audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) ג'ו חמאווי
  • 2.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר דעת ומזימה
מעגל השנה שבועות
מועד התפילה אחר
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • דַּעַת וּמְזִמָּה – מזימה מלשון מחשבות, כפי משמעותו במקרא.
    • וְאִמְרֵי חָכְמָה – המשורר מספר בשבחה של התורה אשר הכל נמצא בה: דעת, חכמה, ומזימה. ע"פ הפסוק במשלי ח, יב, המתייחס גם הוא לתורה: אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא. ייתכן שהמשורר מתכוון גם למשמעות המודרנית יותר ואז אפשר לפרש מזימה גם במשמעות של תחבולה – איך להתמודד עם הרע הפנימי והחיצוני.
    • יוֹתֵר מֵהֵמָּה – יותר ממה שמנינו עד כה קיים בה.
    • יוֹם דִּבֵּר מֹשֶׁה – ביום שנתן משה את התורה על הר סיני, נתגלה כל אשר בה.
    • וְכִי טוֹב סַחְרָהּ מִפָּז וּתְמוּרָה – טובה סחורתה מזהב וכסף. עפ"י משלי ג, יד: כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ.
    • וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה – פסוק מדברים ד, מד: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עפ"י המנהג, בשעה שמובילים את ספר התורה מארון הקודש אל התיבה–הבימה מגביה נושא ספר התורה את הספר ומראה אותו לקהל המתפללים, שעונים ואומרים: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
    • דָּגוּל מֵרְבָבָה – הקב"ה, שגודלו לאין שעור, עפ"י האמור בשיר השירים ה, י: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.
    • אָז מִסִּינַי בָּא – יצא לקראתם כשבאו להתיצב בתחתית ההר כחתן היוצא להקביל פני כלה. אלו דברי רש"י לפסוק המתאר את מתן תורה בדברים לג, ב, שעליו נשען המשורר: וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.
    • נָהַג בָּהּ טוֹבָה – בתורה.
    • חִבָּה נוֹדַעַת לְיוֹדְעֵי דַעַת – חיבה נודעת לתלמידי החכמים העוסקים בתורה.
    • אֹזֶן שוֹמַעַת תּוֹכַחַת מֹשֶׁה – וכן להולכים בדרכיה. עפ"י הפסוק במשלי א, ח, המדבר אודות אלו הנשמעים לדברי חכמים: אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין.
    • זָרַח מִשֵּׂעִיר – ה' כמו זרח, האיר, משעיר, המצוי ממזרח לסיני, כדי לתת לעם ישראל את התורה. גם כאן מתבסס המשורר על אותו פסוק בדברים (לג, ב) המתאר את מתן התורה: וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ.
    • מִמִּזְרַח הֵעִיר – את אברהם אבינו, שבא מאור כשדים, זאת בעקבות דברי המפרשים לפסוק בישעיהו ( מא, ב) ממנו שאב המשורר את הביטוי: מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם, וּמְלָכִים יַרְדְּ...
    • הִגְדִּיל בֵּן צָעִיר – העדיף את הבן הצעיר על פני הבכור – יצחק על פני ישמעאל, יעקב על פני עשיו. וגם במשמעות הכללית – אם עם ישראל, שהוא הקטן שבעמים.
    • קַבֵּץ קְהִילּוֹת – אסוף והעלה את עם ישראל המפוזר בגלות.
    • בְּקוֹל מִצְהָלוֹת חֲתָנִים כַּלוֹת– בשמחה. הלשון עפ"י אחת מברכות הנישואין, שמתארת את שיקרה בעתיד לבוא: מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם.
    • יִשְמַח מֹשֶׁה – ביטוי שאול אף הוא, מתפילת שחרית של שבת: ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו...
    • אֵל דֵּעוֹת – שיודע מה שבליבו של האדם. כפי שאומרת חנה בתפילתה בשמואל א, ב, ג: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?