audio items
snunit
Back to search results

דעת ומזימה

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
Play songs in order
All traditions סוריה - חלב (ארם צובה) עכשווי - ישראל
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
All traditions סוריה - חלב (ארם צובה) עכשווי - ישראל
  • 1.
    סוריה - חלב (ארם צובה) ג'ו חמאווי
  • 2.
    עכשווי - ישראל חיים פרחי
Play songs in order
playerSongImg
Title דעת ומזימה
Cycle of the Year שבועות
Prayer Time אחר
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • דַּעַת וּמְזִמָּה – מזימה מלשון מחשבות, כפי משמעותו במקרא.
    • וְאִמְרֵי חָכְמָה – המשורר מספר בשבחה של התורה אשר הכל נמצא בה: דעת, חכמה, ומזימה. ע"פ הפסוק במשלי ח, יב, המתייחס גם הוא לתורה: אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא. ייתכן שהמשורר מתכוון גם למשמעות המודרנית יותר ואז אפשר לפרש מזימה גם במשמעות של תחבולה – איך להתמודד עם הרע הפנימי והחיצוני.
    • יוֹתֵר מֵהֵמָּה – יותר ממה שמנינו עד כה קיים בה.
    • יוֹם דִּבֵּר מֹשֶׁה – ביום שנתן משה את התורה על הר סיני, נתגלה כל אשר בה.
    • וְכִי טוֹב סַחְרָהּ מִפָּז וּתְמוּרָה – טובה סחורתה מזהב וכסף. עפ"י משלי ג, יד: כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ.
    • וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה – פסוק מדברים ד, מד: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עפ"י המנהג, בשעה שמובילים את ספר התורה מארון הקודש אל התיבה–הבימה מגביה נושא ספר התורה את הספר ומראה אותו לקהל המתפללים, שעונים ואומרים: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
    • דָּגוּל מֵרְבָבָה – הקב"ה, שגודלו לאין שעור, עפ"י האמור בשיר השירים ה, י: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה.
    • אָז מִסִּינַי בָּא – יצא לקראתם כשבאו להתיצב בתחתית ההר כחתן היוצא להקביל פני כלה. אלו דברי רש"י לפסוק המתאר את מתן תורה בדברים לג, ב, שעליו נשען המשורר: וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ.
    • נָהַג בָּהּ טוֹבָה – בתורה.
    • חִבָּה נוֹדַעַת לְיוֹדְעֵי דַעַת – חיבה נודעת לתלמידי החכמים העוסקים בתורה.
    • אֹזֶן שוֹמַעַת תּוֹכַחַת מֹשֶׁה – וכן להולכים בדרכיה. עפ"י הפסוק במשלי א, ח, המדבר אודות אלו הנשמעים לדברי חכמים: אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין.
    • זָרַח מִשֵּׂעִיר – ה' כמו זרח, האיר, משעיר, המצוי ממזרח לסיני, כדי לתת לעם ישראל את התורה. גם כאן מתבסס המשורר על אותו פסוק בדברים (לג, ב) המתאר את מתן התורה: וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ.
    • מִמִּזְרַח הֵעִיר – את אברהם אבינו, שבא מאור כשדים, זאת בעקבות דברי המפרשים לפסוק בישעיהו ( מא, ב) ממנו שאב המשורר את הביטוי: מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם, וּמְלָכִים יַרְדְּ...
    • הִגְדִּיל בֵּן צָעִיר – העדיף את הבן הצעיר על פני הבכור – יצחק על פני ישמעאל, יעקב על פני עשיו. וגם במשמעות הכללית – אם עם ישראל, שהוא הקטן שבעמים.
    • קַבֵּץ קְהִילּוֹת – אסוף והעלה את עם ישראל המפוזר בגלות.
    • בְּקוֹל מִצְהָלוֹת חֲתָנִים כַּלוֹת– בשמחה. הלשון עפ"י אחת מברכות הנישואין, שמתארת את שיקרה בעתיד לבוא: מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם.
    • יִשְמַח מֹשֶׁה – ביטוי שאול אף הוא, מתפילת שחרית של שבת: ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו...
    • אֵל דֵּעוֹת – שיודע מה שבליבו של האדם. כפי שאומרת חנה בתפילתה בשמואל א, ב, ג: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject