audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב קבוצת פייטנים
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס אליעזר חג'אג'
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר שם אל קמתי לברך
מעגל השנה יום כיפור;ימים נוראים;סליחות
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • שֵׁם אֵל קַמְתִּי לְבָרֵךְ – קמתי משנתי כדי לברך את שם ה' ולהתפלל אליו.
    • עֲלֵי פְשָׁעַי אֶשְׁתּוֹמֵמָה – ואני כנדהם מול מעשי הרעים.
    • וְאֶסְפֹּק כַּף עַל יָרֵךְ – הכיתי בידי על צד גופי לאות חרטה, כפי שנאמר בירמיהו (לא, יח) כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי (וראו גם איכה ב, טו).
    • עַל יוֹם חֲרוֹן אַף וְחֵמָה – לנוכח היום שבו כעסו של ה' יתעורר עלי.
    • יוֹם בּוֹ לֹא אוּכַל בֶּרֶךְ לְחַזֵּק וְלָשֵׂאת קוֹמָה – באותו יום ברכי ייכשלו, ולא אוכל לחזק אותן ולזקוף קומתי. ייתכן שמהדהדים כאן על דרך השלילה דברי ישעיהו (לה, ג): חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ.
    • יָהּ אֲשֶׁר אֵין לוֹ עֶרֶךְ זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית קְדוּמָה – המשורר פונה אל ה', הנשגב ומעולה מכל הערכה אנושית, ומבקש להזכיר לו את בריתו העתיקה לאברהם אבינו, כפי שהוא מפרש בפזמון החוזר:
    • רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא – הרחמן, כלומר ה', זכור לנו את בריתו של אברהם האהוב. משפט ארמי זה משמש כאן כפזמון חוזר, ומקורו בפיוט הארמי העתיק הנאמר מיד בסמוך לאחר הפיוט הזה.
    • לְנַפְשִׁי אוֹמְרָה שׁוּבִי אֶל אֱלֹהַי וּבוֹ תֶחֱסִי – אומר לנפשי לשוב אל ה', והוא יגן עלייך. ייתכן שהמשפט מהדהד לדברי הפסוק מתהלים (קטז, ז) שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי ה' גָּמַל עָלָיְכִי.
    • כִּי בוֹ בָטַח לִבִּי – ככי בה' אני בוטח, מו שנאמר בתהלים (כח, ז) ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ וכן במקומות נוספים.
    • הוּא אוֹמְצִי וְעוֹלְצִי – משום שה' מחזק ומשמח אותי.
    • וְהוּא יָרִיב אֶת רִיבִי מִלּוֹחֲמִי וּמִשּׁוֹסִי – והוא יילחם עבורי כנגד אויבי הבוזזים אותי, לפי תהלים (מג, א): שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי.
    • כִּי הוּא סַלְעִי וְצוּר מְשׂוֹשִׂי – כי ה' מעניק לי ביטחון ושמחה. ביטויי הסלע והצור לציון עוצמתו של ה', שעליו יכול הבוטח בו להישען מופיעים מספר פעמים במקרא, למשל בשירת דוד (תהלים יח, ג) ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ ובמקבילה בשמואל ב כב, ב-ג.
    • יוֹצֵר הַכֹּל בְּחָכְמָה – כפי שנאמר במשלי (ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה.
    • מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר יוֹם תָּבוֹא עֵת קְפָדָה – מה נאמר לפני ה' ביום הדין, שבו יקפיד על מעשינו. הביטוי שאוב מדברי יהודה לפני יוסף, קודם שיוסף התוודע לאחיו, בבראשית מד, טז ...מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ...
    • יוֹם אֶהְיֶה כְּצֵל עוֹבֵר יוֹם פַּחַד וּרְעָדָה – ביום המפחיד ומעורר הרעד, שבו תאבד יציבותם של חיי כצל החומק, שאין בו ממש. בשורה זו משובצים הפסוקים מתהלים (קמד, ד) אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר ומאיוב (ד, יד) פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִיד.
    • וּכְנֵבֶל אֶשָּׁבֵר – אשבר ככד חרס. דימוי זה מופיע בישעיהו (ל, יד): וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשׂף מַיִם מִגֶּבֶא.
    • בְּלִי תַאֲוָה וּבְלִי חֶמְדָּה – יום שלא אתאווה אליו ולא אחמוד אותו כלל.
    • יוֹם אֶהְיֶה מְחֻסַּר צֵידָה בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה וַעֲקֻמָּה – ביום הדין, שבו אמצא עצמי חסר במצוות ובמעשים טובים, יוצא לדרך קשה וארוכה.
    • הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ – ה', שדרכו שלמה. צירוף זה לקוח משירת דוד בשמואל ב כב, לא: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ ובמקבילה בתהלים יח, לא.
    • וְאֵין שֵׁנִי לְצִדּוֹ – והוא יחיד.
    • בְּסֵתֶר עָבִים סֻכּוֹ – ה' נסתר מאחורי עננים. בשיבוץ זה מהפך המשורר את משמעות הפסוק המקורי המופיע בדברי אליפז כשאלה רטורית (באיוב כב, יג-יד) וְאָמַרְתָּ מַה יָּדַע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט. עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה... כאן אין המשורר מתאר את העבים כמגבילים את ראייתו של ה' אלא כמגבילים את תפיסת האדם את אלוקים. מקום משכן ה' מתואר בשורה זאת כסוכתו, לאור הפסוק מתהלים (עו, ג) וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן, שלפיו שכינתו בירושלים מתוארת באותו דימוי.
    • וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ – ואין אלוהים אחר, לפי דברים ד, לה: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.
    • יְרַחֵם נִכְאֶה בְחֶלְכּוֹ הַמָּלֵא מִפַּחְדוֹ – ה' ירחם על המסכן, הכואב והמדוכא מפחדו. המלה 'נכאה' מופיעה במספר מקומות בתנ"ך, למשל בתהלים קט, טז ...וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת. חלכה במקרא מופיע במשמעות של דל ומדוכא, למשל בתהלים (ח, י): יִדְכֶּהיָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵל כָּאִים. יוֹם תַּעֲמֹד לְנֶגְדּוֹ הַגְּוִיָּה וְהַנְּשָׁמָה – ביום שבו יעמדו למשפט ה' באופן חשוף גופו ונשמתו של האדם.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?