ברכת מעין שלוש / הודו-קוצ'ין / חברי קהילת הודו-קוצ'ין
הודו - קוצ'ין
להאזנה
יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן לֵךְ רַעְיוֹנַי גַּם יחֲרִישׁוּן בָּךְ כָּל מַעֲיָנַי שָׁאֲפָה נַפְשִׁי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם שׁוּבְךָ עִמָּדִי אֶל תּוֹךְ אַרְמוֹנַי רִחַקְתָּ מִנִּי לִשְׁמִי גְּבוֹהִים וּלְךָ כְּמֵהִים לִבִּי וְעֵינָי אוֹיְבִי יִשְׂאַל עַד קֵץ חֶזְיוֹנִי אָשִׁיב הֲלֹא לֶאלֹהִים פִּתְרוֹנוֹ לָמָּה לְנַצֵּחַ דּוּד תִּשְׁכָּחֵנִי עָשׁוּק וְרָצוּץ בֵּין יְדֵי מוֹנֵי בִּתֵּק בְּחַרְבוֹ נְדוּדְךָ קִרְבִּי וּבְתוֹךְ לְבָבִי קָרַע לוֹ חִלּוֹנַי רַּבַּת שָׂבְעָה לָהּ נַפְשִׁי יְגוֹנִי עַתָּה כְּקֶדֶם חַדֵּשׁ שְׂשׂוֹנִי מָתַי תַּעֲשֶׂה בְּרוֹדְפַי מִשְׁפָּט מָתַי תּוֹשִׁיעַ אַתָּה ה'. שׁוּבָה רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל וּלְתוֹךְ הַהַרְאֵל קַבֵּץ הֲמוֹנַי הַט אָזְנֵךְ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי וְהִקְשִׁיבָה אֶל קוֹל תַּחֲנוּנַי. |
הפיוט "יום יום ידרשון"' (סימן: ישראל בר משה = ר' ישראל נג'ארה) הוא מן הפיוטים המרכזיים שבמסורות היהודים השונות בהודו. הלחן שלו פשוט ורפטטיבי, לעתים הוא מושר באיטיות וברגש עדין ולעתים במהירות גוברת וברגש כואב ומתפרץ. לצד פיוטים מקוריים שנכתבו בידי בני הקהילה, הגיעו אל הקהילות השונות גם פיוטים משירת ספרד, שחלקם קיבלו בה מעמד מיוחד וטקסי, כמו "יונתי זיו יפעתך", אף הוא מאת ר' ישראל נג'ארה, שאותו נהוג לשיר בחתונות במסורת זו. בחלק מן הקהילות, על פי העדויות, "יום יום ידרשון' הושר בכל שבת ושבת בסוף תפילת ערבית, ולאחריו המשיכו לשירת הפיוט "יגדל" באותו הלחן. בקהילות אחרות יוחד הפיוט לשבת חול המועד פסח או דווקא לשבת 'ויחי'. מבנה השיר עשוי צמדי שורות, אשר בראשיהן מופיע כאמור האקרוסטיכון "ישראל בר משה", והן נחתמות בחרוז חוזר. כל צמד שורות שני נפתח באות זהה (שאפה נפשי / שובך עמדי; אויבי ישאל / אשיב הלא; בתק בחרבו / ובתוך לבבי; מתי תעשה / מתי תושיע; הט אזנך / והקשיבה אל). עניינו של השיר הוא הגלות ובקשת הגאולה, הנקם בגויים והחזרה אל ירושלים והמקדש. השיר משובץ בביטויים מקראיים ופיוטיים, שמהם יש החוזרים תדיר בפיוטיו של ר' ישראל נג'ארה. כך למשל המטבע הפותח "יום יום ידרשון לך רעיוני" מזכיר את הפתיחה הידועה "יודוך רעיוני"' (ואת הבית הראשון מן הפיוט שבמסורת הבקשות החלבית, "יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל / שִׁירָה לְאֵל אָיֹם / רוֹחֲשִׁים זִמְרָה אֶל / אֵל יִדְרֹשׁוּן יוֹם יוֹם"), אך הוא מסתמך על פסוק מספר ישעיהו הנקרא כהפטרה ביום כיפור העוסק בבקשת קרבתו של האל ומתאים לבקשתו של הדובר בשיר: "וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן כְּגוֹי אֲשֶׁר צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן" (ישעיהו נח, ב). גם צמד השורות השני מזכיר את אווירת הימים הנוראים, והוא מסתמך על המזמור לדוד ה' אורי וישעי בתפילה לחזות בנעם האל ולשוב אל מקדשו: "אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית יְהוָה כָּל יְמֵי חַיַּי לַחֲזוֹת בְּנֹעַם יְהוָה וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ" (תהלים כז, ד). לצד הבקשה והתפילה, מביע הדובר את ביטחונו באֵל אֶל מול אויביו ואומר "לאלוהים פתרוני". |
|
כותר |
יום יום ידרשון / הודו - קוצ'ין / בנג'ו אברהם |
---|---|
מסורת |
הודו - קוצ'ין |
לחן ממסורת |
יום יום ידרשון / הודו - קוצ'ין |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
שבת |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?