כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
פליאה / חסידות ברסלב / תלמידי ישיבת ברסלב, 1967
חסידים - חסידות ברסלב
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
חסל סידור פסח
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
בביצוע
- אברומי מושקוביץ מסורת:
- חסידים - חסידות ברסלב מעגל השנה:
- פסח מאפייני הקלטה:
- מסחרי מועד התפילה:
- אחר
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות ויז'ניץ
מערב אירופה - הולנד
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מערב אירופה - צפון גרמניה (ברלין)
עכשווי - ישראל
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון
חסידים - חסידות ברסלב
חסידים - חסידות ויז'ניץ
מערב אירופה - הולנד
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ)
מערב אירופה - צפון גרמניה (ברלין)
עכשווי - ישראל
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי וולטר אורנשטיין
-
2.
אשכנז - אשכנז כללי נתנאל זלבסקי, צבי זלבסקי, רזיה זלבסקי
-
3.
אשכנז - אשכנז כללי עקיבא שהם
-
4.
חסידויות נוספות - חסידות בוסטון לוי יצחק הורביץ בן פנחס דוד מבוסטון
-
5.
חסידים - חסידות ברסלב אברומי מושקוביץ
-
6.
חסידים - חסידות ויז'ניץ בנימין הרטמן, יצחק אונגר
-
7.
מערב אירופה - הולנד הנס ואשר בלומנדאל
-
8.
מערב אירופה - הולנד יצחק דסברג
-
9.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) יצחק שנרב
-
10.
מערב אירופה - פרנקפורט ודרום גרמניה (כולל אלזס, אוסטריה, שוויץ) ללא מבצע
-
11.
מערב אירופה - צפון גרמניה (ברלין) אוסקר גולדברג
-
12.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
-
13.
עכשווי - ישראל חיים פרחי
נגן שירים ברצף
|
חסל סידור פסח / ר' יוסף טוב עלם (ריט"ע), מתוך ההגדה של פסח חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה |
|
פיוט זה, המושר לפי מנהגי אשכנז בסוף ההגדה של פסח ולאחר הסעודה, הוא בעצם שני בתיו האחרונים של פיוט מסוג 'קרובה' בשם 'אלוהים בצעדך', שחיבר ר' יוסף ב"ר שמואל טוב עלם, מחכמי צרפת במאה ה-11. הפיוט נכתב במקורו לשבת 'הגדול', השבת שלפני חג הפסח, ונועד לשמש אמצעי ללימוד ושינון הלכות הפסח. היום נהוג לשיר אותו במסגרת 'נרצה', בסוף הסדר הקבוע של ליל הסדר, ולפני תוספת הפיוטים ושיר השירים. במהלך השנים הצטרפה הברכה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", המושרים כיחידה אחת. |
| • חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ – פיוט זה הוא חלק מפיוט ארוך, הנאמר בשבת הגדול. הפיוט מתאר את סדר הפסח לפי הסימנים: קדש, ורחץ... חלק זה מדבר על הסימן האחרון, הסוגר את הסדר- 'נרצה'. • כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ – הפיוט שולח אותנו לשאלת הבן החכם המופיעה בדברים ו, כו: כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם. • כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ...כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ - כשם שזכינו, עתה, בשבת הגדול, לומר ולשחזר באופן מילולי את סדר הפסח לפי סדר הסימנים, כך נזכה לסדרו ממש בליל התקדש הפסח. ובשירת הפיוט בליל הפסח משמעות המלים – כשם שסידרנו ודיברנו על קרבן הפסח, כן נזכה לעשות את קרבן הפסח כשייבנה המקדש. • זָךְ – כינוי לאל. • שׁוֹכֵן מְעוֹנָה – שוכן שמים, כינוי לאל, ע"פ דברים לג, כז: מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם. • קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה – פניה לאל שירומם ויקים את עם ישראל, המכונים עדת מי מנה – עם שאי אפשר למנותו בשל גודלו, על פי משלו של בלעם בבמדבר כג, י: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. • בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה – בקשה שבקרוב תהיה הגאולה והאל ישוב למלוך על עם ישראל, המדומה לנטיעותיו של הקב"ה. יש פה משחק מלים: כַנָּה היא נטע ע"פ הלשון והכתיב וגם מקום ע"פ הצליל ואז קיימת פה משמעות נוספת של השבת עם ישראל לארצו, למקומו. על פי תהלים פ, טו–טז: אֱלֹקִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זאת: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ. • פְּדוּיִם – ישראל, לכשייגאלו וייקראו פדויים. • לְצִיּוֹן בְּרִנָּה – העלה אותם לציון בשמחה, ע"פ הפסוק בישעיהו (לה, י; נא, יא): וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה. |
| כותר |
חסל סידור פסח / חסידות ברסלב / אברומי מושקוביץ |
|---|---|
| מסורת |
חסידים - חסידות ברסלב |
| לחן ממסורת |
חסל סידור פסח / חסידות ברסלב |
| מאפייני הקלטה |
מסחרי |
| סולם |
כללי |
| מעגל השנה |
פסח |
| מועד התפילה |
אחר |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ – פיוט זה הוא חלק מפיוט ארוך, הנאמר בשבת הגדול. הפיוט מתאר את סדר הפסח לפי הסימנים: קדש, ורחץ... חלק זה מדבר על הסימן האחרון, הסוגר את הסדר- 'נרצה'. • כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ – הפיוט שולח אותנו לשאלת הבן החכם המופיעה בדברים ו, כו: כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם. • כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ...כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ - כשם שזכינו, עתה, בשבת הגדול, לומר ולשחזר באופן מילולי את סדר הפסח לפי סדר הסימנים, כך נזכה לסדרו ממש בליל התקדש הפסח. ובשירת הפיוט בליל הפסח משמעות המלים – כשם שסידרנו ודיברנו על קרבן הפסח, כן נזכה לעשות את קרבן הפסח כשייבנה המקדש. • זָךְ – כינוי לאל. • שׁוֹכֵן מְעוֹנָה – שוכן שמים, כינוי לאל, ע"פ דברים לג, כז: מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם. • קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה – פניה לאל שירומם ויקים את עם ישראל, המכונים עדת מי מנה – עם שאי אפשר למנותו בשל גודלו, על פי משלו של בלעם בבמדבר כג, י: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. • בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה – בקשה שבקרוב תהיה הגאולה והאל ישוב למלוך על עם ישראל, המדומה לנטיעותיו של הקב"ה. יש פה משחק מלים: כַנָּה היא נטע ע"פ הלשון והכתיב וגם מקום ע"פ הצליל ואז קיימת פה משמעות נוספת של השבת עם ישראל לארצו, למקומו. על פי תהלים פ, טו–טז: אֱלֹקִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זאת: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ. • פְּדוּיִם – ישראל, לכשייגאלו וייקראו פדויים. • לְצִיּוֹן בְּרִנָּה – העלה אותם לציון בשמחה, ע"פ הפסוק בישעיהו (לה, י; נא, יא): וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת חסידים - חסידות ברסלב
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
