audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים מסורות המזרח - תורכיה משה חבושה
  • 2.
    תורכיה - תורכיה כללי יצחק אלגזי
  • 3.
    תורכיה - תורכיה כללי משה חבושה
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר ישלח משמים
מעגל השנה לכל עת;שירת הבקשות
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש
  • • יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם - המשורר מבקש מהאל שישלח עזרתו ממרומים, עפ"י תהילים נז, ד: יִשְׁלַח מִשָּׁמַיִם וְיוֹשִׁיעֵנִי חֵרֵף שֹׁאֲפִי סֶלָה.
    • עֻזִּי מָעֻזִּי וּמָנוּסִי - כינויים לאל: עוזי ומעוזי הם כינויים המבטאים כוח (מלשון עוז, כוח ומעוז, מבצר) - ממנו כוחי ועליו אני נשען; מנוסי - אליו אני נס בעת צרה. עפ"י הפסוק בירמיהו טז, יט: יְיָ עֻזִּי וּמָעֻזִּי וּמְנוּסִי בְּיוֹם צָרָה.
    • קָרְבָּן אַעֲלֶה חַי - המשורר מצפה לגאולה, כאשר האל ישלח עזרתו לעמו, אז תתחדש עבודת הקרבנות. חַי הוא כינוי לקב"ה - אל חי.
    • צֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי - המשורר מדגיש את היותו קטן וחסר ישע בפני האל כילד החוסה בצילו של אביו ונשען עליו. כפי שאומר המשורר בתהילים נז, ב: חָנֵּנִי אֱלֹהִים חָנֵּנִי כִּי בְךָ חָסָיָה נַפְשִׁי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֶחְסֶה עַד יַעֲבֹר הַוּוֹת.
    • חֹסֶן וִיקָר לִיבַשׁ הַכֹּהֵן אִישִׁי - המשורר מייחל לבוא הגאולה,לעת שבה שוב ילבש הכהן הגדול את בגדיו. הביטוי חוסן ויקר נזכר ביחזקאל כב, כה.
    • יָהּ רָם - כינוי לאל, שהוא מרומם ונישא, עפ"י תהילים קיג, ד: רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְיָ עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ.
    • חֲבִיבִי - המשורר מכנה את האל בלשון אהבה וקרבה.
    • שְׁמוֹ נִקְרָא - נתפלל אל האל.
    • נִסִּי נִסִּי - כפל לשון, כאילו כדי להאדיר את עוצמת הרגשות שחש המשורר בקוראו לאל, שהוא מושיעו. נס הן מלשון פלא, והן מלשון דגל, התנוססות, משענת מורמת ומוצקה.
    • נֶאֱמָן נֶאֱמָן - המשורר כופל את הביטוי על מנת להדגיש את נאמנותו של האל שהוא גם אל נאמן וגם אל של אמת, כנאמר בברכות ההפטרה: האל הנאמן, האומר ועושה, שכל דבריו אמת וצדק.
    • קוּמָה ה' - הביטוי קוּמָה ה' נזכר בבמדבר י, לה: קוּמָה יְיָ וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ. כך היה פונה משה רבנו אל האל בשעה שהיו בני ישראל יוצאים למסעיהם במדבר, וארון הברית בראשם. כאן יש בביטוי זה מעין לשון תחינה וזירוז כלפי האל שיקום ויגאל את עמו.
    • הוֹצִיאֵנִי מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי - הוציאני ממיצר הגלות בו אני שרוי. הן גלות הגוף והן גלות הנפש. עפ"י תהילים קמב, ח: הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ.
    • נַפְשִׁי, נַפְשִׁי, נַפְשִׁי - המשורר חוזר על המילה שלוש פעמים גם כדי לתת תוקף ודחיפות לדבריו, כאילו פונה הוא לאל: ראה בצרת נפשי, וגם בשל מוטיב החזרה הבולט בשיר: נאמן נאמן, קרבן אעלה חי, ניסי ניסי. אפשר לחוש בחזרה הזאת הוא שהדבר יוצר אפקט של מעין הד. כביכול היה המשורר נתון במיצר ממש, כבור או מערה, ורק קולו בוקע ומהדהד כיאה לחלל סגור.



יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?