אנשי אמונה / בבל / סבא / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
עכשווי - ישראל
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - בבל
עכשווי - ישראל
-
1.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה עובדיה-פתיה
-
3.
ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
-
4.
ספרדים מסורות המזרח - בבל שלמה מועלם
-
5.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
6.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
|
בואי כלה / ר' יוסף חיים (הבן איש חי) בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה הַכְּלוּלָה אֵשֶׁת חַיִל מַה טּוֹב סַחְרָהּ לֹא יִכְבֶּה בַּלַּיְלָה נֵרָהּ רָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ נוֹדַע בַּשְּׁעָרִים בַּעְלָהּ בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה הַכְּלוּלָה לֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכַלְנָה תּוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ גַּם אֹרֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ עֹשֶׁר וְכָבוֹד בִּשְׂמֹאלָהּ בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה הַכְּלוּלָה יְמִינָהּ מְאֹד רוֹמֵמָה וּפִיהָ פָּתְחָה בְּחָכְמָה גַּם מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ מְאֹד בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה הַכְּלוּלָה הַלְּלוּהָ בַּשְּׁעָרִים הַזְּקֵנִים עִם נְעָרִים לַמְּלָכִים וְלַשָּׂרִים תִּתֵּן מַלְכוּת וּמֶמְשָׁלָה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה הַכְּלוּלָה וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן הִיא חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן קוֹרֵא בָהּ יִשְׂמַח וְיָרוֹן עַל לוֹמְדֶיהָ חֵן מַעֲלָה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה הַכְּלוּלָה חֶמְדָּה גְּנוּזָה בַּמְּרוֹמִים קְנוּיָה רֵאשִׁית עוֹלָמִים הִנְחִילָהּ אֵל לְעַם תָּמִים כְּבוֹדוֹ עַל סִינַי נִגְלָה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה הַכְּלוּלָה יָרַד בָּאֵשׁ וַעֲנָנִים לְדַבֵּר עִם עַם נְבוֹנִים יִשְׂרָאֵל כְּאֶחָד חוֹנִים לְקַבֵּל דָּת אֵל בְּגִילָה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה הַכְּלוּלָה חַכְמֵי לֵבָב גִּבּוֹרֶיהָ הֵמָּה תָּמִיד שׁוֹחֲרֶיהָ לָהֶם נִגְלוּ סְתָרֶיהָ נְתָנָהּ לָהֶם נַחֲלָה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה הַכְּלוּלָה זַכָּה וּבָרָה וּטְהוֹרָה מִכָּל פְּנִינִים יְקָרָה הִיא בְרֹאשׁ הוֹמִיּוֹת תִּקְרָא וּבָרְחוֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה הַכְּלוּלָה קוֹל מְבַשֵּׂר חִישׁ נִשְׁמְעָה יְבַשֵּׂר שָׁלוֹם וִישׁוּעָה חִישׁ בְּטוּב בֵּיתְךָ נִשְׂבְּעָה בְּעוֹז חֶדְוָה וְצָהֳלָה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה בּוֹאִי כַּלָּה הַכְּלוּלָה |
|
הזוהר הפליג בשבחו של מי שנעור בליל חג השבועות וממתין לשעת קבלת התורה בהשכמת הבוקר. שעת קבלת התורה מתוארת שם כשעת החופה והייחוד של ישראל עם התורה. בפיוט זה של ה"בן איש חי", המושר בחג השבועות על ידי יהודי בבל, ניתן שבח לתורה באמצעות דימויה לכלה ולאשת החיל. חלקו הראשון של הפיוט רצוף שברי פסוקים ופסוקים שלמים מתוך מזמור "אשת חיל" מספר משלי. מזמור זה נדרש על התורה ולומדיה במדרש שוחר טוב למשלי, בילקוט המכירי וכן בפירושו של רש"י. בפסוקים רבים מתוך פרקים אחרים בספר משלי, בעיקר ג וח, מדומה החוכמה לאשה הטובה, אשת החיל. פסוקים אלו נדרשים על ידי חכמים כמתייחסים לתורה. המשורר משכיל לשלב את השיבוצים ממזמור אשת חיל בשיבוצים מפסוקי החכמה האחרים שבמשלי. כשם שהמדרש מדלג בין התורה לבין לומדיה בפרשנותו למזמור אשת חיל, פרשנות שבבסיסה התפיסה כי לומד התורה הופך להיות חלק מהתורה והתורה הופכת להיות חלק ממנו, כך גם המשורר נע פה חליפות בין הדימויים כמתייחסים הן לתורה והן ללומדיה. כמו כן מופיעים בפיוט גם זכרי לשון, שבמקורם היוו מלות שבח שהתייחסו לה', ואילו כאן מסב אותם הפייטן אל התורה. הפזמון שבו חוזרת הקריאה בּוֹאִי כַּלָּה שלוש פעמים אינו יכול שלא להדהד לקריאה המופנית אל השבת בקבלתה. מקורו התלמודי בקבלת השבת של האמורא הארץ-ישראלי ר' ינאי, שעליו מסופר (בבלי, שבת קיט ע"א; בבא קמא לב ע"ב), שהיה לובש בגדיו בכניסת השבת ואומר "בואי כלה, בואי כלה". דימוי זה היווה את מקור ההשראה לר' שלמה אלקבץ בפיוטו הידוע "לכה דודי". בחתימת הפיוט נוהגים לפי חלק מהגרסאות לשלש את הקריאה בואי כלה – "בואי כלה בואי כלה בואי כלה שבת מלכתא", ובכך להכיל גם את דרכו של ר' חנינא בקבלת השבת, שכינה את השבת "כלה מלכתא" או "שבת כלה מלכתא". בפיוט זה מאומץ הביטוי השבתי הזה לעניינה של התורה, ואפילו הקריאה המשולשת השתמרה בו. ייתכן שהמעבר מפיוטו של ר' שלמה אלקבץ אל פיוטו של ה"בן איש חי" מתחולל דרך הספירה הנקבית המשותפת לתורה ולשבת – ספירת מלכות. עוד יש להעיר, כי לפי דברי חכמי התלמוד (בבלי, שבת פו ע"ב) ניתנה התורה בשבת. |
| כותר |
בואי כלה |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
הזוהר הפליג בשבחו של מי שנעור בליל חג השבועות וממתין לשעת קבלת התורה בהשכמת הבוקר. שעת קבלת התורה מתוארת שם כשעת החופה והייחוד של ישראל עם התורה. בפיוט זה של ה"בן איש חי", המושר בחג השבועות על ידי יהודי בבל, ניתן שבח לתורה באמצעות דימויה לכלה ולאשת החיל. חלקו הראשון של הפיוט רצוף שברי פסוקים ופסוקים שלמים מתוך מזמור "אשת חיל" מספר משלי.
מזמור זה נדרש על התורה ולומדיה במדרש שוחר טוב למשלי, בילקוט המכירי וכן בפירושו של רש"י. בפסוקים רבים מתוך פרקים אחרים בספר משלי, בעיקר ג וח, מדומה החוכמה לאשה הטובה, אשת החיל. פסוקים אלו נדרשים על ידי חכמים כמתייחסים לתורה. המשורר משכיל לשלב את השיבוצים ממזמור אשת חיל בשיבוצים מפסוקי החכמה האחרים שבמשלי. כשם שהמדרש מדלג בין התורה לבין לומדיה בפרשנותו למזמור אשת חיל, פרשנות שבבסיסה התפיסה כי לומד התורה הופך להיות חלק מהתורה והתורה הופכת להיות חלק ממנו, כך גם המשורר נע פה חליפות בין הדימויים כמתייחסים הן לתורה והן ללומדיה. כמו כן מופיעים בפיוט גם זכרי לשון, שבמקורם היוו מלות שבח שהתייחסו לה', ואילו כאן מסב אותם הפייטן אל התורה.
הפזמון שבו חוזרת הקריאה בּוֹאִי כַּלָּה שלוש פעמים אינו יכול שלא להדהד לקריאה המופנית אל השבת בקבלתה. מקורו התלמודי בקבלת השבת של האמורא הארץ-ישראלי ר' ינאי, שעליו מסופר (בבלי, שבת קיט ע"א
בבא קמא לב ע"ב), שהיה לובש בגדיו בכניסת השבת ואומר "בואי כלה, בואי כלה". דימוי זה היווה את מקור ההשראה לר' שלמה אלקבץ בפיוטו הידוע "לכה דודי". בחתימת הפיוט נוהגים לפי חלק מהגרסאות לשלש את הקריאה בואי כלה – "בואי כלה בואי כלה בואי כלה שבת מלכתא", ובכך להכיל גם את דרכו של ר' חנינא בקבלת השבת, שכינה את השבת "כלה מלכתא" או "שבת כלה מלכתא". בפיוט זה מאומץ הביטוי השבתי הזה לעניינה של התורה, ואפילו הקריאה המשולשת השתמרה בו. ייתכן שהמעבר מפיוטו של ר' שלמה אלקבץ אל פיוטו של ה"בן איש חי" מתחולל דרך הספירה הנקבית המשותפת לתורה ולשבת – ספירת מלכות. עוד יש להעיר, כי לפי דברי חכמי התלמוד (בבלי, שבת פו ע"ב) ניתנה התורה בשבת.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - בבל
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
