אם אפס / בבל / מתפללי בית כנסת מרכז יהודי בבל
ספרדים מסורות המזרח - בבל
להאזנה
אשרי יושבי ביתך יְהִי־חַסְדְּךָ ה' עָלֵינוּ, כַּאֲשֶׁר יִחַלְנוּ לָךְ: ה' הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ, עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו: תְּהִלָּה לְדָוִד, אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ, וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: בְּכָל־יוֹם אֲבָרְכֶךָּ, וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ לְעוֹלָם וָעֶד: גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד, וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר: דּוֹר לְדוֹר יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ, וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ: הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ, וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ אָשִׂיחָה: וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ, וּגְדֻלָּתְךָ אֲסַפְּרֶנָּה: זֵכֶר רַב־טוּבְךָ יַבִּיעוּ, וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ: חַנּוּן וְרַחוּם ה', אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל־חָסֶד: טוֹב־ה' לַכֹּל, וְרַחֲמָיו עַל־כָּל־מַעֲשָׂיו: יוֹדוּךָ ה' כָּל־מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ יְבָרְכוּכָה: כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ, וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ: לְהוֹדִיעַ לִבְנֵי הָאָדָם גְּבוּרֹתָיו, וּכְבוֹד הֲדַר מַלְכוּתוֹ: מַלְכוּתְךָ מַלְכוּת כָּל־עֹלָמִים, וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בְּכָל־דּוֹר וָדֹר: סוֹמֵךְ ה' לְכָל־הַנֹּפְלִים, וְזוֹקֵף לְכָל־הַכְּפוּפִים: עֵינֵי־כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ, וְאַתָּה נוֹתֵן־לָהֶם אֶת־אָכְלָם בְּעִתּוֹ: פּוֹתֵחַ אֶת־יָדֶךָ, וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל־חַי רָצוֹן: צַדִּיק ה' בְּכָל־דְּרָכָיו, וְחָסִיד בְּכָל־מַעֲשָׂיו: קָרוֹב ה' לְכָל־קֹרְאָיו, לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת: רְצוֹן־יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת־שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע וְיוֹשִׁיעֵם: שׁוֹמֵר ה' אֶת־כָּל־אֹהֲבָיו, וְאֵת כָּל־הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד: תְּהִלַּת ה' יְדַבֶּר פִּי, וִיבָרֵךְ כָּל־בָּשָׂר שֵׁם קָדְשׁוֹ לְעוֹלָם וָעֶד: וַאֲנַחְנוּ נְבָרֵךְ יָהּ מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם, הַלְלוּיָהּ: יש נוהגים לומר קודם החזרת הספר תורה למקומו: (בשבת: בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר דִּבֵּר, לֹא־נָפַל דָּבָר אֶחָד מִכֹּל דְּבָרוֹ הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד מֹשֶׁה עַבְדּוֹ) יְהִי ה' אֱלֹהֵינוּ עִמָּנוּ כַּאֲשֶׁר הָיָה עִם־אֲבֹתֵינוּ, אַל־יַעַזְבֵנוּ וְאַל־יִטְּשֵׁנוּ: לְהַטּוֹת לְבָבֵנוּ אֵלָיו, לָלֶכֶת בְּכָל־דְּרָכָיו וְלִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו וְחֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו אֲשֶׁר צִוָּה אֶת־אֲבֹתֵינוּ: וְיִהְיוּ דְבָרַי אֵלֶּה אֲשֶׁר הִתְחַנַּנְתִּי לִפְנֵי ה', קְרֹבִים אֶל־ה' אֱלֹהֵינוּ יוֹמָם וָלָיְלָה, לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר־יוֹם בְּיוֹמוֹ: לְמַעַן דַּעַת כָּל־עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים, אֵין עוֹד: לֹא־יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה, לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל־הַכָּתוּב בּוֹ, כִּי־אָז תַּצְלִיחַ אֶת־דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל: הֲלוֹא צִוִּיתִיךָ חֲזַק וֶאֱמָץ אַל־תַּעֲרֹץ וְאַל־תֵּחָת, כִּי עִמְּךָ ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ: שליח הציבור או אחד הילדים אומר פסוק זה פעמיים, והקהל חוזר אחריו: יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ: מחזירים את ספר התורה למקומו תוך אמירת מזמור לדוד : מִזְמוֹר לְדָוִד, הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים, הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז: הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ, הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת־קֹדֶשׁ: קוֹל ה' עַל־הַמָּיִם, אֵל־הַכָּבוֹד הִרְעִים, ה' עַל־מַיִם רַבִּים: קוֹל־ה' בַּכֹּחַ, קוֹל ה' בֶּהָדָר: קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים, וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת־אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן: וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ־עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן־רְאֵמִים: קוֹל־ה' חֹצֵב, לַהֲבוֹת אֵשׁ: קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר, יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ: קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת, וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת, וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד: ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב, וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: ביום הראשון של ראש השנה אומרים: לְעוֹלָם ה' דְּבָרְךָ נִצָּב בַּשָּׁמָיִם: לְדֹר וָדֹר אֱמוּנָתֶךָ כּוֹנַנְתָּ אֶרֶץ וַתַּעֲמֹד: לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ הַיּוֹם כִּי הַכֹּל עֲבָדֶיךָ: מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דִין מְזָרֶה בְעֵינָיו כָּל רָע: חָזֵה הֲוֵית עַד דִּי כָרְסָוָן רְמִיו וְעַתִּיק יוֹמִין יְתִיב לְבוּשֵׁהּ כִּתְלָג חִוָּר וּשְׂעַר רֵאשֵׁה כַּעֲמַר נְקֵא. כָּרְסְיֵה שְׁבִיבִין דִּי נוּר גַּלְגִּלּוֹהִי נוּר דָּלֵק. נְהַר דִּי נוּר נָגֵד וְנָפֵק מִן קֳדָמוֹהִי אֶלֶף אַלְפִין יְשַׁמְשׁוּנֵהּ וְרִבּוֹ רִבְוָן קֳדָמוֹהִי יְקוּמוּן. דִּינָא יְתִיב וְסִפְרִין פְּתִיחוּ. וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָ?ִם: כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל: ביום השני של ראש הממשלה אומרים: חֹן תָּחֹן עַל בָּנֶיךָ לָךְ שָׁבִים וּבְפַחַד לְפָנֶיךָ נִצָּבִים יְרֵאִים עֵת יִקָּרְאוּ לַדִּין כִּי עַל כֵּן בָּאוּ נִכְאָבִים. זָכֹר תִּזְכֹּר רַחֲמִים יוֹם הַדִּין הָפֵר כַּעַס וּזְעָמִים עֵת תָּדִין לִירֵאֶיךָ וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמֶךָ הֵמָּה יוֹשְׁבֵי עַל מִדִּין. קָרֵב לִי שְׁנַת גֹּאֵל וּפְדֵנִי עַל מֵי מְנוּחוֹת הָאֵל תַּנְחֵנִי וּזְכוֹר לִי זְכוּת אִישׁ תָּם עַל לִבְּךָ כַּחוֹתָם שִׂימֵנִי. לאחר הכנסת ספר התורה לארון הקודש אומר הש"ץ: שׁוּבָה לִמְעוֹנָךְ וּשְׁכֹן בְּבֵית מַאֲוַיָּךְ, כִּי כָל־פֶּה וְכָל־לָשׁוֹן יִתְּנוּ הוֹד וְהָדָר לְמַלְכוּתָךְ. וּבְנֻחֹה יֹאמַר, שׁוּבָה ה' רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל: הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה, חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם: כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ: חצי קדיש יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (אָמֵן) בְּעַלְמָא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אָמֵן) בְּחַיֵּיכוֹן, וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית־יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) (קהל וש"ץ:) יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעַלְמֵי עַלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר, וְיִתְרוֹמַם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדַּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל, שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ־הוּא. (אָמֵן) לְעֵילָא מִן כָּל־בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעַלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) כאן נאמרת תפילת העמידה בלחש. התפילה מופיעה בהמשך הטקסט. לאחריה חוזרים את התפילה בציבור – חזרת הש"ץ. אוֹחִילָה לָאֵל אֲחַלֶּה פָנָיו, אֶשְׁאֲלָה מִמֶּנּוּ מַעֲנֵה לָשׁוֹן, אֲשֶׁר בִּקְהַל עָם אָשִׁיר עֻזּוֹ, אַבִּיעָה רְנָנוֹת בְּעַד מִפְעָלָיו. כַּכָּתוּב לְאָדָם מַעַרְכֵי־לֵב וּמֵה' מַעֲנֵה לָשׁוֹן: אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח, וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק, וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי־אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַעַן שְׁמוֹ בְּאַהֲבָה. זָכְרֵנוּ לְחַיִּים, מֶלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים, כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר חַיִּים, לְמַעֲנָךְ אֱלֹהִים חַיִּים. מֶלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִׁיעַ וּמָגֵן. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מָגֵן אַבְרָהָם. (אָמֵן) אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי, מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִׁיעַ, מוֹרִיד הַטָּל, מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי־כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת, וּמִי דוֹמֶה־לָּךְ, מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה, וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה. מִי־כָמוֹךָ אַב הָרַחֲמִים, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים. וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְחַיֵּה הַמֵּתִים. (אָמֵן) קדושת כתר כֶּתֶר יִתְּנוּ לְךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ, מַלְאָכִים הֲמוֹנֵי מַעְלָה עִם עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל קְבוּצֵי מַטָּה, יַחַד כֻּלָּם קְדֻשָּׁה לְךָ יְשַׁלֵּשׁוּ, כַּדָּבָר הָאָמוּר עַל־יַד נְבִיאָךְ: וְקָרָא זֶה אֶל־זֶה וְאָמַר: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ, קָדוֹשׁ, ה' צְבָאוֹת, מְלֹא כָל־הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ: כְּבוֹדוֹ מָלֵא עוֹלָם, וּמְשָׁרְתָיו שׁוֹאֲלִים: אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ לְהַעֲרִיצוֹ. לְעֻמָּתָם מְשַׁבְּחִים וְאוֹמְרִים: בָּרוּךְ כְּבוֹד־ה' מִמְּקוֹמוֹ: מִמְּקוֹמוֹ הוּא יִפֶן בְּרַחֲמָיו לְעַמּוֹ הַמְיַחֲדִים שְׁמוֹ עֶרֶב וָבֹקֶר בְּכָל־יוֹם תָּמִיד, אוֹמְרִים פַּעֲמַיִם בְּאַהֲבָה שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד: הוּא אֱלֹהֵינוּ, הוּא אָבִינוּ, הוּא מַלְכֵּנוּ, הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ, הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ וְיִגְאָלֵנוּ שֵׁנִית, וְיַשְׁמִיעֵנוּ בְרַחֲמָיו לְעֵינֵי כָּל־חַי לֵאמֹר: הֵן גָּאַלְתִּי אֶתְכֶם אַחֲרִית כְּרֵאשִׁית לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ: אַתָּה קָדוֹשׁ, וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכָל־יוֹם יְהַלְלוּךָ סֶּלָה. לְדוֹר וָדוֹר הַמְלִיכוּ לָאֵל, כִּי הוּא לְבַדּוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ. וּבְכֵן, יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבְכֵן, תֵּן פַּחְדְּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל־מַעֲשֶׂיךָ, וְאֵימָתְךָ עַל כָּל־מַה־שֶּׁבָּרָאתָ, וְיִירָאוּךָ כָּל־הַמַּעֲשִׂים, וְיִשְׁתַּחֲווּ לְפָנֶיךָ כָּל־הַבְּרוּאִים, וְיֵעָשׂוּ כֻלָּם אֲגֻדָּה אֶחָת, לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. שֶׁיָּדַעְנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁהַשָּׁלְטַֹן לְפָנֶיךָ, עֹז בְּיָדְךָ וּגְבוּרָה בִּימִינֶךָ, וְשִׁמְךָ נוֹרָא עַל כָּל־מַה־שֶּׁבָּרָאתָ. וּבְכֵן, תֵּן כָּבוֹד לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ, וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, וּפִתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ, שִׂמְחָה לְאַרְצָךְ, שָׂשׂוֹן לְעִירָךְ, וּצְמִיחַת קֶרֶן לְדָוִד עַבְדָּךְ, וַעֲרִיכַת נֵר לְבֶן־יִשַׁי מְשִׁיחֶךָ, בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ. וּבְכֵן, צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְׂמָחוּ, וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ, וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ, וְעֹלָתָה תִּקְפָּץ־פִּיהָ, וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה, כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ. וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל־כָּל־מַעֲשֶׂיךָ, בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ, וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשֶׁךָ, כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם, אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר, הַלְלוּיָהּ: קָדוֹשׁ אַתָּה וְנוֹרָא שְׁמֶךָ, וְאֵין אֱלֹוהַּ מִבַּלְעָדֶיךָ, כַּכָּתוּב: וַיִּגְבַּהּ ה' צְבָאוֹת בַּמִּשְׁפָּט, וְהָאֵל הַקָּדוֹשׁ נִקְדָּשׁ בִּצְדָקָה: בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ. (אָמֵן) אַתָּה בְּחַרְתָּנוּ מִכָּל־הָעַמִּים, אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ, וְרָצִיתָ בָּנוּ, וְרוֹמַמְתָּנוּ מִכָּל־הַלְּשׁוֹנוֹת, וְקִדַּשְׁתָּנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, וְקֵרַבְתָּנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ עָלֵינוּ קָרָאתָ. וַתִּתֶּן־לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בְּאַהֲבָה אֶת־יוֹם (בשבת מוסיפים: הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְאֶת־יוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, אֶת־יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, יוֹם תְּרוּעָה (בשבת: זִכְרוֹן תְּרוּעָה) בְּאַהֲבָה מִקְרָא קֹדֶשׁ, זֵכֶר לִיצִיאַת מִצְרָיִם. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מִפְּנֵי חֲטָאֵינוּ גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וְנִתְרַחַקְנוּ מֵעַל אַדְמָתֵנוּ, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשׂוֹת קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מֶלֶךְ רַחֲמָן, שֶׁתָּשׁוּב וּתְרַחֵם עָלֵינוּ וְעַל מִקְדָּשְׁךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתִבְנֵהוּ מְהֵרָה וּתְגַדֵּל כְּבוֹדוֹ. אָבִינוּ, מַלְכֵּנוּ, אֱלֹהֵינוּ, גַּלֵּה כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ עָלֵינוּ מְהֵרָה, וְהוֹפַע וְהִנָּשֵׂא עָלֵינוּ לְעֵינֵי כָל־חַי, וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִם, וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ, וַהֲבִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ לְצִיּוֹן עִירָךְ בְּרִנָּה, וְלִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשְׁךָ בְּשִׂמְחַת עוֹלָם, אָנָּא אֱלֹהֵינוּ, וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ אֶת־קָרְבְּנוֹת חוֹבוֹתֵינוּ, תְּמִידִים כְּסִדְרָם וּמוּסָפִים כְּהִלְכָתָם. אֶת־מוּסְפֵי יוֹם (בשבת מוסיפים: הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וְיוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, אֶת יוֹם טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה, נַעֲשֶׂה וְנַקְרִיב לְפָנֶיךָ בְּאַהֲבָה כְּמִצְוַת רְצוֹנָךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְתָּ עָלֵינוּ בְּתוֹרָתָךְ, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ. עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל־הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לַהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ, וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא נֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל־לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד: עַל־כֵּן נְקַוֶּה־לָּךְ, ה' אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל־בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל־לָשׁוֹן, לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת־עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר: לֹא־הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב וְלֹא־רָאָה עָמָל בְּיִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ: וְנֶאֱמַר: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ, בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: כִּי לַה' הַמְּלוּכָה, וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם: וְנֶאֱמַר: ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵשׁ, לָבֵשׁ ה' עֹז הִתְאַזָּר, אַף־תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל־תִּמּוֹט: וְנֶאֱמַר: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה: וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: כֹּה־אָמַר ה' מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ ה' צְבָאוֹת, אֲנִי רִאשׁוֹן וַאֲנִי אַחֲרוֹן וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים: וְנֶאֱמַר: וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת־הַר עֵשָׂו, וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה: וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: וּבְתוֹרָתְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּתוּב לֵאמֹר: שְׁמַע יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ, ה' אֶחָד: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, מְלֹךְ עַל־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדָךְ, וְהִנָּשֵׂא עַל־כָּל־הָאָרֶץ בִּיקָרָךְ, וְהוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזָּךְ, עַל־כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל אַרְצָךְ. וְיֵדַע כָּל־פָּעוּל כִּי אַתָּה פְעַלְתּוֹ, וְיָבִין כָּל־יְצוּר כִּי אַתָּה יְצַרְתּוֹ, וְיֹאמַר כָּל־אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְאַפּוֹ: ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מָלַךְ, וּמַלְכוּתוֹ בַּכֹּל מָשָׁלָה. (בשבת מוסיפים: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, רְצֵה־נָא בִּמְנוּחָתֵנוּ) קַדְּשֵׁנוּ בְּמִצְוֹתֶיךָ, תֵּן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ, שַׂבְּעֵנוּ מִטּוּבָךְ, שַׂמֵּחַ נַפְשֵׁנוּ בִּישׁוּעָתָךְ, וְטַהֵר לִבֵּנוּ לְעָבְדְךָ בֶאֱמֶת. כִּי אַתָּה ה' אֱלֹהִים אֱמֶת, וּדְבָרְךָ מַלְכֵּנוּ אֱמֶת וְקַיָּם לָעַד. בָּרוּךְ אַתָּה ה', מֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, מְקַדֵּשׁ (בשבת: הַשַּׁבָּת וְ)יִשְׂרָאֵל וְיוֹם הַזִּכָּרוֹן. תוקעים בשופר ואחר כך אומרים: הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, הַיּוֹם יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט כָּל־יְצוּרֵי עוֹלָם, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים. אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, אִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת, עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ, קָדוֹשׁ. אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם, וּפוֹקֵד כָּל־יְצוּרֵי קֶדֶם, לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל־תַּעֲלוּמוֹת וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית, כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת־כָּל־הַמִּפְעָל, וְגַם כָּל־הַיְצוּר לֹא נִכְחַד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, צוֹפֶה וּמַבִּיט עַד סוֹף כָּל־הַדּוֹרוֹת. כִּי תָבִיא חֹק וְזִכָּרוֹן לְהִפָּקֵד כָּל־רוּחַ וָנֶפֶשׁ, לְהִזָּכֵר מַעֲשִׂים רַבִּים וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת לְאֵין תַּכְלִית, מֵרֵאשִׁית כָּזֹאת הוֹדַעְתָּ, וּמִלְּפָנִים אוֹתָהּ גִּלִּיתָ. זֶה הַיּוֹם תְּחִלַּת מַעֲשֶׂיךָ, זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא, מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב: וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר, אֵי זוֹ לְחֶרֶב, אֵי זוֹ לְשָׁלוֹם, אֵי זוֹ לְרָעָב, אֵי זוֹ לְשָׂבָע, וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ, לְהַזְכִּירָם לְחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקַד כְּהַיּוֹם הַזֶּה, כִּי זֵכֶר כָּל־הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא, מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ, וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר, מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו, וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי־אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלֹּא יִשְׁכָּחֶךָ וּבֶן־אָדָם יִתְאַמֶּץ־בָּךְ, כִּי דוֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ, וְלֹא תַכְלִים לָנֶצַח כָּל־הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל־הַיְצוּר לְפָנֶיךָ בָּא, וְאַתָּה דוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם. וְגַם אֶת־נֹחַ בְּאַהֲבָה זָכַרְתָּ, וַתִּפְקְדֵהוּ בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים. עַל כֵּן זִכְרוֹנוֹ בָּא לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, לְהַרְבּוֹת זַרְעוֹ כְּעַפְרוֹת תֵּבֵל וְצֶאֱצָאָיו כְּחוֹל הַיָּם. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֵת כָּל־הַחַיָּה וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה, וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל־הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם: וְנֶאֱמַר: וַיִּשְׁמַע אֱלֹהִים אֶת־נַאֲקָתָם, וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־בְּרִיתוֹ אֶת־אַבְרָהָם אֶת־יִצְחָק וְאֶת־יַעֲקֹב: וְנֶאֱמַר: וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת־נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם, וָאֶזְכֹּר אֶת־בְּרִיתִי: וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: זֵכֶר עָשָׂה לְנִפְלְאוֹתָיו, חַנּוּן וְרַחוּם ה': וְנֶאֱמַר: טֶרֶף נָתַן לִירֵאָיו, יִזְכֹּר לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ: וְנֶאֱמַר: וַיִּזְכֹּר לָהֶם בְּרִיתוֹ, וַיִּנָּחֵם כְּרֹב חֲסָדָיו: וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: הָלֹךְ וְקָרָאתָ בְאָזְנֵי יְרוּשָׁלִַם לֵאמֹר, כֹּה אָמַר ה', זָכַרְתִּי לָךְ חֶסֶד נְעוּרַיִךְ אַהֲבַת כְּלוּלֹתָיִךְ, לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ לֹא זְרוּעָה: וְנֶאֱמַר: וְזָכַרְתִּי אֲנִי אֶת־בְּרִיתִי אוֹתָךְ בִּימֵי נְעוּרָיִךְ, וַהֲקִימוֹתִי לָךְ בְּרִית עוֹלָם: וְנֶאֱמַר: הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים, כִּי־מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד, עַל־כֵּן הָמוּ מֵעַי לוֹ רַחֵם אְַרַחֲמֶנּוּ נְאֻם־ה': אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, יַעֲלֶה וְיָבֹא, וְיַגִּיעַ, וְיֵרָאֶה, וְיֵרָצֶה, וְיִשָּׁמַע, וְיִפָּקֵד, וְיִזָּכֵר, זִכְרוֹנֵנוּ וְזִכְרוֹן אֲבוֹתֵינוּ, זִכְרוֹן יְרוּשָׁלַיִם עִירָךְ, וְזִכְרוֹן מָשִׁיחַ בֶּן־דָּוִד עַבְדָּךְ, וְזִכְרוֹן כָּל־עַמְּךָ בֵּית־יִשְׂרָאֵל לְפָנֶיךָ, לִפְלֵיטָה, לְטוֹבָה, לְחֵן, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם, בְּיוֹם (בשבת מוסיפים: הַשַּׁבָּת הַזֶּה, וּבְיוֹם) הַזִּכָּרוֹן הַזֶּה, בְּיוֹם־טוֹב מִקְרָא קֹדֶשׁ הַזֶּה. לְרַחֵם בּוֹ עָלֵינוּ וּלְהוֹשִׁיעֵנוּ. זָכְרֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ בּוֹ לְטוֹבָה, וּפָקְדֵנוּ בוֹ לִבְרָכָה, וְהוֹשִׁיעֵנוּ בוֹ לְחַיִּים טוֹבִים. בִּדְבַר יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים, חוּס וְחָנֵּנוּ, וַחֲמֹל וְרַחֵם עָלֵינוּ, וְהוֹשִׁיעֵנוּ, כִּי אֵלֶיךָ עֵינֵינוּ, כִּי אֵל מֶלֶךְ חַנּוּן וְרַחוּם אָתָּה. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכְרוֹן טוֹב מִלְּפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר־לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֶת־הַבְּרִית, וְאֶת־הַחֶסֶד, וְאֶת־הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמֹּרִיָּה, וְאֶת־הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת־יִצְחָק בְּנוֹ עַל־גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, וְכָבַשׁ רַחֲמָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם. כֵּן יִכְבְּשׁוּ רַחֲמֶיךָ אֶת־כַּעֲסֶךָ, וְיִגֹּלּוּ רַחֲמֶיךָ עַל־מִדּוֹתֶיךָ, וּבְטוּבְךָ הַגָּדוֹל יָשׁוּב חֲרוֹן אַפָּךְ מֵעַמָּךְ וּמֵעִירָךְ וּמֵאַרְצָךְ וּמִנַּחֲלָתָךְ. וְקַיֶּם־לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת־הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתָךְ, עַל יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ, כָּאָמוּר: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי־אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם, לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים, אֲנִי ה': כִּי זוֹכֵר כָּל־הַנִּשְׁכָּחוֹת אַתָּה, וְאֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ, וַעֲקֵדַת יִצְחָק הַיּוֹם לְזַרְעוֹ תִזְכֹּר. בָּרוּךְ אַתָּה ה', זוֹכֵר הַבְּרִית. (אָמֵן) תוקעים בשופר ואחר כך אומרים: הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, הַיּוֹם יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט כָּל־יְצוּרֵי עוֹלָם, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים. אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, אִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת, עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ, קָדוֹשׁ. אַתָּה נִגְלֵיתָ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ, עַל עַם קָדְשְׁךָ לְדַבֵּר עִמָּהֶם, מִן הַשָּׁמַיִם הִשְׁמַעְתָּם קוֹלֶךָ, וְנִגְלֵיתָ עֲלֵיהֶם בְּעַרְפְּלֵי טֹהַר. וְגַם כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִלְּפָנֶיךָ, וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ. בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי, לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת, וַתַּשְׁמִיעֵם אֶת־הוֹד קוֹלֶךָ, וְדִבְּרוֹת קָדְשְׁךָ מִלַּהֲבוֹת אֵשׁ, בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים עֲלֵיהֶם נִגְלֵיתָ, וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפַעְתָּ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל־הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל־הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה: וְנֶאֱמַר: וַיְהִי קוֹל הַשֹּׁפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל: וְנֶאֱמַר: וְכָל־הָעָם רֹאִים אֶת־הַקּוֹלֹת וְאֶת־הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת־הָהָר עָשֵׁן, וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק: וּבְדִבְרֵי קָדְשָׁךְ כָּתוּב לֵאמֹר: עָלָה אֱלֹהִים בִּתְרוּעָה, ה' בְּקוֹל שׁוֹפָר: וְנֶאֱמַר: בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר, הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה': וְנֶאֱמַר: תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ: הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ־אֵל בְּקָדְשׁוֹ, הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ: הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו, הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ: הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר, הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר: הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל, הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב: הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי־שָׁמַע, הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה: כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ, הַלְלוּיָהּ: וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם: וְנֶאֱמַר: כָּל־יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹׂא־נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ: וְנֶאֱמַר: וַה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וַאדֹנָי אֱלֹהִים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן: ה' צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיהֶם. ה' צְבָאוֹת יָגֵן עֲלֵיכֶם. ה' צְבָאוֹת יָגֵן עָלֵינוּ. אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיוֹתֵינוּ, וְקַיֶּם־לָנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ אֶת־הַדָּבָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בְּתוֹרָתָךְ, עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדָּךְ מִפִּי כְבוֹדָךְ, כָּאָמוּר: וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת עַל עֹלֹתֵיכֶם וְעַל זִבְחֵי שַׁלְמֵיכֶם, וְהָיוּ לָכֶם לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי אֱלֹהֵיכֶם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: כִּי שׁוֹמֵעַ קוֹל שׁוֹפָר אָתָּה, וּמַאֲזִין תְּרוּעָה וְאֵין דּוֹמֶה־לָּךְ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעַת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל הַיּוֹם בְּרַחֲמִים. תוקעים בשופר ואחר כך אומרים: הַיּוֹם הֲרַת עוֹלָם, הַיּוֹם יַעֲמִיד בְּמִשְׁפָּט כָּל־יְצוּרֵי עוֹלָם, אִם כְּבָנִים אִם כַּעֲבָדִים. אִם כְּבָנִים רַחֲמֵנוּ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, אִם כַּעֲבָדִים עֵינֵינוּ לְךָ תְלוּיוֹת, עַד שֶׁתְּחָנֵּנוּ וְתוֹצִיא לָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ, קָדוֹשׁ. רְצֵה ה' אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ. וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה, בְּאַהֲבָה, תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ, וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן. (אָמֵן) מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר. נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל־יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל־עֵת עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְרַחֵם כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ. בחזרת הש"ץ אומר הקהל בשקט את הקטע הבא, מודים דרבנן: מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי כָל־בָּשָׂר, יוֹצְרֵנוּ יוֹצֵר בְּרֵאשִׁית. בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, עַל שֶׁהֶחֱיִיתָנוּ וְקִיַּמְתָּנוּ, כֵּן תְּחַיֵּנוּ וּתְחָנֵּנוּ, וְתֶאֱסֹף גָּלֻיוֹתֵינוּ לְחַצְרוֹת קָדְשֶׁךָ, לִשְׁמֹר חֻקֶּיךָ, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וּלְעָבְדְךָ בְּלֵבָב שָׁלֵם, עַל שֶׁאֲנַחְנוּ מוֹדִים לָךְ. בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת. וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא, תָּמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל־הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה. וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל־בְּנֵי בְרִיתֶךָ. וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ אֶת־שִׁמְךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת, לְעוֹלָם, כִּי טוֹב הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה, הָאֵל הַטּוֹב. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַטּוֹב שִׁמְךָ, וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת. (אָמֵן) ברכת כהנים כשיש כהנים: הש"ץ: כֹּהֲנִים הכהנים: עַם קְדוֹשֶׁיךָ כָּאָמוּר בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן, וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה. (אָמֵן) יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: (אָמֵן / כֵּן יְהִי רָצוֹן) יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: (אָמֵן / כֵּן יְהִי רָצוֹן) יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: (אָמֵן / כֵּן יְהִי רָצוֹן) כשאין כהנים: אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה, הַכְּתוּבָה עַל־יְדֵי מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו כֹּהֲנִים עַם קְדוֹשֶׁיךָ, כָּאָמוּר: יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ: (אָמֵן / כֵּן יְהִי רָצוֹן) יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ: (אָמֵן / כֵּן יְהִי רָצוֹן) יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם: (אָמֵן / כֵּן יְהִי רָצוֹן) וְשָׂמוּ אֶת־שְׁמִי עַל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם: (אָמֵן / כֵּן יְהִי רָצוֹן) שִׂים שָׁלוֹם, טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל־כָּל־יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ, וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וְטוֹב בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת־כָּל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּרֹב־עֹז וְשָׁלוֹם. בחזרה אומר החזן: וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם: הַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּ. הַיּוֹם תְּבָרְכֵנוּ. הַיּוֹם תְּגַדְּלֵנוּ. הַיּוֹם תְּדַגְּלֵנוּ. הַיּוֹם תְּהַדְּרֵנוּ. הַיּוֹם תְּוַעֲדֵנוּ וַעַד טוֹב. הַיּוֹם תְּזַכֵּנוּ. הַיּוֹם תְּחַיֵּנוּ. הַיּוֹם תְּחָנֵּנוּ. הַיּוֹם תְּטַהֲרֵנוּ מֵעֲוֹנֵינוּ. הַיּוֹם תְּיַשֵּׁר אָרְחוֹתֵינוּ. הַיּוֹם תִּכְתְּרֵנוּ בְּכֶתֶר שֵׁם טוֹב. הַיּוֹם תְּלַבְּבֵנוּ. הַיּוֹם תְּמַלְּטֵנוּ. הַיּוֹם תְּנַשְּׂאֵנוּ. הַיּוֹם תְּסַעֲדֵנוּ. הַיּוֹם תְּעַטְּרֵנוּ. הַיּוֹם תִּפְקְדֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ לְחַיִּים טוֹבִים. הַיּוֹם תְּצַדְּקֵנוּ. הַיּוֹם תְּקָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ. הַיּוֹם תְּרַחֲמֵנוּ. הַיּוֹם תִּשְׁמַע תְּפִלָּתֵנוּ. הַיּוֹם תִּתְּנֵנוּ לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים, וְתִכְתְּבֵנוּ בְרַחֲמֶיךָ לְחַיִּים טוֹבִים. וּבְסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה, וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל־עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם, אָמֵן. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי: בלחש: אֱלֹהַי, נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וְשִׂפְתוֹתַי מִדַּבֵּר מִרְמָה. וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה. פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל־הַקָּמִים עָלַי לְרָעָה מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְׁבוֹתָם, יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי־רוּחַ, וּמַלְאַךְ ה' דּוֹחֶה: קַבֵּל רִנַּת עַמֶּךָ, שַׂגְּבֵנוּ טַהֲרֵנוּ נוֹרָא. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתָךְ, עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתָךְ לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ, הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי־פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי: עֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל־כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתִּבְנֶה בֵית־הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ, לַעֲשׂוֹת חֻקֵּי רְצוֹנָךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם. יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ, מֵעַתָּה וְעַד־עוֹלָם: מִמִּזְרַח־שֶׁמֶשׁ עַד־מְבוֹאוֹ, מְהֻלָּל שֵׁם ה': רָם עַל־כָּל־גּוֹיִם ה', עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ: ה' אֲדֹנֵינוּ, מָה־אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל־הָאָרֶץ: קדיש תענו ותעתרו יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (אָמֵן) בְּעַלְמָא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (אָמֵן) בְּחַיֵּיכוֹן, וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית־יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) (קהל וש"ץ:) יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעַלְמֵי עַלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר, וְיִתְרֹמַם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדַּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ־הוּא. (אָמֵן) לְעֵלָּא מִן כָּל־בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעַלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) תוקעים בשופר וממשיכים: תֵּעָנוּ וְתֵעָתְרוּ בְּרַחֲמִים מִן הַשָּׁמַיִם. תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם. תִּשָּׁמַע תְּפִלַּתְכֶם בְּרָצון. וְיֵעָנֶה קוֹל עֲתִירַתְכֶם. וְיִפְתַּח ה' אֱלהֵינוּ לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל אַחֵינוּ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵם: שַׁעֲרֵי אוֹרָה. שַׁעֲרֵי אַהֲבָה וְאַחְוָה. שַׁעֲרֵי בְרָכָה. שַׁעֲרֵי בֵּית מִקְדָּשׁוֹ. שַׁעֲרֵי גְאֻלָּה. שַׁעֲרֵי גִילָה. שַׁעֲרֵי דִיצָה. שַׁעֲרֵי דֵעָה וְהַשְׂכֵּל. שַׁעֲרֵי הוֹד וְהָדָר. שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה וְהַרְוָחָה. שַׁעֲרֵי וַעַד טוֹב. שַׁעֲרֵי וָתִיקוּת. שַׁעֲרֵי זָכִיּוּת. שַׁעֲרֵי זְרִיזוּת. שַׁעֲרֵי חֶדְוָה. שַׁעֲרֵי חָכְמָה. שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד. שַׁעֲרֵי חַיִּים טוֹבִים. שַׁעֲרֵי טָהֳרָה. שַׁעֲרֵי טַל וּמָטָר לִבְרָכָה. שַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה. שַׁעֲרֵי כַפָּרָה. שַׁעֲרֵי כַלְכָּלָה. שַׁעֲרֵי כָבוֹד. שַׁעֲרֵי לִמּוּד תּוֹרָה לִשְׁמָהּ. שַׁעֲרֵי לֵב טוֹב. שַׁעֲרֵי מָזוֹן. שַׁעֲרֵי מְחִילָה. שַׁעֲרֵי נֶחָמָה. שַׁעֲרֵי נְעִימוּת. שַׁעֲרֵי סוֹדוֹת תּוֹרָתוֹ. שַׁעֲרֵי סְלִיחָה. שַׁעֲרֵי עֶזְרָה. שַׁעֲרֵי פְדוּת. שַׁעֲרֵי פִּרְיָה וְרִבְיָה. שַׁעֲרֵי פַּרְנָסָה טובָה. שַׁעֲרֵי צְדָקָה. שַׁעֲרֵי צָהֳלָה. שַׁעֲרֵי קוֹמְמִיּוּת. שַׁעֲרֵי קִבּוּל תְּפִלּות. שַׁעֲרֵי קִבּוּץ גָּלֻיּוֹת. שַׁעֲרֵי רְפוּאָה שְׁלֵמָה. שַׁעֲרֵי רַחֲמִים. שַׁעֲרֵי רָצוֹן. שַׁעֲרֵי שָׁלוֹם. שַׁעֲרֵי שַׁלְוָה. שַׁעֲרֵי תוֹרָה. שַׁעֲרֵי תְפִלָּה. שַׁעֲרֵי תְשׁוּעָה. שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה. וְיָסִיר מִתּוֹכְכֶם קִנְאָה וְשִׂנְאָה וְתַחֲרוּת. וִיקַיֵּם בָּכֶם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב: ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיכֶם יוֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים, וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. וְיִכְתָּבְכֶם בְּסֵפֶר חַיִּים טוֹבִים. וְכֵן יְהִי רָצוֹן וְנֹאמַר אָמֵן. (אָמֵן) תִּתְקַבַּל צְלוֹתַנָא וּבָעוּתַנָא עִם צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְּכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, קֳדָם אֲבוּנָא דְבִשְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע, וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וְשֵׁיזָבָא, וּרְפוּאָה, וּגְאֻלָּה, וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה, וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) עוֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו הָרַבִּים יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל־כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) כָּל־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים, לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ, נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר: אָמַר רִבִּי יְהוּדָה: אַשְׁרֵי מִי שֶׁעֲמָלוֹ בַתּוֹרָה, וְעֹשֶׂה נַחַת רוּחַ לְיוֹצְרוֹ, גָּדֵל בְּשֵׁם טוֹב, וְנִפְטָר בְּשֵׁם טוֹב מִן הָעוֹלָם, וְעָלָיו אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, וְיוֹם הַמָּוֶת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ: לְמֹד תּוֹרָה הַרְבֵּה, וְיִתְּנוּ לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה. וְדַע, מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבֹא. רִבִּי חֲנַנְיָא בֶן־עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא לְזַכּוֹת אֶת־יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר: אֵין כֵּאלֹהֵינוּ, אֵין כַּאדֹנֵינוּ, אֵין כְּמַלְכֵּנוּ, אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ. מִי כֵאלֹהֵינוּ, מִי כַאדֹנֵינוּ, מִי כְמַלְכֵּנוּ, מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ. נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ, נוֹדֶה לַאדֹנֵינוּ, נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ, נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ. בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ, בָּרוּךְ אֲדֹנֵינוּ, בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ, בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ. אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ, אַתָּה הוּא אֲדֹנֵינוּ, אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ, אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. אַתָּה תוֹשִׁיעֵנוּ. אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן, כִּי־עֵת לְחֶנְנָהּ, כִּי־בָא מוֹעֵד: אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ, שֶׁהִקְטִירוּ אֲבוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ אֶת־קְטֹרֶת הַסַּמִּים בִּזְמַן שֶׁבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, כַּאֲשֶׁר צִוִּיתָ אוֹתָם עַל־יַד מֹשֶׁה נְבִיאָךְ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה, קַח־לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה, בַּד בְּבַד יִהְיֶה: וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֵׂה רוֹקֵחַ, מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ: וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק, וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְּאֹהֶל מוֹעֵד אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה, קֹדֶשׁ קָדָשִׁים תִּהְיֶה לָכֶם: וְנֶאֱמַר: וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים, בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת־הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה: וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת־הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה, קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי ה' לְדֹרֹתֵיכֶם: תָּנוּ רַבָּנָן: פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת כֵּיצַד? שְׁלֹֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וּשְׁמוֹנָה מָנִים הָיוּ בָהּ, שְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וַחֲמִשָּׁה כְּמִנְיַן יְמוֹת הַחַמָּה, מָנֶה בְכָל־יוֹם, מַחֲצִיתוֹ בַבֹּקֶר וּמַחֲצִיתוֹ בָּעֶרֶב. וּשְׁלֹ שָׁה מָנִים יְתֵרִים שֶׁמֵּהֶם מַכְנִיס כֹּהֵן גָּדוֹל, וְנוֹטֵל מֵהֶם מְלֹא חָפְנָיו בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים מַחֲזִירָן לְמַכְתֶּשֶׁת בְּעֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, כְּדֵי לְקַיֵּם מִצְוַת דַּקָּה מִן הַדַּקָּה. וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִים הָיוּ בָהּ, וְאֵלּוּ הֵן: הַצֳּרִי. וְהַצִּפֹּרֶן. וְהַחֶלְבְּנָה. וְהַלְּבוֹנָה מִשְׁקַל שִׁבְעִים, שִׁבְעִים מָנֶה. מֹר. וּקְצִיעָה. וְשִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ. וְכַרְכֹּם מִשְׁקַל שִׁשָּׁה עָשָׂר, שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה. הַקֹּשְׁט שְׁנֵים עָשָׂר. קִלּוּפָה שְׁלֹֹשָׁה. קִנָּמוֹן תִּשְׁעָה. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא תִּשְׁעָה קַבִּין. יֵין־קַפְרִיסִין סְאִין תְּלָת וְקַבִּין תְּלָתָא, וְאִם לֹא מָצָא יֵין־קַפְרִיסִין, מֵבִיא חֲמַר חִוָּר עַתִּיק. מֶלַח סְדֹמִית רֹבַע. מַעֲלֶה עָשָׁן כָּל־שֶׁהוּא. רִבִּי נָתָן הַבַּבְלִי אוֹמֵר: אַף כִּפַּת הַיַּרְדֵּן כָּל־שֶׁהִיא. אִם־נָתַן בָּהּ דְּבַשׁ פְּסָלָהּ, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל־סַמְמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן־גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: הַצֳּרִי אֵינוֹ אֶלָּא שְׁרָף הַנּוֹטֵף מֵעֲצֵי הַקְּטָף. בּוֹרִית כַּרְשִׁינָא, לְמָה הִיא בָאָה? כְּדֵי לְשַׁפּוֹת בָּהּ אֶת־הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא נָאָה. יֵין־קַפְרִיסִין, לְמָה הוּא בָא? כְּדֵי לִשְׁרוֹת בּוֹ אֶת־הַצִּפֹּרֶן, כְּדֵי שֶׁתְּהֵא עַזָּה. וַהֲלֹא מֵי־רַגְלַיִם יָפִין לָהּ? אֶלָּא שֶׁאֵין מַכְנִיסִין מֵי־רַגְלַיִם בַּמִּקְדָּשׁ, מִפְּנֵי הַכָּבוֹד. תַּנְיָא, רִבִּי נָתָן אוֹמֵר: כְּשֶׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר: הָדֵק הֵיטֵב, הֵיטֵב הָדֵק. מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל יָפֶה לַבְּשָׂמִים. פִּטְּמָהּ לַחֲצָאִין – כְּשֵׁרָה, לְשָׁלִישׁ וּלְרָבִיעַ לֹא שָׁמַעְנוּ. אָמַר רִבִּי יְהוּדָה: זֶה הַכְּלָל: אִם כְּמִדָּתָהּ כְּשֵׁרָה לַחֲצָאִין, וְאִם חִסֵּר אַחַת מִכָּל־סַמְמָנֶיהָ חַיָּב מִיתָה. תָּנֵי בַר־קַפָּרָא: אַחַת לְשִׁשִּׁים אוֹ לְשִׁבְעִים שָׁנָה הָיְתָה בָאָה שֶׁל שִׁירַיִם לַחֲצָאִין. וְעוֹד תָּנֵי בַר־קַפָּרָא: אִלּוּ הָיָה נוֹתֵן בָּהּ קָרְטוֹב שֶׁל דְּבַשׁ אֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי רֵיחָהּ. וְלָמָּה אֵין מְעָרְבִין בָּהּ דְּבַשׁ? מִפְּנֵי שֶׁהַתּוֹרָה אָמְרָה: כִּי כָל־שְׂאֹר וְכָל־דְּבַשׁ, לֹא־תַקְטִירוּ מִמֶּנּוּ אִשֶּׁה לַה': ה' צְבָאוֹת עִמָּנוּ, מִשְׂגָּב־לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה: ה' צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ: ה' הוֹשִׁיעָה, הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם־קָרְאֵנוּ: וְעָרְבָה לַה' מִנְחַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִָם, כִּימֵי עוֹלָם וּכְשָׁנִים קַדְמֹנִיֹּת: תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ, זָכוּר לְטוֹב: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמַר: הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ: אַל תִּקְרֵי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אָמַר רִבִּי חֲנִינָא: תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מַרְבִּים שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: וְכָל־בָּנַיִךְ לִמּוּדֵי ה', וְרַב שְׁלוֹם בָּנָיִךְ: אַל תִּקְרֵי בָּנָיִךְ, אֶלָּא בּוֹנָיִךְ. יְהִי־שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ, שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ: לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי, אֲדַבְּרָה־נָּא שָׁלוֹם בָּךְ: לְמַעַן בֵּית־ה' אֱלֹהֵינוּ, אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ: וּרְאֵה־בָנִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם עַל־יִשְׂרָאֵל: שָׁלוֹם רָב לְאֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ, וְאֵין־לָמוֹ מִכְשׁוֹל: ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן, ה' יְבָרֵךְ אֶת־עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם: תפילה על הפרנסה לְדָוִד מִזְמוֹר, לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ: כִּי־הוּא עַל־יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל־נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ: מִי־יַעֲלֶה בְהַר־ה', וּמִי־יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ: נְקִי כַפַּיִם וּבַר־לֵבָב, אֲשֶׁר לֹא־נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה: יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה', וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ: זֶה דּוֹר דֹּרְשָׁיו, מְבַקְשֵׁי פָנֶיךָ יַעֲקֹב סֶלָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם, וְהִנָּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבוֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה' עִזּוּז וְגִבּוֹר, ה' גִּבּוֹר מִלְחָמָה: שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם וּשְׂאוּ פִּתְחֵי עוֹלָם, וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד: מִי הוּא זֶה מֶלֶךְ הַכָּבוֹד, ה' צְבָאוֹת הוּא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד סֶלָה: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, עֲשֶׂה לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת הַמִּזְמוֹר הַזֶּה, וְהַשֵּׁמוֹת הַקְּדוֹשִׁים הַנִּזְכָּרִים בּוֹ, וּלְמַעַן קְדֻשַּׁת פְּסוּקָיו וְתֵיבוֹתָיו וְאוֹתִיּוֹתָיו וּטְעָמָיו וּרְמָזָיו וְסוֹדוֹתָיו הַיּוֹצְאִים מִמֶּנּוּ, וּלְמַעַן שֵׁם הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ (יכוונו: דִיקָרְנוֹסָא) הַיּוֹצֵא מִפָּסוּק: וַהֲרִיקֹתִי לָכֶם בְּרָכָה עַד־בְּלִי־דָי: וּמִפָּסוּק: נְסָה־עָלֵינוּ אוֹר פָּנֶיךָ ה': שֶׁתִּכְתְּבֵנוּ בְּסֵפֶר פַּרְנָסָה וְכַלְכָּלָה, שָׁנָה זוֹ וְכָל־שָׁנָה וְשָׁנָה, לָנוּ וּלְכָל־בְּנֵי בֵיתֵנוּ, בְּמִלּוּי וּבְרֶוַח, וְלֹא בְאִסּוּר וְלֹא בְעָמָל וָטֹרַח, בְּנַחַת ובְשַׁלְוָה וּבְהַשְׁקֵט וָבֶטַח, כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לַעֲבֹד עֲבוֹדַת הַקֹּדֶשׁ בִּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה בְּלִי שׁוּם טִרְדָּא, פַּרְנָסָה שֶׁלֹּא יִהְיֶה־בָּהּ שׁוּם בּוּשָׁה וּכְלִמָּה, וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לִידֵי מַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם כִּי אִם־מִיָּדְךָ הַפְּתוּחָה וְהַקְּדוֹשָׁה. וְהַצְלִיחֵנוּ וְהַרְוִיחֵנוּ בְּכָל־לִמּוּדֵנוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ וְעִסְקֵנוּ, וְיִהְיֶה בֵיתֵנוּ מָלֵא בִּרְכַּת ה', וְנִשְׂבַּע לֶחֶם וְנִהְיֶה טוֹבִים. אָמֵן כֵּן יְהִי רָצון. קדיש דרבנן יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (אָמֵן) בְּעַלְמָא דִּי־בְרָא כִרְעוּתֵהּ. וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פֻּרְקָנֵהּ, וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ (אָמֵן) בְּחַיֵּיכוֹן, וּבְיוֹמֵיכוֹן, וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית־יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) (קהל וש"צ:) יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעַלְמֵי עַלְמַיָּא יִתְבָּרַךְ, וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר, וְיִתְרוֹמַם, וְיִתְנַשֵּׂא, וְיִתְהַדַּר, וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלַּל, שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ־הוּא. (אָמֵן) לְעֵלָּא מִן כָּל־בִּרְכָתָא, שִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעַלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) עַל יִשְׂרָאֵל, וְעַל־רַבָּנָן, וְעַל־תַּלְמִידֵיהוֹן, וְעַל־כָּל־תַּלְמִידֵי תַלְמִידֵיהוֹן דְּיַתְבִין וְעַסְקִין בְּאוֹרַיְתָא קַדִּישְׁתָּא דִּי־בְאַתְרָא הָדֵין, וְדִי־בְכָל־אֲתַר וַאֲתַר, יְהֵא לַנָא וּלְהוֹן וּלְכוֹן שְׁלָמָא חִנָּא וְחִסְדָּא וְחַיֵּי אֲרִיכֵי וּמְזוֹנֵי רְוִיחֵי וְרַחֲמֵי, מִן קֳדָם אֱלָהָא מָארֵי שְׁמַיָּא וְאַרְעָא, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע, וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וְשֵׁיזָבָא, וּרְפוּאָה, וּגְאֻלָּה, וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה, וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל־כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן. (אָמֵן) ואומר: בָּרְכוּ אֶת־ה' הַמְּבֹרָךְ. ועונים הקהל: בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. וחוזר: בָּרוּךְ ה' הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת וְלֹא שָׂמָנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵנוּ כָּהֶם וְגוֹרָלֵנוּ כְּכָל־הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לַהֶבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִׁיעַ וַאֲנַחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ־הוּא, שֶׁהוּא נֹטֶה שָׁמַיִם וְיוֹסֵד אָרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגָבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵינוּ וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּנוּ וְאֶפֶס זוּלָתוֹ, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל־לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל־הָאָרֶץ מִתָּחַת, אֵין עוֹד: עַל־כֵּן נְקַוֶּה־לָּךְ, ה' אֱלֹהֵינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶרֶת עֻזָּךְ, לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכָל־בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶיךָ כָּל־רִשְׁעֵי־אָרֶץ, יַכִּירוּ וְיֵדְעוּ כָּל־יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי לְךָ תִכְרַע כָּל־בֶּרֶךְ, תִּשָּׁבַע כָּל־לָשׁוֹן, לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת־עֹל מַלְכוּתֶךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד: וְנֶאֱמַר: וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל־כָּל־הָאָרֶץ, בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד: למאמר על ר' יהודה פתיה ומסורת התפילה שלו. |
מוסף לראש השנה הוא תפילה ארוכה יחסית ובה, מלבד התוספות של עשרת ימי תשובה, חלקים רבים שנוספו על תפילת המוסף השכיחה, אשר לבם הוא אמירת פסוקי מלכויות, זכרונות ושופרות שמלוקטים מספרי התנ"ך כנגד כמה ממאפייניו הבולטים של החג: המלכת ה', התקיעה בשופר (שקשורה הן להמלכה והן לסדר הדין) והתפילה שניזכר לטובה בדיננו. בנוסח אשכנז חזן המוסף מתחיל ברשות "הנני העני ממעש" שעיקרה בקשת הרשות להוביל את הקהל בתפילה החשובה הזו. בקהילות הספרדים יש שנוהגים לומר רשות אחרת (למשל "שואף כמו עבד") או לשיר את הבתים האחרונים של "בת אהובת אל", החל מ"חֹן תחֹן". תפילת העמידה במוסף היא אחת מהתפילות שבהן ניכרים במיוחד ההבדלים שבין המסורות השונות. בעוד שבנוסחי אשכנז תפילת היחיד נאמרת בשקט, כמקובל, הספרדים תוקעים בשופר גם תוך כדי תפילת היחיד. מנהג קהילות אשכנז הוא לכרוע ולהשתחוות בתפילת "עלינו לשבח" שבחזרת הש"ץ, שנאמרת במנגינה המיוחדת רק לתפילות הימים הנוראים. אחד משיאי חזרת הש"ץ של האשכנזים הוא בפיוט "ונתנה תוקף". זהו פיוט ארץ ישראלי קדום מאד, הידוע גם מן הגניזה הקהירית, שפותח בתמונה מעוררת אימה של המתרחש בראש השנה בשמיים. בהמשך הפיוט מתוארת שפלותו של האדם מול עוצמתו ונצחיותו של האל. הפיוט נפוץ בכל העדות והפך למוכר במיוחד בעקבות הלחן החדש מקיבוץ בית השיטה. בקרב הספרדים נהוג לאומרו לפני המוסף או אחריו, והוא נתפס כמרכזי פחות. במסורת האשכנזיות נאמרים כמה פיוטים בחזרת הש"ץ (שהיא מן הארוכות והמגוונות של לוח השנה היהודי), ואילו אצל הספרדים התוספות העיקריות לתפילה, שקיימות גם בנוסח אשכנז, הן בנוסח ברכות קדושת השם וקדושת היום ובמקבצי הפסוקים (אם כי בחלק מן הקהילות נוסף קובץ פיוטים לפני הקדושה בחזרת הש"ץ). בתום המלכויות, הזכרונות והשופרות (במסורת האשכנזים בחזרת הש"ץ, במסורות הספרדים גם בתפילת היחיד) תוקעים בשופר, ואחר כך הציבור אומר תפילה מפויטת, "היום הרת עולם". חזרת הש"ץ של ראש השנה היא חגיגית, נרגשת ובעל אופי מיוחד. ברוב העדות קיימות נעימות המיוחדות לראש השנה או לימים הנוראים ומקובל לשיר חלקים מן התפילה (ואת הפיוטים) בלחנים או בהלבשות, שחלקם נשמעים בבית הכנסת רק כמה פעמים בשנה – בבוקרי ראש השנה ויום כיפור. כך למשל קיים נוסח מרוקאי לקדושה של ימים נוראים, כמעט שאין עדה שאין לה נוסח או לחן משלה ל"אוחילה לאל" (קיימים גם כמה לחנים מודרניים, שחלקם הפכו לשכיחים בבתי הכנסת), ובנוסחי אשכנז הקהל שותף יחד עם החזן לשירת מנגינת התפילה המיוחדת לימים הנוראים. המנגינה הזו נחשבת לקדומה ביותר והיא נזכרת כבר בכתבי המהרי"ל (אשכנז, המאות ה־14–15). מסיימים את חזרת הש"ץ בפיוט "היום תאמצנו" – בנוסח ארוך בעדות המזרח ובנוסח קצר באשכנז – שבו רצף של ברכות על סדר הא"ב. לאחר מכן מופיע ברבות מעדות המזרח קדיש תתקבל ארוך ומיוחד, "תענו ותעתרו" שבגרסתו המלאה מזכיר חמישים שערי ברכות שמתפללים לפתיחתם. בנוסחי אשכנז הקדיש, של סוף התפילה הוא חגיגי במיוחד ונהוג לשיר אותו, החזן יחד עם הקהל, במנגינה חסידית חגיגית וסוחפת. בכל המסורות, לפני סוף הקדיש תוקעים עשרה קולות נוספים ורק לאחריהם ממשיכים ב"תתקבל" ועד לסוף. מסיימים את התפילה כמקובל ב"אין כאלהינו", פיטום הקטורת ו"עלינו לשבח". אצל הספרדים מקובל לומר את מזמור "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה" לצד תפילה על הפרנסה. |
כותר |
מוסף לראש השנה / בבל / יהודה עובדיה פתיה בליווי חזנים |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - בבל |
לחן ממסורת |
מוסף לראש השנה / בבל |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
ראש השנה |
מועד התפילה |
מוסף |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
מוסף לראש השנה הוא תפילה ארוכה יחסית ובה, מלבד התוספות של עשרת ימי תשובה, חלקים רבים שנוספו על תפילת המוסף השכיחה, אשר לבם הוא אמירת פסוקי מלכויות, זכרונות ושופרות שמלוקטים מספרי התנ"ך כנגד כמה ממאפייניו הבולטים של החג: המלכת ה', התקיעה בשופר (שקשורה הן להמלכה והן לסדר הדין) והתפילה שניזכר לטובה בדיננו.
בנוסח אשכנז חזן המוסף מתחיל ברשות "הנני העני ממעש" שעיקרה בקשת הרשות להוביל את הקהל בתפילה החשובה הזו. בקהילות הספרדים יש שנוהגים לומר רשות אחרת (למשל "שואף כמו עבד") או לשיר את הבתים האחרונים של "בת אהובת אל", החל מ"חֹן תחֹן".
תפילת העמידה במוסף היא אחת מהתפילות שבהן ניכרים במיוחד ההבדלים שבין המסורות השונות. בעוד שבנוסחי אשכנז תפילת היחיד נאמרת בשקט, כמקובל, הספרדים תוקעים בשופר גם תוך כדי תפילת היחיד. מנהג קהילות אשכנז הוא לכרוע ולהשתחוות בתפילת "עלינו לשבח" שבחזרת הש"ץ, שנאמרת במנגינה המיוחדת רק לתפילות הימים הנוראים. אחד משיאי חזרת הש"ץ של האשכנזים הוא בפיוט "ונתנה תוקף". זהו פיוט ארץ ישראלי קדום מאד, הידוע גם מן הגניזה הקהירית, שפותח בתמונה מעוררת אימה של המתרחש בראש השנה בשמיים. בהמשך הפיוט מתוארת שפלותו של האדם מול עוצמתו ונצחיותו של האל. הפיוט נפוץ בכל העדות והפך למוכר במיוחד בעקבות הלחן החדש מקיבוץ בית השיטה. בקרב הספרדים נהוג לאומרו לפני המוסף או אחריו, והוא נתפס כמרכזי פחות. במסורת האשכנזיות נאמרים כמה פיוטים בחזרת הש"ץ (שהיא מן הארוכות והמגוונות של לוח השנה היהודי), ואילו אצל הספרדים התוספות העיקריות לתפילה, שקיימות גם בנוסח אשכנז, הן בנוסח ברכות קדושת השם וקדושת היום ובמקבצי הפסוקים (אם כי בחלק מן הקהילות נוסף קובץ פיוטים לפני הקדושה בחזרת הש"ץ).
בתום המלכויות, הזכרונות והשופרות (במסורת האשכנזים בחזרת הש"ץ, במסורות הספרדים גם בתפילת היחיד) תוקעים בשופר, ואחר כך הציבור אומר תפילה מפויטת, "היום הרת עולם".
חזרת הש"ץ של ראש השנה היא חגיגית, נרגשת ובעל אופי מיוחד. ברוב העדות קיימות נעימות המיוחדות לראש השנה או לימים הנוראים ומקובל לשיר חלקים מן התפילה (ואת הפיוטים) בלחנים או בהלבשות, שחלקם נשמעים בבית הכנסת רק כמה פעמים בשנה - בבוקרי ראש השנה ויום כיפור. כך למשל קיים נוסח מרוקאי לקדושה של ימים נוראים, כמעט שאין עדה שאין לה נוסח או לחן משלה ל"אוחילה לאל" (קיימים גם כמה לחנים מודרניים, שחלקם הפכו לשכיחים בבתי הכנסת), ובנוסחי אשכנז הקהל שותף יחד עם החזן לשירת מנגינת התפילה המיוחדת לימים הנוראים. המנגינה הזו נחשבת לקדומה ביותר והיא נזכרת כבר בכתבי המהרי"ל (אשכנז, המאות ה־14-15).
מסיימים את חזרת הש"ץ בפיוט "היום תאמצנו" - בנוסח ארוך בעדות המזרח ובנוסח קצר באשכנז - שבו רצף של ברכות על סדר הא"ב. לאחר מכן מופיע ברבות מעדות המזרח קדיש תתקבל ארוך ומיוחד, "תענו ותעתרו" שבגרסתו המלאה מזכיר חמישים שערי ברכות שמתפללים לפתיחתם. בנוסחי אשכנז הקדיש, של סוף התפילה הוא חגיגי במיוחד ונהוג לשיר אותו, החזן יחד עם הקהל, במנגינה חסידית חגיגית וסוחפת. בכל המסורות, לפני סוף הקדיש תוקעים עשרה קולות נוספים ורק לאחריהם ממשיכים ב"תתקבל" ועד לסוף.
מסיימים את התפילה כמקובל ב"אין כאלהינו", פיטום הקטורת ו"עלינו לשבח". אצל הספרדים מקובל לומר את מזמור "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה" לצד תפילה על הפרנסה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?