ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לָמָה ה' תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק תַּעְלִים לְעִתּוֹת בַּצָּרָה׃ בְּגַאֲוַת רָשָׁע יִדְלַק עָנִי יִתָּפְשׂוּ בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ׃ כִּי־הִלֵּל רָשָׁע עַל־תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ וּבֹצֵעַ בֵּרֵךְ נִאֵץ ה'׃ רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל־יִדְרֹשׁ אֵין אֱלֹהִים כָּל־מְזִמּוֹתָיו׃ יָחִילוּ דְרָכָיו בְּכָל־עֵת מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ כָּל־צוֹרְרָיו יָפִיחַ בָּהֶם׃ אָמַר בְּלִבּוֹ בַּל־אֶמּוֹט לְדֹר וָדֹר אֲשֶׁר לֹא־בְרָע׃ אָלָה פִּיהוּ מָלֵא וּמִרְמוֹת וָתֹךְ תַּחַת לְשׁוֹנוֹ עָמָל וָאָוֶן׃ יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ׃ יֶאֱרֹב בַּמִּסְתָּר כְּאַרְיֵה בְסֻכֹּה יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי יַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ׃ יִדְכֶּה יָשֹׁחַ וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו חֵיל כָּאִים׃ אָמַר בְּלִבּוֹ שָׁכַח אֵל הִסְתִּיר פָּנָיו בַּל־רָאָה לָנֶצַח׃ קוּמָה ה' אֵל נְשָׂא יָדֶךָ אַל־תִּשְׁכַּח עֲנָוִים׃ עַל־מֶה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹהִים אָמַר בְּלִבּוֹ לֹא תִּדְרֹשׁ׃ רָאִתָה כִּי־אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט לָתֵת בְּיָדֶךָ עָלֶיךָ יַעֲזֹב חֵלֶכָה יָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר׃ שְׁבֹר זְרוֹעַ רָשָׁע וָרָע תִּדְרוֹשׁ־רִשְׁעוֹ בַל־תִּמְצָא׃ ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ׃ תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה' תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ׃ לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ בַּל־יוֹסִיף עוֹד לַעֲרֹץ אֱנוֹשׁ מִן־הָאָרֶץ׃ <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
מזמור זה הוא תלונת המשורר על הצלחת הרשעים, שלוותם והימלטותם מעונש – המביאים את הסובלים מידיהם למחשבות כפירה כאילו עזב אלוהים את הארץ. המזמור נחלק לשלושה חלקים: בחלק הראשון פותח המשורר בשאלה-תלונה לה' על כך שאינו מושיע את העשוקים מידי הרשעים, בחלק השני הוא מתאר את מחשבות הרשעים ומעשיהם הרעים, ובחלק השלישי הוא מתפלל לאובדנם ולגילוי מלכות שמיים. במזמור זה נמשך הסדר האלפביתי שהחל במזמור הקודם (ט) ויש אף הסוברים שבתחילה היו שניהם חטיבה אחת. אמירת מזמור זה נהוגה אצל האשכנזים בעשרת ימי תשובה, ופסוקים אחדים ממנו משולבים גם בנוסחי הסליחות השונים ובתפילות הימים הנוראים. |
|
• (א) לָמָה, ה', תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, ממרחק, כאילו אינך בתוכנו, תַּעְלִים את נוכחותך לְעִתּוֹת בַּצָּרָה, בזמני מצוקתנו?! (ב) בְּגַאֲוַת רָשָׁע, בגסות רוחו יִדְלַק, ירדוף אחר עָנִי, יִתָּפְשׂוּ העניים בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ, אשר חושבים עליהם הרשעים. (ג) כִּי הִלֵּל, כאשר מהלל, כביכול, הרָשָׁע אותך, ה', הרי זה רק עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ הרעה, וּבֹצֵעַ, הגזלן כשבֵּרֵךְ אותך,[1] בעצם נִאֵץ ה', שהרי באמת אין בתפיסת עולמו אלוקים. (ד) הרָשָׁע, כְּגֹבַהּ אַפּוֹ, כגודל כעסו, או: כפי המידה שהוא מגביה את עצמו, בַּל יִדְרֹשׁ, איננו מחפש וגם לא ימצא את הקדוש ברוך הוא, שהרי אֵין אֱלֹֹהִים בכָל מְזִמּוֹתָיו. בכל תכניותיו של הרשע אין אף מחשבה על נוכחותו של ה' בעולם ועל השגחתו ומשפטו. (ה) יָחִילוּ, יעשו חיל, יצליחו דְרָכָו של הרשע בְּכָל עֵת, זה שמָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ, משפטיך שבמרום הם מִנֶּגְדּוֹ ואינם נוגעים בו כלל, הוא זוכה אף בדין שמים ואת כָּל צוֹרְרָיו - יָפִיחַ, ישיב רוח בָּהֶם.[2] הרשע ברוח פיו מפיץ את כל אויביו. (ו) ולאור הצלחתו אָמַר הרשע בְּלִבּוֹ: "בַּל אֶמּוֹט. דבר לא ימוטט אותי. אתקיים לְדֹר וָדֹר, לדורי דורות אֲשֶׁר לֹא, שלא בְרָע". (ז) אָלָה, בקללות פִּיהוּ מָלֵא, וּמִרְמוֹת וָתֹךְ, תככים תַּחַת לְשׁוֹנוֹ, דברי פיו הם עָמָל וָאָוֶן, חטאים ועוולות, כזב ושקר.[3] וזוהי דרך פעולתו של הרשע: (ח) יֵשֵׁב בְּמַאְרַב בחֲצֵרִים, מקומות בלתי מוגנים, בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי, עֵינָיו לְחֵלְכָה, למסכן יִצְפֹּנוּ, אורבות, שכן הוא מנסה לתפוס אותו כדי להשמידו. (ט) יֶאֱרֹב הרשע בַּמִּסְתָּר, כְּאַרְיֵה האורב לטרפו בְסֻכֹּה, בתוך הסבך שלו, יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי, ויַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ, על ידי משיכה ברשת הציידים. הרשע מרמה ויוצר מכשולים להפיל בהם את החלשים שבסביבתו. (י) יִדְכֶּה, יישבר יָשֹׁחַ, ישקע, וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו, ונפל בעצמתו של הרשע חֵל כָּאִים, ממון העניים, או - לפי הכתיב: תתכופף קומתם ונפלו האומללים. (יא) אָמַר הרשע בְּלִבּוֹ: "שָׁכַח אֵל את המציאות שלנו, הִסְתִּיר פָּנָיו, אין הוא מתגלה בעולמו, בַּל רָאָה לָנֶצַח, הוא לעולם לא יראה אותי, ואוכל לפעול בעולם כרצוני". וכאן מבקש המשורר: (יב) קוּמָה, ה'; אֵל, נְשָׂא יָדֶךָ, גלה את כוחך; אַל תִּשְׁכַּח עֲנָוִים. (יג) כי עַל מֶה, למה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹֹהִים?! - משום שאָמַר בְּלִבּוֹ: "לֹא תִדְרֹשׁ. אתה, ה', אינך מחפש, אין אתה מתעניין בבני האדם". העולם נראה לו כהפקר. (יד) לאמתו של דבר רָאִתָה זאת. כִּי אכן, אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט. אתה מתבונן ורואה את העוולות והכעס שבעולם כדי לָתֵת גמול בְּיָדֶךָ, בעצמך. עָלֶיךָ יַעֲזֹב, יישען החֵלֵכָה, המסכן, את היָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר מאז. (טו) ולכן - שְׁבֹר זְרוֹעַ, כוחו של הרָשָׁע, ובכך האיש הרָע אם תִּדְרוֹשׁ, תחפש את רִשְׁעוֹ - בַל תִּמְצָא. ומסיים בדבר טוב: (טז) ה' הוא מֶלֶךְ לעוֹלָם וָעֶד, וכאשר יגלה ה' את מלכותו, אָבְדוּ גוֹיִם, עמים רשעים מֵאַרְצוֹ. (יז) אז את תַּאֲוַת, משאלתם של עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה', תָּכִין, תחזק, או: תכוון את לִבָּם, ותַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ לתפילתם, (יח) לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ, מדוכא, בַּל יוֹסִיף עוֹד הרע שבעולם לַעֲרֹץ, לשבור ולהשמיד אֱנוֹשׁ, אנשים, בעיקר חלשים מִן הָאָרֶץ.
[1] לחלופין, הרשע שמברך על הלחם שבוצע ואוכל. [2] ראו מגילה ו ע"ב. [3] ראו רמב"ן במדבר כג,כא
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים י: למה ה' תעמוד ברחוק |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לָמָה, ה', תַּעֲמֹד בְּרָחוֹק, ממרחק, כאילו אינך בתוכנו, תַּעְלִים את נוכחותך לְעִתּוֹת בַּצָּרָה, בזמני מצוקתנו?! (ב) בְּגַאֲוַת רָשָׁע, בגסות רוחו יִדְלַק, ירדוף אחר עָנִי, יִתָּפְשׂוּ העניים בִּמְזִמּוֹת זוּ חָשָׁבוּ, אשר חושבים עליהם הרשעים.
(ג) כִּי הִלֵּל, כאשר מהלל, כביכול, הרָשָׁע אותך, ה', הרי זה רק עַל תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ הרעה, וּבֹצֵעַ, הגזלן כשבֵּרֵךְ אותך,[1] בעצם נִאֵץ ה', שהרי באמת אין בתפיסת עולמו אלוקים. (ד) הרָשָׁע, כְּגֹבַהּ אַפּוֹ, כגודל כעסו, או: כפי המידה שהוא מגביה את עצמו, בַּל יִדְרֹשׁ, איננו מחפש וגם לא ימצא את הקדוש ברוך הוא, שהרי אֵין אֱלֹֹהִים בכָל מְזִמּוֹתָיו. בכל תכניותיו של הרשע אין אף מחשבה על נוכחותו של ה' בעולם ועל השגחתו ומשפטו.
(ה) יָחִילוּ, יעשו חיל, יצליחו דְרָכָו של הרשע בְּכָל עֵת, זה שמָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ, משפטיך שבמרום הם מִנֶּגְדּוֹ ואינם נוגעים בו כלל, הוא זוכה אף בדין שמים ואת כָּל צוֹרְרָיו - יָפִיחַ, ישיב רוח בָּהֶם.[2] הרשע ברוח פיו מפיץ את כל אויביו. (ו) ולאור הצלחתו אָמַר הרשע בְּלִבּוֹ: "בַּל אֶמּוֹט. דבר לא ימוטט אותי. אתקיים לְדֹר וָדֹר, לדורי דורות אֲשֶׁר לֹא, שלא בְרָע". (ז) אָלָה, בקללות פִּיהוּ מָלֵא, וּמִרְמוֹת וָתֹךְ, תככים תַּחַת לְשׁוֹנוֹ, דברי פיו הם עָמָל וָאָוֶן, חטאים ועוולות, כזב ושקר.[3] וזוהי דרך פעולתו של הרשע: (ח) יֵשֵׁב בְּמַאְרַב בחֲצֵרִים, מקומות בלתי מוגנים, בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי, עֵינָיו לְחֵלְכָה, למסכן יִצְפֹּנוּ, אורבות, שכן הוא מנסה לתפוס אותו כדי להשמידו. (ט) יֶאֱרֹב הרשע בַּמִּסְתָּר, כְּאַרְיֵה האורב לטרפו בְסֻכֹּה, בתוך הסבך שלו, יֶאֱרֹב לַחֲטוֹף עָנִי, ויַחְטֹף עָנִי בְּמָשְׁכוֹ בְרִשְׁתּוֹ, על ידי משיכה ברשת הציידים. הרשע מרמה ויוצר מכשולים להפיל בהם את החלשים שבסביבתו. (י) יִדְכֶּה, יישבר יָשֹׁחַ, ישקע, וְנָפַל בַּעֲצוּמָיו, ונפל בעצמתו של הרשע חֵל כָּאִים, ממון העניים, או - לפי הכתיב: תתכופף קומתם ונפלו האומללים. (יא) אָמַר הרשע בְּלִבּוֹ: "שָׁכַח אֵל את המציאות שלנו, הִסְתִּיר פָּנָיו, אין הוא מתגלה בעולמו, בַּל רָאָה לָנֶצַח, הוא לעולם לא יראה אותי, ואוכל לפעול בעולם כרצוני".
וכאן מבקש המשורר: (יב) קוּמָה, ה'; אֵל, נְשָׂא יָדֶךָ, גלה את כוחך; אַל תִּשְׁכַּח עֲנָוִים. (יג) כי עַל מֶה, למה נִאֵץ רָשָׁע אֱלֹֹהִים?! - משום שאָמַר בְּלִבּוֹ: "לֹא תִדְרֹשׁ. אתה, ה', אינך מחפש, אין אתה מתעניין בבני האדם". העולם נראה לו כהפקר. (יד) לאמתו של דבר רָאִתָה זאת. כִּי אכן, אַתָּה עָמָל וָכַעַס תַּבִּיט. אתה מתבונן ורואה את העוולות והכעס שבעולם כדי לָתֵת גמול בְּיָדֶךָ, בעצמך. עָלֶיךָ יַעֲזֹב, יישען החֵלֵכָה, המסכן, את היָתוֹם אַתָּה הָיִיתָ עוֹזֵר מאז. (טו) ולכן - שְׁבֹר זְרוֹעַ, כוחו של הרָשָׁע, ובכך האיש הרָע אם תִּדְרוֹשׁ, תחפש את רִשְׁעוֹ - בַל תִּמְצָא.
ומסיים בדבר טוב: (טז) ה' הוא מֶלֶךְ לעוֹלָם וָעֶד, וכאשר יגלה ה' את מלכותו, אָבְדוּ גוֹיִם, עמים רשעים מֵאַרְצוֹ. (יז) אז את תַּאֲוַת, משאלתם של עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה', תָּכִין, תחזק, או: תכוון את לִבָּם, ותַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ לתפילתם, (יח) לִשְׁפֹּט יָתוֹם וָדָךְ, מדוכא, בַּל יוֹסִיף עוֹד הרע שבעולם לַעֲרֹץ, לשבור ולהשמיד אֱנוֹשׁ, אנשים, בעיקר חלשים מִן הָאָרֶץ.
[1] לחלופין, הרשע שמברך על הלחם שבוצע ואוכל.
[2] ראו מגילה ו ע"ב.
[3] ראו רמב"ן במדבר כג,כא
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
