ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
לַמְנַצֵּחַ עַלְ-מוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד: אוֹדֶה ה' בְּכָל־לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל־נִפְלְאוֹתֶיךָ: אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן: בְּשׁוּב־אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ: כִּי־עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק: גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד: הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה: וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ: וְהוּא יִשְׁפֹּט־תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים: וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה: וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא־עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה': זַמְּרוּ לַה' יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו: כִּי־דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא־שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים: חָנְנֵנִי ה' רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת: לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל־תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת־צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ: טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת־זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם: נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה: יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל־גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים: כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת עֲנִיִּים תֹּאבַד לָעַד: קוּמָה ה' אַל־יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל־פָּנֶיךָ: שִׁיתָה ה' מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה: <<<לפרק הקודם לפרק הבא>>> הטקסט באדיבות ספריא – ספריה חיה של טקסטים יהודיים. |
|
מזמור זה הוא מזמור תודה לה' על תשועה שעשה למשורר, ויש בו גם דברי תחינה ובקשה לה' שיקום להושיע את המשורר גם בעתיד; המזמור מרבה בתיאור מפלת הרשעים ושבחיו של ה' שעשה משפט צדק והושיע את המשורר, והוא מסודר סדר אלפביתי שאינו מושלם. המזמור אינו חלק מהתפילות היומיומיות, אך נאמר כמזמור לרפואת החולה בשעת הצורך. |
|
• (א) לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן, שמו של שיר או אות למנצח, ואולי זהו שמו של אויב שמת, מִזְמוֹר תודה לה' - לְדָוִד. (ב) אוֹדֶה לה' בְּכָל לִבִּי, אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ, (ג) אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה, אעלוז מרוב שמחה בָךְ, אֲזַמְּרָה לשִׁמְךָ, עֶלְיוֹן, (ד) בְּשׁוּב אוֹיְבַי, כשאויבי נסוגו אָחוֹר, יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ. (ה) הם נחלו תבוסה כִּי, כאשר עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, וכשעמדתי בדין, דנת אותם לכף חובה. יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא המשפט של המלך, שׁוֹפֵט הצֶדֶק. (ו) גָּעַרְתָּ בגוֹיִם, ומשמעה של גערה זו - אִבַּדְתָּ רָשָׁע, עד כדי כך ששְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד. (ז) חילות הָאוֹיֵב תַּמּוּ, הושמדו, ומה שנשאר אחריהם הוא רק חֳרָבוֹת לָנֶצַח, וְעָרִים שנָתַשְׁתָּ, עקרת אָבַד זִכְרָם הֵמָּה. אפילו זיכרון לא נשאר מהם. (ח) וכנגד כל אלה הנעלמים והנשכחים, ה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן, הקים לַמִּשְׁפָּט את כִּסְאוֹ, מלכותו ומשפטו, (ט) וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, יָדִין את הלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. (י) וִיהִי ה' מִשְׂגָּב, מעוז ומפלט לַדָּךְ, לעני, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת, לזמנים שהמסכנים נמצאים בַּצָּרָה. (יא) וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, היודעים ומכירים במציאותך, ה', ולכן גם נקשרים אליך, כִּי לֹא עָזַבְתָּ את דֹרְשֶׁיךָ, אלה המבקשים אותך והחפצים בך, ה'. (יב) זַמְּרוּ לַה', יֹשֵׁב, היושבים בצִיּוֹן; הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו, מעשיו. ספרו כיצד הצילכם מצרה והושיע אתכם. (יג) כִּי הלוא ה' שהוא דֹרֵשׁ, תובע את הדָּמִים של הנקיים שנשפכו, אוֹתָם זָכָר, שהרי הוא יודע מיהו הרע ומיהו הטוב, ולֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים, אלה הנוהגים כראוי ומצניעים את עצמם. אל ההודאה צמודה תפילה על העתיד: (יד) חָנְנֵנִי, חנני, רחם עלי, ה', רְאֵה עָנְיִי, סבלי מִשֹּנְאָי; מְרוֹמְמִי, אתה המרים, המרחיק אותי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת, (טו) לְמַעַן אֲסַפְּרָה - כשאראה בישועה - את כָּל תְּהִלָּתֶיךָ; בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן, המקומות ההומים והמרכזיים של העיר אָגִילָה, אשמח ואספר בִּישׁוּעָתֶךָ. (טז) ולעומתי טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת, בבור שעָשׂוּ לאחרים, בְּרֶשֶׁת, במלכודת זוּ, אשר טָמָנוּ, בה נִלְכְּדָה רַגְלָם. (יז) נוֹדַע ה', כאשר מִשְׁפָּט עָשָׂה בעולם, כשבְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ, נלכד הרָשָׁע. זהו הִגָּיוֹן, דבר שיש להגות ולדבר בו. או: נעימה, המיה - סימן למנגן. סֶלָה, גם זה סימן מוסיקלי, או: אכן. (יח) יָשׁוּבוּ, ילכו רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה. הרשעים הם יצורי שאול היוצאים ממנו אל העולם שלנו וצריכים לחזור לשם. וכן כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי, השוכחים את אֱלֹֹהִים. (יט) ולעומת זאת - כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן, עני, הנראה עזוב, אך בסופו של דבר ה' יפנה אליו, ותִּקְוַת עֲנִיִּים לא תֹּאבַד לָעַד. (כ) קוּמָה, התגלה, ה', ואז אַל יָעֹז, יעז פניו אֱנוֹשׁ. אין לאנשים עזי מצח עמידה כאשר תתגלה בעולם, כאשר יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ, לפניך. (כא) שִׁיתָה, שים, ה', מוֹרָה, פחד, או: חיתוך, גזרה לָהֶם, ואז יֵדְעוּ גוֹיִם שבעצם אֱנוֹשׁ הֵמָּה. בזמן שכוחם גובר, הם חושבים שהם חסינים מכל פגע. מוטב שידעו כי אין הם אלא בני אדם, ויש קצבה לכוחם ולחייהם. ובמשמעות נוספת: ידעו את חולשתם וחוליָם האָנוּשׁ. סֶּלָה.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים. |
| כותר |
תהלים ט: למנצח על מות לבן |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
(א) לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן, שמו של שיר או אות למנצח, ואולי זהו שמו של אויב שמת, מִזְמוֹר תודה לה' - לְדָוִד.
(ב) אוֹדֶה לה' בְּכָל לִבִּי, אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ, (ג) אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה, אעלוז מרוב שמחה בָךְ, אֲזַמְּרָה לשִׁמְךָ, עֶלְיוֹן, (ד) בְּשׁוּב אוֹיְבַי, כשאויבי נסוגו אָחוֹר, יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ. (ה) הם נחלו תבוסה כִּי, כאשר עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי, וכשעמדתי בדין, דנת אותם לכף חובה. יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא המשפט של המלך, שׁוֹפֵט הצֶדֶק. (ו) גָּעַרְתָּ בגוֹיִם, ומשמעה של גערה זו - אִבַּדְתָּ רָשָׁע, עד כדי כך ששְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד. (ז) חילות הָאוֹיֵב תַּמּוּ, הושמדו, ומה שנשאר אחריהם הוא רק חֳרָבוֹת לָנֶצַח, וְעָרִים שנָתַשְׁתָּ, עקרת אָבַד זִכְרָם הֵמָּה. אפילו זיכרון לא נשאר מהם. (ח) וכנגד כל אלה הנעלמים והנשכחים, ה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב, כּוֹנֵן, הקים לַמִּשְׁפָּט את כִּסְאוֹ, מלכותו ומשפטו, (ט) וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק, יָדִין את הלְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. (י) וִיהִי ה' מִשְׂגָּב, מעוז ומפלט לַדָּךְ, לעני, מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת, לזמנים שהמסכנים נמצאים בַּצָּרָה. (יא) וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, היודעים ומכירים במציאותך, ה', ולכן גם נקשרים אליך, כִּי לֹא עָזַבְתָּ את דֹרְשֶׁיךָ, אלה המבקשים אותך והחפצים בך, ה'.
(יב) זַמְּרוּ לַה', יֹשֵׁב, היושבים בצִיּוֹן; הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו, מעשיו. ספרו כיצד הצילכם מצרה והושיע אתכם. (יג) כִּי הלוא ה' שהוא דֹרֵשׁ, תובע את הדָּמִים של הנקיים שנשפכו, אוֹתָם זָכָר, שהרי הוא יודע מיהו הרע ומיהו הטוב, ולֹא שָׁכַח צַעֲקַת עֲנָוִים, אלה הנוהגים כראוי ומצניעים את עצמם.
אל ההודאה צמודה תפילה על העתיד: (יד) חָנְנֵנִי, חנני, רחם עלי, ה', רְאֵה עָנְיִי, סבלי מִשֹּנְאָי; מְרוֹמְמִי, אתה המרים, המרחיק אותי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת, (טו) לְמַעַן אֲסַפְּרָה - כשאראה בישועה - את כָּל תְּהִלָּתֶיךָ; בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן, המקומות ההומים והמרכזיים של העיר אָגִילָה, אשמח ואספר בִּישׁוּעָתֶךָ.
(טז) ולעומתי טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת, בבור שעָשׂוּ לאחרים, בְּרֶשֶׁת, במלכודת זוּ, אשר טָמָנוּ, בה נִלְכְּדָה רַגְלָם. (יז) נוֹדַע ה', כאשר מִשְׁפָּט עָשָׂה בעולם, כשבְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ, נלכד הרָשָׁע. זהו הִגָּיוֹן, דבר שיש להגות ולדבר בו. או: נעימה, המיה - סימן למנגן. סֶלָה, גם זה סימן מוסיקלי, או: אכן.
(יח) יָשׁוּבוּ, ילכו רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה. הרשעים הם יצורי שאול היוצאים ממנו אל העולם שלנו וצריכים לחזור לשם. וכן כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי, השוכחים את אֱלֹֹהִים. (יט) ולעומת זאת - כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן, עני, הנראה עזוב, אך בסופו של דבר ה' יפנה אליו, ותִּקְוַת עֲנִיִּים לא תֹּאבַד לָעַד.
(כ) קוּמָה, התגלה, ה', ואז אַל יָעֹז, יעז פניו אֱנוֹשׁ. אין לאנשים עזי מצח עמידה כאשר תתגלה בעולם, כאשר יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ, לפניך. (כא) שִׁיתָה, שים, ה', מוֹרָה, פחד, או: חיתוך, גזרה לָהֶם, ואז יֵדְעוּ גוֹיִם שבעצם אֱנוֹשׁ הֵמָּה. בזמן שכוחם גובר, הם חושבים שהם חסינים מכל פגע. מוטב שידעו כי אין הם אלא בני אדם, ויש קצבה לכוחם ולחייהם. ובמשמעות נוספת: ידעו את חולשתם וחוליָם האָנוּשׁ. סֶּלָה.
פירוש הרב אבן ישראל שטיינזלץ לקוח מתוך התנ"ך המבואר בהוצאת שפע וקורן ירושלים.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
