audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    הודו - קוצ'ין ישראל אברהם
  • 2.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו חנה עזרא, טובה קשטיאל, לילי דוד, ציפורה אליהו, ציפורה דניאל, רבקה אליה, שמחה שמואל, שרה אליאס
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון אלגרבלי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שעריך בדפקי
מעגל השנה ימים נוראים;לכל עת;שבת
מועד התפילה אחר
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • שְׁעָרֶיךָ בְּדָפְקִי יָהּ פְּתָחָה – הדפיקה כאן משמעותה מטאפורית; המתפלל חפץ בקרבת אלהים ולשוב אליו בתשובה, המיית ליבו הדופק והתעוררותו אל התשובה משולים לדפיקה בדלתו של הקב"ה. ע"פ האמור בסליחות: "כדלים וכרשים דפקנו דלתיך". העניין נסוב על מאמר חז"ל בשיר השירים רבה ה, ב: "'קול דודי דופק, פתחי לי', רבי יסא אמר, אמר הקדוש ברוך הוא לישראל בני פתחו לי פתח אחד של תשובה כחודה של מחט ואני פותח לכם פתחים שיהיו עגלות וקרניות נכנסות בו".
    • וּלְדָל שׁוֹאֵל לְפָנֶיךָ יָהּ סְלָחָה – בבית הראשון המשורר מבקש את פתיחת דלתי התשובה, ומשנכנס בעדם הוא מבקש כי ה' יתן לו את שאלתו ויסלח לו.
    • לְךָ תָּבוֹא תְפִלָּתִי וְשַׁוְעִי – במבט ראשון נראה כי המשורר רומז לפסוק בתהלים קב, ב: "ה' שִׁמְעָה תְפִלָּתִי וְשַׁוְעָתִי אֵלֶיךָ תָבוֹא", אולם המשכו של הבית - מְקוֹם כֶּבֶשׂ וְעִשָּׂרוֹן וּמִנְחָה - מורה על כך שהוא רומז דוקא לפסוק ביונה ב, ח: "בְּהִתְעַטֵּף עָלַי נַפְשִׁי אֶת ה' זָכָרְתִּי וַתָּבוֹא אֵלֶיךָ תְּפִלָּתִי אֶל הֵיכַל קָדְשֶׁךָ".
    • מְקוֹם כֶּבֶשׂ וְעִשָּׂרוֹן וּמִנְחָה – הוא בית המקדש בו מקריבים קורבנות. מכיון שחרב המקדש אפשר לפרש את המילה מְקוֹם על דרך מה שאמרו חז"ל שהתפילות מגיעות למקום שבו היה המזבח ומשם עולות לקב"ה. ע"י שימוש בקורבן זה מבליט המשורר את דלותו ומסכנותו שכן הקרבן שהוא מזכיר הוא קרבנו של האיש העני (ראו ויקרא יד, כא) אפשרות נוספת למילה מְקוֹם היא שתפילתי תעלה במקום קרבן.
    • מְאוֹר עֵינַי – הקב"ה, שמאיר את עיניו של האדם, על פי האמור במשלי כט, יג: "...מֵאִיר עֵינֵי שְׁנֵיהֶם ה'".
    • רְצֵה וּשְׁמוֹר לְשׁוֹנִי – פניה לקב"ה שיהיו דבריו לרצון לפניו כמו שכתוב בפסוק בתהלים (יט, טו), המסיים את תפילת העמידה: "יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי". ובקשה נוספת שהקב"ה ידריך אותו וישמור עליו שלא יכשל בלשונו.
    • וְאִם אֶשְׁגֶּה לְפָנֶיךָ יָהּ סְלָחָה – ואם אטעה ואומר בתפילתי דבר שלא כרצונך – אנא סלח לי. כאן מתבאר מדוע בחר המשורר בכינוי מְאוֹר עֵינַי, הוא פונה לקב"ה שהוא המאיר את עיני האדם, דהיינו נותן לו חכמה ובינה, ומבקש שיאיר את עיניו ויורה לו מה היא הדרך הראויה להתפלל. וראו משלי טו, כט-ל: "רָחוֹק ה' מֵרְשָׁעִים וּתְפִלַּת צַדִּיקִים יִשְׁמָע: מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם" וברלב"ג, שם.
    • הֲרִימוֹתִי לְךָ לִבִּי וְעֵינִי – הלשון נשענת על בראשית (יד, כב): "...הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ". משמעות הדברים כאן היא: את כל ישותי, המיוצגת ע"י הלב - הנפש שלי, אני נושא אליך, ועיני, המייצגות את המבט כלפי חוץ, גם הן רק צופות אליך ולישועתך. ואם כן יש כאן מימד ברור של הכנעה והקרבה (וראה להלן בטור השביעי). וכנגד זה מבקש המשורר:
    • נְטֵה אֹזֶן וְגַם עַיִן פְּקָחָה – אתה מצדך הטה אוזנך לתחינתי הנאמרת בכל ליבי, והשגח עלי כמו שהתפלל דניאל (ט, יח): "הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע פְּקַח עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים" (וראו גם מלכים ב, יט טז). כאן חותם אבן גבירול את הפיוט במעין מה שפתח בו, בקשה שהקב"ה יפנה לתחינתו הנאמרת ממעמקי הלב.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?