audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

פיוטי ראש השנה במסורות הספרדים

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
  • פיוט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    הודו - קוצ'ין בנג'ו אברהם
  • 2.
    הודו - קוצ'ין בנג'ו אברהם
  • 3.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יהודה צדק ומשפחתו
  • 4.
    מרכז אסיה וקווקאז - פרס יהודה צדק ומשפחתו
  • 5.
    סוריה - חלב (ארם צובה) חכם יוסף בוזו בליווי מתפללי בית כנסת עדס
  • 6.
    סוריה - חלב (ארם צובה) חכם יוסף בוזו בליווי מתפללי בית כנסת עדס
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה פתיה בליווי חזנים
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יהודה פתיה בליווי חזנים
  • 9.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 10.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 11.
    ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי)
  • 12.
    ספרדים מסורות המזרח - בלקן סטפן סבליץ' (אשר אלקלעי)
  • 13.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה פנחס זרביב ורפאל בן שושן
  • 14.
    ספרדים צפון אפריקה - אלג'יריה פנחס זרביב ורפאל בן שושן
  • 15.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה מרדכי עמאר
  • 16.
    ספרדים צפון אפריקה - ג'רבה מרדכי עמאר
  • 17.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס משפחת דמרי
  • 18.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס משפחת דמרי
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר פיוטי ראש השנה במסורות הספרדים
מעגל השנה ראש השנה
מועד התפילה שחרית
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
אודות
  • ברבות מקהילות הספרדים מקובל שלא להכניס פיוטים אל תוך רצפי התפילה (למשל בפסוקי דזמרה, בין "ברוך שאמר" ל"ישתבח" או בחזרת הש"ץ על תפילת העמידה). כיוון שכך, נוצרו כמה רצפי פיוטים שנאמרים בין יחידות התפילה השונות, או כהקדמה להם, "רשות". רצפי פיוטים כאלו מופיעים כהקדמה ל"נשמת כל חי", בין "אבינו מלכנו" לקריאת התורה, לפני תקיעות השופר הראשונות (בתום הקריאה בתורה), ולפני חזרת הש"ץ. בחלק מן הקהילות את הפיוטים "אוחילה לאל" ו"ונתנה תוקף" מקובל לומר לפני המוסף או לאחריו, בניגוד למסורת אשכנז שבה הם נאמרים במהלך חזרת הש"ץ. בכמה מן העדות נוהגים לומר פיוטים גם לפני קדושה.
    חלק מן הפיוטים שברצפים אלו לא נתקנו ונכתבו דווקא לימים הנוראים - למשל "שפל רוח" לר' שלמה אבן גבירול, שהוא רשות לתפילת "נשמת כל חי" - אך כיום לא נהוג לומר אותם בתפילות השנה

    ברוב הקהילות נהוג שתפילת המועדים, ובמיוחד הימים הנוראים, היא חגיגית ונרחבת יותר מהרגיל, ולכן, מתוך המגוון הזה, שבחלקו התקבל בתקופה מסוימת גם בקהילות אשכנז, נוצרו רצפים שונים לשני הבקרים של ראש השנה, אם כי חלק מן הפיוטים נאמרים בשני הימים.
    בין הפיוטים שבתפילות הבוקר של ראש השנה נמצאים: "עת שערי רצון להפתח" המתאר את סיפור עקדת יצחק (שנקרא בבוקרו השני של החג) על פי מדרשי חז"ל השונים ומשמש כהקדמה לתקיעות בשופר. בחלק מן הקהילות נאמר גם הפיוט "אם אפס רובע הקן" המוכר מן הסליחות, שעוסק אף הוא בעקדה. "אתאנו לחלות פניך", גם הוא מן הסליחות, כרשות לחזרת הש"ץ, הן בשחרית והן במוסף.
    רצף הפיוטים העיקרי נאמר בקרב חלק מן הקהילות כרשות לנשמת ועל ידי קהילות אחרות אחרי חזרת הש"ץ של שחרית ו"אבינו מלכנו". ביום הראשון נהוג לומר את הבקשה "אלהי, אל תדינני כמעלי" מאת יצחק אבן מר שאול מן המאה העשירית שבו וידוי ותחנונים על סדר הא"ב. לאחר מכן ממשיכים עם פיוטי רשות שונים, שביניהם "שואף כמו עבד" ו"שופט כל הארץ" (שבמסורת תימן נאמר בשחרית של כל עשרת ימי התשובה) לר' שלמה אבן גבירול ו"ידי רשים" לריה"ל, שבמקור נכתב כהקדמה לקדושה. ביום השני פותחים ב"שפל רוח", ולאחר מכן ממשיכים בשני פיוטים של ר' יהודה הלוי, "ה' יום לך אערֹך תחִנה", בקשה שסובבת כולה סביב שם ה' ו"יה שמך ארוממך" שנכתב כפתיחה לקדיש.
    כפי שהזכרנו, רצפי הפיוטים הללו נאמרים במקומות שונים במסורות השונות, אך המשותף לכולן הוא הרצון לציין את תפילת ראש השנה. אף שלא כל הפיוטים נועדו דווקא לראש השנה ולימים הנוראים, ונדמה שבתקופות קודמות הם היו שכיחים יותר בבית הכנסת, הרי שבזמננו - כאשר נוסח התפילה התקבע ולא נהוג לגוון ולהכניס פיוטים נוספים בימות השנה - הם מסייעים להפוך את תפילות הימים הנוראים לעשירות, למגוונות ולכאלו שמשתפות את הקהל ומעוררות את רגשי הנפש המתאימים למעמד זה.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?