובו אומרים את הפסוק וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת (שמות לא, טז). • שְׂמֹאל עִם יָמִין נִקְשָׁרוּ – רמז לציווי הכפול על השבת בעשרת הדיברות – שמור וזכור, כאמור לעיל. • פָּנִים בְּפָנִים נָהָרוּ - ביום השבת הכל נמצא במאור פנים. קוֹל חֲתָנִים בְּמִצְהָלוֹת – השמחה ביום השבת היא שמחה עצומה, כשמחת החתונה. • דָּא סְעֻדְתָּא דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא – סעודת היום מכונה בפי המקובלים סעודת העתיק הקדוש. • חֶסֶד מְרִיקָה – היא סעודתו של אברהם אבינו המייצג את מידת החסד. • מֵחֶבֶל גּוֹג וַעֲלוּקָה שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת מַצִּילוֹת – המקיים שלוש סעודות בשבת ניצל ממלחמת גוג ומגוג ומגיהנום. על פי התלמוד הבבלי: "כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג" (שבת קיח, ע"א). • אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' מָקוֹם גָּבֹהַּ מִלְּפָנַי – המענג את השבת זוכה לגן עדן, ע"פ התלמוד הבבלי: "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר 'אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך'" (שבת קיח, ע"א). הלשון 'אז תתענג על ה'' לקוחה מתוך הפסוק מישעיהו הנאמר בקידוש של יום השבת בקהילות הספרדיות: אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי... אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר (ישעיהו נח, יג-יד). • כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ נְבוֹנַי טְמוּנוֹת לָהֶם נִגְלוֹת – החכמים הם שלימדו אותנו את המעלות הגנוזות בשבת ובשמירתה. • נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה – שיבוץ מישעיהו (לה, י; נא, יא). • יְצַו ה' אִתְּךָ הַבְּרָכָה בַאֲסָמֶיךָ – ה' ברך אותך כך שתוכל לקיים את השבת ברווחה. מתוך פרשת הברכה והקללה שבספר דברים (כח, ח): יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת-הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ. • כִּי כָל מוֹצָא שַׁבָּתְךָ בְּהוֹצָאוֹת כְּפוּלוֹת – על פי המדרש, כל מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה, חוץ מהוצאות שבת ויום טוב שמי שמוציא הרבה ומכבד את השבת, זוכה מן השמים בכפליים (ע"פ התלמוד הבבלי, ביצה טז, ע"א). • חֶשְׁבּוֹן שַׁבָּת בְּמִנְיָנָהּ רֵי"ש בִּמְקוֹם בֵּי"ת נְתוּנָה... – אמרו חכמים שכל ענייני השבת כפולים הם; קרבן כפול (שני כבשים), לחם כפול (לחם משנה), עונש כפול (מחלליה מות יומת) וכו' וגם שכרה כפול. לזה רומז כאן המשורר שבמקום אות ב' (=2) שבמילה שבת אפשר להציב את האות ר' (=200), הרי יוצא שהחלק השני של המילה דהיינו ר' ות' הם סכום כפול (=600) מן האות הראשונה שהיא ש' וערכה 300, וכל זאת כדי להראות את עניין הכפילות שנמצא במהות של שבת מול ימי החול הרגילים. • צַדִּיק אֹכֵל לִכְבוֹד נַפְשׁוֹ אֵיבָרָיו יִתְקַדְּשׁוּ – הצדיק אוכל בשבת כדי לקיים מצוות עונג שבת, ולכן האכילה היא בעלת מימד ומזינה גם את נפשו. • אֲיֻמָּה כַּנִּגְדָּלוֹת – על פי הצירוף בשיר השירים 'אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת', בחילוף אותיות. ייתכן שכוונת המחבר היא שצלם אלוהים הוא כמעין אור על ראשו של האדם. זאת בעקבות הפרשנות לצירוף הנ"ל בשיר השירים, שם נאמר ש'אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת' רומז לאור הגאולה העתידה לבוא. • יְבָרֵךְ בִּרְכַּת מְזוֹנוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ יֵהָנוּ – ברכת המזון היא הברכה היחידה שהיא מן התורה והיא מעלה את האכילה מדבר של תאווה לדבר שיש לו ערך רוחני גבוה. • מֵאוֹר הַבָּהִיר יִזּוֹנוּ עֵינֵי הַשֶּׂכֶל מִסְתַּכְּלוֹת האור העליון של קדושת השבת זן את הנפש– השכל. • רְאֵה הִתְבּוֹנֵן אִם תִּשְׁמוֹר הַשַּבָּת כַּדִּין הַגָּמוּר – אם תשמור את השבת והלכותיה, כי אז - • יִגְאַל רֹכֵב עַל הַחֲמוֹר אֲסִירִים בִּכְבָלוֹת – יגיע הגואל. מבוסס על המדרש האומר ש"אם שומרים ישראל שתי שבתות מיד הן נגאלים" (טור אורח חיים רסז). רֹכֵב עַל הַחֲמוֹר הוא כינוי לגואל, על פי המופיע בזכריה (ט, ט) הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת. • חוֹמֵד זִיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת – המשורר מסיים את הפיוט בגודל מעלת המייחלים ומצפים לשבת בכל ימות השבוע. |
| عنوان |
יום השבת טוב להודות |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
