Welcome! You can register by filling in your personal details or by logging into your Facebook or Google account
or
|
בעיקרה דומה תפילת שחרית לשלוש רגלים לתפילת שחרית של שבת. השינוי המרכזי, למעט שינויים בלחן התפילה בכמה מסורות, בא לידי ביטוי בתפילת העמידה, ולעתים בתוספת מזמור החג בפסוקי דזמרה, לאחר מזמור "יושב בסתר עליון" (מזמור זה אינו נהוג במסורות האשכנזיות). תוספות ייחודיות לשבת בברכות קריאת שמע אינן נאמרות בברכות קריאת שמע בשלוש רגלים (במסורות האשכנזיות היקף התוספות רחב יותר). תפילת העמידה הנאמרת בשלוש רגלים דומה גם היא לתפילת העמידה בשבת – במבנה ובתוכן הברכה. בשתיהן שבע ברכות, ועניין הברכה האמצעית, הן בשבת והן ברגל, הוא עניינו של יום. תוכנה של הברכה בכל הרגלים דומה, למעט ההתייחסות לחג עצמו ושינויים בימי שבת ומוצאי שבת. התוספת המיוחדת לחג, החוזרת בתפילות העמידה לכל אורך היום, כוללת את תפילת "אתה בחרתנו" – העוסקת בבחירת עם ישראל (ונאמרת גם בראש השנה וביום כיפור), "ותודיענו" – הנאמרת בערבית של חג החל במוצ"ש, "ותתן לנו" – הודיה לקב"ה על החג הספציפי שנתן לנו, הכוללת התייחסות למאפיין המרכזי שלו על פי חז"ל מחברי התפילה (חירות בפסח, מתן תורה בשבועות, שמחה בסוכות ובשמיני עצרת, זכר ליציאת מצרים בכולם), תפילת "יעלה ויבוא" ו ברכת "והשיאנו". לאחר מכן באה ברכת "מקדש ישראל והזמנים", המקבילה לברכת "מקדש השבת". אזכור ישראל בחתימת הברכה, בניגוד להימנעות אזכורם בחתימת הברכה בשבת, מלמד על חשיבותם וכוחם של ישראל בקביעת זמני המועדים. הדגש בקטע הנקרא "והשיאנו" מושם על השמחה והחיים המאושרים שלהם אנו מצפים בחגים. הקב"ה, שבירך אותנו בעבר, מתבקש לברך אותנו גם בהמשך – "כן תברכנו סלה". חתימה זו בנויה על הפסוק בתהלים "לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה" (ג, ט). המילה סלה, שבמקורה הייתה סימול לניגון מסוים, מפורשת בתפילה בדרך כלל כ"נצחית ובת קיום". |
| Title |
שחרית לשלוש רגלים |
|---|---|
| Cycle of the Year |
פסח;שבועות;שלושה רגלים |
| Prayer Time |
שחרית |
| Language |
עברית |
תנאי השימוש:
This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.
Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.
Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.
If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]
בעיקרה דומה תפילת שחרית לשלוש רגלים לתפילת שחרית של שבת. השינוי המרכזי, למעט שינויים בלחן התפילה בכמה מסורות, בא לידי ביטוי בתפילת העמידה, ולעתים בתוספת מזמור החג בפסוקי דזמרה, לאחר מזמור "יושב בסתר עליון" (מזמור זה אינו נהוג במסורות האשכנזיות). תוספות ייחודיות לשבת בברכות קריאת שמע אינן נאמרות בברכות קריאת שמע בשלוש רגלים (במסורות האשכנזיות היקף התוספות רחב יותר). תפילת העמידה הנאמרת בשלוש רגלים דומה גם היא לתפילת העמידה בשבת - במבנה ובתוכן הברכה. בשתיהן שבע ברכות, ועניין הברכה האמצעית, הן בשבת והן ברגל, הוא עניינו של יום. תוכנה של הברכה בכל הרגלים דומה, למעט ההתייחסות לחג עצמו ושינויים בימי שבת ומוצאי שבת. התוספת המיוחדת לחג, החוזרת בתפילות העמידה לכל אורך היום, כוללת את תפילת "אתה בחרתנו" - העוסקת בבחירת עם ישראל (ונאמרת גם בראש השנה וביום כיפור), "ותודיענו" - הנאמרת בערבית של חג החל במוצ"ש, "ותתן לנו" - הודיה לקב"ה על החג הספציפי שנתן לנו, הכוללת התייחסות למאפיין המרכזי שלו על פי חז"ל מחברי התפילה (חירות בפסח, מתן תורה בשבועות, שמחה בסוכות ובשמיני עצרת, זכר ליציאת מצרים בכולם), תפילת "יעלה ויבוא" ו ברכת "והשיאנו". לאחר מכן באה ברכת "מקדש ישראל והזמנים", המקבילה לברכת "מקדש השבת". אזכור ישראל בחתימת הברכה, בניגוד להימנעות אזכורם בחתימת הברכה בשבת, מלמד על חשיבותם וכוחם של ישראל בקביעת זמני המועדים.
הדגש בקטע הנקרא "והשיאנו" מושם על השמחה והחיים המאושרים שלהם אנו מצפים בחגים. הקב"ה, שבירך אותנו בעבר, מתבקש לברך אותנו גם בהמשך - "כן תברכנו סלה". חתימה זו בנויה על הפסוק בתהלים "לַה' הַיְשׁוּעָה עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶךָ סֶּלָה" (ג, ט). המילה סלה, שבמקורה הייתה סימול לניגון מסוים, מפורשת בתפילה בדרך כלל כ"נצחית ובת קיום".
המילה הייחודית "והשיאנו" הפותחת את הברכה נשענת ככל הנראה על הפסוק בתהלים (כד, ה) "יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ". בפסוקים הקודמים לפסוק זה נאמר "מִי-יַעֲלֶה בְהַר-ה' וּמִי-יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ". מחבר התפילה כנראה מצא בכך רמז לעלייה לרגל, שבימיו כבר לא התקיימה. כך מבקש המתפלל מה' שיקיים את ההבטחה שבמזמור האומרת שמי שיזכה לעלות בהר ה' ישא ברכה מאת ה'.
Have more information? Found a mistake?
Sign in with Google
Sign in with Facebook
