פרשת בחוקותי

זכרון ברית לראשונים

​פרשת בחוקותי עוסקת בברית שנכרתה בסיני, ברית הכוללת ברכות למקימה וקללות למפירה. הקללות מסתיימות בפסוקי נחמה: "וְאַף גַּם-זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא-מְאַסְתִּים וְלֹא-גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיהֶם: וְזָכַרְתִּי לָהֶם בְּרִית רִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי-אֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְעֵינֵי הַגּוֹיִם לִהְיוֹת לָהֶם לֵאלֹהִים אֲנִי ה'" (ויקרא כו, מד-מה). מה היא אותה ברית ראשונים?

רש"י: ברית ראשנים - של שבטים.

אבן עזרא: ברית ראשונים -זאת הברית הכרותה בסיני וקרא זה הדור ראשונים, כנגד הבנים שיגלו בארץ אויביהם.

אבן עזרא מדגיש שברית זו נכרתה בסיני סמוך למתן תורה: אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל – רמז לברית הר סיני, כי אחר שנעשה המשכן והיה הכבוד באהל מועד לא עלה משה בהר סיני, גם הזכיר הפרשה של הערכין, בעבור שנאמרה בהר סיני כי כן כתוב באחרונה, כי תחלת ספר וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד בספר ויקרא.

וכן כנראה דעתו של בעל אור החיים: להפר בריתי אתם – ברית זו היא שלא יחליפם באומה אחרת שקיים ה' כן במאמרו ליוצאי מצרים, והוא מה שגמר אומר כי אני ה' אלהיהם פירוש זאת אות הברית אלהיהם ולא אלהים לאומה אחרת, גם מאמרו בשעת מתן תורה שיהיו עם סגולה מכל העמים וממלכת כהנים ומאמר ה' הוא במקום ברית.

לפי פירושם של האבן עזרא ואור החיים מובנת הגמרא במסכת מגילה "תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כוהנים קודם עצרת, ושבמשנה תורה קודם ראש השנה. מאי טעמא? אמר אביי ואיתימא ריש לקיש: כדי שתכלה השנה וקללותיה. בשלמא שבמשנה תורה איכא כדי שתכלה שנה וקללותיה, אלא שבתורת כוהנים, אטו עצרת ראש השנה היא? - אין, עצרת נמי ראש השנה היא, דתנן: ובעצרת על פירות האילן". (מגילה דף לא, ב). כפי שבברית שנעשתה במתן תורה, היו ברכות וקללות, כך אמו קוראים את הברכות והקללות מדי שנה לפני חג מתן תורה.

אולם מצאנו מדרשים שברית השבטים היא קדומה לדוגמא: "כך אמר משה: רבון העולם! הדבר שנשבעת לשלושה אין אתה מקיים, אלא אתה מבקש לבטלו, של אחד היאך אתה מקיים?! כשם שכעסת על בניהן ואתה מבקש להרגם, כך על בני. ולא עוד, אלא כשם שנשבעת לאבות וקיימת עמהן ברית, שנאמר (ויקרא כו) וזכרתי את בריתי יעקוב - כך אף לשבטים, נשבעת וקיימת עמהם ברית. ומנין שהקב"ה נשבע לשבטים? שנאמר (חבקוק ג) שבועות מטות אומר סלה. ומניין שקיים הקב"ה עמהן ברית? שנאמר (ויקרא כו) וזכרתי להם ברית ראשונים, זו ברית השבטים. ולדברך, הרי אתה מעמיד משבט לוי, שאני משבטו, מה יש לך לומר לשבט ראובן, ולשבטים אחרים?!" (שמות רבה, מד, ז).

המוהל הרב יעקב גלסברג, שימש כמוהל בברלין ומל כ-800 ילדים. הוציא בשנת תרנ"ב (1892) ספר בשם זכרון ברית לראשונים הכולל את כללי המילה של יעקב הגוזר [=המוהל] וגרשום הגוזר. פרופ' שמחה עמנואל במאמרו מגוף ראשון לגוף שלישי: פרק בתרבות הכתיבה באשכנז בימי הביניים (תרביץ פא (תשעג) 457-431) משער שהחיבור כולו הוא של רבי גרשום הגוזר שנכתב בוורמזיא אחרי שנת 1215.