مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אשר בגלל אבות אֲשֶׁר בִּגְלַל אָבוֹת בָּנִים גִּדֵּל וּבַעֲבוּרָם תּוֹרָה נָתָן בְּגַלְגַּלֵּי רוּחַ ה' נִגְלָה וּמַלְאֲכֵי צָבָא בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן גִּבּוֹר גֵּאִים אֱלוֹהַּ אַדִּיר קָרָא לְמֹשֶׁה לְקַבֶּל לוּחוֹת דִּבְרֵי אֵל חַי שָׁמְעָה הָאָרֶץ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן הִטָּה שָׁמַיִם וַיֵּרֶד בִּכְרוּב וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ וַיֵּצְאוּ דְבָרִים מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וַיִּתְחוֹקְקוּ עַל לוּחוֹת הָאָבֶן זְמִירוֹת קִדְּמוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים שׁוֹפָר תָּקְעוּ מִשְּׁמֵי מָרוֹם חֲרָדָה לָבְשׁוּ כָּל בְּנֵי עֵשָׂו כִּי מִשֵּׂעִיר ה' זָרָח טָפְשׁוּ כֻלָּם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל כִּי מִפָּארָן ה' הוֹפִיעַ יְמִין ה' טִפְחַיִם בַּלֻּחוֹת וִימִין מֹשֶׁה טִפְחַיִם בַּלֻּחוֹת כִּי אוֹרֶךְ הַלֻּחוֹת שִׁשָּׁה טְפָחִים וְטִפְחַיִם מְפוֹרָשׁ בֵּין יָד לְיָד לֵךְ מֹשֶׁה שְׂמַח בִּגְדֻלָּתָךְ כִּי אֵין כָּמוֹךָ בְּכָל הַנְּבִיאִים מִי עָלָה לְתוֹךְ הֶעָנָן וּמִי רָאָה תְּמוּנַת אֱלֹהִים מֹשֶׁה עָלָה לְתוֹךְ הֶעָנָן וְהוּא רָאָה תְּמוּנַת אֱלֹהִים נְשִׂיא נְשִׂיאִים הָיָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אָב לַחֲכָמִים וְרֹאשׁ לַנְּבִיאִים סָגַר הַיָּם בִּתְפִלָּתוֹ וְעַל יַד שְׁלוּחוֹ חֲרוֹן אַף הֵשִׁיב עָנָה ה' וְאָמַר לְעַמּוֹ אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים פָּתְחוּ כֻלָּם וְאָמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע צָעַק מֹשֶׁה צְעָקָה גְדוֹלָה בְּעֵת שֶׁאָמַר לוֹ הַמָּקוֹם עֲלֵה מוּת בָּהָר קָרַע בְּגָדָיו וְהֵרִים קוֹלוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן שְׁמָר נָא צֹאנִי רָאָה מֹשֶׁה מֵרֹאשׁ הַפִּסְגָּה קְהִלּוֹת שְׁבָטִים עוֹמְדִים לְפָנָיו שָׁם מֵת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' מוּל בֵּית פְּעוֹר אֲסָפוֹ אֱלֹהֵינוּ תְּפִלַּת מֹשֶׁה קָרְעָה הָרָקִיעַ וְנִמְצָא לְעַמּוֹ בְּעֵת צָרָתָם יְהוֹשֻׁעַ קָם אַחֲרֵי מֹשֶׁה תוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אֶת יִשְׂרָאֵל לִמַּד וְגוֹרָל נָעִים בְּנַחֲלָתָם נָתָן בָּרוּךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה וּבוֹחֵר בַּנְּבִיאִים |
|
פיוט לשמחת תורה במנהג תימן ואשכנז, מן הפיוטים הקדומים שבידינו, ויש הסוברים שנתחבר עוד בימי התלמוד (קודם למאה השישית לספירה). במקורו שימש הפיוט כברכה מורחבת שבירך מי שחתם את קריאת כל התורה בשמחת תורה או כברכה על קריאת ההפטרה ליום זה. בפיוט שלושה חלקים עיקריים: בחלק הראשון מתואר מעמד הר סיני והחרדה שאחזה את העולם בעת נתינת התורה. החלק השני מדבר בשבחו של משה רבנו, ראש הנביאים, שעל ידו ניתנה התורה. בחלק השלישי מתוארת פטירתו של משה ומינויו של יהושע בן נון מחליפו. בדרך זו מבקש הפיוט להראות שקבלת התורה הייתה אירוע מרשים שטבע חותם לא רק בדור המדבר, אלא גם בדורות הבאים אחריו. הפיוט מדגיש שהתורה נמסרה למשה רבנו, וזה דאג להעבירה ליהושע בן נון. בדרך זו היא נמסרת בשרשרת הדורות בידי הנביאים ותלמידי החכמים שבכל דור ודור. בגלל התנגדות חכמי הדורות לנוסח הברכה המורחב שינה הפיוט את מקומו בסדר התפילה. בקהילות אשכנז הוא מושר בעת הכנסת ספר התורה, ובקהילות תימן הוא פותח את ההקפות לשמחת תורה. בחלק מקהילות תימן נהגו להשמיט את החלק השלישי המדבר בפטירת משה, אף על פי שבכך נקטע סדר האל"ף-בי"ת. כבר בסידורים תימניים עתיקים (מן המאה השש עשרה) החלק הזה חסר, ובצדו מובאת הערה בשם רס"ג המורה שלא לומר את הקטע הזה, שאינו מעניין שמחת התורה. במנהג תימן שרים את הפיוט במנגינה הקרובה לזו של תפילות ראש השנה ויום כיפור, ולא במנגינה של שאר פיוטי שמחת תורה. הוא נאמר מתוך כובד ראש ורצינות של תפילה ואין רוקדים בו כמו בביצוע הפיוטים האחרים של יום זה. הוא אינו פותח את ההקפות אלא נאמר כשכל הציבור עומד מול ההיכל הפתוח בלא כל תנועה בעת הוצאת ספר שני מן ההיכל. לאחריו שרים פיוט קצר 'שמחו בשמחת' שבו המנגינה קצבית ומקיפים את הבמה בעת ביצועו. |
| • אֲשֶׁר בִּגְלַל אָבוֹת בָּנִים גִּדֵּל – בזכות השבועה שנשבע לאבות האומה, גידל הקב"ה את ישראל ונתן להם את התורה, כמו שנאמר בדברים ט,ה "וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב", וכן במדרש שמות רבה (וילנא) כח,א "אמר הקב"ה למשה: לא נִתְּנה לך תורה אלא בזכות אברהם". • בְּגַלְגַּלֵּי רוּחַ – במשרתי עליון לפי ספרות ההיכלות (כגון ס' היכלות פרק ו). • וּמַלְאֲכֵי צָבָא בְּאַלְפֵי שִׁנְאָן – המלאכים המלווים לקב"ה במתן תורה, שנאמר 'רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן' (תהלים סח,יח)" ובשמות רבה (וילנא) כט,ב "אמר ר' אבדימי דמן חיפה: כ"ב אלף ירדו עם הקב"ה לסיני. חכמי ימי הביניים זיהו מלאכים אלה עם "גלגלי הרוח" שנזכרו לעיל. • גִּבּוֹר גֵּאִים – שגבר על המצרים והטביעם בים, וכן תרגם אונקלוס את הפסוק בשירת הים (שמות טו,א) "כִּי גָאֹה גָּאָה": "ארי אתגאי על גיותניא" (כי התגאה על גאים). • קָרָא לְמֹשֶׁה לְקַבֶּל לוּחוֹת – שמות כד,יב "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם". • דִּבְרֵי אֵל חַי – דברי הקב"ה במעמד הר סיני. • שָׁמְעָה הָאָרֶץ – הארץ ויושביה, הלשון על–פי תהלים עו,ט "מִשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּ דִּין אֶרֶץ יָרְאָה וְשָׁקָטָה". • וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַּלָּצוּן – ועמודי הארץ ירעדו, איוב ט,ו "הַמַּרְגִּיז אֶרֶץ מִמְּקוֹמָהּ וְעַמּוּדֶיהָ יִתְפַלָּצוּן". ומכוון לדברי מדרשים רבים, כגון פסיקתא רבתי (איש שלום) כא "שמיעה אחת השמיע הקדוש ברוך הוא את קולו בסיני והרעיש את כל העולם כולו". • הִטָּה שָׁמַיִם וַיֵּרֶד בִּכְרוּב וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ – תהלים יח,י–יא "וַיֵּט שָׁמַיִם וַיֵּרַד וַעֲרָפֶל תַּחַת רַגְלָיו: וַיִּרְכַּב עַל כְּרוּב וַיָּעֹף וַיֵּדֶא עַל כַּנְפֵי רוּחַ". ובמדרש תהלים (בובר) יח,יג דרשוהו על מתן תורה. • וַיֵּצְאוּ דְבָרִים מִתּוֹךְ הָאֵשׁ וַיִּתְחוֹקְקוּ עַל לוּחוֹת הָאָבֶן – לפי ספרי דברים (שמג) "כשהיה הדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא [...] מקבלו בימינו וחוקקו בלוח והיה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו שנאמר 'קול ה' חוצב להבות אש' (תהלים כט,ז)". ובשיר השירים רבא (וילנא) א,ב "אמר ר' ברכיה: שנה לי ר' חלבו: הדיבור עצמו היה נחקק מאליו...". • זְמִירוֹת קִדְּמוּ – לפי בבלי שבת פט, ע"א שהמלאכים אמרו שבח כשהקב"ה נתן את התורה למשה והלשון על-פי תהלים סח,כו "קִדְּמוּ שָׁרִים אַחַר נֹגְנִים" ואיוב לח,ז "בְּרָן יַחַד כּוֹכְבֵי בֹקֶר וַיָּרִיעוּ כָּל בְּנֵי אֱלֹהִים". • שׁוֹפָר תָּקְעוּ מִשְּׁמֵי מָרוֹם – שמות יט,טז "וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד". • חֲרָדָה לָבְשׁוּ [...] כִּי מִפָּארָן ה' הוֹפִיעַ – ספרי דברים שמג בדרשה על דברים לג,ב "וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבֲבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשְׁדָּת לָמוֹ" שנתקבצו כל העמים וחרדו. • טָפְשׁוּ כֻלָּם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל – אסתר רבה (וילנא) א,יז "עשרה חלקים של טִפשות בעולם, תשעה בישמעאלים ואחד בכל העולם". והלשון על–פי תהלים קיט,ע "טָפַשׁ כַּחֵלֶב לִבָּם". • יְמִין ה' טִפְחַיִם בַּלֻּחוֹת [...] וְטִפְחַיִם מְפוֹרָשׁ בֵּין יָד לְיָד – שמות רבה (וילנא) כח,א "אמר ר' ברכיה: הלוחות היו ארכן ששה טפחים. כביכול היו ביד מי שאמר והיה העולם שני טפחים, ובידו של משה שני טפחים, ושני טפחים היו מפרישין בין יד ליד". • מְפוֹרָשׁ – הֶפרש, רווח. • שְׂמַח בִּגְדֻלָּתָךְ – שמות יא,ג "גַּם הָאִישׁ משֶׁה גָּדוֹל מְאֹד". וכן בברכת שחרית של שבת "ישמח משה במתנת חלקו". • מֹשֶׁה עָלָה לְתוֹךְ הֶעָנָן – שמות כד,יח "וַיָּבֹא משֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן". • וְהוּא רָאָה תְּמוּנַת אֱלֹהִים – במדבר יב,ח "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט". • נְשִׂיא נְשִׂיאִים – גדול מכולם. • אָב לַחֲכָמִים – כינוי נפוץ למשה רבנו בספרות המדרש, כמו בויקרא רבה (וילנא) א,טו "צא ולמד ממשה אבי החכמה אבי הנביאים". • וְרֹאשׁ לַנְּבִיאִים – במדרגת הנבואה הגבוהה ביותר, דברים לד,י "וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ ה' פָּנִים אֶל פָּנִים". • סָגַר הַיָּם בִּתְפִלָּתוֹ – בזכות תפילתו נסגר הים על המצרים. • וְעַל יַד שְׁלוּחוֹ – משה, שליח ה'. • חֲרוֹן אַף הֵשִׁיב – תהלים קו,כג "לוּלֵי מֹשֶׁה בְחִירוֹ עָמַד בַּפֶּרֶץ לְפָנָיו לְהָשִׁיב חֲמָתוֹ מֵהַשְׁחִית". • אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ – הדיבר הראשון, שמות כ,ב. • כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע – שמות כד,ז. • צָעַק מֹשֶׁה צְעָקָה גְדוֹלָה – מדרש תנחומה (ורשא) ואתחנן ו: "הניח משה ידיו על ראשו והיה צועק ובוכה ואומר אצל מי אלך לבקש עלי רחמים". והלשון על–פי בראשית כז,לד "וַיִּצְעַק צְעָקָה גְּדֹלָה וּמָרָה עַד מְאֹד". • עֲלֵה מוּת בָּהָר – דברים לב,נ "וּמֻת בָּהָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹלֶה שָׁמָּה". • שְׁמָר נָא צֹאנִי – במדבר כז,יז "וְלֹא תִהְיֶה עֲדַת ה' כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רֹעֶה". • רָאָה מֹשֶׁה מֵרֹאשׁ הַפִּסְגָּה קְהִלּוֹת שְׁבָטִים עוֹמְדִים לְפָנָיו – בשביל הברכה שברכם. הלשון על פי דברים לד,א-ב "וַיַּעַל משֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה...". • שָׁם מֵת מֹשֶׁה עֶבֶד ה' מוּל בֵּית פְּעוֹר אֲסָפוֹ אֱלֹהֵינוּ – דברים לד,ה–ו "וַיָּמָת שָׁם משֶׁה [...] וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי בְּאֶרֶץ מוֹאָב מוּל בֵּית פְּעוֹר". • אֲסָפוֹ – כינוי למיתה, כמו במדבר כז,יג "וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ גַּם אָתָּה כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף אַהֲרֹן אָחִיךָ". • תְּפִלַּת מֹשֶׁה קָרְעָה הָרָקִיעַ – דברים רבה (וילנא) יא,י "שהיתה תפלתו [של משה] דומה לחרב שהוא קורע וחותך ואינו מעכב". • וְנִמְצָא לְעַמּוֹ בְּעֵת צָרָתָם – על-פי דברים רבה (וילנא) ב,יא "אמר משה לפני הקב"ה: ריבונו של עולם, כשתהא רואה בניך בצער ואין מי שיבקש רחמים עליהם מיד ענה אותן. אמר לו הקב"ה: משה, חייך בכל שעה שיקראו אותי אני אענה אותם". • יְהוֹשֻׁעַ קָם אַחֲרֵי מֹשֶׁה – יהושע א,ב "משֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה". • וְגוֹרָל נָעִים – שיהושע בן נון חילק את הארץ לנחלות בגורל הוגן וצודק, במדבר כו,נה "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ". • בָּרוּךְ נוֹתֵן הַתּוֹרָה – על–פי חתימת ברכת קריאת התורה "...בָּרוּךְ אַתָּה ה' נוֹתֵן הַתּוֹרָה". • וּבוֹחֵר בַּנְּבִיאִים – על–פי פתיחת ברכת ההפטרה "בָּרוּךְ אַתָּה ה' [...] אֲשֶׁר בָּחַר בִּנְבִיאִים טוֹבִים...". |
| عنوان |
אשר בגלל אבות |
|---|---|
| دورة العام |
שמחת תורה / שמיני עצרת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
