audio items
snunit
חזרה לתוצאות החיפוש

שיר היחוד

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • פיוט
playerSongImg

מבצע: יהושע לויפר
הוקלט באולפן ארכיון הצליל הלאומי, ירושלים, 2023.

יהושע לויפר, יליד ה'תשמ"ו (1986) מתגורר בביתר עילית. מצעירותו גילה עניין רב במסורות התפילה והניגון של חסידות סלונים. עוד על דמותו תוכלו לקרוא במאמר זה.

על נעימות התפילה של חסידות סלונים תוכלו לקרוא במאמר זה.

הוקלט במסגרת פרויקט תיעוד בתמיכת האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך. 
© כל הזכויות שמורות.

כותר שיר היחוד / חסידות סלונים / יהושע לויפר
מסורת חסידים - חסידות סלונים
לחן ממסורת שיר היחוד / חסידות סלונים
סולם כללי
מעגל השנה יום כיפור
מלחין ללא מלחין ידוע
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • שיר הייחוד הוא פיוט ארוך בחרוזים שנכתב כנראה בסביבות המאה השתים עשרה בקרב חוג חסידי אשכנז. המושג חסידות אשכנז מציין זרם דתי שהתפתח באותה תקופה באזור גדות נהר הריין בגרמניה והדגיש צדדים מיסטיים ופילוסופיים ביהדות. חסידי אשכנז עודדו חיי סגפנות ונתנו משקל רב לתשובה סגפנית, תפילה בכוונה, וצדקה. הספר המוכר ביותר שנכתב באסכולה זו הוא "ספר חסידים" לרבי יהודה החסיד.

    הזהות המדויקת של המחבר אינה ידועה והוא יוחס למחברים שונים, בין השאר, לאדם בשם בצלאל (ר' משה תקו בספר "כתב תמים") ולרבי שמואל החסיד, אביו של ר"י החסיד (סידורים שונים בעקבות ר' יו"ט ליפמן בספרו "ספר הניצחון").

    פרופ' יוסף דן הציע את הכינוי "ספרות הייחוד" לקבוצת חיבורים גדולה של חסידי אשכנז, ובתוכה שיר הייחוד. ספרות זו מתמקדת בתיאור הבורא כאחד באחדות מוחלטת. לפי תפישת הייחוד, אחדותו של הבורא היא זו שגורמת לו להיות בלתי נראה ובלתי נתפס בחושי האדם. הספרות הזו, לדעתו, מעמיקה בתפישה הזו ומתמודדת עם הביקורות האפשריות עליה, כמו תיאורים גשמיים של האל במקרא.

    שיר הייחוד מחולק לשבעה פרקים, כנגד שבעת ימי השבוע. בתי הפרק הרביעי בלבד מסודרים באקרוסטיכון לפי סדר האלפבית. הפיוט כולו עשוי שבח וקילוסים לבורא העולם, שרבים מהם נובעים מפילוסופיית הייחוד. הפייטן רואה במניית שבחי הבורא בלב נשבר תחליף לקרבנות שאין לאל ידינו להביא לאחר חורבן בית המקדש: "שִׁבְרֵי רוּחִי הֵם זְבָחֶיךָ, יַעֲלוּ לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחֶךָ. וְאַשְׁמִיעַ בְּקוֹל הוֹדָיוֹתֶיךָ, וַאֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ". חרוזים אלה מזכירים את החרוז משיר הכבוד, שנכתב כנראה באותו חוג ובאותה תקופה: "תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ, כַּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ". בין השבחים בשיר נמצאים הגדרות ותיאורים פילוסופיים של הבורא שלקוחים מתוך ספר "האמונות והדעות" לרבי סעדיה גאון (882-942), שהשפעתו על ספרות הייחוד ניכרת. לדוגמה, החרוזים "בַּעֲשׂוֹתְךָ אֶת הַשָּׁמָיִם, אֶת הָאָרֶץ וְאֶת הַמָּיִם

    זֶרֶם מַיִם לֹא יִשְׁטְפֶךָ, וְרוּחַ כַּבִּיר לֹא יֶהְדֳּפֶךָ" עוסקים בבעיה פילוסופית ידועה, שלפיה אם הבורא נמצא בכל מקום, כיצד ייתכן מקום לעולם? הפייטן לא נשאר בתחום הפילוסופיה, אלא הופך את היכולת הפרדוקסלית של הבורא לברוא עולם מבלי לפנות לו מקום - לאחד משבחיו.

    רבנים ואנשי הלכה החל מהמאה השלוש עשרה דנו בשאלה האם שיר הייחוד הוא שיר ראוי שמקורו בקודש או שמא מדובר בשיר שנשען על מקורות זרים ומתבסס על פילוסופיה בעייתית הגובלת בכפירה. הרב משה תקו, בן המאה השלוש עשרה, סבר שהבורא הוא טרנצנדנטלי ומנהיג את העולם מבחוץ. לכן הוא התנגד לשיר הייחוד, שבו נמצא המשפט "סוֹבֵב אֶת הַכֹּל וּמִלֵּא אֶת כֹּל, וּבִהְיוֹת הַכֹּל אַתָּה בַכֹּל" המייחס לבורא אימננטיות, זהות עם הטבע בכללותו. רבי שמואל יהודה קצנלנבוגן (1521-1597) הגן על שיר הייחוד וסתר את טענותיו של הרב משה מתקו. לדעתו, בעל שיר הייחוד לא התייחס לבורא ממש אלא לכבודו, כלשון התפילה "כבודו מלא עולם", או שמדובר ברמז קבלי הקשור למושג "כל" (נמצא בשו"ת הרמ"א סימן קכו).

    כיום נוהגות קהילות אשכנזיות רבות לקרוא את שיר הייחוד בשלמותו בליל כיפור, חזן וקהל לסירוגין. הנעימה נחשבת ל"ניגון מסיני" ומזכירה במבנה, במנעד, ובאופי הכללי את נעימת ה"אקדמות" של שבועות.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?