ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
בעיקרה דומה תפילת שחרית לשלוש רגלים לתפילת שחרית של שבת. השינוי המרכזי, למעט שינויים בלחן התפילה בכמה מסורות, בא לידי ביטוי בתפילת העמידה, ולעתים בתוספת מזמור החג בפסוקי דזמרה, לאחר מזמור "יושב בסתר עליון" (מזמור זה אינו נהוג במסורות האשכנזיות). תוספות ייחודיות לשבת בברכות קריאת שמע אינן נאמרות בברכות קריאת שמע בשלוש רגלים (במסורות האשכנזיות היקף התוספות רחב יותר). תפילת העמידה הנאמרת בשלוש רגלים דומה גם היא לתפילת העמידה בשבת – במבנה ובתוכן הברכה. בשתיהן שבע ברכות, ועניין הברכה האמצעית, הן בשבת והן ברגל, הוא עניינו של יום. תוכנה של הברכה בכל הרגלים דומה, למעט ההתייחסות לחג עצמו ושינויים בימי שבת ומוצאי שבת. התוספת המיוחדת לחג, החוזרת בתפילות העמידה לכל אורך היום, כוללת את תפילת "אתה בחרתנו" – העוסקת בבחירת עם ישראל (ונאמרת גם בראש השנה וביום כיפור), "ותודיענו" – הנאמרת בערבית של חג החל במוצ"ש, "ותתן לנו" – הודיה לקב"ה על החג הספציפי שנתן לנו, הכוללת התייחסות למאפיין המרכזי שלו על פי חז"ל מחברי התפילה (חירות בפסח, מתן תורה בשבועות, שמחה בסוכות ובשמיני עצרת, זכר ליציאת מצרים בכולם), תפילת "יעלה ויבוא" ו ברכת "והשיאנו". לאחר מכן באה ברכת "מקדש ישראל והזמנים", המקבילה לברכת "מקדש השבת". אזכור ישראל בחתימת הברכה, בניגוד להימנעות אזכורם בחתימת הברכה בשבת, מלמד על חשיבותם וכוחם של ישראל בקביעת זמני המועדים. הדגש בקטע הנקרא "והשיאנו" מושם על השמחה והחיים המאושרים שלהם אנו מצפים בחגים. הקב"ה, שבירך אותנו בעבר, מתבקש לברך אותנו גם בהמשך – "כן תברכנו סלה". חתימה זו בנויה על הפסוק בתהלים "לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה" (ג, ט). המילה סלה, שבמקורה הייתה סימול לניגון מסוים, מפורשת בתפילה בדרך כלל כ"נצחית ובת קיום". |
| כותר |
שחרית לשלוש רגלים |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח;שבועות;שלושה רגלים |
| מועד התפילה |
שחרית |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
בעיקרה דומה תפילת שחרית לשלוש רגלים לתפילת שחרית של שבת. השינוי המרכזי, למעט שינויים בלחן התפילה בכמה מסורות, בא לידי ביטוי בתפילת העמידה, ולעתים בתוספת מזמור החג בפסוקי דזמרה, לאחר מזמור "יושב בסתר עליון" (מזמור זה אינו נהוג במסורות האשכנזיות). תוספות ייחודיות לשבת בברכות קריאת שמע אינן נאמרות בברכות קריאת שמע בשלוש רגלים (במסורות האשכנזיות היקף התוספות רחב יותר). תפילת העמידה הנאמרת בשלוש רגלים דומה גם היא לתפילת העמידה בשבת - במבנה ובתוכן הברכה. בשתיהן שבע ברכות, ועניין הברכה האמצעית, הן בשבת והן ברגל, הוא עניינו של יום. תוכנה של הברכה בכל הרגלים דומה, למעט ההתייחסות לחג עצמו ושינויים בימי שבת ומוצאי שבת. התוספת המיוחדת לחג, החוזרת בתפילות העמידה לכל אורך היום, כוללת את תפילת "אתה בחרתנו" - העוסקת בבחירת עם ישראל (ונאמרת גם בראש השנה וביום כיפור), "ותודיענו" - הנאמרת בערבית של חג החל במוצ"ש, "ותתן לנו" - הודיה לקב"ה על החג הספציפי שנתן לנו, הכוללת התייחסות למאפיין המרכזי שלו על פי חז"ל מחברי התפילה (חירות בפסח, מתן תורה בשבועות, שמחה בסוכות ובשמיני עצרת, זכר ליציאת מצרים בכולם), תפילת "יעלה ויבוא" ו ברכת "והשיאנו". לאחר מכן באה ברכת "מקדש ישראל והזמנים", המקבילה לברכת "מקדש השבת". אזכור ישראל בחתימת הברכה, בניגוד להימנעות אזכורם בחתימת הברכה בשבת, מלמד על חשיבותם וכוחם של ישראל בקביעת זמני המועדים.
הדגש בקטע הנקרא "והשיאנו" מושם על השמחה והחיים המאושרים שלהם אנו מצפים בחגים. הקב"ה, שבירך אותנו בעבר, מתבקש לברך אותנו גם בהמשך - "כן תברכנו סלה". חתימה זו בנויה על הפסוק בתהלים "לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה" (ג, ט). המילה סלה, שבמקורה הייתה סימול לניגון מסוים, מפורשת בתפילה בדרך כלל כ"נצחית ובת קיום".
המילה הייחודית "והשיאנו" הפותחת את הברכה נשענת ככל הנראה על הפסוק בתהלים (כד, ה) "יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ". בפסוקים הקודמים לפסוק זה נאמר "מִי-יַעֲלֶה בְהַר-ה' וּמִי-יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ". מחבר התפילה כנראה מצא בכך רמז לעלייה לרגל, שבימיו כבר לא התקיימה. כך מבקש המתפלל מה' שיקיים את ההבטחה שבמזמור האומרת שמי שיזכה לעלות בהר ה' ישא ברכה מאת ה'.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
