קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

עקרת הבית: בין גורל ומקצוע

עקרת הבית: בין גורל ומקצוע

גיבורת הבית המודרני

כריכת הספר כך נבשל : ספר הבישול / חובר על ידי חבר מדריכות של ויצ"ו, תשכ"ה

כריכת הספר כך נבשל : ספר הבישול / חובר על ידי חבר מדריכות של ויצ"ו, תשכ"ה

"עקרת הבית" של המאה ה-20 הייתה גיבורת הבית המודרני. קודמותיה במאה ה-19 לא טרחו בגופן בעבודות הבית, אלא ניהלו אותו ופיקחו על עבודת המשרתות. אך עם התרחבות המהפכה התעשייתית, הנשים העניות העדיפו להשכיר את כוחן למקומות העבודה החדשים, וכך בעלת הבית הבורגנית מצאה עצמה מגויסת בגופה לעבודת הבית.

לצד הדמות החדשה צמחה קטגוריה חדשה של ידע: "כלכלת בית". הידע הביתי המודרני שילב בין תזונה, בריאות, בישול, והנחלתה של תרבות ראויה לבני המשפחה.

עקרת הבית בארץ-ישראל: האישה המודרנית

ואכן, העיתונות הליברלית של ארץ ישראל מתארת את "האישה המודרנית" כדמות חדשה ושונה מקודמותיה – היא בוחרת להיות עקרת בית מקצועית מתוך הכרה בחשיבות התפקיד עבור בני המשפחה, ולעיתים גם עבור האומה. לפעמים היא נאלצת לצאת לעבודה בשכר ולפעמים היא בוחרת לעבוד בשכר, אך בשני המקרים היא מזדהה ומזוהה עם תפקידה המגדרי בבית וגם גאה בו.

עקרת הבית המודרנית רוכשת ידע בנושאים הנוגעים לתפקידה, היא מתייעצת ומבקשת את חוות דעתם של מומחים, ועל כן היא מבצעת את העבודה בצורה הנכונה, המבטיחה את בריאות בני הבית. הגישה החדשה דורשת מעקרת הבית השקעה רבה יותר של זמן, של מחשבה ושל עבודה, הן בגלל הידע שמורה לה לבצע את המשימות בקפדנות רבה יותר, והן מאחר והיא אינה נעזרת בעוזרות הבית כמו בנות הדור הקודם.

להיות עקרת בית: מקצוע שדורש ידע

שורה של תחומי ידע חדשים הדריכו את עקרת הבית בעבודתה: תורת התזונה המודרנית הביאה לידיעת האישה כי עליה לא רק להשביע את בני ביתה, אלא אף להקפיד על בניית תפריט מאוזן ועשיר בכל המרכיבים החיוניים; תורת החיידקים המודרנית (שהתבססה רק בראשית המאה ה-20) חשפה את הסכנה שבלכלוך הביתי, ודרשה הקפדה יתרה על ניקיון החלל, החפצים, הבגדים ובמיוחד בכל הנוגע לילדים, למשל על ידי הרתחת חיתולים.

אישה עובדת, עם שכר ובלעדיו

עבודות ניקיון הבית, מתוך: כך נבשל: ספר הבישול / חובר על ידי חבר מדריכות של ויצ"ו, תשכ"ה, עמ' 245

עבודות ניקיון הבית, מתוך: כך נבשל: ספר הבישול / חובר על ידי חבר מדריכות של ויצ"ו, תשכ"ה, עמ' 245

רבות מהנשים היהודיות שחיו בארץ ישראל ובמדינת ישראל משנות ה-30 ועד שנות ה-60 של המאה הקודמת לא עבדו בשכר מחוץ למשק ביתן. הנשים שיצאו לעבודה בשכר היו בדרך כלל הנזקקות יותר, או בעלות מקצוע המעניק לעוסקת בו כבוד ושכר בצדו.

בין אם האישה עבדה גם בשכר מחוץ למשק ביתה ובין רק בביתה (ללא שכר), היא הייתה מי שהוטלה עליה האחריות הבלעדית לרוב העבודה בבית אם לא לכולה. היו מי שהעסיקו עוזרות בית, במיוחד לעבודת הכביסה הקשות. עבודת האישה מחוץ למשק ביתה אפשרה לה לא להיענות לסטנדרטים הגבוהים שהוצבו בפניה באותן שנים, וגם לדרוש עזרה מבני ביתה – במיוחד מהבנות.

המדריכות של ויצו מציגות בספרן כך נבשל את חשיבות הניקיון בבית ומסבירות כיצד יש לבצע את מטלות הניקוי, באיזו דחיפות, וכן את סדר ביצוע העבודות. עקרת הבית המודרנית נדרשה לעמוד בסטנדרט של סדר ונקיון גבוה מזה של נשים בדורות קודמים. אלו התבקשו להציג חלל ביתי שיהיה עדות על הונה התרבותי והכלכלי של המשפחה, באמצעות חפצי הנוי הרבים, כשהם ניצבים במקומם ומצוחצחים. אך עקרת הבית המודרנית נדרשה גם לייצר, באמצעות עבודתה, בית בריא - בית הנקי מהלכלוך המסכן את בריאות בני משפחתה (גם אם הוא לא ניראה). ברישום מוצגת השיטה המומלצת לשטיפה היומית של הריצפה. יעילות בעבודה היתה ערך חדש שלימדו המומחיות לכלכלת הבית את עקרות הבית. הן ישמו את תורת הניהול המדעי שפותחה במפעלי התעשיה המודרניים ("טילוריזם") בביצוע עבודות הבית, על ידי מדידה שיטתית של תנועות וצעדים.

הקיצוב והצנע מקשים על עקרת הבית

רוב משקי הבית הפרטיים בשנים אלה התנהלו בצניעות. בשנות מלחמת העולם השנייה הנהיג השלטון הבריטי מדיניות קיצוב, אך קשה יותר הייתה תקופת הצנע שהונהגה בשנותיה הראשונות של המדינה. משטרי הצנע הטילו אחריות כמעט בלתי אפשרית על עקרות הבית. הן נדרשו לשתף פעולה עם החוקים וגם לספק לבני ביתן ארוחות משביעות, ויותר מכך – מאוזנות מבחינת הרכבן.

עבודת הבית היו קשות ואינסופיות. אך אם עבודת הנשים "הוותיקות" הייתה קשה, קל וחומר קשה היתה עבודת הנשים בעלות המשפחה שעלו לישראל בשנות ה-50 וניהלו את משק ביתן בצריפים, בפחונים ובאוהלים.

עבודות הבית נעשו ללא מכשירים שיכלו להקל על העבודה. מקרר חשמלי היה רק בבתים בודדים, ולעיתים גם מקרר קרח לא היה בהשיג יד; הבישול התבצע על גבי פרימוס ופתיליה. עבודות הניקיון נעשו עם מים קרים מאחר וחימום המים היה יקר ומסובך; הכביסה נעשתה ביד, תוך שפשוף הבגדים על גבי לוח מתכת גלי. הבדים הלבנים והמצעים הורתחו, הוכחלו בחומר שהגביר את הצבע הלבן וחלקם הושרה בעמילן. כל הבגדים, המצעים ואף ממחטות הבד, היו אמורים להיות מגוהצים.

העבודות כללו גם את הקניות בשווקים, בחנויות המכולת והירקות, את העמידה בתורים, ניהול משא ומתן עם המוכרים על משטר התשלומים המשפחתי, ולבסוף את נשיאת הסלים הביתה (לעיתים גם את "בלוק" הקרח), ובימי המחסור גם חיפוש אחר המצרכים החסרים, לפעמים בשוק השחור.

שגרת מטלות בחייה של עקרת הבית

"האשה ומנוחת השבת", מתוך: "דבר", 1.18.1950

"האשה ומנוחת השבת", מתוך: "דבר", 1.18.1950

הניקיון היומיומי אמור היה ליצור סדר, אך גם היה חלק ממלחמת חורמה בחיידקים מפיצי המחלות. בחוברת בשם משק הבית משנת תרפ"ז שראתה אור בסדרה "בריאות לעם" של בית הבריאות של הדסה בירושלים, קובעת אסתר רוזוב-עוזיאלי את פעולות הניקיון שיש לבצע בבית. היא מיינה את העבודות לפעולות יומיומיות, פעולות שבועיות ופעולות של "מדי פעם".

העבודות היומיומיות כללו גם את הכנת אתר העבודה לפני הניקוי: כיסוי כל הרהיטים והכלים, ניקוי האבק וטאטוא הרצפה "בקווים ישרים, ביד קלה". העבודות היומיות היו: "שטיפת הרצפה, ניקוי בית הכיסא במברשת, שפשוף הכיור במטבח, שטיפתו בנפט ויציקה של מים רותחים עליו". המשימות השבועית כללו את חיטוי המיטה במעט נפט או ליזול, יציקת מים רותחים וליבון המיטה באש בעת הצורך. הניקיון שנעשה "מדי פעם" כלל למשל ניקוי הקירות מאבק, ניקוי האמבטיה בנפט וניקוי קירות חדר האמבטיה בנפט ובשמן.

על אף שרוב הנשים הזדהו עם תפקידן המגדרי, ניתן לשמוע בעיתונות התקופה גם על הקשיים ועל חוסר הסיפוק. מדורי הנשים בעיתונות לא סיפקו מזור משמעותי לנשים המתלוננות על עייפות ושחיקה, אלא בעיקר המליצו להן ללמוד ליעל את עבודתן ולהכיר בחשיבותה.