ממקומך / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אשרי עין ראתה אוהלינו
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- תפילה
|
אשרי עין ראתה אוהלינו אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה כָּל אֵלֶּה, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה אָהֳלֵנוּ, בְּשִׁמְחַת קְהַלֵנוּ, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה גִּילֵנוּ, דִּיצַת נַפְשֵׁנוּ, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה הַמְּשׁוֹרְרִים, וְכָל מִינֵי שִׁירִים, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זְבוּל הַמְּתֻכָּן, חַי בּוֹ שָׁכָן, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה טִירוֹת כְּגֶלֶף, יוֹנְקֵי כֹּהֲנִים עֶשְֹרִים וְאַרְבָּעָה אֶלֶף, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. אַשְׁרֵי עַיִן רַאֲתָה כְּבוֹד מְנוֹרוֹת, לְאַחַד עֶשְׂרֵה מְכוֹנוֹת, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת, נֶזֶר עָלָיו כַּעֲטֶרֶת, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה שׂמְחַת בֵּית הַשּׁוֹאֲבָה, עַם שׁוֹאֶבֶת רוּחַ הַקֹּדֶשׁ רוּחַ נְדִיבָה, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה פְּרִישַׂת כֹּהִֵּן בּרֶשֶׁם, צוֹעֵק אָנָּא הַשֵּׁם, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה קְהַל קְדוֹשִׁים, רוֹגְשִים בְּבֵית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִים, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה שָׁנִי הַמְּלֻבָּן, מִשְּׂעִיר הַקָּרְבָּן, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה תְּמִידִים קְרֵבִים, בְּשַׁעַר בַּת רַבִּים, הֲלֹא לְמִשְׁמַע אֹזֶן דָּאֲבָה נַפְשֵׁנוּ. |
|
פיוט זה נאמר במסורות האשכנזים בסיום 'סדר העבודה' שבתפילת המוסף ביום הכיפורים, והוא מקשר בין תיאור עבודת הכפרה של הכהן הגדול לבין חטיבת הסליחות שלאחריו. יש הבעת צער עמוק על חורבן הבית וביטול העבודה בדרך ייחודית. במקום קינה על חורבן, גלות והרס, יש כאן תיאור של עבודת יום הכיפור והמקדש, תוך חזרה על דאבון הלב שבתגובה לכל היופי הזה שאותו לא זכינו לראות אלא רק לשמוע עליו. הניגוד החד שבין תיאורי השמחה, כגון "אשרי עין ראתה גילנו ודיצת נפשנו", לבין התגובה של המתפללים בזמן שהעבודה בטלה מעצים את תחושת האבדן ומתאים מאוד למעבר בין שני חלקי התפילה. זהו פיוט קדום (יש המתארכים את כתיבתו קודם לשנת 900) המסודר על תבנית א"ב עם מענה של משפט קבוע שמופיע בנוסח זה כבר בסדר רב עמרם גאון. ישנם מספר פיוטים, מאוחרים יותר ככל הנראה, שנכתבו על ידי גדולי משוררי ספרד בימי הביניים(רשב"ג, ריה"ל וראב"ע) בדגם זה. מבנה הפיוט מעיד על כך שהוא נכתב כדי להאמר במענה של חזן וקהל, וישנן קהילות הנוהגות כך גם כיום. |
| כותר |
אשרי עין ראתה אוהלינו |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
פיוט זה נאמר במסורות האשכנזים בסיום 'סדר העבודה' שבתפילת המוסף ביום הכיפורים, והוא מקשר בין תיאור עבודת הכפרה של הכהן הגדול לבין חטיבת הסליחות שלאחריו. יש הבעת צער עמוק על חורבן הבית וביטול העבודה בדרך ייחודית. במקום קינה על חורבן, גלות והרס, יש כאן תיאור של עבודת יום הכיפור והמקדש, תוך חזרה על דאבון הלב שבתגובה לכל היופי הזה שאותו לא זכינו לראות אלא רק לשמוע עליו. הניגוד החד שבין תיאורי השמחה, כגון "אשרי עין ראתה גילנו ודיצת נפשנו", לבין התגובה של המתפללים בזמן שהעבודה בטלה מעצים את תחושת האבדן ומתאים מאוד למעבר בין שני חלקי התפילה.
זהו פיוט קדום (יש המתארכים את כתיבתו קודם לשנת 900) המסודר על תבנית א"ב עם מענה של משפט קבוע שמופיע בנוסח זה כבר בסדר רב עמרם גאון. ישנם מספר פיוטים, מאוחרים יותר ככל הנראה, שנכתבו על ידי גדולי משוררי ספרד בימי הביניים(רשב"ג, ריה"ל וראב"ע) בדגם זה. מבנה הפיוט מעיד על כך שהוא נכתב כדי להאמר במענה של חזן וקהל, וישנן קהילות הנוהגות כך גם כיום.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
