פליאה / חסידות ברסלב / תלמידי ישיבת ברסלב, 1967
חסידים - חסידות ברסלב
להאזנה
אהבת עולם / מתוך התפילה אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָבְתָּ תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְּׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ עַל כֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ וְנִשְׂמַח בְּדִבְרֵי תּוֹרָתֶךָ וּבְמִצְוֹתֶיךָ לְעוֹלָם וָעֶד כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה וְאַהֲבָתְךָ אַל תָּסִיר [לֹא תָסוּר] מִמֶּנוּ לְעוֹלָמִים בָּרוּךְ אַתָּה ה' אוֹהֵב עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל |
הברכה השנייה שלפני קריאת שמע של ערבית, הנאמרת הן בימות החול והן בשבתות ובמועדים; שינויי נוסח קלים בלבד ניכרים בהשוואת מנהגי העדות השונות. הברכה קרובה מאוד בתכניה לברכה המקבילה לה שלפני קריאת שמע של שחרית, ואפשר שאין היא אלא מעין נוסח מקוצר שלה. |
• אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָבְתָּ - הברכה נפתחת בתיאור אהבת ה' לעמו, המתוארת לפי מטבע הלשון שבנבואת ירמיהו (לא, א-ב): כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. אהבת ה' לעמו היא כעין תמונת-ראי משלימה לאהבת ישראל את אלוהיו, עליה מצווה קריאת שמע הסמוכה: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (ע"פ דברים ו, ה). התלמוד הבבלי (מסכת ברכות, יא ע"ב) מתעד מחלוקת חכמים בשאלת נוסח הפתיחה - 'אַהֲבַת עוֹלָם' או 'אַהֲבָה רַבָּה' - והואיל ומחלוקתם לא הוכרעה, מצאו שתי הנוסחאות את דרכן אל סידור התפילה: 'אַהֲבָה רַבָּה' משמשת בחלק מן העדות בברכה המקבילה שלפני קריאת שמע של שחרית, בעוד 'אַהֲבַת עוֹלָם' משמשת ברוב העדות בברכה שלפנינו, לפני קריאת שמע של ערבית, ובכמה עדות גם בשחרית. |
כותר |
אהבת עולם / חסידות ברסלב / שרגא לוי |
---|---|
מסורת |
חסידים - חסידות ברסלב |
לחן ממסורת |
אהבת עולם / חסידות ברסלב |
מאפייני הקלטה |
הקלטת שדה |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
ימים נוראים |
מועד התפילה |
ערבית |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
• אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהָבְתָּ - הברכה נפתחת בתיאור אהבת ה' לעמו, המתוארת לפי מטבע הלשון שבנבואת ירמיהו (לא, א-ב): כֹּה אָמַר ה' מָצָא חֵן בַּמִּדְבָּר עַם שְׂרִידֵי חָרֶב הָלוֹךְ לְהַרְגִּיעוֹ יִשְׂרָאֵל מֵרָחוֹק ה' נִרְאָה לִי וְאַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתִּיךְ עַל כֵּן מְשַׁכְתִּיךְ חָסֶד. אהבת ה' לעמו היא כעין תמונת-ראי משלימה לאהבת ישראל את אלוהיו, עליה מצווה קריאת שמע הסמוכה: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ (ע"פ דברים ו, ה). התלמוד הבבלי (מסכת ברכות, יא ע"ב) מתעד מחלוקת חכמים בשאלת נוסח הפתיחה - 'אַהֲבַת עוֹלָם' או 'אַהֲבָה רַבָּה' - והואיל ומחלוקתם לא הוכרעה, מצאו שתי הנוסחאות את דרכן אל סידור התפילה: 'אַהֲבָה רַבָּה' משמשת בחלק מן העדות בברכה המקבילה שלפני קריאת שמע של שחרית, בעוד 'אַהֲבַת עוֹלָם' משמשת ברוב העדות בברכה שלפנינו, לפני קריאת שמע של ערבית, ובכמה עדות גם בשחרית.
• תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְּׁפָּטִים אוֹתָנוּ לִמַּדְתָּ - על פי ההקשר, נראה שהברכה מדגישה את נתינת התורה והמצוות דווקא כביטוי לאהבת ה' לעמו. הצירוף 'תּוֹרָה וּמִצְוֹת חֻקִּים וּמִשְּׁפָּטִים' מופיע בצורות שונות, מלאות או חלקיות, בפסוקי מקרא רבים (ראו למשל דברים ד, ה ונחמיה ט, יג).
• עַל כֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ - לכן, משום שבאהבתך אלינו לימדת אותנו את התורה, אנו נשיח בה ובמצוותיה בוקר וערב. תיאור הזמן 'בְּשָׁכְבֵנוּ וּבְקוּמֵנוּ' מנוסח כפרפראזה על האמור בפרשה הראשונה של קריאת שמע: וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ (דברים ו, ו-ז). הצירוף 'נָשִׂיחַ בְּחֻקֶּיךָ' מבוסס אולי על תהלים (קיט, עח): יֵבֹשׁוּ זֵדִים כִּי שֶׁקֶר עִוְּתוּנִי אֲנִי אָשִׂיחַ בְּפִקּוּדֶיךָ.
• וְנִשְׂמַח וְנַעֲלוֹז בְּדִבְרֵי תוֹרָתֶךָ... לְעוֹלָם וָעֶד - התורה והמצוות הם מקור לשמחה תמידית עבורנו, ברוח דברי משורר התהלים (יט, ט): פִּקּוּדֵי ה' יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת ה' בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם.
• כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָיְלָה - התורה ומצוותיה מעסיקות אותנו כל חיינו, ואנו לומדים אותן ונותנים דעתנו עליהן ביום ובלילה. לשון הברכה מיוסדת על דברי הקב"ה ליהושע (א, ח): לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל.
• וְאַהֲבָתְךָ לֹא תָסוּר מִמֶּנוּ לְעוֹלָמִים - הברכה חוזרת אל הנושא בו פתחה, ומבקשת שאכן אהבתו של הקב"ה תהא 'אַהֲבַת עוֹלָם', גם כ'תמורה' כביכול על אהבת ישראל את התורה ושמחתם בה.
• בָּרוּךְ אַתָּה ה' אוֹהֵב אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל - חתימת הברכה מדגישה את אפיונו המרכזי של הקב"ה על פי ברכה זו, כמי שאוהב את עמו. המילה 'יִשְׂרָאֵל' יכולה להיחשב כמעבירה להכרזה הסמוכה לה בתפילה, ומקורה בספר דברים (ו, ד): שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?