דינה דורון, שחקנית תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה, נולדה בעפולה בשנת 1930. בן זוגה אילן אלדד, במאי ומפיק תיאטרון וקולנוע, נולד בסובוטיצה שביוגוסלביה בשנת 1929. הם נישאו בשנת 1964. בני הזוג אספו ושמרו את החומרים בארכיונם משנת 1945 עד שנת 2021. עם סיום לימודיה בארץ נסעה דורון לניו יורק ולמדה שם משחק ומחול, בין השאר ב־Actors Studio בהכשרתו של לי סטרסברג ובבית ספרה של מרתה גרהם. בארכיון מאוגדים חומרים שנאספו לכל אורך הקריירה שלה החל בתחילת דרכה כילדה־שחקנית בהצגות בתיאטרון הבימה ולאחר מכן בשהותה בניו יורק, שבמהלכה שיחקה בהפקות בברודווי, ביניהן המחזה "אנה פרנק" שהיה מתפקידיה הבולטים, בתיאטרון השייקספירי ובסדרות טלוויזיה; דרך השתתפותה בהצגות בכל התיאטראות המרכזיים בישראל לאחר חזרתה לישראל ב־1958, ביניהן "אירמה לה דוס", "בית הבובות" ו"מותו של סוכן"; וכלה בהשתתפותה בהפקות סרטים ישראליות ובין־לאומיות כגון "סיפור על אהבה וחושך" ו"אל תתעסקו עם הזוהן". כילד, שרד אילן אלדד את תקופת השואה עם אימו במחנות ריכוז ועבודה בצ'כיה. עם סיום המלחמה למד קולנוע בבלגרד. בשנת 1950 עלה לישראל והחל לביים סרטים במסגרת שירותו הצבאי בחיל האוויר. בארכיון שמורים חומרים מתוך הפקות תיאטרון וקולנוע שביים לאורך פעילותו המקצועית משנות החמישים ועד שנות האלפיים, ובהן הסרט "שלוש שעות ביוני" - שנעשה בשיתוף עם צה"ל ומציג את פעילותו של חיל האוויר הישראלי במלחמת ששת הימים - והמחזות "הדיבוק" ו"ג'וני שב משדה הקרב". בתחילת שנות האלפיים החל לביים בתיאטראות בהונגריה ויוגוסלביה. בארכיון המשותף כרזות ותוכניות, מחזות, תצלומים וחומרי וידיאו המתעדים את פעילותם המשותפת והנפרדת של הזוג בתיאטרון ובקולנוע. בשנת 2022 ארכיון דינה דורון ואילן אלדד הופקד בארכיון והמוזיאון לתיאטרון ע״ש ישראל גור באוניברסיטה העברית, הר הצופים.