ברוכים הבאים! באפשרותכם להירשם על ידי מילוי פרטים אישיים, או על ידי כניסה לחשבון הפייסבוק או הגוגל שלכם
או
|
מתחילה עובדי עבודה זרה / מתוך ההגדה של פסח מִתְּחִלָּה עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה הָיוּ אֲבוֹתֵינוּ, וְעַכְשָׁו קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבוֹדָתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר; וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל-כָּל-הָעָם כֹּה-אָמַר ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר הַנָּהָר יָשְׁבוּ אֲבוֹתֵיכֶם מֵעוֹלָם תֶּרַח אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר, וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים: וָאֶקַח אֶת-אֲבִיכֶם אֶת-אַבְרָהָם מֵעֵבֶר הַנָּהָר וָאוֹלֵךְ אוֹתוֹ בְּכָל-אֶרֶץ כְּנָעַן, וָאַרְבֶּה אֶת-זַרְעוֹ וָאֶתֶּן-לוֹ אֶת- יִצְחָק: וָאֶתֵּן לְיִצְחָק אֶת-יַעֲקֹב וְאֶת-עֵשָׂו, וָאֶתֵּן לְעֵשָׂו אֶת-הַר שֵׂעִיר לָרֶשֶׁת אוֹתוֹ וְיַעֲקֹב וּבָנָיו יָרְדוּ מִצְרָיִם: |
|
פיסקה זו היא אחת מתוך שתי פיסקאות הפתיחה למדרש סיפור יציאת מצרים שמופיע בהגדה. עיקרה הוא ציטוט מספר פסוקים מספר יהושע המסכמים בקצרה את סיפור ירידת בני ישראל למצרים. כפי שנראה מן המקורות שיוזכרו מיד, נוסחה של פיסקה זו קדום מאוד, מתחילת תקופת האמוראים וייתכן שעוד קודם לה. סיפור יציאת מצרים הוא אחד מן החטיבות המרכזיות בליל הסדר ויש לו מקום נכבד גם בהגדה של ימינו. המשנה (פסחים פרק י, משנה ד) מלמדת על האופנים שבהם יש לספר את מעשה ההגדה: "מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה". האמוראים רב ושמואל נחלקו מהי אותה גנות: "מאי בגנות? רב אמר: מתחלה עובדי עבודת גלולים היו אבותינו. ושמואל אמר: עבדים היינו." (בבלי פסחים קטז, א, לפי נוסח הדפוס). בהגדות של ימינו נפטרה המחלוקת באמירת כל הקטעים, גם "מתחילה", גם "עבדים היינו" וגם מדרש על פסוקי "ארמי אובד אבי". ייחודה של הפיסקה שמציע רב היא בפרשנותה ל'גנות' שבה מתחיל סיפור יציאת מצרים בליל הסדר. לדבריו, הגנות היא העבודה הזרה, והשבח – עזיבתה. לפי פירוש זה סיפור יציאת מצרים אינו רק המעבר מעבדות לחירות, אלא גם, ואולי בעיקר, המעבר מעבודת האלילים לעבודת האל האחד, אלוהי ישראל. |
| • מִתְּחִלָּה – בהתחלה. מונח זה בספרות חז"ל מתאר מציאות קודמת שהשתנתה, ולעניינו, בהתחלה אבותינו עבדו עבודה זרה, אך כיום איננו נוהגים כך עוד. • וְעַכְשָׁיו – אפשר לפרש שלא מדובר על עכשיו-ממש, כלומר לא בתקופה זו קרב אותנו אלוהים, זהו רק ניגוד למצב ההתחלתי. אפשר לפרש גם כמוסב על קוראי הסדר עצמם לפי ההנחייה שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו יצא ממצרים: בליל הסדר אנו חווים את יציאת מצרים ובחירתנו לעמו של ה' בהווה ממש. • קֵרְבָנוּ הַמָּקוֹם לַעֲבֹדָתוֹ – אלוהים בחר בנו להיות לו לעם, לעבוד אותו ולא את האלוהים האחרים. ניגוד ל"מתחילה עובדי עבודה זרה". ראו ספרא אמור, פרשה ג פרק ב, א. • הַמָּקוֹם – אלוהים מכונה מקום, ראו מדרש בראשית רבה, ויצא אות ט. "ויפגע במקום, ר"ה בשם ר' אמי אמר מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו מקום? שהוא מקומו של עולם ואין עולמו מקומו. מן מה דכתיב (שמות לג) הנה מקום אתי, הוי הקב"ה מקומו של עולם ואין עולמו מקומו." • שֶׁנֶּאֱמַר – יהושע כד, ב-ד. סיפור יציאת מצרים ממשיך שם, יתכן שבמקור נקרא הסיפור בשלמותו. בהגדות שלנו מופיעים רק הפסוקים הללו, המתארים את הירידה למצרים. • ְּעֵבֶר הַנָּהָר – ממזרח לנהר הפרת. |
| כותר |
מתחילה עובדי עבודה זרה |
|---|---|
| מעגל השנה |
פסח |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
