כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
כל עת אליך / ספרד ירושלים / עג'אם / מקהלת תפארת המזרח
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
יקרך ישירו
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
-
בביצוע
- ללא מבצע מסורת:
- ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים סולם:
- מקאם: ביאת מעגל השנה:
- לכל עת מאפייני הקלטה:
- הופעה חיה
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
כל המסורות
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
-
1.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים ללא מבצע
-
2.
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים משה חבושה
נגן שירים ברצף
|
יקרך ישירו / סימן יצחק יְקָרָךְ יָשִׁירוּ עַל הַר צִיּוֹן אֵל נָא אֵל הַצֵּל עַמְּךָ הַיּוֹם יְקָרָךְ יָשִׁירוּ עַל הַר צִיּוֹן רַחֲמָן תִּרְחַם עַמְּךָ הַיּוֹם אֵל נָא הַצֵּל רַחֲמָן תִּרְחַם עַמְּךָ הַיּוֹם יְקָרָךְ יָשִׁירוּ עַל הַר צִיּוֹן צִדְקָתְךָ תָּאִיר בְּתוֹךְ אַרְמוֹן אָיֹם תְּנָה לָנוּ פִּדְיוֹם אֵל נָא אֵל הַצֵּל עַמְּךָ הַיּוֹם יְקָרָךְ יָשִׁירוּ עַל הַר צִיּוֹן חַי נַחֵם אֲסִירָךְ אֲנִי עַבְדָּךְ בֶּן אֲהוּבָךְ אֵל נָא אֵל הַצֵּל עַמְּךָ הַיּוֹם יְקָרָךְ יָשִׁירוּ עַל הַר צִיּוֹן קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמָךְ וּשְׁלַח אֵלִיָּהוּ חֲבִיבָךְ אֵל נָא אֵל הַצֵּל עַמְּךָ הַיּוֹם יְקָרָךְ יָשִׁירוּ עַל הַר צִיּוֹן |
|
פיוט לכל עת במסורת ספרד-ירושלים, שנכתב על פי לחן תורכי. יצחק, מחבר הפיוט, שיקע שמו בראשי המחרוזות, אך אין אנו יודעים עליו פרטים נוספים. מצד תוכנו הפיוט פשוט מאוד; הפייטן פונה לאלוהיו בכינויים מתחלפים – 'אֵל', 'אָיֹם', 'חַי' ו'קָדוֹשׁ וְנוֹרָא' – אך בקשתו אחת: ישועה ורחמים. בתוך כך, בונה הפייטן מתח יפה בין הווה לעתיד: הנימוק המרכזי השב ונזכר בפזמון החוזר הוא "יְקָרָךְ יָשִׁירוּ עַל הַר צִיּוֹן", כלומר – לאחר שתושיע את עמך, הוא ישיר לך שיר תודה במקדש אשר בירושלים; זו היא התבוננות בעתיד, המוצג בשלב זה כביכול כעתיד רחוק ונכסף. אך לנימוק זה סמוכה הבקשה המפורשת: "אֵל נָא אֵל הַצֵּל עַמְּךָ הַיּוֹם"; הפייטן מבקש גאולה היום, עכשיו, מיד. חזרתן הצמודה של שתי אמירות אלה לאורך הפיוט – ובסדר הפוך בין תחילת השיר להמשכו – מבטאת באינטנסיביות שלה את תשוקתו הכנה של מבקש הישועה, שאינו יכול לחכות עוד. |
| • יְקָרָךְ יָשִׁירוּ עַל הַר צִיּוֹן – נראה שכוונתו לאחרית הימים, למועד בוא הגאולה, אז ישיר עם ישראל בבית המקדש את שבחיו ותפארתו של הקדוש ברוך הוא. הפייטן עושה שימוש ברעיון נפוץ במסורת הפיוט, לפיו ההודאה העתידית של ישראל לאלוהיו בבית המקדש עם חידוש העבודה בו, היא עצמה נימוק שאמור לזרז את האל לגאול את עמו. • אֵל נָא אֵל הַצֵּל עַמְּךָ הַיּוֹם – אנא אלוהי, הצל עמך עכשיו ממש. כלומר, על רקע הטור הקודם: כדי שעמך ישראל ישיר לך בבית המקדש, הושע וגאל אותם מצרותיהם. • רַחֲמָן תִּרְחַם עַמְּךָ הַיּוֹם – אלוהי הרחום והאוהב, אהוב את עמך ורחם עליהם כעת ממש. השורש ר.ח.מ יכול להתפרש הן במשמעות של רחמים, והן במשמעותו הארמית המקורית, בה הוא מקביל לשורש העברי א.ה.ב. הטיית השורש בתצורת 'תִּרְחַם' היא חידוש לשוני של הפייטן. המונח 'רַחֲמָן' ככינוי לאל רווח במסורת התפילה והפיוט, ומופיע כבר בספרות חז"ל, למשל בתוספתא תוספתא (בבא קמא, פ"ט, ה"ל): "כל זמן שאתה רחמן הרחמן מרחם עליך". • צִדְקָתְךָ תָּאִיר בְּתוֹךְ אַרְמוֹן – הצדק שלך – כלומר, הישועה שתשלח לנו – יזרח בציון ובירושלים, אליה נשוב. על פי ירמיהו (ל, יח): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב. תיאור צדקת האל במונחים של אור נשען על המקרא (תהלים לז, ו): וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. • אָיֹם – כינוי לאל. מופיע במסורת התפילה והפיוט, למשל בפיוט הקדום לראש השנה, 'היום הרת עולם': "וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ / אָיֹם קָדוֹשׁ". • תְּנָה לָנוּ פִּדְיוֹם – תן לנו ישועה. המילה 'פִּדְיוֹם' היא על פי הופעה יחידאית במקרא, בספר במדבר (ג, מט): וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם מֵאֵת הָעֹדְפִים עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם, ומשמעותה כמו 'פִדְיוֹן' בנו"ן סופית (ראו פירוש רשב"ם על אתר, המשווה זאת לשם המקראי 'גֵרְשֹׁם' המקביל לדעתו ל'גֵרְשׁוֹן'). • חַי – כינוי לאל, רווח במקרא, ראו למשל תהלים (פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • נַחֵם אֲסִירָךְ – נחם את עמך ישראל, שהוא כאסיר הנתון לשעבוד העמים. על פי דימוי יחידאי במקרא, בנבואת זכריה (ט, יא): גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ. • אֲנִי עַבְדָּךְ בֶּן אֲהוּבָךְ – אני – כלומר, הדובר המייצג את ישראל – כעבד לך, וגם את אבותיי אהבת. הדובר מבקש גאולה בזכות אבות האומה. הטור רומז ללשון תהלים (קטז, טז): אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי. • קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמָךְ – על פי תהלים (קיא, ט): פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ. קדושת השם היא ביטוי לקדושת נושאו – הקדוש ברוך הוא. • וּשְׁלַח אֵלִיָּהוּ חֲבִיבָךְ – שלח נא את אליהו אהובך. הפיוט נחתם בבקשה לבוא אליהו, מבשר הגאולה, כאמור בנבואת מלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. |
| מקאם: ביאת משקל: 10/8 אחד הפיוטים הפופולאריים במסורת החלבית-ירושלמית. הלחן לקוח מיצירה אינסטרומנטלית בז'אנר הסמאעי. בספרי הפיוטים מצוין מעל למילות הפיוט 'סמאעי טורקי', ואילו בהקלטות שונות של מבצעים טורקיים מצוין 'סמאעי ערבי'. קשה אפוא לדעת בוודאות מהו מקורו של הז'אנר הסמאעי, אם כי על פי מבנה הלחן ובעיקר לפי המודולציות המתרחשות בו, האופייניות מאוד למוסיקה הערבית, ניתן לשער כי מקורו ערבי. במסורת הירושלמית-חלבית משמש פיוט זה לרוב כפיוט פותח במקאם ביאת (בדומה למוו'שאחת), אשר לאחריו תתבצע פתיחה שתוביל אל שיר נוסף, ארוך ומורכב יותר. הלחן פופולארי מאוד גם מחוץ לעולם הפיוט, והוא זכה בארץ ובעולם לביצועים אינסטרומנטליים שונים ומגוונים של הרכבי מוסיקת-עולם ומוסיקה מזרחית. בין השאר, הגיע הלחן גם למרוקו. במסורת הפיוט המרוקאית הוא משמש, בשינויים מסוימים, לשירת הפיוט 'ידידי השכחת'. |
| כותר |
יקרך ישירו / ספרד ירושלים - מקור הלחן: תורכיה / ביאת / מקהלת הילדים של ביה"כ 'אוהל חנה', מתוך פסטיבל הפיוט השני, תשס"ט |
|---|---|
| מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
| לחן ממסורת |
יקרך ישירו / ספרד ירושלים - מקור הלחן: תורכיה / ביאת |
| מאפייני הקלטה |
הופעה חיה |
| סולם |
מקאם: ביאת |
| מעגל השנה |
לכל עת |
| מלחין |
ללא מלחין ידוע |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• יְקָרָךְ יָשִׁירוּ עַל הַר צִיּוֹן – נראה שכוונתו לאחרית הימים, למועד בוא הגאולה, אז ישיר עם ישראל בבית המקדש את שבחיו ותפארתו של הקדוש ברוך הוא. הפייטן עושה שימוש ברעיון נפוץ במסורת הפיוט, לפיו ההודאה העתידית של ישראל לאלוהיו בבית המקדש עם חידוש העבודה בו, היא עצמה נימוק שאמור לזרז את האל לגאול את עמו. • אֵל נָא אֵל הַצֵּל עַמְּךָ הַיּוֹם – אנא אלוהי, הצל עמך עכשיו ממש. כלומר, על רקע הטור הקודם: כדי שעמך ישראל ישיר לך בבית המקדש, הושע וגאל אותם מצרותיהם. • רַחֲמָן תִּרְחַם עַמְּךָ הַיּוֹם – אלוהי הרחום והאוהב, אהוב את עמך ורחם עליהם כעת ממש. השורש ר.ח.מ יכול להתפרש הן במשמעות של רחמים, והן במשמעותו הארמית המקורית, בה הוא מקביל לשורש העברי א.ה.ב. הטיית השורש בתצורת 'תִּרְחַם' היא חידוש לשוני של הפייטן. המונח 'רַחֲמָן' ככינוי לאל רווח במסורת התפילה והפיוט, ומופיע כבר בספרות חז"ל, למשל בתוספתא תוספתא (בבא קמא, פ"ט, ה"ל): "כל זמן שאתה רחמן הרחמן מרחם עליך". • צִדְקָתְךָ תָּאִיר בְּתוֹךְ אַרְמוֹן – הצדק שלך – כלומר, הישועה שתשלח לנו – יזרח בציון ובירושלים, אליה נשוב. על פי ירמיהו (ל, יח): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב. תיאור צדקת האל במונחים של אור נשען על המקרא (תהלים לז, ו): וְהוֹצִיא כָאוֹר צִדְקֶךָ וּמִשְׁפָּטֶךָ כַּצָּהֳרָיִם. • אָיֹם – כינוי לאל. מופיע במסורת התפילה והפיוט, למשל בפיוט הקדום לראש השנה, 'היום הרת עולם': "וְתוֹצִיא כָאוֹר מִשְׁפָּטֵנוּ / אָיֹם קָדוֹשׁ". • תְּנָה לָנוּ פִּדְיוֹם – תן לנו ישועה. המילה 'פִּדְיוֹם' היא על פי הופעה יחידאית במקרא, בספר במדבר (ג, מט): וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם מֵאֵת הָעֹדְפִים עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם, ומשמעותה כמו 'פִדְיוֹן' בנו"ן סופית (ראו פירוש רשב"ם על אתר, המשווה זאת לשם המקראי 'גֵרְשֹׁם' המקביל לדעתו ל'גֵרְשׁוֹן'). • חַי – כינוי לאל, רווח במקרא, ראו למשל תהלים (פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי. • נַחֵם אֲסִירָךְ – נחם את עמך ישראל, שהוא כאסיר הנתון לשעבוד העמים. על פי דימוי יחידאי במקרא, בנבואת זכריה (ט, יא): גַּם אַתְּ בְּדַם בְּרִיתֵךְ שִׁלַּחְתִּי אֲסִירַיִךְ מִבּוֹר אֵין מַיִם בּוֹ. • אֲנִי עַבְדָּךְ בֶּן אֲהוּבָךְ – אני – כלומר, הדובר המייצג את ישראל – כעבד לך, וגם את אבותיי אהבת. הדובר מבקש גאולה בזכות אבות האומה. הטור רומז ללשון תהלים (קטז, טז): אָנָּה ה' כִּי אֲנִי עַבְדֶּךָ אֲנִי עַבְדְּךָ בֶּן אֲמָתֶךָ פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי. • קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמָךְ – על פי תהלים (קיא, ט): פְּדוּת שָׁלַח לְעַמּוֹ צִוָּה לְעוֹלָם בְּרִיתוֹ קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שְׁמוֹ. קדושת השם היא ביטוי לקדושת נושאו – הקדוש ברוך הוא. • וּשְׁלַח אֵלִיָּהוּ חֲבִיבָךְ – שלח נא את אליהו אהובך. הפיוט נחתם בבקשה לבוא אליהו, מבשר הגאולה, כאמור בנבואת מלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
עוד מוזיקה בסולם מקאם: ביאת
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
