audio items
snunit
Back to search results

יגדל שם אל חי

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions ספרדים מסורות המזרח - בבל ספרדים מסורות המזרח - לבנון
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions ספרדים מסורות המזרח - בבל ספרדים מסורות המזרח - לבנון
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל מאיר דורי
  • 2.
    ספרדים מסורות המזרח - לבנון מרקו טליו
Play songs in order
playerSongImg
Title יגדל שם אל חי
Cycle of the Year שבת;שירת הבקשות
Cycle of Life בר מצווה;ברית מילה ;הולדת הבת;חתונה
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • יִגְדַּל שֵׁם אֵל חַי עוֹשֵׂנִי – יתגדל שמו של הקדוש ברוך הוא, בוראי, שהוא 'אֵל חַי' (כינוי מקראי על פי יהושע ג, י, ועוד). גדולת השם מבטאת כבוד, הדר ומלוכה, כבפתיחת ה'קדיש': "יתגדל ויתקדש שמיה רבה" [=יתגדל ויתקדש שמו הגדול].
    • מִבִּינָתוֹ יַעֲנֵנִי – מחכמתו ישיב לי. פרפראזה על דברי צופר הנעמתי בספר איוב (כ, א-ג): וַיַּעַן צֹפַר הַנַּעֲמָתִי וַיֹּאמַר לָכֵן שְׂעִפַּי יְשִׁיבוּנִי וּבַעֲבוּר חוּשִׁי בִי מוּסַר כְּלִמָּתִי אֶשְׁמָע וְרוּחַ מִבִּינָתִי יַעֲנֵנִי. ובעוד צופר שומע כביכול את עצמו, במעין קול פנימי המדבר אליו מתוכו, פה מבקש המשורר לשמוע בינה מן הקדוש ברוך הוא.
    • עַל בָּמוֹתַי יַדְרִיכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי – האל ינחה אותי בכל דרכי, ויעניק לי שלטון: 'במה' היא מקום רם ונישא, ומסמלת בהשאלה כבר בלשון המקרא שררה וריבונות. הטור הוא שיבוץ פסוק מספר חבקוק (ג, יט): ה' אֲדֹנָי חֵילִי וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי. 'לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי' – במקור, כותרת לשיר מקראי, המשמשת כעין הנחיה למשוררים ולמנגנים, אך כאן, בהשאלה – כינוי לקדוש ברוך הוא.
    • שֵׁם קָדְשׁוֹ יָעִיר שְׁנָתִי – האל יעירני משנתי בכל יום.
    • יוֹם הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי – כל עוד אני נמצא על האדמה, כל עוד אני חי. שיבוץ מספר יונה (ד, ב): וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' וַיֹּאמַר אָנָּה ה' הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה...
    • יוֹם יוֹם תּוֹדֶה יְחִידָתִי – בכל יום תודה נשמתי לאל. ברקע הטור והמחרוזת כולה עומד רעיון ההודאה לאל בכל בוקר על שהשיב נשמתנו אלינו בתום שנת הלילה – רעיון המבוטא בתפילה הקצרה 'מודה אני', אותה נוהגים לומר בעת היקיצה: "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה, רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ". 'יחידה' הוא אחד מכינויי הנפש על פי המדרש (בראשית רבה, פר' יד ועוד): "חמשה שמות נקראו לה: נפש, נשמה, חיה, רוח, יחידה... יחידה – שכל האיברים מִשְׁנַיִם שנים והיא יחידה בגוף".
    • לָאֵל בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתַי – התודה היא לאל, הנותן לי כח לדבר ושם מלים בפי. שיבוץ מנבואת ישעיהו (נז, יט): בּוֹרֵא נִיב שְׂפָתָיִם שָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק וְלַקָּרוֹב אָמַר ה' וּרְפָאתִיו.
    • רָחַשׁ לִבִּי עַל מִשְׁכָּבִי אֶל נַפְשִׁי אֲשֶׁר תּוֹךְ קִרְבִּי – בהיותי על משכבי, פונה לבי אל הנפש שבתוכי. שיבוץ מתהלים (מה, ב): רָחַשׁ לִבִּי דָּבָר טוֹב אֹמֵר אָנִי מַעֲשַׂי לְמֶלֶךְ לְשׁוֹנִי עֵט סוֹפֵר מָהִיר.
    • מַה תִּשְׁכְּבִי שִׁירוֹת הַרְבִּי – מדוע תשכבי, שואלת נפשי את הלב – מוטב לך להרבות שירה לפני בוראך.
    • וְאִם לֹא עַכְשָׁיו אֵימָתַי – שיבוץ הוא מספרות חז"ל – מדברי הלל במשנה, מסכת אבות (פ"א מש' יד): "הוא היה אומר: אם אין אני לי – מי לי, וכשאני לעצמי – מה אני, ואם לא עכשיו – אימתי?". דברי הלל מהווים המלצה כללית לאדם, שלא ידחה את מה שיכול הוא לעשות בהווה, ובשירנו הם מוסבים להקשר המקומי של השירה לאל.
    • אוֹמַר לָאֵל שִׁיר הֶגְיוֹנִי – אומר לאל את דברי ושירי.
    • כִּי מִמָּךָ מַעֲנֶה לְשׁוֹנִי – שירתי לך תלויה לא רק במתחולל בתוכי פנימה, אלא גם בכך שאתה מעניק לי את הכח לדבר. ככתוב במשלי (טז, א): לְאָדָם מַעַרְכֵי לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן.
    • מִיַּד אוֹיְבִי הַצִּילֵנִי צוּרִי בְּיָדְךָ עִתּוֹתָי – הצל אותי מיד אויבי; חיי הם בידך – אתה הוא השולט בי וקובע גורלי. שיבוץ מדברי משורר התהלים (לא, טו-טז): וַאֲנִי עָלֶיךָ בָטַחְתִּי ה' אָמַרְתִּי אֱלֹהַי אָתָּה בְּיָדְךָ עִתֹּתָי הַצִּילֵנִי מִיַּד אוֹיְבַי וּמֵרֹדְפָי. לצורך החריזה הפך הפייטן את סדר הפסוק.
    • לְךָ אוֹחִיל כָּל יְמֵי הֶבְלִי – לך אתפלל ואקווה כל ימי חיי, שהם הבל וברי חלוף, כדברי קהלת (ז, טו): אֶת הַכֹּל רָאִיתִי בִּימֵי הֶבְלִי יֵשׁ צַדִּיק אֹבֵד בְּצִדְקוֹ וְיֵשׁ רָשָׁע מַאֲרִיךְ בְּרָעָתוֹ.
    • וְאִם אֲנִי חַלָּשׁ בְּלִי אוֹן תָּחוֹן מִשַּׁחַת בְּלִי – ואם אני חלש וחסר אונים ללא עזרתך ותמיכתך, אנא רחם עלי והעניק לי חנינה, כדי שלא אפול לבור תחתיות. מיוסד על ישעיהו (לח, יז): הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר וְאַתָּה חָשַׁקְתָּ נַפְשִׁי מִשַּׁחַת בְּלִי כִּי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גֵוְךָ כָּל חֲטָאָי.
    • הַבֵּט כִּי רַבּוּ אַנְחוֹתָי – ראה אותי והתבונן בי, כי כבר איני יכול עוד לסבול; פרפראזה על איכה (א, כב): תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ וְעוֹלֵל לָמוֹ כַּאֲשֶׁר עוֹלַלְתָּ לִי עַל כָּל פְּשָׁעָי כִּי רַבּוֹת אַנְחֹתַי וְלִבִּי דַוָּי.
    • חָנֵה כְאָז תוֹךְ זְבוּלִי – שוב לשכון כבימי קדם במקדש. זְבוּל הוא כינוי מקראי למקדש, כבדברי שלמה המלך בספר מלכים א (ח, יב-יג): אָז אָמַר שְׁלֹמֹה ה' אָמַר לִשְׁכֹּן בָּעֲרָפֶל בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים.
    • מַה לְּךָ תַּעֲלֶה אֶל זְבוּלִי – מדוע תעלה לשכון בשמים, ולא בתוכנו בארץ? ר"י נג'ארה נשען בתחכום רב על כפל המשמעות של המילה 'זְבוּל' במקרא – מילה המציינת לעתים את משכן האל על הארץ (כבפסוק המצוטט בפירוש הטור הקודם), ולעתים את משכנו בשמים, כבנבואת ישעיהו (סג, טו): הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה מִזְּבֻל קָדְשְׁךָ וְתִפְאַרְתֶּךָ אַיֵּה קִנְאָתְךָ וּגְבוּרֹתֶךָ הֲמוֹן מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ אֵלַי הִתְאַפָּקוּ.
    • בְּנֵה בֵיתְךָ תּוֹךְ גְּבוּלִי – בנה את ביתך בתוך נחלתנו, על הארץ.
    • וְתִשׁכֹּן בְּצֵל קוֹרָתִי – ותשכון כאן עימנו, כביכול תחת אותה קורת-גג. הצירוף 'בְּצֵל קוֹרָתִי' מיוסד על לשון המקרא (בראשית יט, ח).
    • זָנַחְתִּי טוֹב מִיּוֹם נוֹדָךְ – חדלתי מלהיות בטוב מאז שנדדת ופנית מתוכנו. מיוסד על נבואת הושע (ח, ג): זָנַח יִשְׂרָאֵל טוֹב אוֹיֵב יִרְדְּפוֹ – ואפשר כי הפייטן משתמש בפסוק זה דווקא משום שמשוקע בו שמו שלו – ישראל.
    • אֵלֵךְ נִדָּח כְּדַל וָדָךְ – אני נודד בעולם כעני אובד.
    • שְׁעֵה שַׁוְעִי כְּרֹב חַסְדָּךְ – אנא קבל בחסדך את תפילתי. הטור נשען על לשון המקרא במקומות אחדים, למשל בתהלים (סט, יד): וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.
    • כִּי לְךָ אַגִּיד קוֹרָתִי – רק לך אספר את כל הקורות אותי. הפייטן חורז כאן 'קוֹרָתִי' עם 'קוֹרָתִי' (בחתימת המחרוזת הקודמת), כשם שחרז קודם 'זְבוּלִי' ו'זְבוּלִי' – בשני המקרים מדובר בשימוש מתוחכם במילה שיש לה יותר ממשמעות אחת (תופעה המכונה 'צימוד שלם'). מחרוזת זו, בניגוד לקודמותיה, אינה נחתמת בשיבוץ לשון מן המקורות.
    • קְרַב יִשְׁעִי וּשְׁנַת גּוֹאֵל – קרב את זמן הגאולה ואת בוא הגואל.
    • אֶל אָסִיר בְּיַד מַגְדִּיאֵל – בהמשך לטור הקודם (המילה 'אֶל' מנוקדת בסגול, ולפיכך מציינת מילת סמיכות, ולא את האלוהים. מעבר תחבירי מקוטע מטור לטור מכונה 'פסיחה') – קרב את גאולתו של מי שאסור כעת בידי צאצאי עשו; 'מַגְדִּיאֵל' הוא שמו של אחד מבני עשו, על פי בראשית (לו, מג): אַלּוּף מַגְדִּיאֵל אַלּוּף עִירָם אֵלֶּה אַלּוּפֵי אֱדוֹם לְמֹשְׁבֹתָם בְּאֶרֶץ אֲחֻזָּתָם הוּא עֵשָׂו אֲבִי אֱדוֹם.
    • אֵל צוּר פּוֹדֶה אֶת יִשְׂרָאֵל פְּדֵנִי מִכֹּל צָרָתִי – אל חזק, הפודה את עמך ישראל, פדה אותי; הפייטן משחק כאן בשמו הפרטי, שהוא כשם עמו – ישראל – ובכך מעצים את הזהות הנוצרת בשיר בין הדובר בפרטי לדובר הלאומי.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject