audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

יום שמחה הוא לישראל

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר יום שמחה הוא לישראל
מעגל החיים ברית מילה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יוֹם שִׂמְחָה הוּא לְיִשְׂרָאֵל גִּילַת וְרַנֵּן – יום זה הוא יום שמחה לעם ישראל, יום הראוי לשיר וזמר של שמחה. סוף הטור הוא שיבוץ של צירוף מקראי יחידאי המופיע בנבואת ישעיהו (לה, ב): פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל אַף גִּילַת וְרַנֵּן כְּבוֹד הַלְּבָנוֹן נִתַּן לָהּ הֲדַר הַכַּרְמֶל וְהַשָּׁרוֹן הֵמָּה יִרְאוּ כְבוֹד ה' הֲדַר אֱלֹהֵינוּ. נבואה זו מעלה על נס את ערכה של שמחת הגאולה.
    • בִּבְנוֹת בַּיִת הוֹדוֹת לָאֵל וְלוֹ אֶתְחַנֵּן – ברית המילה, והרך הנולד, מייצגים את תחילת בנייתם של בית ומשפחה בישראל; הפייטן מבקש לנצל רגע ראשוני זה כדי להודות לאל ולהתפלל לפניו. ואפשר גם שבניית הבית המשפחתי מקביל לבנייתו המיוחלת של בית המקדש, מקום הודאה ותחנונים. תוכן התפילה מבואר בצלע הבאה.
    • לָעַד יִכּוֹנֵן לְבֵית יִשְׂרָאֵל – יהי בית זה – בית משפחת הנימול או בית המקדש – עומד לעד, בתוך עם ישראל כולו.
    • וְרָאוּ כֹּל גּוֹיֵי אֶרֶץ שֵׁם יָהּ בֵּינֵינוּ – כל עמי הארץ יראו כיצד שמו של האל מצוי בתוכנו ממש. על פי הפסוק בדברים (כח, י): וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ. מחרוזת זו ממשיכה את כפל המשמעות שבמחרוזת הקודמת: שם ה' יכול להימצא בקרב ישראל הן באות הברית, המסמלת את הקשר ההדוק בין העם ואלוהיו (כנוסח הברכה הנאמרת אחר המילה: "ברוך אתה... אשר קדש ידיד מבטן, וחֹק בִּשְׁאֵרוֹ שָׂם, וצאצאיו חתם באות ברית קֹדֶשׁ..."), והן בבית המקדש, המייצג את נוכחות האל בעולם.
    • שׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי שְׁמֵי עֶרֶץ דָּר בְּתוֹכֵנוּ – הקדוש ברוך הוא השוכן במרומי השמים מתגורר כביכול בינינו ממש, על ידי ברית המילה. עֶרֶץ הוא כינוי מקובל לשמיים בלשון הפיוט - משורש ע.ר.צ, המציין שליטה (ראו למשל ישעיהו ב, יט).
    • תּוֹךְ מַחֲנֵנוּ מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל – האל מתגורר בקרבנו, בקרב עמו ישראל.
    • סְמוּכִים לָעָד לְעוֹלָם הֵם בְּרַב חִיָּא – בטוחים הם ישראל לנצח ברוב חיים. 'בְּרַב חִיָּא' – חידוש לשוני של הפייטן, מעין-ארמית; ואפשר שרומז למעשה או לעניין הלכתי כלשהו הקשור בברית או בבנים ונוגע לאמורא ר' חייא, מתלמידי החכמים המרכזיים בדור הביניים שבין חכמי המשנה והתלמוד – ולא פירש.
    • וּבְרוֹב טוּב אֲשֶׁר גְּמָלָם אֱלָהָא דִשְׁמַיָא – ובכל הטוב אשר גמל עמהם אלהי השמים.
    • מֶלֶךְ מַלְכַיָא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל – מלך המלכים (בארמית), מלך ישראל.
    • פְּרוּ וּרְבוּ בֶּן פֹּרָת יוֹסֵף זֶרַע אֲנָשִׁים – הפייטן מברך את הקהל בברכת פריון טוב, כשם שנתברך בו יוסף הצדיק, ככתוב בספר בראשית (מט, כב): בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר, ופירש רשב"ם (וכן גם אחרים): "בן פורת יוסף, בן הפורה וגדל יוסף". זרע אנשים הוא כינוי לישראל.
    • יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים – הואיל ושמו של הפייטן (או שמו של האיש שלכבודו נתחבר הפיוט), כעולה מן החתימה באקרוסטיכון שבראשי המחרוזות, הוא 'יוסף', נראה כי יוסף זה הוא סבו של הרך הנימול: סב שזכה כי ייוולדו על ברכיו בני הדור השלישי, דור הנכדים – כפי שזכה גם יוסף המקראי, על פי המתואר בספר בראשית (נ, כג): וַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל בִּרְכֵּי יוֹסֵף.
    • כֻּלָּם קְדוֹשִׁים זֶרַע יִשְׂרָאֵל – כל הנולדים קדושים בקדושתו של עם ישראל (וראו במדבר טז, ג), קדושת הברית בין העם ואלוהיו – ככתוב בנוסח הברכה הנאמרת לאחר הברית: "וצאצאיו חתם באות ברית קֹדֶשׁ".
    • שְׂשׂוֹן יִשְׁעָךְ הָשִׁיבָה מַלְכָּם בְּרֹאשָׁם – אלוהינו, השב לעמך את שמחת הגאולה; פרפראזה על תהלים (נא, יד): הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי.
    • וּלְעַם יִשְׂרָאֵל הֵטִיבָה פְּאֵר הַלְבִּישָׁם – וגמול טוב עם עמך ישראל; לבוש הפאר הוא סמל לישועה, ככתוב בישעיהו (סא, י): שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה' תָּגֵל נַפְשִׁי בֵּאלֹהַי כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי כֶּחָתָן יְכַהֵן פְּאֵר וְכַכַּלָּה תַּעְדֶּה כֵלֶיהָ. הִנֵּה לֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל – בטוחים אנו בך שלא תתעלם מצרותינו. שיבוץ מאחד מ'שירי המעלות' בתהלים (קכא, ד): הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.
    • וְיֵרָאוּ לְפָנֵיךָ בְּשֹׂבַע שְׂמָחוֹת – לכשתקבץ את עמך לארצם, הם ייראו לפניך בעלותם לרגל בחגים. הביטוי שֹׂבַע שְׂמָחוֹת לקוח מתהלים (טז, יא): תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. ואפשר שהפייטן רומז לדברי המדרש במקומות אחדים (למשל במדרש פסיקתא דרב כהנא, פרשה כז): "אילו שבע כיתות של צדיקים שהם עתידים להקביל פני השכינה ופניהם דומות לחמה, ללבנה, לרקיע, לברקים, לכוכבים, לשושנים, למנורות בית המקדש".
    • עַל מֵי מְנוּחוֹת יִשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל – או אז יזכו ישראל לשכון לבטח, ברוגע, ללא צר ואויב המציק להם, ברוח דברי משה לישראל לפני מותו, כמתואר בספר דברים (לג, כח): וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח בָּדָד עֵין יַעֲקֹב אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל. מקור הצירוף המטאפורי 'מֵי מְנוּחוֹת' בתהלים (כג, ב): בִּנְאוֹת דֶּשֶׁא יַרְבִּיצֵנִי עַל מֵי מְנֻחוֹת יְנַהֲלֵנִי.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?