היסטוריה דל יהוד

---

עמוד 5

הקדמת המתרגם
תסביקא ללקארי מן ענד די טרזמן
האד למצחאף בלערבייא
קאלו חכמים ז"ל, למקצוד די כול ממא נהייא קראייא אוו עייון פכולל מצחאף ומצחאף, הווא באס יציט מננהא לקאדי אוו לננאס די כא יתצננטולו סי נפע. יעני: יתעללם ואחד לעקלייא זדידא אוו כיאסא די כאן גאפל מננהא אוו חאזא די מחדאזא ולאזם עלא בנאדם באס יעארפהא.
לחכמים ז"ל קצצמו עלא תלאתא, לעקלייאת דננאס אוו לחכמים די כא יכתבו וידפסו סי מצחאף.

עמוד 9

הקדמת המתרגם
הקדמה לקורא, מאת מתרגם ספר זה לערבית
אמרו חכמים ז"ל, שהעיקר שבכל ממה שנקרא לימוד או עיון בכל ספר וספר, הוא כדי להותיר ממנה לקורא או לאנשים ששומעים מדבריו איזו תועלת, כלומר ילמד איזו חכמה חדשה או מידה שהיה זהיר בה או דבר הכרחי ועל כל אדם לדעת אותה.
חכמים ז"ל חילקו לשלוש חכמות של בני האדם או של חכמים שכותבים ומדפיסים איזה חיבור.

א) כאיין די כא יבטל טרף כתיר מן עמרו באס יכתב וידפס סי מצחאף די כא יבאנלו ליה הווא באיין עמל סי חאזא מזיאנא ונית תבבת לפסוק די קאל: (בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ...) (קהלת יב,) בלא ממא ירדד באלו ואס האד למצחאף די עלאס תעדדב מאסי יציט מננו סי נפע אוו סי פאיידא לקארי, אוו מצחאפו מאסי יסבב חתתא לקארי עדאב כתיר באס יפהם כלאמו, ויקדר יכון מא יפהמס.
מצאחף פחאל האדו קאלו עליהום חכמים ז"ל כיר לוכאן מא נדפסוס מן די ינדפסו.

ב) ואחד אכור מקצודו יעמל ואחד למצחאף באס ינפפע לקארי במצחאפו בסי חאזא זדידא די צאב הווא וכא יבאנלו באיין צעיבא עלא המון העם באס תצבאלו. האד תתאני כא ינסא למטרה, יעני למקצוד די עלאס תעדדב ועמל מצחאפו, וכא יבדא יוררי כתרת ססי לחכמה דיאלו וכיאסתו פמצחאפו. האדא קאלו עליה חכמים ז"ל (כל ספר שחכמתו למטרתו, אין מטרתו קימת). יעני למצחאף די וררא מולאה כיאסתו קבל מן למקצוד דיאלו, האד למצחאף מא ידרכס מקצודו,

ג) תאלת הייא ואחד בנאדם די טול ייאמו והווא כא יטוף סי חאזא באס ינפע גנסו ובאס יכפף עליה ויעאוונו פלחמל דלגלות טוילא, וכא יעמל זמיע זהדו באס יפטטנו ויוררילו באיין ראה כאיין דדוא לכול זמיע ממא נהווא מרד, בדרושים ילא ואלמתלו, אוו מנאיין תזיבו לוזבא באס יהדר מעא ננאס, ופכול ווקת ופכול מלאקיא די כא תכון ענדו פפראחאת, וגירו, אוו ילא קדר יכתב מצחאף, וילא מא קדרס יכתב, יטרזמן מצחאף מן לסאן ללסאן אכור די כא יתתהדר כתיר ענד להמון די מכצוץ וכאפיין עליה לכתרא דסגולאת די מחדאזינלו לתצביר ררוח דיאלו, די מא יכפא לעדאב די גופו, זאייד חתתא ררוח דיאלו, מואלין למצחאף די האד לקצמא תתאלתא קאלו עליהום חכמים ז"ל (ספרים שמטרתם קודמת לחכמתם מטרתם מתקימת). יעני למצאחף די למקצוד דיאלהום סאבק לכיאסתהום כא ידרכו מקצודהום.

א) יש שמבטל חלק גדול מחייו כדי לכתוב ספר וידפיס איזה ספר וחושב לעצמו שעשה דבר טוב ועוד שקיים את מאמר הפסוק (בני הזהר עשות ספרים אין קץ ...) (קהלת יב,) בלי שיעלה על לבו האם הספר שעליו טרח עומד להיוותר ממנו איזו תועלת או טובה לקורא או ספרו הולך לגרום גם לקורא צער גדול אם הבין דבריו ויכול להיות שלא יבין.
ספרים כעין אלו אמרו עליהם חכמים ז"ל מוטב שלא היו נדפסים משנדפסו.

ב) אחר לעשות איזה ספר כדי להועיל לקורא בספרו באיזה דבר חדש שהוא מצא ונדמה לו כי הוא קשה על המון העם כדי שישווה לו. השני הזה שוכח את המטרה כלומר המבוקש מן הצער שהצטער עליו ועשה ספרו , זה אמרו עליו חכמים ז"ל (כל ספר שחכמתו קודמת למטרתו, אין מטרתו קיימת). כלומר הספר שהראה בעליו גדולתו יותר מחכמתו שלו הספר הזה לא ישיג מבוקשו.

ג) השלישי היא אדם אחד שלאורך כל יומו הוא מחפש איזה דבר להועיל לצאנו כדי להקל מעליו משא הגלות הארוכה, ושם כל כוחו כדי שיודיעו לו ויראו לו שאכן ישנה תרופה לכל חולי שיש בעולם, בדרושים וכיוצא בהם או כאשר תביאהו תשובתו כדי לדבר עם אנשים, בכל עת ובכל מפגש שיש לו בזה שמחה, וכו' , אם יכול לכתוב ספר ואם לא יכול לכתוב, מתרגם ספר מלשון זה ללשון המדוברת הרבה אצל ההמון לכל מה שחסר לו ויראים עליו לרוב הדברים הצריכים לו ליישב רוחו, שלא יספיק לו הצער של גופו עוד גם רוחו, בעלי ספרים של החלק השלישי הזה אמרו עליהם חכמים ז"ל (ספרים שמטרתם קודמת לחכמתם מטרתם מתקיימת) כלומר ספר שמטרתם בו קודם לחכמתם משיגים מטרתם.

אדון יצחק. ד. עבו הי"ו, די כאן פריזידאן דלכומיתי דלקהלות דררבאט ודדאר לבידא, תעדדב כטר מן עסר שנין וכתב ודפס ואחד למצחאף די פיה תלאתא

[עמוד 7]
דלהיסטוריאת בלפראנציץ ובתקציר: לוולא עלא לערבים פצפאניא, תאניא עלא גרוש ליהוד די צפאניא, ותאלתא עלא ליהוד פלמארוק' אוו לגרב.

מנאיין קרינא האד למצחאף ותפקקהנא פיה, באנלנא באיין לאזמנא נחררצו כול ממא נהווא יהודי באס יקרא, יעארף ויכסב פדארו ליה ולולאדו האד למצחאף, ומנאיין סופנא באיין לכתרא די כואננא, להמון פחאלנא, דלבלאדאת ודלכפרים יקדר יכון מא יזיס לידדיהום אוו מא יציבוס די יקראה ויפררזהולום בלערבייא, ללסאן די באס כא יהדרו, דהררלנא עלא קדד עקלנא, באיין חובה עלינא באס נטלבו רשות מן ענד מסיו יצחק. ד. עבו ונטרזמו האד למצחאף מן לפראנציץ ללערבייא.

מן האד תלאתא דלהיסטוריאת די מכתובין פהאד למצחאף כיירנא נבדאוו בלהיסטוריה דליהוד דלמארוק', חאזא די לאזם כול ממא נהווא יהודי מררוק'י יעארפהא, פחאל די לאזם עלא כול ממא נהווא בנאדם די גנס אכור יעארף להיסטוריה די גנסו.

אדון יצחק. ד. עבו הי"ו, שהיה נשיא של ועד קהילות רבאט ודאר אלבידא, טרח יותר מעשר שנים וכתב והדפיס ספר אחד שיש בו שלוש

[עמוד 7]
היסטוריות בצרפתית ובתקציר: הראשונה על הערבים בספרד, שנייה על גרוש יהודי ספרד, ושלישית על היהודים במרוקו או במגרב.

כאשר קראנו הספר הזה והסכמנו עליו, נראה לנו שאנו חייבים להבהיר שכל מי שהוא יהודי צריך לקרוא לדעת ושיימצא בביתו לו ולילדיו הספר הזה, וכאשר ראינו שמרבית אחינו, ההמון כמותנו, של הערים ושל הכפרים יכול להיות לא יגיע לידיהם או לא ימצאו מי שיקרא ויפרשו להם בערבית, הלשון בה הם מדברים, התברר לנו לפי שיעור שכלנו, שחובה עלינו לבקש רשות מאת מר יצחק. ד. עבו ונתרגם ספר זה מצרפתית לערבית.

משלוש ההיסטוריות שכתובות בספר הזה בחרנו להתחיל בהיסטוריה של היהודים במרוקו, דבר שחובה על מי שהוא יהודי מרוקאי לדעתה, כמו שחייב כל מי שהוא אדם של עם אחרת לדעת את ההיסטוריה של עמו.

ובאס נסההלו עלא זמיע ליהוד דלמארוק' באס יכסבו האד למצחאף דלהיסטוריה דיאלהום, חדאזנא נקצצמוה עלא כמסא דלמצאחף צגאר, וזידנא פלככר די כול מצחאף מן האדו חדושים, אגדות ומשלים מדברי רז"ל וטרזמנא למקצוד דיאלהום בלערבייא.

כאן ססרר די האד למצחאף יטטרזמן כתרת ססי בלעברית, באס די כא יטרזמן תסהאל עליה לכדמא מן
[עמוד 8]

סבבא די כא יטרזמן מן שפה לשפה, וחתתא לקארי יפהם כטר ויעז האד למצחאף באס יקרא פיה. בלחק תזללבנא באס נתבעו למקצוד דיאלנא די הווא טוציל האד למצחאף ליד להמון פחאלנא.

כא נטלבו מן זמיע ננאס די יסמעו בחסס האד למצחאף דלקצמא לוולא דל"היסטוריא דליהוד דלמארוק' בלערבייא". באס יסריוה ויכסבוה פדיארהום ויחררצו זמיע צחאבהום באס יסריוה יקראווה ויכסבוה. וידא זמיע ליהוד דלמארוק' כואננא יחרצו ויסריו האד למצחאף לוולי, יסהאל עלינא באס נכפפו רוסנא ונדפסו ררבעא דלקצמאת לבאקיין דלכמאלא די האד ל"היסטוריה דליהוד דלמארוק' ברערבייא", ונבדאוו להיסטוריה דלגרוש דליהוד די צפאנייא בלערבייא. כא נסוגרו ללקארי די האד למצחאף לוולי, באיין ררבעא דלחלקים זזאיין יקדר יתעללם פיהום סגולאת אוכרין זדאד די מחדאזין, מן גיר לכמאלא דלהיסטוריה די לאזמו יעארף.

וכדי שנקל על כל היהודים של מרוקו שימצא אצלם זה הספר של ההיסטוריה שלהם, הצטרכנו לחלקם לחמשה ספרים קטנים, והוספנו בסוף כל ספר מאלו חידושים, אגדות ומשלים מדברי רז"ל ותרגמנו תמציתם לערבית.

היה ויקרה שהספר הזה יתורגם במיוחד לעברית, במי שיתרגם תקל עליו המלאכה
[עמוד 8]

מהסיבה שמתרגם משפה לשפה, וגם הקורא יבין יותר ויחבב הספר הזה כדי ללמוד בו. אבל נאלצנו לתבוע מטרתנו שהיא שיגיע ספר ליד ההמון כמותנו.
אנו מבקשים מכל האנשים שישמעו שמע הספר הזה של החלק הראשון של ההיסטוריה של יהודי מרוקו בערבית, שיקנוהו וישמרוהו בבתיהם ויזרזו כל חבריהם לקנותו ללמדו ולשמרו. ואם כל אחינו יהודי מרוקו יזדרזו ויקנו הספר הזה הראשון, יקל עלינו לתת ראשנו ונדפיס ארבעת החלקים הנשארים של ההיסטוריה הזאת של יהודי מרוקו בערבית, ונתחיל בהיסטוריה של גירוש היהודים של ספרד בערבית. אנו תקווה שהקורא בספר ראשון זה, שבארבעת החלקים הבאים יוכל ללמוד מהם עניינים אחרים חדשים ונדרשים, חוץ מהשלמת ההיסטוריה שחייב לדעת.

(התנצלות) עדור
כא נטלבו מן לקארי לעדור אידא יציב סי גלטא אוו סי חאזא די מא תעזבוס, אוו מא תזיהס עלא כאטרו, פמצחאפנא לוולי, עלא קבל יחדאז יכמם באיין מא עמלנא פהאד למצחאף חתתא חאזא דיאלנא. חנא גיר טרזמנא עלא קדד ערפנא ועלא קדד לכלאמאת די מוצובין פלערבייא די עארפנא, ולקארי יחדאז ירדד באלו כתרת ססי ללמקצוד דיאלנא די חבנא באס המון העם יזי לידדו ויקרא בסהאלא בללסאן די כא יעארף, להיסטוריה דיאלו. ויפהם

[עמוד 9]
אס דאז פייאם ואלדיה וזדודו חתתא לליום.

יכון ענדנא גוצטו נקבדו בראוואת מן זמיע ננאס די יקראו האד למצחאף לוולי דיאלנא דל"היסטוריה דליהוד דלמארוק' בלערבייא", ויקולולנא ידא נקדרו נזידו פכדמתנא באס נדפסו ררבעא דלקצמאת דלכמאלא די האד להיסטוריה בלחדושים ולאגדות דיאלהום פחאל האדו.

כננית כא נטלבו מן זמיע ננאס די כא יביעו ויסריו פלמצאחף די כול בלאד באס יכתבו ויטלבולנא נציפדולהום מעא לפוצטא בסחאל ממא יחבבו מן האד למצחאף לוולי דל"היסטוריה דליהוד דלמארוק' בלערבייא", באס לקארי יקדר יציב האד למצחאף מוזוד קדדאמו פכולל בלאד.

המתרגם: ח.ן.

(התנצלות) אותיות
אנו מבקשים מקורא האותיות שאם ימצא איזו טעות או איזה עניין שלא נראה לו, או לא מספקת את דעתו, בספרנו הראשון, מאחר שצריך לחשוב שלא עשינו בספר זה שום דבר משלנו. אנו רק תרגמנו במידת ידיעתנו ובמידת המילים המצויות בערבית שידענו, והקורא צריך לשים לבו במיוחד במטרתנו שאנו רוצים שהמון העם יגיע לידו ויקרא בקלות בלשון שהוא יודע, את ההיסטוריה שלו. ויבין

[עמוד 9]
מה עבר בימי הוריו וסבותיו עד היום.

יהיה לנו נחת לקבל אגרות מכל האנשים שיקראו ספר זה הראשון שלנו של ההיסטוריה של יהודי מרוקו בערבית, ויאמרו לנו אם נוכל להוסיף במלאכתנו כדי להדפיס ארבעת החלקים הנותרים של ההיסטוריה הזאת עם חידושים והאגדות שלהם כמו אלו.

עוד אנו מבקשים מכל האנשים שסוחרים בספרים בכל עיר שיכתבו ויבקשו מאתנו לשלוח להם על ידי הדואר כמה רוצים מספר זה הראשון של 'ההיסטוריה של יהודי מרוקו' בערבית, כדי שהקורא יוכל למצוא ספר זה מונח לפניו בכל עיר.

המתרגם: ח.ן.

עמוד 10

הקדמת המחבר

תסביקא ללקארי מן ענד אדון יצחק. ד. עבו די עמל האד להיסטוריה בלפראנציץ:
מסיו ח. נחמני טלב מנני באס יטרזמן למצחאף די כתבת עלא להיסטוריה די זאוו לגרב מנור לגרוש די צפאניא.
למקצוד די האד טרזמין הווא באס האד להיסטוריה תכון סאהלא ללקראיא לננאס די מא יקדרוס יקראוואוה בלפראנציץ.
בפרחא כתירא קבלת באס מסיו נחמני יטרזמן האד להיסטוריה מן סבבא די למדמון דיאלי כאן, באס תכון מערופא ענד ננאס כללהום די זדודהום זאוו מן צפאניא וננית באס כללהום יעארפו קדדאס כאנת לכיאסא ולעקל דלחכמים ורבנים די דאזו פצפאניא, וננית לעדאב לכביר די תעדדבו קבל ממא יוצלו לגרב.
כא נכמם באיין קליל ננאס פליהוד דלגרב די כא יעארפו אס דאז עלא זדודהום פזיול לקדאם מנהאר תחלל לגרב חתתא ליום.
כטר מן האד ססי נזידו נקולו באיין ליהוד דלגרב הומא בוחדהום פדדנייא די מא עממרהום מא פתסו עלא מא זרא ביהום פזזיול לפאייתין, ועליהא האד טרזמין די מסיו נחמני כאן מחדאז לננאס כללהום.
ענדי הבטחה באס ליהוד דלגרב יקאבלו האד לכתאב בעין יפה באס כול ואחד יכון ענדו האד למצחאף פלביבליותיק' דיאלו, פדארו מעא מצאחפו.
ע"ה יצחק. ד. עבבו

עמוד 10

הקדמת המחבר

הקדמה לקורא, מאת האדון יצחק. ד. עבו שעשה ההיסטוריה את הזאת בצרפתית:
אדון ח. נחמני ביקש ממני שיתרגם הספר שכתבתי על ההיסטוריה של היהודים שבאו למערב אחרי גירוש ספרד.
מטרת התרגום הזה הוא בשביל שההיסטוריה הזאת תהיה קלה, לקריאת האנשים, שאינם יכולים לקוראו בצרפתית.
בשמחה גדולה נודע לי שאדון נחמני יתרגם ההיסטוריה הזאת מסיבה שתקוותי הייתה, שתהיה ידועה אצל האנשים כולם שאבותיהם באו מספרד ועוד בשביל שכולם ידעו היאך היה המשקל והחכמה של החכמים והרבנים שעברו בספרד, ועוד הצער הגדול שהצטערו לפני שהגיעו למגרב.
חושבני שמעטים האנשים ביהודי המערב שיודעים מה עבר על אבותיהם מהגירוש והלאה , מיום שנפתח המערב עד היום.
יתירה מזאת נוסיף ונאמר שיהודי המערב הם היחידים שבעולם שמעולם לא חיפשו את קורות שאירע להם, בגלויות שעברו , ולכן התרגום הזה של האדון נחמני היה נחוץ לכל האנשים.
יש לי הבטחה שיהודי המערב יקבלו כתב זה בעין יפה שלכל אחד יהיה הספר הזה בארון הספרים שלו בביתו עם ספריו.
עבד השם, יצחק. ד. עבבו