על האוסף הלאומי הדיגיטלי
מיזם הנגשה דיגיטלי ראשון מסוגו בישראל של ארכיונים ואוספים פרטיים בתחומי האדריכלות, המחול, העיצוב והתיאטרון, עולה בימים אלו לאתר הספרייה הלאומית. במסגרת המיזם מוצגים עשרות ארכיונים של יוצרים ומאות אלפי תצלומים, סקיצות ומסמכים המהווים תיעוד היסטורי להתפתחות תרבות התכנון, העיצוב, המחול והתיאטרון בישראל. מדובר בפרויקט רחב היקף ביוזמת משרד ירושלים ומורשת במסגרת תכנית "ציוני דרך" והספרייה הלאומית, הפועלים להנגשת אוצרות הרוח והתרבות של ישראל.
בארכיונים אפשר למצוא מסמכים, תצלומים, שרטוטים, סרטוני וידאו וחומרים גרפיים נוספים המתעדים ומתארים היבטים חשובים וייחודיים של ההיסטוריה התרבותית בארץ ישראל ומדינת ישראל, וכן את הגופים והאנשים שפעלו בה. יצוין כי כיום מרבית האוספים והארכיונים, מוחזקים בידיים פרטיות והם אינם נגישים כלל לציבור הרחב לא ברשת האינטרנט ובמקרים רבים לא ניתן אפילו לגשת לחומרים בצורה פיזית.
האוסף בתחום האדריכלות כולל ארכיונים אישיים ומקצועיים מרתקים ועיון בהם מאפשר להבין וללמוד על המגמות, הניסיונות, האופנות ולעיתים הגחמות שבמסגרתם תוכננה ונבנתה הארץ. נושאים אלו ועוד מיוצגים במקוריותם באמצעות תוכניות, שרטוטים, מסמכים, התכתבויות, תעודות ותצלומים פרי יצירתם של בכירי חברי קהילת האדריכלות הישראלית.
התוכניות גם מתעדות את תהליכי העבודה שעיצבו את חזותה הפיזית של הארץ ומלמדים הן על תהליכי התכנון והבנייה בראשית המאה העשרים וכן על סגנונות האדריכלות הייחודיים למרחב הישראלי, ובעיקר לעיר הלבנה; למרחב הכפרי והקיבוצי; לפרויקט השיכון האדיר שהונהג בשנות החמישים של המאה ה-20 ועוד.
האיסוף בתחומי אמנויות הבמה, הכולל את ראשית ענפי התיאטרון והמחול בארץ, משקף אוספים המתעדים את היוצרים, הקבוצות, הלהקות וההרכבים הראשונים שממש "המציאו" שפה בימתית חדשה. בתחומי המחול יש באתר תיעוד של ריקודי העם; שילוב סגנונות הריקוד מהמערב והמזרח; תיעוד להקות המחול מראשית המדינה ועד היום; כוראוגרפים בולטים ועוד.
בתחומי התיאטרון נמצא תיעוד רחב היקף של מוסדות ואישיים שיצרו, הקימו וטיפחו את הלהקות והשחקנים שהם חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית. אוסף ארכיוני התיאטרון כולל גם אוספים אישיים של במאים, שחקנים, מפיקים וגם של היוצרים שמאחורי הקלעים – תפאורנים, מעצבי תלבושות ואחרים, לצד תיעוד הקמתם והתפתחותם של התיאטרונים הממסדיים, תיאטרוני הילדים, התיאטרונים הקהילתיים ועוד.
ענף נוסף שמקבל ביטוי באתר הוא תחום העיצוב על כל התמחויותיו: עיצוב מוצר, עיצוב אופנה וטקסטיל, עיצוב תכשיטים, עיצוב תעשייתי, תקשורת חזותית וכדומה. בפרק זה מוצגות באתר סקיצות, תצלומי מוצר, כרזות לצד חומרי הוראה ופדגוגיה שעמדו בבסיס תכניות הלימוד של דורות סטודנטים ושהשפעת בוגריהם ניכרת בישראל בכל תחומי החברה, התעשייה והתרבות.
במיזם שותפים, לצד בעלי אוספים וארכיונים פרטיים, חמישה מוסדות שכל אחד מהם מהווה גורם מקצועי ומנחה בפרויקט: מחלקת היודאיקה של ספריית אוניברסיטת הרווארד, האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל המובילה את תחום האדריכלות, להקת המחול בת-שבע המובילה את תחום המחול, ספריית יונס וסוראיה נזריאן והחוג לתיאטרון באוניברסיטת חיפה המובילים את תחום התיאטרון ושנקר - הנדסה, עיצוב ואמנות - המובילה את תחום העיצוב.
מנהל הספרייה הלאומית, אורן וינברג, אומר כי הפרויקט מאפשר להכיר את חשיבות החומרים ההיסטוריים של תחומים אלו שהם חלק בלתי נפרד מהבנת הסביבה התרבותית, החברתית והפוליטית של ישראל. "הפלטפורמה הדיגיטאלית, , תאפשר לשתף פעולה עם מיזמים דומים בארץ ובעולם. בנוסף, הנגשת האוספים מאפשרת גם חשיפה של חומרים יקרי ערך וכך ניתן לקדם ולמנף את המחקר האקדמאי והמקצועי בתחומי האדריכלות, המחול, העיצוב והתיאטרון בישראל", אומר מנהל הספרייה הלאומית ומוסיף "בפעם הראשונה בישראל מונגשים לציבור בהיקף רחב המסמכים, התצלומים, השרטוטים והתיעוד ההיסטורי של בכירי האמנים, המעצבים, היוצרים והאדריכלים שייסדו, הקימו ועיצבו, את המרחב האומנותי והתרבותי בישראל מיום הקמתה. האתר החדש יאפשר בחינה והבנה מחודשת של תהליכי היצירה, התפתחות השדה המקצועי בכל אחד מתחומי התוכן, והשפעתם על התרבות והחברה בישראל".
השר לירושלים ומורשת, רפי פרץ, אומר כי מיזם ההנגשה הדיגיטלי מהווה מהפכה בכל דרך הנגשת אוצרות התרבות שלנו לציבור הרחב. "המאגר מזמין ומעודד אנשי מקצוע, תלמידים וחוקרים להכיר ולהיחשף לחומרי תרבות ומורשת, לא רק בשטח, אלא גם במאגר אוספים וארכיונים. זו הדרך לחבר את הדורות הבאים למורשת שלנו", אומר השר פרץ.
הילה זקסנברג, מנהלת הפרויקט מטעם הספרייה הלאומית מוסיפה "הפרויקט הינו בשורה מרגשת לציבור הרחב, לקהילת הסטודנטים, החוקרים והיוצרים המתעניינים בתרבות בישראל. מטרותיו העיקריות של הפרויקט הן לבנות מאגר דיגיטלי של אוספים ציבוריים וארכיונים פרטיים. המאגר מזמין ומעודד את הציבור הרחב, אנשי מקצוע, תלמידים וחוקרים להכיר את החומרים, להשתמש בפריטים ולחקור אותם".