audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    תימן - דרום תימן (שרעב וסביבותיה) רצון טסה
  • 2.
    תימן - כלל תימן אברהם צדוק
  • 3.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
  • 4.
    תימן - כלל תימן רצון טסה
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר אשר בגלל אבות
מעגל השנה שמחת תורה / שמיני עצרת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֲשֶׁר בִּגְלַל אָבוֹת בָּנִים גִּדֵּל – בזכות השבועה שנשבע לאבות האומה, גידל הקב"ה את ישראל ונתן להם את התורה, כמו שנאמר בדברים ט,ה "וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב", וכן במדרש שמות רבה (וילנא) כח,א "אמר הקב"ה למשה: לא נִתְּנה לך תורה אלא בזכות אברהם".
    • בְּגַלְגַּלֵּי רוּחַ – במשרתי עליון לפי ספרות ההיכלות (כגון ס' היכלות פרק ו).
    • וּמַלְאֲכֵי צָבָא בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן – המלאכים המלווים לקב"ה במתן תורה, שנאמר 'רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן' (תהלים סח,יח)" ובשמות רבה (וילנא) כט,ב "אמר ר' אבדימי דמן חיפה: כ"ב אלף ירדו עם הקב"ה לסיני. חכמי ימי הביניים זיהו מלאכים אלה עם "גלגלי הרוח" שנזכרו לעיל.
    • גִּבּוֹר גֵּאִים – שגבר על המצרים והטביעם בים, וכן תרגם אונקלוס את הפסוק בשירת הים (שמות טו,א) "כִּי גָאֹה גָּאָה": "ארי אתגאי על גיותניא" (כי התגאה על גאים).
    • קָרָא לְמֹשֶׁה לְקַבֶּל לוּחוֹת – שמות כד,יב "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם".
    • דִּבְרֵי אֵל חַי – דברי הקב"ה במעמד הר סיני.
    • שָׁמְעָה הָאָרֶץ – הארץ ויושביה, הלשון על–פי תהלים עו,ט "מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה".
    • וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן – ועמודי הארץ ירעדו, איוב ט,ו "הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן". ומכוון לדברי מדרשים רבים, כגון פסיקתא רבתי (איש שלום) כא "שמיעה אחת השמיע הקדוש ברוך הוא את קולו בסיני והרעיש את כל העולם כולו".
    • הִטָּה שָׁמַיִם וַיֵּרֶד בִּכְרוּב וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ – תהלים יח,י–יא "וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו: וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ". ובמדרש תהלים (בובר) יח,יג דרשוהו על מתן תורה.
    • וַיֵּצְאוּ דְבָרִים מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וַיִּתְחוֹקְקוּ עַל לוּחוֹת הָאָבֶן – לפי ספרי דברים (שמג) "כשהיה הדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא [...] מקבלו בימינו וחוקקו בלוח והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו שנאמר 'קול ה' חוצב להבות אש' (תהלים כט,ז)". ובשיר השירים רבא (וילנא) א,ב "אמר ר' ברכיה: שנה לי ר' חלבו: הדיבור עצמו היה נחקק מאליו...".
    • זְמִירוֹת קִדְּמוּ – לפי בבלי שבת פט, ע"א שהמלאכים אמרו שבח כשהקב"ה נתן את התורה למשה והלשון על-פי תהלים סח,כו "קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים" ואיוב לח,ז "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים".
    • שׁוֹפָר תָּקְעוּ מִשְּׁמֵי מָרוֹם – שמות יט,טז "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד".
    • חֲרָדָה לָבְשׁוּ [...] כִּי מִפָּארָן ה' הוֹפִיעַ – ספרי דברים שמג בדרשה על דברים לג,ב "וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ" שנתקבצו כל העמים וחרדו.
    • טָפְשׁוּ כֻלָּם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל – אסתר רבה (וילנא) א,יז "עשרה חלקים של טִפשות בעולם, תשעה בישמעאלים ואחד בכל העולם". והלשון על–פי תהלים קיט,ע "טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם".
    • יְמִין ה' טִפְחַיִם בַּלֻּחוֹת [...] וְטִפְחַיִם מְפוֹרָשׁ בֵּין יָד לְיָד – שמות רבה (וילנא) כח,א "אמר ר' ברכיה: הלוחות היו ארכן ששה טפחים. כביכול היו ביד מי שאמר והיה העולם שני טפחים, ובידו של משה שני טפחים, ושני טפחים היו מפרישין בין יד ליד".
    • מְפוֹרָשׁ – הֶפרש, רווח.
    • שְׂמַח בִּגְדֻלָּתָךְ – שמות יא,ג "גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד". וכן בברכת שחרית של שבת "ישמח משה במתנת חלקו".
    • מֹשֶׁה עָלָה לְתוֹךְ הֶעָנָן – שמות כד,יח "וַיָּבֹא משֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן".
    • וְהוּא רָאָה תְּמוּנַת אֱלֹהִים – במדבר יב,ח "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט".
    • נְשִׂיא נְשִׂיאִים – גדול מכולם.
    • אָב לַחֲכָמִים – כינוי נפוץ למשה רבנו בספרות המדרש, כמו בויקרא רבה (וילנא) א,טו "צא ולמד ממשה אבי החכמה אבי הנביאים".
    • וְרֹאשׁ לַנְּבִיאִים – במדרגת הנבואה הגבוהה ביותר, דברים לד,י "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים".
    • סָגַר הַיָּם בִּתְפִלָּתוֹ – בזכות תפילתו נסגר הים על המצרים.
    • וְעַל יַד שְׁלוּחוֹ – משה, שליח ה'.
    • חֲרוֹן אַף הֵשִׁיב – תהלים קו,כג "לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית".
    • אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ – הדיבר הראשון, שמות כ,ב.
    • כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע – שמות כד,ז.
    • צָעַק מֹשֶׁה צְעָקָה גְדוֹלָה – מדרש תנחומה (ורשא) ואתחנן ו: "הניח משה ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה ואומר אצל מי אלך לבקש עלי רחמים". והלשון על–פי בראשית כז,לד "וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד".
    • עֲלֵה מוּת בָּהָר – דברים לב,נ "וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה".
    • שְׁמָר נָא צֹאנִי – במדבר כז,יז "וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה".
    • רָאָה מֹשֶׁה מֵרֹאשׁ הַפִּסְגָּה קְהִלּוֹת שְׁבָטִים עוֹמְדִים לְפָנָיו – בשביל הברכה שברכם. הלשון על פי דברים לד,א-ב "וַיַּעַל משֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה...".
    • שָׁם מֵת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' מוּל בֵּית פְּעוֹר אֲסָפוֹ אֱלֹהֵינוּ – דברים לד,ה–ו "וַיָּמָת שָׁם משֶׁה [...] וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר".
    • אֲסָפוֹ – כינוי למיתה, כמו במדבר כז,יג "וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ".
    • תְּפִלַּת מֹשֶׁה קָרְעָה הָרָקִיעַ – דברים רבה (וילנא) יא,י "שהיתה תפלתו [של משה] דומה לחרב שהוא קורע וחותך ואינו מעכב".
    • וְנִמְצָא לְעַמּוֹ בְּעֵת צָרָתָם – על-פי דברים רבה (וילנא) ב,יא "אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כשתהא רואה בניך בצער ואין מי שיבקש רחמים עליהם מיד ענה אותן. אמר לו הקב"ה: משה, חייך בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם".
    • יְהוֹשֻׁעַ קָם אַחֲרֵי מֹשֶׁה – יהושע א,ב "משֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה".
    • וְגוֹרָל נָעִים – שיהושע בן נון חילק את הארץ לנחלות בגורל הוגן וצודק, במדבר כו,נה "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ".
    • בָּרוּךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה – על–פי חתימת ברכת קריאת התורה "...בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן הַתּוֹרָה".
    • וּבוֹחֵר בַּנְּבִיאִים – על–פי פתיחת ברכת ההפטרה "בָּרוּךְ אַתָּה ה' [...] אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים...".


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?