כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
שחרית לשבועות / חסידות סלונים / יהושע לויפר
חסידים - חסידות סלונים
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שיר היחוד
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- יהושע לויפר מסורת:
- חסידים - חסידות סלונים מעגל השנה:
- יום כיפור
|
ליום א אָשִׁירָה וַאֲזַמְּרָה לֵאלֹהַי בְּעוֹדִי הָאֱלֹהִים הָרוֹעֶה אוֹתִי מֵעוֹדִי. עַד הַיּוֹם הַזֶּה הֶחֱזַקְתָּ בְּיָדִי חַיִּים וָחֶסֶד עָשִׂיתָ עִמָּדִי. בָּרוּךְ ה' וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ כִּי עַל עַבְדּוֹ הִפְלִיא חַסְדּוֹ. אֱלֹהֵי מָרוֹם בַּמָּה אֲקַדֵּם וּבַמָּה אִכַּף לֵאלֹהֵי קֶדֶם. אִלּוּ הָרִים לְמַעֲרָכָה וְכָל עֲצֵי לְבָנוֹן בַּכֹּל עֲרוּכָה. וְאִם כָּל בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת קְרוּצִים נְתָחִים עֲרוּכִים עַל הָעֵצִים. וְאַף זָוִיּוֹת מִזְבֵּחִ מְבוּסִים דָּם, כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים. וְכַחוֹל סֹלֶת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן בָּלוּל בְּרִבֲבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן. וּלְאַזְכָּרָה לְבוֹנָה וְסַמִּים וְלִקְטוֹרֶת כָּל רָאשֵׁי בְּשָׂמִים. (וְאִלּוּ נֵרוֹת עַל הַמְּנוֹרוֹת יִהְיוּ מְאִירוֹת כִּשְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת. וּכְהַרְרֵי אֵל לֶחֶם הַפָּנִים עַל שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים בִּפְנִים.) וְיַיִן כִּמְטַר הַשָּׁמָיִם וְשֵׁכַר לְנֶסֶךְ כְּעֵינוֹת מָיִם. וְאִלּוּ כָּל בְּנֵי אָדָם כֹּהֲנִים לְוִיִּם מְשׁוֹרְרִים בִּכְנַף רְנָנִים. וְכָל עֲצֵי עֵדֶן וְכָל עֲצֵי יְעָרִים כִּנּוֹרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים. וְכָל בְּנֵי אֱלֹהִים בְּקוֹל תְּרוּעָתָם וְהַכּוֹכָבִים מִמְּסִלּוֹתָם. וְכָל הַלְּבָנוֹן וְחַיָּה כֻּלָּהּ אֵין דֵּי בָעֵר וְאֵין דֵּי עוֹלָה. הֵן בְּכָל אֵלֶּה אֵין דֵּי לַעֲבוֹד וְאֵין דֵּי לְקַדֵּם אֵל הַכָּבוֹד. כִּי נִכְבַּדְתָּ מאֹד מַלְכֵּנוּ וּבַמֶּה נִכַּף לַאֲדוֹנֵנוּ. אָמְנָם לֹא יוּכְלוּ כַבְּדֶךָ כָּל חַי, אַף כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ. וַאֲנִי נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים נִמְאַס בְּעֵינַי וּשְׁפַל אֲנָשִׁים. וְאֵין לְעַבְדְּךָ כֹּל לְכַבְּדֶךָ לְהָשִׁיב לְךָ גְּמוּל עַל חֲסָדֶיךָ. כִּי הִרְבֵּיתָ טוֹבוֹת אֵלָי כִּי הִגְדַּלְתָּ חַסְדְּךָ עָלָי. וְרַב שְׁלוֹמִים לְךָ חֻיַבְתִּי כִּי עָשִׂיתָ טוֹבוֹת אִתִּי. וְלֹא חֻיַּבְתָּ לִּי גְּמוּלֶיךָ כָּל טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ. עַל הַטּוֹבוֹת לֹא עֲבַדְתּיךָ אַחַת לְרִבֹּא לֹא גְמַלְתִּיךָ. אִם אָמַרְתִּי אֲסַפְּרָה נָּא כְמוֹ לֹא יָדַעְתִּי סְפוֹרוֹת לָמוֹ. וּמַה אָשִׁיב לָךְ וְהַכֹּל שֶׁלָּךְ לְךָ שָׁמַיִם אַף אֶרֶץ לָךְ. יַמִּים וְכָל אֲשֶׁר בָּם בְּיָדֶךָ וְכֻלָּם יִשְׂבְּעוּן מִיָּדֶךָ. וַאֲנַחְנוּ עַמְּךָ וְצֹאנֶךָ וַחֲפֵצִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. וְאֵיךְ נַעֲבֹד וְאֵין לְאֵל יָדֵנוּ וְלִשְׂרֵפַת אֵשׁ בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ. וְאֵיךְ נַעֲבוֹד וְאֵין זֶבַח וּמִנְחָה כִּי לֹא בָאנוּ אֶל הַמְּנוּחָה וּמַיִם אַיִן לְהַעֲבִיר טֻמְאָה וַאֲנַחְנוּ עַל אֲדָמָה טְמֵאָה. שָׂשׂ אֲנֹכִי עַל אֲמָרֶיךָ וַאֲנִי בָאתִי בִּדְבָרֶיךָ. כִּי כָּתוּב: לֹא עַל זְבָחֶיךָ וְעוֹלוֹתֶיךָ אוֹכִיחֶךָ. עַל דְּבַר זֶבַח וְעוֹלוֹתֵיכֶם לֹא צִוִּיתִי אֶת אֲבוֹתֵיכֶם. מַה שָּׁאַלְתִּי וּמַה דָּרַשְׁתִּי מִמְּךָ, כִּי אִם לְיִרְאָה אוֹתִי. לַעֲבוֹד בְּשִׂמְחָה וּבְלֵבָב טוֹב הִנֵּה שָׁמוֹעַ מִזֶּבַח טוֹב. וְלֵב נִשְׁבָּר מִמִּנְחָה טְהוֹרָה זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה. זֶבַח וּמִנְחָה לֹא חָפַצְתָּ חַטַּאת וְעוֹלָה לֹא שָׁאָלְתָּ. מִזְבֵּחִ אֶבְנֶה בְּשִׁבְרוֹן לִבִּי וַאֲשַׁבְּרָה אַף רוּחִי בְּקִרְבִּי. רוּם לֵב אַשְׁפִּיל וְאֶת רוּם עֵינָי וְאֶקְרַע לְבָבִי לְמַעַן אֲדֹנָי. שִׁבְרֵי רוּחִי הֵם זְבָחֶיךָ יַעֲלוּ לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחֶךָ. וְאַשְׁמִיעַ בְּקוֹל הוֹדָיוֹתֶיךָ וַאֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ. וַאֲשֶׁר יָדְעָה נַפְשִׁי אַחְבִּירָה אֲמַלֵּל גְּבוּרוֹת וַאֲדַבֵּרָה. וּמָה אֶעֱרוֹךְ וְלֹא יָדַעְתִּי מָה הֲיָכוֹל אוּכַל דַּבֵּר מְאוּמָה. כִּי אֵין חֵקֶר לִגְדֻלָּתוֹ וְגַם אֵין מִסְפָּר לִתְבוּנָתוֹ. חֲכֲם לֵבָב הוּא מִי כָמוֹהוּ שַׂגִּיא כֹחַ וְלֹא מְצָאנוּהוּ. עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת וְרַב נוֹרָאוֹת גָּדוֹל אַתָּה וְעוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת. עַד אֵין מִסְפָּר וְעַד אֵין חֵקֶר וְלֹא נוֹדַע כִּי לֹא יֵחָקֵר. אֵיזוֹ עַיִן אֲשֶׁר תְּעִידֶךָ וְאֵיזֶה פֶּה אֲשֶׁר יַגִּידֶךָ. חַי לֹא רָאֲךָ וְלֵב לֹא יְדָעֲךָ וְאֵיזֶה שֶׁבַח אֲשֶׁר יְצִיעֶךָ. גַּם מְשָׁרְתֶיךָ לֹא יִרְאוּךָ וְכָל חַכְמֵי לֵב לֹא יִמְצָאוּךָ. אַתָּה לְבַדְּךָ מַכִּיר שִׁבְחֶךָ וְאֵין זוּלָתְךָ יוֹדֵעַ כֹּחֶךָ. וְאֵין יוֹדֵעַ בִּלְעָדֶיךָ שְׁבָחוֹת רְאוּיוֹת לִכְבוֹדֶךָ. עַל כֵּן תְּבֹרָךְ כָּרָאוּי לָךְ כְּפִי קָדְשֶׁךָ כְּבוֹדְךָ וְגָדְלָךְ. וּמִפִּי הַכֹּל בְּכָל אֱיָלוּתָם כְּפִי מַדָּע אֲשֶׁר אַתָּה חֲנַנְתָּם. יוֹדוּ פִלְאֲךָ הַשָּׁמָיִם וִיאַדְּרוּךָ קוֹלוֹת מָיִם. וְיָרִיעוּ לְךָ כָּל הָאָרֶץ יוֹדוּךָ כָּל מַלְכֵי אָרֶץ. אַף יוֹדוּךָ כָּל הָעַמִּים וִישַׁבְּחוּךָ כָּל הָאֻמִּים. כָּל זֶרַע יַעֲקֹב עֲבָדֶיךָ כִּי עֲלֵיהֶם גָּבְרוּ חֲסָדֶיךָ. אֶת שֵׁם ה' יְהַלֲלוּ כֻלָּם אֵל אֱלֹהִים אֱמֶת וּמֶלֶךְ עוֹלָם. בָּרוּךְ אַתָּה יָחִיד וּמְיוּחָד ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. ליום ב וַאֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ אֲמַלֵּל גְּבוּרוֹתֶיךָ. דַּרְכֵי שִׁבְחֲךָ קְצָתָם אֲסַפְּרָה מַעֲשֵׂי יָדְךָ מַה נּוֹרָא אוֹמְרָה. אֵין אֵלֶיךָ עֲרוֹךְ בַּסֵּפֶר אַגִּיד שְׁבָחוֹת? עָצְמוּ מִסַּפֵּר. חֵקֶר אֱלוֹהַ לֹא יִמָּצֵא וְתַכְלִית שַׁדַּי לֹא תִקָּצֶה. לִתְבוּנָתוֹ הֲלֹא אֵין חֵקֶר וּמִסְפַּר שָנָיו לֹא יֵחָקֵר. וְגַם אֵין מִסְפָּר לִגְדוּדֶיךָ בְּצִבְאוֹתֶיךָ אוֹת כְּבוֹדֶךָ. אֵיזוֹ עַיִן אֲשֶׁר תְּעִידֶךָ וְחַי לֹא רָאָה פְנֵי כְבוֹדֶךָ. נָבוֹן וְחָכָם הֵן לֹא יֵדָע וְאֵיךְ אֶעֱרוֹךְ עַל אֲשֶׁר לֹא אֵדָע. וְאִם יֹאמַר אִישׁ עד תַּכְלִיתוֹ אֶעֱרוֹךְ אֵלָיו וּבְמַתְכֻּנְתּוֹ. אָבֹא וְאֶמְצָא תַּכְלִית שְׁבָחוֹ לֹא נֶאֱמְנָה אֶת אֵל רוּחוֹ. יְבֻלָּע כִּי לֹא יֵדַע עֶרְכּוֹ וְאַחֲרִית פִּיהוּ רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. וְעִמָּדִי לֹא כֵן אָנֹכִי וּפִי לֹא אֶתֵּן לַחֲטוֹא וְחִכִּי. אֲסַפְּרָה לְאֶחָי קְצוֹת דַּרְכֵי אֵל וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל. כַּכָּתוּב אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ אֱלֹהִים. וְאָמַרְתָּ עַם זוּ לִי יָצַרְתִּי יְסַפְּרוּ שְׁמִי וּתְהִלָּתִי. בְּמִצְרַיִם שַׂמְתִּי עֲלִילוֹתַי לְמַעַן תְּסַפֵּר אֶת אוֹתוֹתַי. וַאֲנִי עַבְדְּךָ עַל כֵּן אֲסַפֵּר כַּאֲשֶׁר אֶדְרוֹשׁ מֵעַל סֵפֶר. תְּהַלֵּל נַפְשִׁי כֹּחַ מַעֲשֶׂיךָ וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשֶׁךָ. וַאֲבָרֶכְכָה בְּכָל עִנְיָנָי וּבְכָל לִבִּי אוֹדֶה אֶת אֲדֹנָי. גַּם בִּגְרוֹנִי רוֹמְמוֹתֶיךָ וְאֶת פִּי אֲמַלֵּא תְּהִלָּתֶךָ. כִּי פִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ כָּל הַיּוֹם אֶת תִּפְאַרְתֶּךָ. וְאֹמְרָה נָּא עֱזוּז נוֹרְאוֹתֶיךָ וְאָשִׂיחָה דִּבְרֵי נִפְלְאוֹתֶיךָ. וְאַזְכִּיר טוּבְךָ וְצִדְקוֹתֶיךָ חֲסָדֶיךָ וּגְבוּרוֹתֶיךָ. יָדַעְתִּי כִּי גָּדוֹל אַתָּה עַל כָּל אֱלֹהִים מְאֹד גָּדַלְתָּ. כִּי כָל אֱלֹהֵי הָעַמִּים הֵם אֱלִילִים אִלְמִים וְרוּחַ אֵין בָּהֶם. הֵן לְעוֹבְדֵיהֶם גְּמוּל אֵין מְשִׁיבִים וְלָמָּה לָהֶם הֵמָּה מְטִיבִים. וּבְעֵת צָרָה אָז יִתְפַּלֲּלוּ וְלֹא יַעֲנוּם כִּי לֹא יוֹעִילוּ. דּוֹרְשִׁים בְּכָל לֵב לְרוּחַ אֵין בּוֹ וְקָרוֹב ה’ אֶל עַם קְרוֹבוֹ. הַיּוֹצֵר כֹּל הוּא אֱלֹהֵינוּ הוּא עָשָׂנוּ וְלוֹ לְבַדּוֹ אֲנָחְנוּ. עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ נְבָרֵךְ שְׁמוֹ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. בַּצַּר לָנוּ מְאֹד נִמְצֵאתָ כִּי דוֹרְשֶיךָ לֹא עָזַבְתָּ. וְתָמִיד בְּפִינוּ תְּהִלָּתֶךָ וּמְהַלְלִים לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. עֵד אַתָּה בְּךָ וּבִכְבוֹדֶךָ וּמְשָׁרְתֶיךָ אַף עֲבָדֶיךָ. אֲשֶׁר כְּבוֹדְךָ מְלֹא כָל הָאָרֶץ וּכְבוֹדְךָ עַל כָּל הָאָרֶץ. וַאֲבוֹתֵינוּ בָּחֲרוּ אוֹתָךְ לְבַדְּךָ לַעֲבוֹד, וְאֵין לְזָר אִתָּךְ. גַּם אֲנַחְנוּ אוֹתְךָ לְבַדֶּךָ נַעֲבוֹד כְּבֵן אָב וּנְכַבְּדֶךָ. וְהִנֵּנוּ עַל יִחוּדֶךָ יוֹמָם וָלָיְלָה עֵדֶיךָ. בְּפִי כֻלָּנוּ וּבִלְבָבֵנוּ שֶׁאַתָּה לְבַדְּךָ אֱלֹהֵינוּ. אֱלֹהֵינוּ אַתָּה, עַל יִחוּדֶךָ עֵדִים אֲנַחְנוּ וַעֲבָדֶיךָ. אֵין תְּחִלָּה אֶל רֵאשִׁיתֶךָ וְאֵין קֵץ וְתִכְלָה לְאַחֲרִיתֶךָ. רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מִבְּלִי רֵאשִׁית וּמִבְּלִי אַחֲרִית וְאֵין לֵב לְהָשִׁית. אֵין קֵצֵה אֶל גַּבְהוּתֶךָ וְאֵין סוֹף לְעֹמֶק מִדּוֹתֶיךָ. אֵין לְךָ סוֹבֵב וְאֵין לְךָ פֵּאָה עַל כֵּן אוֹתְךָ חַי לֹא רָאָה. אֵין צַד וְצֶלַע יַצְלִיעוּךָ וְעֹמֶק לֹא יִמְצְעוּךָ. אֵין פֵּאָה לִסְבִיבוֹתֶיךָ וְאֵין תָּוֶךְ מַבְדִּיל בֵּינוֹתֶיךָ. אֵין חָכְמָה אֲשֶׁר תֵּדָעֶךָ וְאֵין מַדָּע אֲשֶׁר יַגִּיעֶךָ. וְלֹא יַשִּׂיג אוֹתְךָ כָּל מַדָּע וְאֵין שֵׂכֶל אֲשֶׁר יָבִין וְיֵדַע. מִמְּךָ מְאוּמָה וְאֵיכָה אַתָּה וְאֵיךְ בְּלִי מְאוּמָה כֹּל בָּרָאתָ. ליום ג' אָמְנָם יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב כֹּל יָצַרְתָּ. אַתָּה בוֹרֵא וְלֹא נִבְרֵאתָ אַתָּה יוֹצֵר וְלֹא נוֹצַרְתָּ. אַתָּה מֵמִית וְאֶת הַכֹּל תְּבַלֶּה אַתָּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וְאַף תַּעֲלֶה. וְנֶאֱמָן לְהַחֲיוֹת מֵתִים אָתָּה עַל יְדֵי נְבִיאֶךָ כֵּן הוֹדָעְתָּ. וְלֹא תָמוּת אֵל חַי וְלֹא מַתָּה מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם אַתָּה. מַשְׁבִּיר וּמוֹלִיד וְלֹא נוֹלַדְתָּ מוֹחֵץ וְרוֹפֵא וְלֹא חֻלֵּיתָ. מָוֶת וּמַדְוֶה אֵין לְפָנֶיךָ תְּנוּמָה וְשֵׁנָה אֵין לְעֵינֵיךָ. הֲלֹא מִקֶּדֶם אֵל חַי אַתָּה מֵאֲשֶׁר בְּךָ לֹא נִשְׁתַּנֵּיתָ. וְעַד הָעוֹלָם לֹא תִשְׁתַּנֶּה וּמֵאֱלָהוּתְךָ לֹא תִתְגַּנֶּה. חָדָשׁ וְנוֹשָׁן לֹא נִמְצֵאתָ חִדַּשְׁתָּ כֹּל וְלֹא חֻדַּשְׁתָּ. לֹא יָחוּלוּ זִקְנָה וּבַחֲרוּת עָלֶיךָ, גַּם שֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת. וְלֹא חָלוּ בְךָ שִׂמְחָה וָעֶצֶב וְדִמְיוֹן נוֹצַר וְכָל דְּבַר קֶצֶב. כִּי לֹא יְסוֹבֵב אוֹתְךָ גֹּשֶׁם אַף לֹא תִּדְמֶה אֶל כָּל נֹשֶׁם. כָּל הַיְּצוּרִים גְּבוּל סִבַּבְתָּם אֶל רֵאשִׁיתָם וְאֶל אַחֲרִיתָם. כִּי כָל הַבְּרוּאִים בִּגְבוּל שַׂמְתָּם וְלִימֵי צְבָאָם גְּבוּל הִקַּפְתָּם. וּלְךָ אֵין גְּבוּל וּלְיָמֵיךָ וְלִשְׁנוֹתֶיךָ וּלְעַצְמֶךָ. עַל כֵּן אֵינְךָ צָרִיךְ לַכֹּל וּלְיָדְךָ וּלְחַסְדְּךָ צְרִיכִים הַכֹּל. הַכֹּל צְרִיכִים לְצִדְקוֹתֶיךָ וְאֵינְךָ צָרִיךְ לִבְרִיּוֹתֶיךָ. בְּטֶרֶם כָּל יְצִיר הָיִיתָ לְבַדְּךָ מְאוּמָה לֹא נִצְרַכְתָּ. רֵאשִׁית וְאַחֲרִית בְּיָדְךָ עֲרוּכִים אַתָּה בָם וְהֵם בְּרוּחֲךָ שְׂרוּכִים. כָּל אֲשֶׁר הָיָה בָרִאשׁוֹנָה וַאֲשֶׁר יִהְיֶה בָאַחֲרוֹנָה. כָּל הַיְּצוּרִים וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם וְכָל דִּבְרֵיהֶם וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם. מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף תֵּדַע כֻּלָּם וְלֹא תִשְׁכַּח כִּי אַתָּה אֶצְלָם. אַתָּה בְרָאתָם וְלִבְּךָ עֲרָכָם לְבַדְּךָ תֵּדַע מְקוֹמָם וְדַרְכָּם. הֵן אֵין דָּבָר מִמְּךָ נֶעְלָם כִּי לְפָנֶיךָ נְכוֹנִים כֻּלָּם. אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין מָנוֹס וְסֵתֶר לָנוּס שָׁמָּה וּלְהִסָּתֵר. אֶת אֲשֶׁר תְּבַקֵשׁ אַתָּה מוֹצֵא בְּלִי נְטוֹת אֲלֵיהֶם בְּעֵת שֶׁתִּרְצֶה. כִּי אֶת הַכֹּל כְּאַחַת תִּרְאֶה לְבַדְּךָ תַּעֲשֶׂה כֹּל וְאֵינְךָ נִלְאֶה. כִּי עַל כָּל גּוֹי ועַל אָדָם יָחַד עַל כֹּל תְּדַבֵּר בְּרֶגַע אֶחָד. תִּשְׁמַע בְּרֶגַע כָּל הַקּוֹלוֹת זַעַק וְלַחַשׁ וְכָל הַתְּפִלּוֹת. אַף תָּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂיהֶם בְּרֶגַע תַּחְקוֹר כֹּל לְבָבֵיהֶם. וְלֹא תַאֲרִיךְ עַל מַחְשְׁבוֹתֶיךָ וְלֹא תִתְמַהְמַהּ עַל עֲצָתֶךָ. אֵצֶל עֲצָתְךָ גְּזֵרָתֶךָ לְקֵץ וּלְמוֹעֵד קְרִיאָתֶךָ. וְכֻלָּם בֶּאֱמֶת בְּתוֹם וּבְיֹשֶׁר מִבְּלִי עוֹדֶף וּמִבְּלִי חֹסֶר. מִמְּךָ דָּבָר לֹא יֵאָבֵד וְדָבָר מִמְּךָ לֹא יִכָּבֵד. כָּל אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ תּוּכַל לַעֲשׂוֹת וְאֵין מִי מוֹחֶה בְיָדְךָ מֵעֲשׂוֹת. יְכֹלֶת ה' בְּחֶפְצוֹ קְשׁוּרָה וּבִרְצוֹת ה' לֹא אִחֲרָה. אֵין דְּבַר סֵתֶר מִמְּךָ נִכְחַד עֲתִידוֹת וְעוֹבְרוֹת לְךָ הֵם יָחַד. אֲשֶׁר מֵעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם הֵם כֻּלָּם בְּךָ וְאַתָּה בְּכֻלָּם. חֲדָשׁוֹת תַּגִּיד וְסוֹד דְּרָכֶיךָ אֶל עֲבָדֶיךָ וּמַלְאָכֶיךָ. וְאֵינְךָ צָרִיךְ לְהַשְׁמִיעֶךָ דְּבַר סוֹד וְסֵתֶר לְהוֹדִיעֶךָ. כִּי מִמְּךָ כָּל סוֹד יִגָּלֶה בְּטֶרֶם עַל לֵב כָּל יְצִיר יַעֲלֶה. בְּלֵב כָּל נִבְרָא לֹא תִמָּצֵא מִפִּינוּ עָתָק לֹא יֵצֵא. בְּאֵין לוֹ קָצֶה וְלֹא יֵחָצֶה לֵב לֹא יָתוּר וְאֵין פֶּה פּוֹצֶה. בְּאֵין לוֹ רוּחוֹת וְאֵין בּוֹ רְוָחוֹת אֵין לוֹ שִׂיחוֹת בּוֹ מוֹכִיחוֹת. לְמֵרָחוֹק מִי יִשָּׂא דֵעוֹ לְלֹא תְחִלָּה וְלֹא סוֹף לְהַגִּיעוֹ. אֲגוּדִים אֲחוּדִים תּוֹךְ וְסוֹף וָרֹאשׁ פֶּה וְלֵב אֶבְלוֹם מִדְּרוֹשׁ וּמֵחֲרוֹשׁ. גֹּבַהּ וְעֹמֶק נְעוּצִים כְּסוֹבֵב חֲכַם לֵב וְנָבוֹן לֹא יִלָּבֵב. סוֹבֵב אֶת הַכֹּל וּמָלֵא אֶת כֹּל וּבִהְיוֹת הַכֹּל אַתָּה בַּכֹּל. אֵין עָלֶיךָ וְאֵין תַּחְתֶּיךָ אֵין חוּץ לְךָ וְאֵין בֵּינוֹתֶךָ. אֵין מַרְאֶה וְגַב לְאִחוּדֶךָ וְאֵין גּוּף לְעֹצֶם יִחוּדֶךָ. וְאֵין בַּתָּוֶך מִמְּךָ נִבְדַּל וְאֵין מָקוֹם דַּק מִמְּךָ נֶחְדַּל. וְאֵינְךָ נֶאֱצָל מִכֹּל וְנִבְדַּל וְאֵין מָקוֹם רֵק מִמְּךָ וְנֶחְדַּל. מִקְרֶה וְשִׁנּוּי אֵין בְּךָ נִמְצָא וְלֹא זְמָן וְעַרְעַר וְלֹא כָּל שִׁמְצָא. כָּל זְמָן וְכָל עֵת אַתָּה מְכִינָם אַתָּה עוֹרְכָם וְאַתָּה מְשַׁנָּם. כָּל מַדָּע לֹא יַשִּׂיג אוֹתְךָ וְאֵין שֵׂכֶל אֲשֶׁר יִמְצָא אוֹתְךָ. כְּמִדָּתֶךָ חָכְמָתֶךָ כִּגְדֻלָּתְךָ תְּבוּנָתֶךָ. חָכָם אַתָּה מֵאֵלֶיךָ חַי מֵעַצְמְךָ וְאֵין כְּגִילֶיךָ. זוּלַת חָכְמָתְךָ אֵין חָכְמָה בִּלְתִּי בִינָתְךָ אֵין בִּינָה מְזִמָּה. חָלַקְתָּ בְּלֵב חֲכָמִים שֵׂכֶל וְרוּחֲךָ תְּמַלְּאֵם וְדַעְתָּם תַּשְׂכֵּל. מִבַּלְעֲדֵי כֹּחֲךָ אֵין גְּבוּרָה וּמִבַּלְעֲדֵי עֻזְּךָ אֵין עֶזְרָה. אֵין נִכְבָּד כִּי אִם כִּבַּדְתּוֹ וְאֵין גָּדוֹל כִּי אִם גִּדַּלְתּוֹ. כָּל יְקָר וְכָל טוֹב מִיָּדֶךָ לַאֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ עֲשׂוֹת חֲסָדֶיךָ. אֵין חֵקֶר לִגְדֻלָּתֶךָ וְאֵין מִסְפָּר לְתְבוּנָתֶךָ. אֵין עוֹד זוּלַת הֲוַיּוֹתֶךָ חַי וְכֹל תּוּכָל וְאֵין בִּלְתֶּךָ. וְלִפְנֵי הַכֹּל אַתָּה הָיִיתָ וּבִהְיוֹת הַכֹּל כֹּל מִלֵּאתָ. לֹא לִחֲצוּךָ וְלֹא הִטּוּךָ יְצוּרֶיךָ, אַף לֹא מִעֲטוּךָ. בַּעֲשׂוֹתְךָ כֹּל לֹא נִבְדַּלְתָּ מִתּוֹךְ מְלַאכְתְּךָ לֹא נֶחְדַּלְתָּ. בַּעֲשׂוֹתְךָ אֶת הַשָּׁמָיִם וְאֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַמָּיִם. לֹא קֵרְבוּךָ וְלֹא רִחֲקוּךָ כִּי כָל קִירוֹת לֹא יְחַלְּקוּךָ. זֶרֶם מַיִם לֹא יִשְׁטְפֶךָ וְרוּחַ כַּבִּיר לֹא יֶהְדְּפֶךָ. אַף כָּל טִנּוֹפֶת לֹא תְטַנְּפֶךָ אֵשׁ אוֹכְלָה אֵשׁ לֹא תִּשְׂרְפֶךָ. לַהֲוָיוֹתְךָ אֵין חִסָּרוֹן וּלְיִחוּדְךָ אֵין יִתָּרוֹן. כְּמוֹ הָיִיתָ לְעוֹלָם תִּהְיֶה חֹסֶר וְעֹדֶף בְּךָ לֹא יִהְיֶה. וְשִׁמְךָ מְעִידְךָ כִּי הָיִיתָ וְהֹוֶה וְתִהְיֶה וּבַכֹּל אָתָּה. הֹוֶה לְעוֹלָם וְכֵן נוֹדַעְתָּ נְעִידְךָ, וְכֵן בְּךָ הֲעִידוֹתָ. שֶׁאַתָּה הוּא וְהֹוֶה בַּכֹּל שֶׁלְּךָ הַכֹּל וּמִמְּךָ הַכֹּל. שְׁמוֹת יְקָרְךָ יַעֲנוּ וְיָעִידוּ בְּתֹקֶף יְקָרְךָ בְּךָ יַסְהִידוּ. ליום ד' אֲרוֹמֵם אֱלֹהֵי אָבִי וְאֵלִי אַנְוֶה אֱלֹהַי צוּרִי וְגוֹאֲלִי. אֲיַחֵד אֱלֹהֵי הַשָּׁמָיִם וְהָאָרֶץ, בְּכָל יוֹם פַּעֲמָיִם. אֵל חַי אֶחָד הוּא בְרָאָנוּ אֲבִיר יַעֲקֹב אָב לְכֻלָּנוּ. אֲדוֹנֵנוּ אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ. אֵין כָּאֵל אֵשׁ אוֹכְלָה וְקַנָּא לְעוֹלָם ה’ אֱמֶת אֵל אֱמוּנָה. אוֹרִי וְיִשְׁעִי מָעוֹז חַיָּי עָלָיו תְּלוּיִם כָּל מַאֲוַיָּי. אֱלֹהִים אֱמֶת הוּא אֱלֹהִים חַיִּים לֹא יָכִילוּ זַעֲמוֹ גּוֹיִם (וְאִיִּים). אַדִּיר וְאַמִּיץ כֹּחַ וְרַב אוֹנִים אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים. אֱלֹהַּ עוֹשִׂי אִישִׁי וּבוֹעֲלִי אַלּוּף נְעוּרַי שׁוֹמְרִי וְצִלִּי. בּוֹרֵא כֹּל וְיִשְׂרָאֵל גּוֹאֵל בָּרוּךְ אֱלֹהִים אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. בּוֹרֵא רוּחַ הָרִים יוֹצֵר מִמְּךָ מְזִמָּה לֹא יִבָּצֵר. גֵּאֶה מֵשִׁיב גְּמוּל עַל גֵּאִים עַל הָרָמִים וְעַל הַנִּשָּׂאִים. גִּבּוֹר בְּקוּמוֹ לַעֲרוֹץ בְּעֶבְרָה מֵהֲדַר גְּאוֹנוֹ מִי לֹא יִירָא. גָּבוֹהַ כָּל אֲשֶׁר תַּחְתָּיו נוֹשֵׂא וּגְדָל כֹּחַ גְּדוֹלוֹת עוֹשֶׂה. גָּדוֹל הוּא וּשְׁמוֹ בִּגְבוּרָה אַרְיֵה שָׁאַג מִי לֹא יִירָא. דּוֹדִי דָּגוּל הוּא מֵרְבָבָה אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדוֹשִׁים רַבָּה. דַּיָּן יָתִיב כְּעַתִּיק יוֹמִין וּצְבָאוֹ עַל שְׂמֹאל וְעַל יָמִין. הֲדָרוֹ וְהוֹדוֹ עַל בְּנֵי עֲבָדָיו הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו. הוּא אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחוֹת לְכָל בָּשָׂר, שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה מִכָּל. וַדַּאי וָתִיק יוֹדֵע וָעֶד ה’ יִמְלוֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד. וַאֲשֶׁר חֶרֶב גַּאֲוָתֵנוּ לְהִלָּחֵם מִלְחַמְתֵּנוּ. זוֹכֵר לְעוֹלָם בְּרִית רִאשׁוֹנִים כְּיוֹם אֶתְמוֹל לוֹ אֶלֶף שָׁנִים. זֶה אֱלֹהֵינוּ וְלוֹ קִוִּינוּ וְזִמְרַת יָהּ הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ. חֵלֶק יַעֲקֹב יוֹצֵר הַכֹּל חַנּוּן ה' וְחָסִיד בַּכֹּל. חַי הָעוֹלָם ה' חֶלְקִי חֲכַם הָרָזִים ה' חִזְקִי. טוֹב וּמֵטִיב הַמְּלַמֵּד דֵּעָה טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת בְּרָעָה. יָשָׁר ה’ וְיָשָׁר דְּבָרוֹ יְדִידֵי יְדִידוּת מִשְׁכְּנוֹת דְּבִירוֹ. יוֹעֵץ וְגוֹזֵר מִי יְפִירֶנָּה וְיַחְתּוֹף וְיִפְעַל וּמִי יְשִׁיבֶנָּה. יָפֶה דּוֹדִי, יָפְיוֹ וְטוּבוֹ יִרְאוּ וְיֶחֱזוּ צִיּוֹן בְּשׁוּבוֹ. כְּגִבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָעִיר קִנְאָה לַעֲשׂוֹת נְקָמוֹת. כְּנֶשֶׁר עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים נָשָׂא עֲבָדָיו וְיִשֵּׁר הֲדוּרִים. כְּדוֹב שַׁכּוּל וּכְנָמֵר שַׁחַל כְּרָקָב וּכְעָשׁ וְרוּחוֹ כַּנָּחַל. כּדוֹב שַׁכּוּל וּכְנָמֵר שׁוֹקֵד דְּבָרוֹ לַעֲשׂוֹת כְּמַקֵּל שָׁקֵד. כַּבִּיר כֹּחַ לֵב כְּמוֹ שַׁחַל כְּלָבִיא וְכַאֲרִי וְרוּחוֹ כַּנַּחַל. כְּאֶרֶז בָּחוּר בִּגְדֻלָּתוֹ כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן עִנְוְתָנוּתוֹ. כְּתַפּוּחַ בְּרֵיחוֹ עוֹז אַהֲבָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ. כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיָּעַר כֵּן דּוֹדִי עִם יוֹשְׁבֵי שַׁעַר. כַּבִּיר כֹּחַ לְמַרְגִּיזֵי אֵל נוֹקֵם וְכַטַּל הוּא לְיִשְׂרָאֵל. כּוֹסִי מְנַת חֶלְקִי וְגוֹרָלִי אֲנִי לְדוֹדִי נַחֲלָה וְדוֹדִי לִי. כְּבוֹדִי ה’ לֹא אֲמִירֶנּוּ הֶאֱמַרְנוּהוּ וְהֶאֱמִירָנוּ. כְּאַרְיֵה יִשְׁאַג וְכַכְּפִיר יִנְהָם אַל יִהְיֶה כְּגֵר וּכְאִישׁ נִדְהָם. כְּרוֹעֶה גִּבּוֹר אֲשֶׁר לֹא יוּכָל צֹאנוֹ לְהַצִּיל וְהָיָה לְמַאֲכָל. כְּגִבּוֹר אֵין אֱיָל וּכְאוֹרֵחַ נָס וּבוֹרֵחַ וּמַר צוֹרֵחַ. כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית וְכַכְּפִיר לְעֹזְבָיו כָּרָקָב גַּם כָּעָשׁ לְאוֹיְבָיו. כַּבִּיר כֹּחַ כְּשָׁמִיר וָשָׁיִת וְלֹא יַשְׁאִיר כְּנוֹקֶף זַיִת. כְּשָׁמִיר וְשַׁיִת צָרִים יְמַגֵּן כְּצִפֳּרִים עָפוֹת לְעִירוֹ יָגֵן. כְּגִשְׁמֵי נְדָבָה לָנוּ יָבֹא כְּמַלְקוֹשׁ וְכַטַּל לַדְּבֵקִים בּוֹ. כְּנֶשׁר יְרַחֵף עַל גּוֹזָלָיו וּבְצֵל כְּנָפָיו יֶחֱסוּ מְיַחֲלָיו. כְּצִפֳּרִים עַל עִירוֹ יָגֵן וּבְצֵל כְּנָפָיו רְנָנוֹת נְנַגֵּן. לְבַדּוֹ (יי) הוּא וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת עוֹשֶׂה, אֵל נוֹרָא עֲלִילוֹת. לִצְבִי וָעֹפֶר דּוֹמֶה דּוֹדִי כִּי יְקַדְּמֵנִי אֱלֹהֵי חַסְדִּי. לִפְנֵי עַמּוֹ יְיַשֵּׁר הֲדוּרִים וִינַשְּׂאֵם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים. לְעוֹלָם חֶלְקִי הוּא וְצוּר לְבָבִי כָּלָה שְׁאֵרִי לְךָ וּלְבָבִי. לְבַדּוֹ ה’ הוּא וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹֹלוֹת עוֹשֶׂה, וְרַב נוֹרָאוֹת. מָקוֹם אַתָּה לְעוֹלָמֶךָ וְאֵין יוֹדֵעַ אֶת מְקוֹמֶךָ. מוֹרָאִי אֵל רוֹעִי וְיוֹצְרִי צוּר יְלָדַנִי מְחוֹלְלִי וְצוּרִי. מָרוֹם וּמָעוֹז הוּא לִי וּמַחְסִי מִגְדַּל עוֹז שֵׁם ה’ מְנוּסִי. מֶלֶךְ יַעֲקֹב מִשְׂגַּב לָנוּ הוּא מְחוֹקְקֵנוּ וּמוֹשִׁיעֵנוּ. מִגְדּוֹל יְשׁוּעוֹת מִשְׁעָן יְהִי לִי מִבְטָח אֱלֹהִים ה’ חֵילִי. מוֹשֵׁל עוֹלָם מַלְכוּתֶךָ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר מֶמְשַׁלְתֶּךָ. מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי לְצָרָה הוֹשַׁע ה’ כִּי יָדְךָ לֹא קָצְרָה. מְקוֹר חַיִּים מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל לֹא אֶעֱזוֹב כִּי מָעֻזִּי אֵל. מָגֵן יִשְׁעִי וְחֶרֶב גַּאֲוָה לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ נֶפֶשׁ תַּאֲוָה. מָגֵן הוּא לְכָל הַחוֹסִים בּוֹ אַשְׁרֵי אָדָם אֲשֶׁר עוֹז לוֹ בּוֹ. נָבָר וְנָעִים נָאוֹר וְנוֹרָא נֶאְדָּר וְנֶאְזָר שְׁמוֹ בִּגְבוּרָה. נֶאֱמָן נֶצַח יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ לֹא יְשַׁקֵּר, אַשְׁרֵי כָּל חוֹכֵי לוֹ. נֶצַח יְשׁוּרוּן הָאֵל הַנֶּאֱמָן מֵאֱלֹהָיו יְהוּדָה לֹא אַלְמָן. נִפְלָא עַל כָּל הַנִּפְלָאִים וּמִתְנַשֵּׂא עַל כָּל הַנִּשָּׂאִים. נִקְדָּשׁ וְנַעֲרָץ אֱלֹהַי קְדוֹשִׁי נָכוֹן וְנִשְׂגָּב ה’ נִסִּי. נוֹקֵם וְנוֹטֵר וּבַעַל חֵימָה לְצָרָיו לְאוֹיְבָיו אִישׁ מִלְחָמָה. נֵרִי ה’ בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי, וְנֵר לְרַגְלִי דְבָרוֹ. סוֹמֵךְ וְסוֹעֵד ה’ סַלְעִי סוֹבֵל וְסוֹלֵחַ וְנוֹשֵׂא פִּשְׁעִי. סַהֲדִי ה’ סַלְעִי וְסִתְרִי סוֹלֵחַ וְסוֹבֵל סַעֲדִי וְסִבְרִי. סַלְעֵנוּ וּמְצוּדָתֵנוּ עֶזְרָתֵנוּ וּמְפַלְּטֵנוּ. עִזּוּז וְגִבּוֹר עֻזִּי וְעֶזְרִי עֶלְיוֹן עוֹז לִי אַל יְהִי עָרִי. עִיר וְקַדִּישׁ שָׁת סְבִיבָיו סֵתֶר אָכֵן אַתָּה אֵל מִסְתַּתֵּר. עֵד מְמַהֵר לְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאוֹיְבָיו וְשׁוֹמֵר בְּרִית וָחֶסֶד לְאוֹהֲבָיו. פָּדָה אֶת אַבְרָהָם יְדִידוֹ וְהוּא יִפְדֶּה יִשְׂרָאֵל עַבְדּוֹ. פַּחַד יִצְחָק יִתֵּן פַּחְדּוֹ עַל צָרֵי בְנֵי יַעֲקֹב עַבְדּוֹ. פּוֹעֵל וְחוֹקֵר וְדוֹרֵשׁ וּבוֹדֵק כָּל לְבָבוֹת, לוֹ אֶתֵּן צֶדֶק. צְרוֹר הַמּוֹר אֶשְׁכּוֹל הַכֹּפֶר נוֹתֵן לְעַמּוֹ צָרָיו כֹּפֶר. צַח וְאָדוֹם דּוֹד בִּצְבָאָיו אוֹת עַל כֵּן נִקְרָא ה’ צְבָאוֹת. צַדִּיק ה’ הַצּוּר תָּמִים אֶבְטַח עֲדֵי עַד בְּצוּר עוֹלָמִים. צְבָא הַשָּׁמַיִם מִשְׁתַּחֲוִים לוֹ שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ. קָדוֹשׁ הוּא בְּכָל מִינֵי קְדֻשּׁוֹת כִּתּוֹת שָׁלֹשׁ קָדוֹשׁ מְשַׁלְּשׁוֹת. קַיָּם לְעָלְמִין אֱלָהָא חַיָּא מָרָא דְאַרְעָא וּמָרָא דִשְׁמַיָּא. קוֹנִי מְרַחֵם מְקַנֵּא לְשׂוֹנְאָיו קֶרֶן יִשְׁעִי וְקָרוֹב לְקוֹרְאָיו. רָחוֹק מִכֹּל וְאֶת כֹּל רוֹאֶה כִּי רָם ה’ וְשָׁפָל יִרְאֶה. רוֹעִי ה' לֹא אֶחְסָר כֹּל וְרַב כֹּחַ וְרַב חֶסֶד לַכֹּל. רַחוּם ה' רוֹפֵא וּמְחַבֵּשׁ לִשְׁבוּרֵי לֵב, וְעָוֹן כּוֹבֵשׁ. רֵעִי כֻּלּוֹ הוּא מַחֲמַדִּים מִשְׁפָּטָיו אֱמֶת מְתוּקִים וַחֲמוּדִים. רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם, אַתָּה אֵל שׁוֹכֵן עַד. שַׁלִּיט מֶלֶךְ שְׁמַיָּא בְּכָל דָּר וְדָר לֵיהּ אֲנָא מְשַׁבַּח מְרוֹמֵם וּמְהַדָּר. שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה’ אֱלֹהִים שׁוֹפֵט צֶדֶק וּמַשְׁפִּיל גְּבוֹהִים. שַׂגִּיא כֹחַ לֹא מְצָאנוּהוּ יַשְׂגִּיב בְּכֹחוֹ וּמִי כָמֹהוּ. שְׁלֹמֹה שְׁמוֹ כִּי שֶלּוֹ שָׁלוֹם כִּי יְדַבֵּר אֶל חֲסִידָיו שָׁלוֹם. שֵׁם ה’ אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה כְּתוֹעֲפוֹת רְאֵם לוֹ כַּכְּפִיר וּכְאַרְיֵה. שַׁדַּי מְאוֹרִי מַלְכִּי וְאֵלִי הַלֲלוּיָהּ שְׁמוֹ נַפְשִׁי הַלְלִי. תִּתַּמָּם עִם יוֹשְׁבֵי נְטָעִים הַשָּרִיגִים שְׁלֹשֶׁת הָרוֹעִים. תִּתְחַסָּד תִּתַּבָּר עִמָּם וְעִם עִקְּשִׁים תִּתַּפָּל לְהֻמָּם. תָּמִים דַּרְכְּךָ תַּקִּיף מִכֹּל תּוּכַל לְבַדְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת כֹּל. תּוֹחַלְתִּי וְסִבְרִי וְתִקְוָתִי תַּאֲוַת נַפְשִׁי וּתְשׁוּקָתִי. תְּהִלָּתִי וְתִפְאַרְתִּי וְעֻזִּי מִמְּעֵי אִמִּי גּוֹחִי וְגוֹזִי. תְּמִים דֵּעִים אֵל דֵּעוֹת אֶחָד כָּל הַלְּבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יַחַד. ליום ה' מִי כָמוֹךָ דֵּעָה מוֹרֶה נִיב שְׂפָתַיִם אַתָּה בּוֹרֵא. מַחְשְׁבוֹתֶיךָ עָמְקוּ וְרָמו וּשְׁנוֹתֶיךָ לֹא יִתָּמוּ. לֹא לִמְּדוּךָ חָכְמָתֶךָ וְלֹא הֱבִינוּךָ תְּבוּנָתֶךָ. לֹא קִבַּלְתָּ מַלְכוּתֶךָ וְלֹא יָרַשְׁתָּ מֶמְשַׁלְתֶּךָ. לְעוֹלָם יְהִי לְךָ לְבַדֶּךָ וְלֹא לַאֲחֵרִים כְּבוֹד הוֹדֶךָ. וְלֹא תִּתֵּן לֵאלֹהִים אֲחֵרִים תְּהִלָּתְךָ לַפְּסִילִים וְזָרִים. וְכָבוֹד וְגַם כָּל יְקָר מֵאִתָּךְ וּכְבוֹדְךָ לֹא לְזָרִים אִתָּךְ. אַתָּה תָּעִיד בְּיִחוּדֶךָ וְתוֹרָתְךָ וַעֲבָדֶיךָ. אֱלֹהֵינוּ עַל יִחוּדֶךָ אַתָּה עֵד אֱמֶת, וַאֲנַחְנוּ עֲבָדֶיךָ. לְפָנֶיךָ לֹא אֵל הִקְדִּימָךְ וּבִמְלַאכְתֶּךָ לֹא יִהְיֶה זָר עִמָּךְ. לֹא נוֹעַצְתָּ וְלֹא לֻמַּדְתָּ בְּחַדֶּשְׁךָ בְּרִיאוֹת כִּי נְבִינוֹתָ. מִמַּעֲמַקֵּי מַחְשְׁבוֹתֶיךָ וּמִלִּבְּךָ כָּל פְּעֻלּוֹתֶיךָ. קְצוֹת דְּרָכֶיךָ הֲלֹא הִכַּרְנוּ וּמִמַּעֲשֶׂיךָ הֵן יָדַעְנוּ. שֶׁאַתָּה אֵל כֹּל יָצַרְתָּ לְבַדְּךָ מְאוּמָה לֹא נִגְרַעְתָּ. לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתֶּךָ לֹא לֻחַצְתָּ וְגַם לְעֵזֶר לֹא נִצְרַכְתָּ. כִּי אַתָּה הָיִיתָ לִפְנֵי הַכֹּל וְאָז בְּאֵין כֹּל לֹא נִצְרַכְתָּ כֹּל. כִּי מֵאַהֲבָתְךָ עֲבָדֶיךָ כֹּל בָּרָאתָ לִכְבוֹדֶךָ. וְלֹא נִשְׁמַע מִן אָז וָהָלְאָה וְלֹא קָם וְלֹא נִהְיָה וְלֹא נִרְאָה. וְלֹא נוֹדַע אֵל זוּלָתֶךָ וְאֵין כָּמוֹךָ וְאֵין בִּלְתֶּךָ. וְגַם אַחֲרֶיךָ לֹא יִהְיֶה אֵל רִאשׁוֹן וְאַחֲרוֹן אֵל יִשְׂרָאֵל. בָּרוּךְ אַתָּה יָחִיד וּמְיוּחָד ה’ אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. אֲשֶׁר מִי יַעֲשֶׂה כִּמְלָאכְתֶּךָ כְּמַעֲשֶׂיךָ וְכִגְבוּרוֹתֶיךָ. אֵין יְצִיר זוּלַת יְצִירָתֶךָ וְאֵין בְּרִיאָה כִּי אִם בְּרִיאָתֶךָ. כָּל אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ תַּעֲשֶׂה בַּכֹּל כִּי אַתָּה נַעֲלֵיתָ עַל כֹּל. אֵין כָּמוֹךָ וְאֵין בִּלְתֶּךָ כִּי אֵין אֱלֹהִים זוּלָתֶךָ. אַתָּה הָאֵל עוֹשֶׂה פֶלֶא וְדָבָר מִמְּךָ לֹא יִפָּלֵא. מִי כָמוֹךָ נוֹרָא תְהִלּוֹת אֱלֹהִים לְבַדְּךָ עוֹשֶׂה גְדוֹלוֹת. אֵין אוֹתוֹת כְּמוֹ אוֹתוֹתֶיךָ אַף אֵין מוֹפֵת כְּמוֹ מוֹפְתֶיךָ. אֵין תְּבוּנָה כִּתְבוּנָתֶךָ אֵין גְּדֻלָּה כִּגְדֻלָּתֶךָ. כִּי מְאֹד עָמְקוּ מַחְשְׁבוֹתֶיךָ וְגָבְהוּ דַּרְכֵי אָרְחוֹתֶיךָ. אֵין גַּאֲוָה כְּמוֹ גַּאֲוָתֶךָ אַף אֵין עֲנָוָה כְּעַנְוָתֶךָ. אֵין קְדֻשָּׁה כִּקְדֻשָּׁתֶךָ וְאֵין קְרֵבוּת כְּמוֹ קְרֵבוּתֶךָ. אֵין צְדָקָה כְּמוֹ צִדְקָתֶךָ אֵין תְּשׁוּעָה כִּתְשׁוּעָתֶךָ. אֵין זְרוֹעַ כִּזְרוֹעוֹתֶיךָ אֵין קוֹל כְּרַעַם גְּבוּרוֹתֶיךָ. אֵין רַחֲמִים כְּרַחֲמָנוּתֶיךָ אֵין חֲנִינוּת כַּחֲנִינוּתֶךָ. אֵין אֱלָהוּת כֵּאלָהוּתֶךָ וְאֵין מַפְלִיא כְּשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. כִּי שְׁמוֹתֶיךָ בָּאֵלִים מְרוּצִים בְּזָכְרְךָ לְחוּצִים לְהַפְלִיא נְחוּצִים. וְאַשָּׁף וְחַרְטוּם לֹא יְלַחְצוּךָ וְכָל שֵׁם וְלַהַט לֹא יְנַצְּחוּךָ. לֹא יְנַצְּחוּךָ כָּל הַחֲכָמִים כָּל הַקּוֹסְמִים וְהַחַרְטֻמִּים. אַתָּה מֵשִׁיב לְאָחוֹר חֲכָמִים לֹא יוּכְלוּ לְךָ עֲרוּמִים וְקוֹסְמִים. לְהָשִׁיב לְאָחוֹר מְזִמּוֹתֶיךָ לְהָפֵר עֲצַת סוֹד גְּזֵרָתֶךָ. מֵרְצוֹנְךָ לֹא יַעֲבִירוּךָ לֹא יְמַהֲרוּךָ וְלֹא יְאַחֲרוּךָ. עֲצָתְךָ תָּפֵר עֲצַת כָּל יוֹעֲצִים וְעֻזְּךָ מַחְלִישׁ לֵב אֲמִיצִים. אַתָּה מְצַוֶּה וּפַחְדְּךָ מַשְׁוֶה וְאֵין עָלֶיךָ פָּקִיד מְצַוֶּה. אַתָּה מִקְוֶה וְאֵינְךָ מְקַוֶּה לְךָ כָּל מְקַוֶּה נֶפֶשׁ תִּרְוֶה. וְכָל הַיְּצוּרִים וְכָל עִנְיָנָם וְכָל יְקָר אֲשֶׁר בְּךָ אֵין דִּמְיוֹנָם. לֹא מַחְשְׁבוֹתָם מַחְשְׁבוֹתֶיךָ כִּי אֵין בּוֹרֵא זוּלָתֶךָ. אֵין דִּמְיוֹן נִפְלָא לֶאלֹהֵינוּ וְאֵין חֵקֶר נִשְׂגָּב אֲדוֹנֵנוּ. סָתוּר מִכָּל סָתוּר וְעָמוּס מִכָּל עָמוּס וּמִכָּל כָּמוּס. דַּק מִכָּל דַּק, וְצָפוּן מִכָּל צָפוּן, וְיָכוֹל מִכָּל יָכוֹל. נִשְׂגָּב מִכָּל נִשְׂגָּב, וְנֶעֱלָם מִכָּל נֶעֱלָם, וּשְׁמוֹ לְעוֹלָם. גָּבוֹהַ מִכָּל גָּבוֹהַ וְעֶלְיוֹן מִכָּל עֶלְיוֹן וּמִכָּל חֶבְיוֹן. חָבוּי וְעָמוּק מִכָּל עָמוּק וְלֵב כָּל דַּעַת עָלָיו חָמוּק. שֶׁאֵין שֵׂכֶל וּמַדָּע וְחָכְמָה יְכוֹלִים לְהַשְׁוֹות לוֹ כָּל מְאוּמָה. לֹא מַשִּׂיגִים לוֹ אֵיךְ וְכַמֶּה לֹא מוֹצְאִים לוֹ דָּבָר דּוֹמֶה. מִקְרֶה וְעַרְעַר וְשִׁנּוּי וְטָפֵל וְחֶבֶר וּמִסְמַךְ אוֹר וְגַם אֹפֶל. וְלֹא מוֹצְאִים לוֹ מַרְאֶה וְצֶבַע וְלֹא כָּל טֶבַע אֲשֶׁר שֵׁשׁ וָשֶׁבַע. לָכֵן נְבוּכוֹת כָּל עֶשְׁתּוֹנוֹת וְנִבְהָלוֹת כָּל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת. וְכָל שַׂרְעַפִּים וְכָל הִרְהוֹרִים נִלְאִים לָשׂוּם בּוֹ שִׁיעוּרִים. מִלְשַׁעֲרֵהוּ וּמִלְהַגְבִּילֵהוּ מִלְתָאֳרֵהוּ וּמִלְפַרְסְמֵהוּ. בְּכָל שִׂכְלֵנוּ חִפַּשְׂנוּהוּ בְּמַדָּעֵנוּ לִמְצוֹא מַה הוּא. לֹא מְצָאנוּהוּ וְלֹא יְדַעֲנוּהוּ אַךְ מִמַּעֲשָׂיו הִכַּרְנוּהוּ. שֶׁהוּא לְבַדּוֹ יוֹצֵר אֶחָד וְכֹל יוּכָל וְחָכָם מְיוּחָד. כִּי הוּא הָיָה לַכֹּל קוֹדֶם עַל כֵּן נִקְרָא אֱלֹהֵי קֶדֶם. בַּעֲשׂוֹתוֹ בְּלִי כָל מְאוּם אֶת כֹּל יָדַעְנוּ כִּי הוּא כֹּל יָכוֹל. כַּאֲשֶׁר מַעֲשָׂיו בְּחָכְמָה כֻּלָּם יָדַעְנוּ כִּי בְּבִינָה פְּעָלָם. בְּכָל יוֹם וָיוֹם בְּחַדְּשׁוֹ כֻלָּם יָדַעְנוּ כִּי הוּא אֱלֹהֵי עוֹלָם. בַּאֲשֶׁר הָיָה קוֹדֶם לְכֻלָּם יָדַעְנוּ כִּי הוּא חַי וְקַיָּם לְעוֹלָם. וְאֵין לְהַרְהֵר אַחַר יוֹצְרֵנוּ בְּלִבֵּנוּ וְלֹא בְסִפּוּרֵנוּ. לְמַמֵּשׁ וְגֹדֶשׁ לֹא נְשַׁעֲרֵהוּ לְטָפֵל וְתוֹאַר לֹא נְדַמֵּהוּ. וְלֹא נְחַשְּׁבֵהוּ לְעִקָּר וְנִצָּב וְלֹא לְמִין וְכָל אוֹן וּלְכָל נִקְצָב. כָּל הַנִּרְאִים וְהַנִּשְׂכָּלִים וְהַמַּדָּעִים בְּעֶשֶׂר כְּלוּלִים. וְשֶׁבַע כַּמָּיוֹת וְשֵׁשׁ נִדּוֹת וְשָׁלֹשׁ גְּזֵרוֹת וְעִתּוֹת וּמִדּוֹת. הֵן בַּבּוֹרֵא אֵין גַּם אֶחָד כִּי הוּא בְּרָאָם כֻּלָּם יָחַד. כִּי כֻּלָּם יִכְלוּ אַף יַחֲלוֹפוּ הֵם יֹאבֵדוּ וְאַף יָסוּפוּ. וְאַתָּה תַעֲמוֹד וּתְבַלֶּה כֻּלָּם כִּי חַי וְקַיָּם אַתָּה לְעוֹלָם. ליום ו' אַתָּה לְבַדְּךָ יוֹצֵר כֹּל הוּא וְלֹא יִדְמֶה מַעֲשֶׂה לְעוֹשֵׂהוּ. כָּל הָאֲרָצוֹת לֹא יְכִילוּךָ וְאַף שָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ. אַף יָחִילוּ מַיִם חַיִּים מִפָּנֶיךָ אֱלֹהִים חַיִּים. רָעֲשָׁה אֶרֶץ וְנָסוּ מָיִם וְנָטְפוּ (מַיִם) מִן הַשָּׁמָיִם. נוֹטֶה לְבַדְּךָ הַשָּׁמָיִם לְרוֹקַע הָאָרֶץ עַל הַמָּיִם. עָשִׂיתָ כָּל חֶפְצְךָ לְבַדֶּךָ וְלֹא נִצְרַכְתָּ עֵזֶר כְּנֶגְדֶּךָ. סוֹעֵד אֵין מִי יִסְעָדֶךָ הַכֹּל מִמְּךָ וּמִיָּדֶךָ. כְּכֹחֲךָ אָז כֵּן עַתָּה, וְדַעְתְּךָ וּלְעוֹלָם כָּל כְּבוֹדְךָ אִתְּךָ. וְלֹא יָעַפְתָּ וְלֹא יָגַעְתָּ כִּי בִמְלַאכְתְּךָ לֹא עָמַלְתָּ. כִּי בִדְבָרְךָ כָּל יְצוּרֶיךָ וּמַעֲשֶׂה חֶפְצְךָ בְּמַאֲמָרֶיךָ. וְלֹא אִחַרְתּוֹ וְלֹא מִהַרְתּוֹ הַכֹּל עֲשִׂיתוֹ יָפֶה בְּעִתּוֹ. מִבְּלִי מְאוּמָה כֹּל חִדַּשְׁתָּ וְאֶת הַכֹּל בְּלִי כֹל פָּעַלְתָּ. וְעַל לֹא יְסוֹד הַכֹּל יָסַדְתָּ בִּרְצוֹן רוּחֲךָ כֹּל תָּלִיתָ. זְרוֹעוֹת עוֹלָם אֶת כֹּל נוֹשְׂאוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף וְאֵינָם נִלְאוֹת. בְּעֵינֶיךָ לֹא דָבָר הוּקְשָׁה רְצוֹנְךָ כָּל דְּבַר רוּחֲךָ עוֹשָׂה. לִפְעֻלָּתְּךָ לֹא דָמִיתָ אֶל כָּל תּוֹאַר לֹא שָׁוִיתָ. וְלֹא קָדְמָה לִמְלַאכְתְּךָ כָּל מְלָאכָה חָכְמָתְךָ הִִיא הַכֹּל עָרְכָה. לִרְצוֹנְךָ לֹא קִדְּמוּ וְאִחֲרוּ וְעַל חֶפְצְךָָ לֹא נוֹסְפוּ וְחָסְרוּ. מִכָּל חֶפְצְךָ לֹא שָׁכַחְתָּ וְדָבָר אֶחָד לֹא חָסָרְתָּ. לֹא הֶחֱסַרְתָּ וְלֹא הֶעֱדַפְתָּ וְדָבָר רֵק בָּם לֹא פָעַלְתָּ. אַתָּה תְּשַׁבְּחֵם וּמִי הִתְעִיבָם וְשֶׁמֶץ דָּבָר לֹא נִמְצָא בָם. הֲחִלּוֹתָ בְּחָכְמָה עֲשִׂיתָם בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת כִּלִּיתָם. מֵרֵאשִׁית וְעַד אַחֲרִית עֲשׂוּיִם בֶּאֱמֶת וּבְיֹשֶׁר וְטוֹב רְאוּיִם. הִקְדַּמְתָּ בְּמַעֲשֵׂי יָדֶיךָ רוֹב רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ. כִּי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הֲלֹא מֵעוֹלָם עַל עֲבָדֶיךָ. וְעַד לֹא כָּל חַי הוּכַן לְכַלְכֵּל לִפְנֵי אוֹכֵל תִּתֵּן אֹכֶל. וּמָזוֹן וּמָעוֹן וּמִקְוֶה תַּעֲשֶׂה בְּפִי כֹל צָרְכֵי הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל. שְׁלֹשֶׁת יָמִים הָרִאשׁוֹנִים אָז הֱכִינוֹתָם לָאַחֲרוֹנִים. אָז עָטִיתָ אוֹר כַּשַּׂלְמָה אֵדֶר מְאוֹרוֹת מִמּוּל שַׂלְמָה. בְּטֶרֶם כָּל יְצוּר מְאוֹד גָּדַלְתָּ וְאַחַר כֹּל מְאוֹד נִתְגַּדַּלְתָּ. אָז בְּאֵין לְבוּשׁ הוֹד וְהָדָר לוֹבֵשׁ עַד לֹא אוֹרַג גֵּאוּת לָבֵשׁ. אוֹר כַּשַּׂלְמָה וְכַּמְּעִיל עוֹטֶה שָׁמַיִם כַּיְּרִיעָה נוֹטֶה. עָשִׂיתָ בָּם לְאוֹרִים דְּרָכִים וְרָצוֹֹא וָשׁוֹב בְּנַחַת מְהַלְּכִים. הִבְדַּלְתָּ בֵּין מַיִם לְמָיִם בִּמְתִיחַת רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. מְזוֹנוֹת מְעוֹנוֹת לְשֶׁרֶץ מָיִם וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם. עֵשֶׂב וְחָצִיר לָבְשָׁה אֲדָמָה מַאֲכָל לְחַיָּה וּלְכָל בְּהֵמָה. בְּקֶרֶן שָׁמֵן גַּן נָטַעְתָּ אֶל הָאָדָם אֲשֶׁר עָשִׂיתָ. עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ עָשִׂיתָ לּוֹ דֵּי מַחְסוֹרוֹ אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ. כָּל מַעֲשֶׂיךָ בְּיָדוֹ תַּתָּה וְתַחַת רַגְלָיו הַכֹּל שַׁתָּה. לְהַעֲלוֹת מֵהֶם בָּקָר וָצֹאן עַל מִזְבַּחֲךָ יַעֲלוּ לְרָצוֹן. עָשִׂיתָ לּוֹ כְּתוֹנֶת לְשָׁרֵת לְהַדְרַת קוֹדֶשׁ וּלְתִפְאָרֶת. שַׂמְתָּ בְּקִרְבּוֹ חָכְמַת אֱלֹהִים כִּי יְצַרְתּוֹ לְךָ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים. לֹא מָנַעְתָּ עַל פְּנֵי אֲדָמָה צָרְכֵי אָדָם וְכֻלָּם בְּחָכְמָה. מַעֲשֶׂיךָ מְאֹד רַבּוּ וְגָדְלוּ וְשִׁמְךָ ה’ כֻּלָּם יְהַלֲלוּ. רַבּוּ וְגָדְלוּ מְאֹד מַעֲשֶׂיךָ יוֹדוּךָ ה’ כָּל מַעֲשֶׂיךָ. כֹּל פָּעַלְתָּ לַמַּעֲנֶךָ וְלִכְבוֹדְךָ כָּל קִנְיָנֶךָ. ליום השבת אָז בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נַחְתָּ יוֹם הַשַּׁבָּת עַל כֵּן בֵּרַכְתָּ. וְעַל כָּל פּוֹעַל תְּהִלָּה עֲרוּכָה חֲסִידֶיךָ בְּכָל עֵת יְבָרְכוּכָה. בָּרוּךְ ה’ יוֹצֵר כֻּלָּם אֱלֹהִים חַיִּים וּמֶלֶךְ עוֹלָם. כִּי מֵעוֹלָם עַל עֲבָדֶיךָ רוֹב רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ. וּבְמִצְרַיִם הֲחִלּוֹתָ לְהוֹדִיעַ כִּי מְאֹד נַעֲלֵיתָ. עַל כָּל אֱלֹהִים, בַּעֲשׂוֹתְךָ בָּהֶם שְׁפָטִים גְּדֹלִים וּבֵאלֹהֵיהֶם. בְּבָקְעָךָ יַם סוּף, עַמְּךָ רָאוּ הַיָּד הַגְּדוֹלָה וַיִּירָאוּ. נִהַגְתָּ עַמְּךָ לַעֲשׂוֹת לָךְ שֵׁם וְתִּפְאֶרֶת לְהַרְאוֹת גָּדְלָךְ. וְדִבַּרְתָּ עִמָּם מִן הַשָּׁמָיִם וְגַם הֶעָבִים נָטְפוּ מָיִם. יָדַעְתָּ לֶכְתָּם בַּמִּדְבָּר בְּאֶרֶץ צִיָּה אִישׁ לֹא עָבָר. תַּתָּה לְעַמְּךָ דְּגַן שָׁמָיִם וּכְעָפָר שְׁאֵר וּמִצּוּר מָיִם. תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם רַבִּים עַמִּים יִירְשׁוּ אַרְצָם וַעֲמַל לְאֻמִּים. בַּעֲבוּר יִשְׁמְרוּ חֻקִּים וְתוֹרוֹת אִמְרוֹת ה’ אֲמָרוֹת טְהוֹרוֹת. וַיִּתְעַדְּנוּ בְּמִרְעֶה שָׁמֵן וּמֵחַלְמִישׁ צוּר פַּלְגֵּי שָׁמֶן. בְּנוּחָם בָּנוּ עִיר קָדְשֶׁךָ וִיפָאֲרוּ בֵּית מִקְדָּשֶׁךָ. וַתֹּאמֶר: פֹּה אֵשֵב לְאֹרֶךְ יָמִים, צֵדָהּ בָּרֵךְ אֲבָרֵךְ. כִּי שָׁם יִזְבְּחוּ זִבְחֵי צֶדֶק אַף כֹּהֲנֶיךָ יִלְבְּשׁוּ צֶדֶק. וּבֵית הַלֵּוִי נְעִימוֹת יְזַמֵּרו לְךָ יִתְרוֹעֲעוּ אַף יָשִׁירוּ. בֵּית יִשְׂרָאֵל וְיִרְאֵי ה' יְכַבְּדוּ וְיוֹדוּ שִׁמְךָ ה'. הֱטִיבוֹתָ מְאֹד לָרִאשׁוֹנִים כֵּן תֵּטִיב גַּם לָאַחֲרוֹנִים. ה’ תָּשִׂישׂ נָא עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר שַׂשְׂתָּ עַל אֲבוֹתֵינוּ. אוֹתָנוּ לְהַרְבּוֹת וּלְהֵטִיב וְנוֹדֶה לְךָ לְעוֹלָם כִּי תֵטִיב. ה' תִּבְנֶה עִירְךָ מְהֵרָה כִּי עָלֶיהָ שִׁמְךָ נִקְרָא. וְקֶרֶן דָּוִד תַּצְמִיחַ בָּה וְתִשְׁכּוֹן לְעוֹלָם ה’ בְּקִרְבָּהּ. זִבְחֵי צֶדֶק שָׁמָּה נִזְבְּחָה וְכִימֵי קֶדֶם תֶּעֱרַב מִנְחָה. וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ בְּאוֹר פָּנֶיךָ כִּי חֲפֵצִים לַעֲשׂוֹת רְצוֹנֶךָ. וּבִרְצוֹנְךָ תַּעֲשֶׂה חֶפְצֵנוּ הַבֶּט נָא עַמְּךָ כֻלָּנוּ. בְּחַרְתָּנוּ לִהְיוֹת לְךָ לְעַם סְגֻלָּה וְעַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה. וְתָמִיד נְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ וּנְהַלֵּל לְשֵׁם תִּפְאַרְתֶּךָ. וּמִבִּרְכָתְךָ עַמְּךָ יְבֹרָךְ כִּי אֶת אֲשֶׁר תְּבָרֵךְ מְבֹרָךְ. וַאֲנִי בְּעוֹדִי אֲהַלְלָה בּוֹרְאִי וַאֲבָרֶכְכָה כָּל יְמֵי צְבָאִי. יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ לְעוֹלָם מִן הָעוֹלָם וְעַד הָעוֹלָם. |
|
שיר הייחוד הוא פיוט ארוך בחרוזים שנכתב כנראה בסביבות המאה השתים עשרה בקרב חוג חסידי אשכנז. המושג חסידות אשכנז מציין זרם דתי שהתפתח באותה תקופה באזור גדות נהר הריין בגרמניה והדגיש צדדים מיסטיים ופילוסופיים ביהדות. חסידי אשכנז עודדו חיי סגפנות ונתנו משקל רב לתשובה סגפנית, תפילה בכוונה, וצדקה. הספר המוכר ביותר שנכתב באסכולה זו הוא "ספר חסידים" לרבי יהודה החסיד. הזהות המדויקת של המחבר אינה ידועה והוא יוחס למחברים שונים, בין השאר, לאדם בשם בצלאל (ר' משה תקו בספר "כתב תמים") ולרבי שמואל החסיד, אביו של ר"י החסיד (סידורים שונים בעקבות ר' יו"ט ליפמן בספרו "ספר הניצחון"). פרופ' יוסף דן הציע את הכינוי "ספרות הייחוד" לקבוצת חיבורים גדולה של חסידי אשכנז, ובתוכה שיר הייחוד. ספרות זו מתמקדת בתיאור הבורא כאחד באחדות מוחלטת. לפי תפישת הייחוד, אחדותו של הבורא היא זו שגורמת לו להיות בלתי נראה ובלתי נתפס בחושי האדם. הספרות הזו, לדעתו, מעמיקה בתפישה הזו ומתמודדת עם הביקורות האפשריות עליה, כמו תיאורים גשמיים של האל במקרא. שיר הייחוד מחולק לשבעה פרקים, כנגד שבעת ימי השבוע. בתי הפרק הרביעי בלבד מסודרים באקרוסטיכון לפי סדר האלפבית. הפיוט כולו עשוי שבח וקילוסים לבורא העולם, שרבים מהם נובעים מפילוסופיית הייחוד. הפייטן רואה במניית שבחי הבורא בלב נשבר תחליף לקרבנות שאין לאל ידינו להביא לאחר חורבן בית המקדש: "שִׁבְרֵי רוּחִי הֵם זְבָחֶיךָ, יַעֲלוּ לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחֶךָ. וְאַשְׁמִיעַ בְּקוֹל הוֹדָיוֹתֶיךָ, וַאֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ". חרוזים אלה מזכירים את החרוז משיר הכבוד, שנכתב כנראה באותו חוג ובאותה תקופה: "תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ, כַּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ". בין השבחים בשיר נמצאים הגדרות ותיאורים פילוסופיים של הבורא שלקוחים מתוך ספר "האמונות והדעות" לרבי סעדיה גאון (882–942), שהשפעתו על ספרות הייחוד ניכרת. לדוגמה, החרוזים "בַּעֲשׂוֹתְךָ אֶת הַשָּׁמָיִם, אֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַמָּיִם; לֹא קֵרְבוּךָ וְלֹא רִחֲקוּךָ, כִּי כָל קִירוֹת לֹא יְחַלְּקוּךָ; זֶרֶם מַיִם לֹא יִשְׁטְפֶךָ, וְרוּחַ כַּבִּיר לֹא יֶהְדֳּפֶךָ" עוסקים בבעיה פילוסופית ידועה, שלפיה אם הבורא נמצא בכל מקום, כיצד ייתכן מקום לעולם? הפייטן לא נשאר בתחום הפילוסופיה, אלא הופך את היכולת הפרדוקסלית של הבורא לברוא עולם מבלי לפנות לו מקום – לאחד משבחיו. רבנים ואנשי הלכה החל מהמאה השלוש עשרה דנו בשאלה האם שיר הייחוד הוא שיר ראוי שמקורו בקודש או שמא מדובר בשיר שנשען על מקורות זרים ומתבסס על פילוסופיה בעייתית הגובלת בכפירה. הרב משה תקו, בן המאה השלוש עשרה, סבר שהבורא הוא טרנצנדנטלי ומנהיג את העולם מבחוץ. לכן הוא התנגד לשיר הייחוד, שבו נמצא המשפט "סוֹבֵב אֶת הַכֹּל וּמִלֵּא אֶת כֹּל, וּבִהְיוֹת הַכֹּל אַתָּה בַכֹּל" המייחס לבורא אימננטיות, זהות עם הטבע בכללותו. רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן (1521–1597) הגן על שיר הייחוד וסתר את טענותיו של הרב משה מתקו. לדעתו, בעל שיר הייחוד לא התייחס לבורא ממש אלא לכבודו, כלשון התפילה "כבודו מלא עולם", או שמדובר ברמז קבלי הקשור למושג "כל" (נמצא בשו"ת הרמ"א סימן קכו). כיום נוהגות קהילות אשכנזיות רבות לקרוא את שיר הייחוד בשלמותו בליל כיפור, חזן וקהל לסירוגין. הנעימה נחשבת ל"ניגון מסיני" ומזכירה במבנה, במנעד, ובאופי הכללי את נעימת ה"אקדמות" של שבועות. |
| כותר |
שיר היחוד / חסידות סלונים / יהושע לויפר |
|---|---|
| מסורת |
חסידים - חסידות סלונים |
| לחן ממסורת |
שיר היחוד / חסידות סלונים |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
יום כיפור |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
שיר הייחוד הוא פיוט ארוך בחרוזים שנכתב כנראה בסביבות המאה השתים עשרה בקרב חוג חסידי אשכנז. המושג חסידות אשכנז מציין זרם דתי שהתפתח באותה תקופה באזור גדות נהר הריין בגרמניה והדגיש צדדים מיסטיים ופילוסופיים ביהדות. חסידי אשכנז עודדו חיי סגפנות ונתנו משקל רב לתשובה סגפנית, תפילה בכוונה, וצדקה. הספר המוכר ביותר שנכתב באסכולה זו הוא "ספר חסידים" לרבי יהודה החסיד.
הזהות המדויקת של המחבר אינה ידועה והוא יוחס למחברים שונים, בין השאר, לאדם בשם בצלאל (ר' משה תקו בספר "כתב תמים") ולרבי שמואל החסיד, אביו של ר"י החסיד (סידורים שונים בעקבות ר' יו"ט ליפמן בספרו "ספר הניצחון").
פרופ' יוסף דן הציע את הכינוי "ספרות הייחוד" לקבוצת חיבורים גדולה של חסידי אשכנז, ובתוכה שיר הייחוד. ספרות זו מתמקדת בתיאור הבורא כאחד באחדות מוחלטת. לפי תפישת הייחוד, אחדותו של הבורא היא זו שגורמת לו להיות בלתי נראה ובלתי נתפס בחושי האדם. הספרות הזו, לדעתו, מעמיקה בתפישה הזו ומתמודדת עם הביקורות האפשריות עליה, כמו תיאורים גשמיים של האל במקרא.
שיר הייחוד מחולק לשבעה פרקים, כנגד שבעת ימי השבוע. בתי הפרק הרביעי בלבד מסודרים באקרוסטיכון לפי סדר האלפבית. הפיוט כולו עשוי שבח וקילוסים לבורא העולם, שרבים מהם נובעים מפילוסופיית הייחוד. הפייטן רואה במניית שבחי הבורא בלב נשבר תחליף לקרבנות שאין לאל ידינו להביא לאחר חורבן בית המקדש: "שִׁבְרֵי רוּחִי הֵם זְבָחֶיךָ, יַעֲלוּ לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחֶךָ. וְאַשְׁמִיעַ בְּקוֹל הוֹדָיוֹתֶיךָ, וַאֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ". חרוזים אלה מזכירים את החרוז משיר הכבוד, שנכתב כנראה באותו חוג ובאותה תקופה: "תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ, כַּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ". בין השבחים בשיר נמצאים הגדרות ותיאורים פילוסופיים של הבורא שלקוחים מתוך ספר "האמונות והדעות" לרבי סעדיה גאון (882-942), שהשפעתו על ספרות הייחוד ניכרת. לדוגמה, החרוזים "בַּעֲשׂוֹתְךָ אֶת הַשָּׁמָיִם, אֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַמָּיִם
זֶרֶם מַיִם לֹא יִשְׁטְפֶךָ, וְרוּחַ כַּבִּיר לֹא יֶהְדֳּפֶךָ" עוסקים בבעיה פילוסופית ידועה, שלפיה אם הבורא נמצא בכל מקום, כיצד ייתכן מקום לעולם? הפייטן לא נשאר בתחום הפילוסופיה, אלא הופך את היכולת הפרדוקסלית של הבורא לברוא עולם מבלי לפנות לו מקום - לאחד משבחיו.רבנים ואנשי הלכה החל מהמאה השלוש עשרה דנו בשאלה האם שיר הייחוד הוא שיר ראוי שמקורו בקודש או שמא מדובר בשיר שנשען על מקורות זרים ומתבסס על פילוסופיה בעייתית הגובלת בכפירה. הרב משה תקו, בן המאה השלוש עשרה, סבר שהבורא הוא טרנצנדנטלי ומנהיג את העולם מבחוץ. לכן הוא התנגד לשיר הייחוד, שבו נמצא המשפט "סוֹבֵב אֶת הַכֹּל וּמִלֵּא אֶת כֹּל, וּבִהְיוֹת הַכֹּל אַתָּה בַכֹּל" המייחס לבורא אימננטיות, זהות עם הטבע בכללותו. רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן (1521-1597) הגן על שיר הייחוד וסתר את טענותיו של הרב משה מתקו. לדעתו, בעל שיר הייחוד לא התייחס לבורא ממש אלא לכבודו, כלשון התפילה "כבודו מלא עולם", או שמדובר ברמז קבלי הקשור למושג "כל" (נמצא בשו"ת הרמ"א סימן קכו).
כיום נוהגות קהילות אשכנזיות רבות לקרוא את שיר הייחוד בשלמותו בליל כיפור, חזן וקהל לסירוגין. הנעימה נחשבת ל"ניגון מסיני" ומזכירה במבנה, במנעד, ובאופי הכללי את נעימת ה"אקדמות" של שבועות.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת חסידים - חסידות סלונים
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
