audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר יפו דודיך נעימה
מעגל השנה שירת הבקשות
מעגל החיים חתונה
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • יָפוּ דוֹדַיִךְ – יפים מנעמי אהבתך. הביטוי לקוח משיר השירים ד, י: מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים.
    • נְעִימָה – כך מכונה כאן כנסת ישראל.
    • אֲיֻמָּה כַנִּדְגָּלוֹת – מעוררת אימה ופחד כמחנות שעליהם מתנוססים דגלים. ככתוב בשיר השירים ו, י: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.
    • שְׂפָתַיִךְ צוּף – שפתייך כדבש, לפי שיר השירים ד, יא: נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ וְרֵיחַ שַׂלְמֹתַיִךְ כְּרֵיחַ לְבָנוֹן.
    • וְרֵיחַ אַפֵּךְ מוֹר וַאֲהָלוֹת – ריחך כבשמים, מור ואהלות הם מיני בשמים, כפי שמתואר בשיר השירים ד, יד: נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מֹר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים.
    • רוּם קוֹמָתֵךְ לִבְרוֹשׁ דָּמָה שָׁדַיִךְ לְאַשְׁכּוֹלוֹת – קומתך זקופה ותמירה כעץ הברוש. בהשראת הדימוי לתמר בשיר השירים ז, ח - זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר וְשָׁדַיִךְ לְאַשְׁכֹּלוֹת, עבר כאן המשורר לעץ גבוה אחר – ברוש.
    • אֶל מִי אֲדַמֵּךְ – ביטוי רטורי המביע את חוסר היכולת לדמות או להשוות את האהובה לדבר כלשהו. לפי האמור על ה' בישעיהו מ, יח: וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ.
    • צְבִיָּה – כינוי פיוטי שכיח לכנסת ישראל.
    • בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיָּלוֹת – האם אדמה אותך לצביה או לאילה? בשיר השירים ב, ט (וכן שם, ח, יד) מדומה האהוב לצבי או לעפר האילים. כאן מועבר הדימוי לרעיה. (וראו גם שם, ב, ז; שם, ג, ה). הביטוי בִּצְבָאוֹת אוֹ בְּאַיָּלוֹת לקוח אף הוא משיר השירים (ב, ז; ג, ה).
    • הַרְאִינִי אֶת מַרְאֵךְ – לפי שיר השירים ב, יד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה.
    • אֲשֶׁר נִשְׁקְפָה כְמוֹ שַׁחַר – אשר נראה הוא כמו אור הבקר, לפי שיר השירים ו, י: מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת.
    • הֲלֹא לְאֵשׁ אַהֲבָתֵךְ לִבִּי כְּמוֹקֵד נִחַר – לבי כמו בוער באש בכיסופי אלייך ולאהבתך.
    • וְשִׁנַּיִךְ אַלְבִּין – אגרום לך לצחוק, כך שתיראנה שנייך הלבנות.
    • כְּצֶמֶר צָחַר – כמו צמר לבן. ביטוי זה שאול הוא מדברי יחזקאל לצור (יחזקאל כז, יח) דַּמֶּשֶׂק סֹחַרְתֵּךְ בְּרֹב מַעֲשַׂיִךְ מֵרֹב כָּל הוֹן בְּיֵין חֶלְבּוֹן וְצֶמֶר צָחַר.
    • עוֹד תַּעֲדִי עֶדְיֵךְ וְיָצָאת בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת – עוד תעדי את תכשיטייך ותרקדי, לפי תיאור הגאולה של ירמיהו (לא, ג): עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל עוֹד תַּעְדִּי תֻפַּיִךְ וְיָצָאת בִּמְחוֹל מְשַׂחֲקִים.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?