אם אפס / בבל / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנה
יגדל שם אל חי / ר' ישראל נג'ארה יִגְדַּל שֵׁם אֵל חַי עוֹשֵׂנִי מִבִּינָתוֹ יַעֲנֵנִי עַל בָּמוֹתַי יַדְרִיכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי שֵׁם קָדְשׁוֹ יָעִיר שְׁנָתִי יוֹם הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי יוֹם יוֹם תּוֹדֶה יְחִידָתִי לָאֵל בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַי רָחַשׁ לִבִּי עַל מִשְׁכָּבִי אֶל נַפְשִׁי אֲשֶׁר תּוֹךְ קִרְבִּי מַה תִּשְׁכְּבִי שִׁירוֹת הַרְבִּי וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי אוֹמַר לָאֵל שִׁיר הֶגְיוֹנִי כִּי מִמָּךָ מַעֲנֶה לְשׁוֹנִי מִיַּד אוֹיְבִי הַצִּילֵנִי צוּרִי בְּיָדְךָ עִתּוֹתָי לְךָ אוֹחִיל כָּל יְמֵי הֶבְלִי וְאִם אֲנִי חַלָּשׁ בְּלִי אוֹן תָּחוֹן מִשַּׁחַת בְּלִי הַבֵּט כִּי רַבּוּ אַנְחוֹתָי חָנֵה כְאָז תּוֹךְ זְבוּלִי מַה לְּךָ תַּעֲלֶה אֶל זְבוּלִי בְּנֵה בֵיתְךָ תּוֹךְ גְּבוּלִי וְתִשְׁכֹּן בְּצֵל קוֹרָתִי זָנַחְתִּי טוֹב מִיּוֹם נוֹדָךְ אֵלֵךְ נִדָּח כְּדַל וָדָךְ שְׁעֵה שַׁוְעִי כְּרֹב חַסְדָּךְ כִּי לְךָ אַגִּיד קוֹרָתִי קְרַב יִשְׁעִי וּשְׁנַת גּוֹאֵל אֶל אָסִיר בְּיַד מַגְדִּיאֵל אֵל צוּר פּוֹדֶה אֶת יִשְׂרָאֵל פְּדֵנִי מִכֹּל צָרָתִי |
פיוט הנוהג בכמה מן הקהילות הספרדיות - במסורת לבנון מושר הפיוט בשבת ובשמחות, במסורת מרוקו זהו פיוט לכל עת ובמסורת בבל מופיע השיר בשירת השבחות ליום ששי. מחברו של הפיוט הוא ר' ישראל נג'ארה (צפת-דמשק-עזה, המאות ה- 16-17) – מגדולי הפייטנים בכל הדורות – אשר חתם את שמו בראשי המחרוזות ('ישראל') בתוספת המלה 'חזק'. תוכן הפיוט פשוט למדי, ומוכר מפיוטים רבים - שירה לאל ובקשת גאולה. אולם עיצובו של ההיגד הרווח והשגרתי נעשה כאן בדרך ייחודית, ובווירטואוזיות המאפיינת את שירת ר"י נג'ארה בכללותה: לאחר דברי פתיחה כלליים במחרוזת הראשונה, מתאר המשורר במחרוזת השנייה את הודאת נפשו לאל בכל בוקר על שהשיבה לגוף המתעורר משנתו; אלא שבמחרוזת הבאה, הוא פונה כביכול אחורה בזמן, ומתאר שיחה פנימית המתחוללת בין ליבו ונפשו כשהוא הולך לישון: "רָחַשׁ לִבִּי עַל מִשְׁכָּבִי / אֶל נַפְשִׁי אֲשֶׁר תּוֹךְ קִרְבִּי / מַה תִּשְׁכְּבִי? שִׁירוֹת תַּרְבִּי! / וְאִם לֹא עַכְשָׁיו, אֵימָתַי?"; כך, אם במחרוזת השנייה מברך הדובר את האל בהשכמת הבוקר, הרי במחרוזת השלישית הוא מערער על עצם מעשה השינה, הנתפס כ'בזבוז זמן' יקר בו יכולה נפשו לשיר לבוראה ולהתמזג עימו. הדובר בפיוט כביכול אינו ממתין לבוקר כדי לשיח עם הקדוש ברוך הוא; הוא פונה אליו בתפילה כבר בלילה, כדברי משורר התהלים (מב, ט) "יוֹמָם יְצַוֶּה ה' חַסְדּוֹ וּבַלַּיְלָה שִׁירוֹ עִמִּי תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי". |
כותר |
יגדל שם אל חי |
---|---|
סולם |
כללי |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?