Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
שם אל קמתי לברך / סימן שלמה שֵׁם אֵל קַמְתִּי לְבָרֵךְ עֲלֵי פְשָׁעַי אֶשְׁתּוֹמֵמָה וְאֶסְפֹּק כַּף עַל יָרֵךְ עַל יוֹם חֲרוֹן אַף וְחֵמָה יוֹם בּוֹ לֹא אוּכַל בֶּרֶךְ לְחַזֵּק וְלָשֵׂאת קוֹמָה יָהּ אֲשֶׁר אֵין לוֹ עֶרֶךְ זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית קְדוּמָה רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא לְנַפְשִׁי אוֹמְרָה שׁוּבִי אֶל אֱלֹהַי וּבוֹ תֶחֱסִי כִּי בוֹ בָטַח לִבִּי וְכִי הוּא אוֹמְצִי וְעוֹלְצִי וְהוּא יָרִיב אֶת רִיבִי מִלּוֹחֲמִי וּמִשּׁוֹסִי כִּי הוּא סַלְעִי וְצוּר מְשׂוֹשִׂי יוֹצֵר הַכֹּל בְּחָכְמָה רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר יוֹם תָּבוֹא עֵת קְפָדָה יוֹם אֶהְיֶה כְּצֵל עוֹבֵר יוֹם פַּחַד וּרְעָדָה וּכְנֵבֶל אֶשָּׁבֵר בְּלִי תַאֲוָה וּבְלִי חֶמְדָּה יוֹם אֶהְיֶה מְחֻסַּר צֵידָה בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה וַעֲקֻמָּה רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ וְאֵין שֵׁנִי לְצִדּוֹ בְּסֵתֶר עָבִים סֻכּוֹ וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ יְרַחֵם נִכְאֶה בְחֶלְכּוֹ הַמָּלֵא מִפַּחְדוֹ יוֹם תַּעֲמֹד לְנֶגְדּוֹ הַגְּוִיָּה וְהַנְּשָׁמָה רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא |
|
פיוט סליחות במנהג קהילות צפון אפריקה. בדרך כלל מצרפים פיוט זה אל הסליחה האחרונה, שכן הפזמון החוזר בו רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא, הוא המשפט הפותח את הפיוט הקדום הארמי הבא בסמוך לאחריו. פיוט זה רווי באשמתו ובפחדו של המתפלל כשהוא עומד נוכח יום הדין. חלק מן השיבוצים המופיעים בו נדירים הם בעולם הפיוט, כמו ציטוטי דבריו של אליפז התימני בויכוחו עם איוב או רימוזים לדברי יהודה ברגעים הדרמטיים של מפגשו עם יוסף, טרם שהתוודע אל אחיו. רגעי עימות אלה מעצימים את אופיו הדרמטי של יום הדין העומד במרכז הפיוט. |
| • שֵׁם אֵל קַמְתִּי לְבָרֵךְ – קמתי משנתי כדי לברך את שם ה' ולהתפלל אליו. • עֲלֵי פְשָׁעַי אֶשְׁתּוֹמֵמָה – ואני כנדהם מול מעשי הרעים. • וְאֶסְפֹּק כַּף עַל יָרֵךְ – הכיתי בידי על צד גופי לאות חרטה, כפי שנאמר בירמיהו (לא, יח) כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי (וראו גם איכה ב, טו). • עַל יוֹם חֲרוֹן אַף וְחֵמָה – לנוכח היום שבו כעסו של ה' יתעורר עלי. • יוֹם בּוֹ לֹא אוּכַל בֶּרֶךְ לְחַזֵּק וְלָשֵׂאת קוֹמָה – באותו יום ברכי ייכשלו, ולא אוכל לחזק אותן ולזקוף קומתי. ייתכן שמהדהדים כאן על דרך השלילה דברי ישעיהו (לה, ג): חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ. • יָהּ אֲשֶׁר אֵין לוֹ עֶרֶךְ זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית קְדוּמָה – המשורר פונה אל ה', הנשגב ומעולה מכל הערכה אנושית, ומבקש להזכיר לו את בריתו העתיקה לאברהם אבינו, כפי שהוא מפרש בפזמון החוזר: • רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא – הרחמן, כלומר ה', זכור לנו את בריתו של אברהם האהוב. משפט ארמי זה משמש כאן כפזמון חוזר, ומקורו בפיוט הארמי העתיק הנאמר מיד בסמוך לאחר הפיוט הזה. • לְנַפְשִׁי אוֹמְרָה שׁוּבִי אֶל אֱלֹהַי וּבוֹ תֶחֱסִי – אומר לנפשי לשוב אל ה', והוא יגן עלייך. ייתכן שהמשפט מהדהד לדברי הפסוק מתהלים (קטז, ז) שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי ה' גָּמַל עָלָיְכִי. • כִּי בוֹ בָטַח לִבִּי – ככי בה' אני בוטח, מו שנאמר בתהלים (כח, ז) ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ וכן במקומות נוספים. • הוּא אוֹמְצִי וְעוֹלְצִי – משום שה' מחזק ומשמח אותי. • וְהוּא יָרִיב אֶת רִיבִי מִלּוֹחֲמִי וּמִשּׁוֹסִי – והוא יילחם עבורי כנגד אויבי הבוזזים אותי, לפי תהלים (מג, א): שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי. • כִּי הוּא סַלְעִי וְצוּר מְשׂוֹשִׂי – כי ה' מעניק לי ביטחון ושמחה. ביטויי הסלע והצור לציון עוצמתו של ה', שעליו יכול הבוטח בו להישען מופיעים מספר פעמים במקרא, למשל בשירת דוד (תהלים יח, ג) ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ ובמקבילה בשמואל ב כב, ב-ג. • יוֹצֵר הַכֹּל בְּחָכְמָה – כפי שנאמר במשלי (ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה. • מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר יוֹם תָּבוֹא עֵת קְפָדָה – מה נאמר לפני ה' ביום הדין, שבו יקפיד על מעשינו. הביטוי שאוב מדברי יהודה לפני יוסף, קודם שיוסף התוודע לאחיו, בבראשית מד, טז ...מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ... • יוֹם אֶהְיֶה כְּצֵל עוֹבֵר יוֹם פַּחַד וּרְעָדָה – ביום המפחיד ומעורר הרעד, שבו תאבד יציבותם של חיי כצל החומק, שאין בו ממש. בשורה זו משובצים הפסוקים מתהלים (קמד, ד) אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר ומאיוב (ד, יד) פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִיד. • וּכְנֵבֶל אֶשָּׁבֵר – אשבר ככד חרס. דימוי זה מופיע בישעיהו (ל, יד): וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשׂף מַיִם מִגֶּבֶא. • בְּלִי תַאֲוָה וּבְלִי חֶמְדָּה – יום שלא אתאווה אליו ולא אחמוד אותו כלל. • יוֹם אֶהְיֶה מְחֻסַּר צֵידָה בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה וַעֲקֻמָּה – ביום הדין, שבו אמצא עצמי חסר במצוות ובמעשים טובים, יוצא לדרך קשה וארוכה. • הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ – ה', שדרכו שלמה. צירוף זה לקוח משירת דוד בשמואל ב כב, לא: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ ובמקבילה בתהלים יח, לא. • וְאֵין שֵׁנִי לְצִדּוֹ – והוא יחיד. • בְּסֵתֶר עָבִים סֻכּוֹ – ה' נסתר מאחורי עננים. בשיבוץ זה מהפך המשורר את משמעות הפסוק המקורי המופיע בדברי אליפז כשאלה רטורית (באיוב כב, יג-יד) וְאָמַרְתָּ מַה יָּדַע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט. עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה... כאן אין המשורר מתאר את העבים כמגבילים את ראייתו של ה' אלא כמגבילים את תפיסת האדם את אלוקים. מקום משכן ה' מתואר בשורה זאת כסוכתו, לאור הפסוק מתהלים (עו, ג) וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן, שלפיו שכינתו בירושלים מתוארת באותו דימוי. • וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ – ואין אלוהים אחר, לפי דברים ד, לה: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ. • יְרַחֵם נִכְאֶה בְחֶלְכּוֹ הַמָּלֵא מִפַּחְדוֹ – ה' ירחם על המסכן, הכואב והמדוכא מפחדו. המלה 'נכאה' מופיעה במספר מקומות בתנ"ך, למשל בתהלים קט, טז ...וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת. חלכה במקרא מופיע במשמעות של דל ומדוכא, למשל בתהלים (ח, י): יִדְכֶּהיָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵל כָּאִים. יוֹם תַּעֲמֹד לְנֶגְדּוֹ הַגְּוִיָּה וְהַנְּשָׁמָה – ביום שבו יעמדו למשפט ה' באופן חשוף גופו ונשמתו של האדם. |
| Title |
שם אל קמתי לברך |
|---|---|
| Cycle of the Year |
יום כיפור;ימים נוראים;סליחות |
| Prayer Time |
שחרית |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
