مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
דעת ומזימה דַּעַת וּמְזִמָּה וְאִמְרֵי חָכְמָה יוֹתֵר מֵהֵמָּה יוֹם דִּבֵּר מֹשֶׁה וְכִי טוֹב סַחְרָהּ מִפָּז וּתְמוּרָה וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶר שָׂם מֹשֶׁה דָּגוּל מֵרְבָבָה אָז מִסִּינַי בָּא נָהַג בָּהּ טוֹבָה גַּם הָאִישׁ מֹשֶׁה חִבָּה נוֹדַעַת לְיוֹדְעֵי דַעַת אֹזֶן שׁוֹמַעַת תּוֹכַחַת מֹשֶׁה זָרַח מִשֵּׂעִיר מִמִּזְרַח הֵעִיר הִגְדִּיל בֵּן צָעִיר עַל יְדֵי מֹשֶׁה קַבֵּץ קְהִלּוֹת בְּקוֹל מִצְהָלוֹת חֲתָנִים כַּלוֹת אָז יִשְׂמַח מֹשֶׁה חָזָק אֵל דֵּעוֹת הַצְמַח יְשוּעוֹת בְּחַג הַשָּׁבוּעוֹת שֶׁתִּקֵּן מֹשֶׁה |
| פיוט לחג השבועות במסורת יהודי ארם-צובא, שנכתב על פי לחן ערבי של שיר קיים. השיר משבץ שברי פסוקים ממזמור "אשת חיל" במשלי, שפרשנות הסוד מפרשת אותו כרומז לתורה, יחד עם פסוקים המתארים את מתן תורה בפי משה לפני פטירתו. כל הבתים נחרזים בחרוז זהה - משה, מה שמבליט ומזכיר את דמותו של משה כמוסר התורה. הפיוט חותם בשמחת חתן וכלה, אף זה רמז לקשר שבין עם ישראל לתורה ולה', קשר המדומה לברית נישואין. |
| • דַּעַת וּמְזִמָּה – מזימה מלשון מחשבות, כפי משמעותו במקרא. • וְאִמְרֵי חָכְמָה – המשורר מספר בשבחה של התורה אשר הכל נמצא בה: דעת, חכמה, ומזימה. ע"פ הפסוק במשלי ח, יב, המתייחס גם הוא לתורה: אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה וְדַעַת מְזִמּוֹת אֶמְצָא. ייתכן שהמשורר מתכוון גם למשמעות המודרנית יותר ואז אפשר לפרש מזימה גם במשמעות של תחבולה – איך להתמודד עם הרע הפנימי והחיצוני. • יוֹתֵר מֵהֵמָּה – יותר ממה שמנינו עד כה קיים בה. • יוֹם דִּבֵּר מֹשֶׁה – ביום שנתן משה את התורה על הר סיני, נתגלה כל אשר בה. • וְכִי טוֹב סַחְרָהּ מִפָּז וּתְמוּרָה – טובה סחורתה מזהב וכסף. עפ"י משלי ג, יד: כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ. • וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה – פסוק מדברים ד, מד: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. עפ"י המנהג, בשעה שמובילים את ספר התורה מארון הקודש אל התיבה–הבימה מגביה נושא ספר התורה את הספר ומראה אותו לקהל המתפללים, שעונים ואומרים: וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם מֹשֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. • דָּגוּל מֵרְבָבָה – הקב"ה, שגודלו לאין שעור, עפ"י האמור בשיר השירים ה, י: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. • אָז מִסִּינַי בָּא – יצא לקראתם כשבאו להתיצב בתחתית ההר כחתן היוצא להקביל פני כלה. אלו דברי רש"י לפסוק המתאר את מתן תורה בדברים לג, ב, שעליו נשען המשורר: וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אֵשׁ דָּת לָמוֹ. • נָהַג בָּהּ טוֹבָה – בתורה. • חִבָּה נוֹדַעַת לְיוֹדְעֵי דַעַת – חיבה נודעת לתלמידי החכמים העוסקים בתורה. • אֹזֶן שוֹמַעַת תּוֹכַחַת מֹשֶׁה – וכן להולכים בדרכיה. עפ"י הפסוק במשלי א, ח, המדבר אודות אלו הנשמעים לדברי חכמים: אֹזֶן שֹׁמַעַת תּוֹכַחַת חַיִּים בְּקֶרֶב חֲכָמִים תָּלִין. • זָרַח מִשֵּׂעִיר – ה' כמו זרח, האיר, משעיר, המצוי ממזרח לסיני, כדי לתת לעם ישראל את התורה. גם כאן מתבסס המשורר על אותו פסוק בדברים (לג, ב) המתאר את מתן התורה: וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ. • מִמִּזְרַח הֵעִיר – את אברהם אבינו, שבא מאור כשדים, זאת בעקבות דברי המפרשים לפסוק בישעיהו ( מא, ב) ממנו שאב המשורר את הביטוי: מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ יִתֵּן לְפָנָיו גּוֹיִם, וּמְלָכִים יַרְדְּ... • הִגְדִּיל בֵּן צָעִיר – העדיף את הבן הצעיר על פני הבכור – יצחק על פני ישמעאל, יעקב על פני עשיו. וגם במשמעות הכללית – אם עם ישראל, שהוא הקטן שבעמים. • קַבֵּץ קְהִילּוֹת – אסוף והעלה את עם ישראל המפוזר בגלות. • בְּקוֹל מִצְהָלוֹת חֲתָנִים כַּלוֹת– בשמחה. הלשון עפ"י אחת מברכות הנישואין, שמתארת את שיקרה בעתיד לבוא: מהרה ה' אלהינו ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה קול מצהלות חתנים מחופתם ונערים ממשתה נגינתם. • יִשְמַח מֹשֶׁה – ביטוי שאול אף הוא, מתפילת שחרית של שבת: ישמח משה במתנת חלקו, כי עבד נאמן קראת לו... • אֵל דֵּעוֹת – שיודע מה שבליבו של האדם. כפי שאומרת חנה בתפילתה בשמואל א, ב, ג: כִּי אֵל דֵּעוֹת ה' וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת. |
| عنوان |
דעת ומזימה |
|---|---|
| دورة العام |
שבועות |
| موعد الصلاة |
אחר |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
