audio items
snunit
العودة إلى نتائج البحث

שם אל קמתי לברך

لتكبير النص لتصغير النص
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב קבוצת פייטנים
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס אליעזר חג'אג'
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
عنوان שם אל קמתי לברך
دورة العام יום כיפור;ימים נוראים;סליחות
موعد الصلاة שחרית
لغة עברית

תנאי השימוש:

تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.

على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.

يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.

إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]

MARC RECORDS
تفسير التهاليل الدينية اليهودية

  • • שֵׁם אֵל קַמְתִּי לְבָרֵךְ – קמתי משנתי כדי לברך את שם ה' ולהתפלל אליו.
    • עֲלֵי פְשָׁעַי אֶשְׁתּוֹמֵמָה – ואני כנדהם מול מעשי הרעים.
    • וְאֶסְפֹּק כַּף עַל יָרֵךְ – הכיתי בידי על צד גופי לאות חרטה, כפי שנאמר בירמיהו (לא, יח) כִּי אַחֲרֵי שׁוּבִי נִחַמְתִּי וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי סָפַקְתִּי עַל יָרֵךְ בֹּשְׁתִּי וְגַם נִכְלַמְתִּי כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי (וראו גם איכה ב, טו).
    • עַל יוֹם חֲרוֹן אַף וְחֵמָה – לנוכח היום שבו כעסו של ה' יתעורר עלי.
    • יוֹם בּוֹ לֹא אוּכַל בֶּרֶךְ לְחַזֵּק וְלָשֵׂאת קוֹמָה – באותו יום ברכי ייכשלו, ולא אוכל לחזק אותן ולזקוף קומתי. ייתכן שמהדהדים כאן על דרך השלילה דברי ישעיהו (לה, ג): חַזְּקוּ יָדַיִם רָפוֹת וּבִרְכַּיִם כּשְׁלוֹת אַמֵּצוּ.
    • יָהּ אֲשֶׁר אֵין לוֹ עֶרֶךְ זְכוֹר לָנוּ הַיּוֹם בְּרִית קְדוּמָה – המשורר פונה אל ה', הנשגב ומעולה מכל הערכה אנושית, ומבקש להזכיר לו את בריתו העתיקה לאברהם אבינו, כפי שהוא מפרש בפזמון החוזר:
    • רַחֲמָנָא אִדְכַּר לָן קְיָמֵהּ דְּאַבְרָהָם רְחִימָא – הרחמן, כלומר ה', זכור לנו את בריתו של אברהם האהוב. משפט ארמי זה משמש כאן כפזמון חוזר, ומקורו בפיוט הארמי העתיק הנאמר מיד בסמוך לאחר הפיוט הזה.
    • לְנַפְשִׁי אוֹמְרָה שׁוּבִי אֶל אֱלֹהַי וּבוֹ תֶחֱסִי – אומר לנפשי לשוב אל ה', והוא יגן עלייך. ייתכן שהמשפט מהדהד לדברי הפסוק מתהלים (קטז, ז) שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי ה' גָּמַל עָלָיְכִי.
    • כִּי בוֹ בָטַח לִבִּי – ככי בה' אני בוטח, מו שנאמר בתהלים (כח, ז) ה' עֻזִּי וּמָגִנִּי בּוֹ בָטַח לִבִּי וְנֶעֱזָרְתִּי וַיַּעֲלֹז לִבִּי וּמִשִּׁירִי אֲהוֹדֶנּוּ וכן במקומות נוספים.
    • הוּא אוֹמְצִי וְעוֹלְצִי – משום שה' מחזק ומשמח אותי.
    • וְהוּא יָרִיב אֶת רִיבִי מִלּוֹחֲמִי וּמִשּׁוֹסִי – והוא יילחם עבורי כנגד אויבי הבוזזים אותי, לפי תהלים (מג, א): שָׁפְטֵנִי אֱלֹהִים וְרִיבָה רִיבִי מִגּוֹי לֹא חָסִיד מֵאִישׁ מִרְמָה וְעַוְלָה תְפַלְּטֵנִי.
    • כִּי הוּא סַלְעִי וְצוּר מְשׂוֹשִׂי – כי ה' מעניק לי ביטחון ושמחה. ביטויי הסלע והצור לציון עוצמתו של ה', שעליו יכול הבוטח בו להישען מופיעים מספר פעמים במקרא, למשל בשירת דוד (תהלים יח, ג) ה' סַלְעִי וּמְצוּדָתִי וּמְפַלְטִי אֵלִי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ ובמקבילה בשמואל ב כב, ב-ג.
    • יוֹצֵר הַכֹּל בְּחָכְמָה – כפי שנאמר במשלי (ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה.
    • מָה אוֹמַר מָה אֲדַבֵּר יוֹם תָּבוֹא עֵת קְפָדָה – מה נאמר לפני ה' ביום הדין, שבו יקפיד על מעשינו. הביטוי שאוב מדברי יהודה לפני יוסף, קודם שיוסף התוודע לאחיו, בבראשית מד, טז ...מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ...
    • יוֹם אֶהְיֶה כְּצֵל עוֹבֵר יוֹם פַּחַד וּרְעָדָה – ביום המפחיד ומעורר הרעד, שבו תאבד יציבותם של חיי כצל החומק, שאין בו ממש. בשורה זו משובצים הפסוקים מתהלים (קמד, ד) אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר ומאיוב (ד, יד) פַּחַד קְרָאַנִי וּרְעָדָה וְרֹב עַצְמוֹתַי הִפְחִיד.
    • וּכְנֵבֶל אֶשָּׁבֵר – אשבר ככד חרס. דימוי זה מופיע בישעיהו (ל, יד): וּשְׁבָרָהּ כְּשֵׁבֶר נֵבֶל יוֹצְרִים כָּתוּת לֹא יַחְמֹל וְלֹא יִמָּצֵא בִמְכִתָּתוֹ חֶרֶשׂ לַחְתּוֹת אֵשׁ מִיָּקוּד וְלַחְשׂף מַיִם מִגֶּבֶא.
    • בְּלִי תַאֲוָה וּבְלִי חֶמְדָּה – יום שלא אתאווה אליו ולא אחמוד אותו כלל.
    • יוֹם אֶהְיֶה מְחֻסַּר צֵידָה בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה וַעֲקֻמָּה – ביום הדין, שבו אמצא עצמי חסר במצוות ובמעשים טובים, יוצא לדרך קשה וארוכה.
    • הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ – ה', שדרכו שלמה. צירוף זה לקוח משירת דוד בשמואל ב כב, לא: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ ובמקבילה בתהלים יח, לא.
    • וְאֵין שֵׁנִי לְצִדּוֹ – והוא יחיד.
    • בְּסֵתֶר עָבִים סֻכּוֹ – ה' נסתר מאחורי עננים. בשיבוץ זה מהפך המשורר את משמעות הפסוק המקורי המופיע בדברי אליפז כשאלה רטורית (באיוב כב, יג-יד) וְאָמַרְתָּ מַה יָּדַע אֵל הַבְעַד עֲרָפֶל יִשְׁפּוֹט. עָבִים סֵתֶר לוֹ וְלֹא יִרְאֶה... כאן אין המשורר מתאר את העבים כמגבילים את ראייתו של ה' אלא כמגבילים את תפיסת האדם את אלוקים. מקום משכן ה' מתואר בשורה זאת כסוכתו, לאור הפסוק מתהלים (עו, ג) וַיְהִי בְשָׁלֵם סוּכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן, שלפיו שכינתו בירושלים מתוארת באותו דימוי.
    • וְאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ – ואין אלוהים אחר, לפי דברים ד, לה: אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים אֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ.
    • יְרַחֵם נִכְאֶה בְחֶלְכּוֹ הַמָּלֵא מִפַּחְדוֹ – ה' ירחם על המסכן, הכואב והמדוכא מפחדו. המלה 'נכאה' מופיעה במספר מקומות בתנ"ך, למשל בתהלים קט, טז ...וַיִּרְדֹּף אִישׁ עָנִי וְאֶבְיוֹן וְנִכְאֵה לֵבָב לְמוֹתֵת. חלכה במקרא מופיע במשמעות של דל ומדוכא, למשל בתהלים (ח, י): יִדְכֶּהיָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵל כָּאִים. יוֹם תַּעֲמֹד לְנֶגְדּוֹ הַגְּוִיָּה וְהַנְּשָׁמָה – ביום שבו יעמדו למשפט ה' באופן חשוף גופו ונשמתו של האדם.


أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟