audio items
snunit
Back to search results

יום השבת טוב להודות

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אנסמבל הפיוט של מכון בן צבי
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו ליאור אלמליח
Play songs in order
playerSongImg
Title יום השבת טוב להודות
Cycle of the Year שבת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • יוֹם הַשַׁבָּת טוֹב לְהֹדוֹת – ביום השבת שבו יש מנוחת הנפש ופנאי, האדם מרשה לעצמו להאריך בשבחו של ה' ולהודות לו על השבת. מבוסס על מזמור של יום השבת בתהלים (צב, א-ב) מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת טוֹב לְהֹדוֹת לה'.
    • לָאֵל נוֹרָא תְהִלּוֹת – האל שמעשיו נפלאים בנוראותם, ע"פ האמור בשירת הים (שמות טו, יא): נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא.
    • לַמְנַצֵּחַ – כינוי פיוטי לאל.
    • שִׁיר יְדִידֹת – במסורת הפיוט הצירוף "שִׁיר יְדִידֹת" משמעו שיר שבח ואהבה לה'. הצירוף לקוח מתהלים (מה, א).
    • זֶמֶר שִׁיר לַמַּעֲלוֹת – על שם חמשה עשר שירי המעלות שבתהלים, ובכל אלה יש לזמר ולהודות לה'.
    • אַחַת מִדַּבְּרֹתֶיךָ זָכוֹר וְשָׁמוֹר בְּתוֹרָתֶךָ – הציווי על יום השבת הוא אחד מעשרת הדברות. בעשרת הדברות שבפרשת יתרו נאמר "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", ואילו בפרשת ואתחנן נאמר "שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ".
    • לְהַגִּיד בַּבֹּקֶר חַסְדֶּךָ אֱמוּנָתְךָ בַּלֵּילוֹת – הבית נחתם בפסוק נוסף מתוך מזמור שיר ליום השבת (תהלים צב, ג). המשורר קורא לאדם לשבח ולשיר לאל גם בלילות ובמיוחד בליל השבת.
    • נֹעַם ה' לַחֲזוֹת בְּעוֹד לַיִל בִּזְרִיזוּת – המשורר מבקש להיות בבית ה' כבר באשמורת הבוקר, כשעדיין חשוך. ע"פ תהלים כז, ד: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ". הצירוף 'נֹעַם ה' לַחֲזוֹת' מופיע גם בפיוט 'אודה לאל לבב חוקר' (הידוע גם בשם 'שימו לב על הנשמה'), וייתכן כי הוא עמד לנגד עיני המחבר.
    • לִשְׁמֹר פְּתָחִים וּמְזוּזֹת – מלשון הכתוב במשלי (ח, לד): אַשְׁרֵי אָדָם שֹׁמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזוּזֹת פְּתָחָי, וכמו שפירש רש"י, (שם) להיכנס ראשון לבית המדרש ולבית הכנסת ולצאת אחרון.
    • לְהַלֵּל בְּתוֹךְ מַקְהֵלוֹת – אשבח את ה' בתוך קהל רב, כמו שאמר דוד המלך (תהלים כו, ח–יב): ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ... בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'.
    • יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֶיךָ – שהקב"ה אוהב את הצדיקים והישרים המביטים והולכים בדרך הישר, ע"פ תהלים (יא, ז): כִּי-צַדִּיק ה' צְדָקוֹת אָהֵב יָשָׁר יֶחֱזוּ פָנֵימוֹ.
    • חוּט חֶסֶד מָשׁוּךְ עָלֶיךָ – כדרשת ריש לקיש בתלמוד הבבלי (חגיגה יב, ע"ב): "כל העוסק בתורה בלילה – הקדוש ברוך הוא מושך עליו חוט של חסד ביום...".
    • לַעֲמֹד עַל מִשְׁמַרְתֶּךָ – להתמיד בדרך התורה והאמונה וכאן הכוונה היא בפרט להשכמת בית הכנסת וקביעת זמן ומקום תפילה כמו שנאמר בתלמוד הבבלי (ברכות ו ע"ב): "כל הקובע מקום לתפלתו - אלוהי אברהם בעזרו".
    • לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת – שיבוץ מתהלים מו, ט, הקורא לאדם להתבונן במעשיו של הקב"ה. משמעות נוספת כאן היא שמעשיו של האדם והתמדתו בדרך התורה והתפילה, הם שילמדו עליו.
    • מִנִּשְׁמַת תִּזְרַח נַפְשֶׁךָ – תפילת 'נשמת כל חי', הנאמרת בשבת. על פי תורת הסוד, כאשר האדם אומר תפילה זו, הוא מקבל תוספת הארה בנפש.
    • סְמֹךְ גְּאֻלָּה רוּחֶךָ – ברכת גאולה ('גאל ישראל') הסמוכה לתפילת העמידה. על פי תורת הסוד, כאשר האדם מתחיל בתפילת העמידה, מיד אחרי ברכת הגאולה, הוא מקבל תוספת הארה ברוח.
    • אַיֵּה מְקוֹם נִשְׁמָתֶךָ - בקדושת 'כתר' של תפילת מוסף אומרים "משרתיו שואלים איה מקום כבודו להעריצו", והמקובלים כתבו שבאומרו "איה" האדם מקבל תוספת הארה בנשמה. בָּרוּךְ עֹשֶׂה גְדֹלוֹת – ה', שמגדיל את הנשמה, נותן בשבת נשמה יתרה לאדם.
    • סוֹד זֶה בְלִבְּךָ הַצְפִּינוֹ – העניין האמור לעיל שהוא מתורת הסוד, הצפן אותו בליבך, שדברים אלו אין מלמדים אלא לחכמים ומבינים באותה החוכמה.
    • אָז יִשְׂמַח מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּאַהֲבַת כְּלוּלוֹת – רומז לפיוט המופיע בתפילת עמידה בשחרית של שבת 'ישמח משה במתנת חלקו', ובו מדובר על מתן תורה. במתן תורה נקראו ישראל כלה, כמובא במדרשים.
    • עֹנֶג לַשַׁבָּת אָז תִּקְרָא – על פי הפסוק בישעיהו (נח, יג), הפותח את הקידוש ליום השבת בקהילות הספרדיות: אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג... מפסוק זה למדו חז"ל את מצוות עונג שבת.
    • לִכְבוֹד נֶפֶשׁ יְתֵרָה – תוספת הנפש המתקבלת בשבת.
    • גַּם לְהִתְעַנֵּג בַּתּוֹרָה – לימוד התורה הוא חלק מעונג שבת.
    • וּבְקִדּוּשָׁא רַבָּא וְשָׁמְרוּ – הקידוש של שבת בבוקר נקרא 'קידושא רבא', ובו אומרים את הפסוק וְשָׁמְרוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶת-הַשַּׁבָּת (שמות לא, טז).
    • שְׂמֹאל עִם יָמִין נִקְשָׁרוּ – רמז לציווי הכפול על השבת בעשרת הדיברות – שמור וזכור, כאמור לעיל.
    • פָּנִים בְּפָנִים נָהָרוּ - ביום השבת הכל נמצא במאור פנים. קוֹל חֲתָנִים בְּמִצְהָלוֹת – השמחה ביום השבת היא שמחה עצומה, כשמחת החתונה.
    • דָּא סְעֻדְתָּא דְעַתִּיקָא קַדִּישָׁא – סעודת היום מכונה בפי המקובלים סעודת העתיק הקדוש.
    • חֶסֶד מְרִיקָה – היא סעודתו של אברהם אבינו המייצג את מידת החסד.
    • מֵחֶבֶל גּוֹג וַעֲלוּקָה שָׁלֹשׁ סְעֻדּוֹת מַצִּילוֹת – המקיים שלוש סעודות בשבת ניצל ממלחמת גוג ומגוג ומגיהנום. על פי התלמוד הבבלי: "כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג" (שבת קיח, ע"א).
    • אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' מָקוֹם גָּבֹהַּ מִלְּפָנַי – המענג את השבת זוכה לגן עדן, ע"פ התלמוד הבבלי: "כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלי מצרים, שנאמר 'אז תתענג על ה' והרכבתיך על במתי ארץ והאכלתיך'" (שבת קיח, ע"א). הלשון 'אז תתענג על ה'' לקוחה מתוך הפסוק מישעיהו הנאמר בקידוש של יום השבת בקהילות הספרדיות: אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי... אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר (ישעיהו נח, יג-יד).
    • כַּאֲשֶׁר הוֹרוּ נְבוֹנַי טְמוּנוֹת לָהֶם נִגְלוֹת – החכמים הם שלימדו אותנו את המעלות הגנוזות בשבת ובשמירתה.
    • נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה – שיבוץ מישעיהו (לה, י; נא, יא).
    • יְצַו ה' אִתְּךָ הַבְּרָכָה בַאֲסָמֶיךָ – ה' ברך אותך כך שתוכל לקיים את השבת ברווחה. מתוך פרשת הברכה והקללה שבספר דברים (כח, ח): יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת-הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ.
    • כִּי כָל מוֹצָא שַׁבָּתְךָ בְּהוֹצָאוֹת כְּפוּלוֹת – על פי המדרש, כל מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה, חוץ מהוצאות שבת ויום טוב שמי שמוציא הרבה ומכבד את השבת, זוכה מן השמים בכפליים (ע"פ התלמוד הבבלי, ביצה טז, ע"א).
    • חֶשְׁבּוֹן שַׁבָּת בְּמִנְיָנָהּ רֵי"ש בִּמְקוֹם בֵּי"ת נְתוּנָה... – אמרו חכמים שכל ענייני השבת כפולים הם; קרבן כפול (שני כבשים), לחם כפול (לחם משנה), עונש כפול (מחלליה מות יומת) וכו' וגם שכרה כפול. לזה רומז כאן המשורר שבמקום אות ב' (=2) שבמילה שבת אפשר להציב את האות ר' (=200), הרי יוצא שהחלק השני של המילה דהיינו ר' ות' הם סכום כפול (=600) מן האות הראשונה שהיא ש' וערכה 300, וכל זאת כדי להראות את עניין הכפילות שנמצא במהות של שבת מול ימי החול הרגילים.
    • צַדִּיק אֹכֵל לִכְבוֹד נַפְשׁוֹ אֵיבָרָיו יִתְקַדְּשׁוּ – הצדיק אוכל בשבת כדי לקיים מצוות עונג שבת, ולכן האכילה היא בעלת מימד ומזינה גם את נפשו.
    • אֲיֻמָּה כַּנִּגְדָּלוֹת – על פי הצירוף בשיר השירים 'אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת', בחילוף אותיות. ייתכן שכוונת המחבר היא שצלם אלוהים הוא כמעין אור על ראשו של האדם. זאת בעקבות הפרשנות לצירוף הנ"ל בשיר השירים, שם נאמר ש'אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת' רומז לאור הגאולה העתידה לבוא.
    • יְבָרֵךְ בִּרְכַּת מְזוֹנוֹ רוּחוֹ וְנִשְׁמָתוֹ יֵהָנוּ – ברכת המזון היא הברכה היחידה שהיא מן התורה והיא מעלה את האכילה מדבר של תאווה לדבר שיש לו ערך רוחני גבוה.
    • מֵאוֹר הַבָּהִיר יִזּוֹנוּ עֵינֵי הַשֶּׂכֶל מִסְתַּכְּלוֹת האור העליון של קדושת השבת זן את הנפש– השכל.
    • רְאֵה הִתְבּוֹנֵן אִם תִּשְׁמוֹר הַשַּבָּת כַּדִּין הַגָּמוּר – אם תשמור את השבת והלכותיה, כי אז -
    • יִגְאַל רֹכֵב עַל הַחֲמוֹר אֲסִירִים בִּכְבָלוֹת – יגיע הגואל. מבוסס על המדרש האומר ש"אם שומרים ישראל שתי שבתות מיד הן נגאלים" (טור אורח חיים רסז). רֹכֵב עַל הַחֲמוֹר הוא כינוי לגואל, על פי המופיע בזכריה (ט, ט) הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן-אֲתֹנוֹת.
    • חוֹמֵד זִיו קְדֻשַּׁת שַׁבָּת – המשורר מסיים את הפיוט בגודל מעלת המייחלים ומצפים לשבת בכל ימות השבוע.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject