audio items
snunit
Back to search results

אשרי עין ראתה אוהלינו

Enlarge text Shrink text
  • Prayer
playerSongImg
Title אשרי עין ראתה אוהלינו
Cycle of the Year יום כיפור
Prayer Time מוסף
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אשרי עין ראתה כל אלה / הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו – המשורר מקנא במי שזכה לראות "כל אלה" ומביע את הצער העמוק שנגרם לשומעים את תיאור סדר העבודה בזמן שהמקדש חרב.
    • אהלנו – בית המקדש, אולי נקרא כך על שם תחילתו כאוהל מועד. לדוגמא, תהלים טו, א: "מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי-יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי-יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ". ואולי זהו כינוי לנחלת ישראל שנמלאה שמחה (למשל ישעיהו נד, ב)
    • קהלנו – כינוי לישראל.
    • גילנו, ודיצת נפשנו – גילה, דיצה – שמחה.
    • המשוררים, וכל מיני שירים – הלוויים שהיו שרים בבית המקדש.
    • זבול המתכן – בית המקדש בבניינו (ראו מלכים א' ח, יג).
    • חי בו שכן – בו שכן, גר, האל. למשל בתהלים פד, ג: "נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי". שכן – תיאור נוכחות האל, (ראו למשל שמות כה, ח; מ, לה ועוד) המשורר בחר בלשון עבר כדי להדגיש את ההעדר בהווה.
    • טירות כגלף – הארמנות והבניינים היפים, אולי של הר הבית. בפיוט הקדום 'טירה' היא כינוי לבית המקדש. כגלף – אולי מקביל לזבול המתכן, כלומר הטירות בבניינן, כמו בשעה שגלפו, בנו, אותן.
    • יונקי כהנים עשרים וארבעה אלף – היו עשרים וארבע משמרות כהונה, ואולי המספר מסמל אותן. (ייתכן שזהו מספר טיפולוגי, כמו במחלוקת פנחס בה 24,000 איש. זהו גם מספר תלמידיו של רבי עקיבא לפי האגדה).
    • לאחד עשרה מכונות – כנראה שזהו שיבוש, ובמקור צריך להיות "כיורות" שהם מכלי המקדש, שהוצבו על "מכונות". למעשה היו רק עשרה, אולי הניסוח אחד עשרה (או "אחד ועשרה" לפי כתבי היד) רומז על עשרה הכיורים והמכונות שבבית ראשון מהם נשתייר רק כיור אחד בבית שני.
    • מזבח מקטר קטורת – לפי שמות ל, א.
    • נזר עליו כעטרת – לפי שמות ל, ג.
    • עם שואבת רוח הקדש רוח נדיבה – לפי המדרש שבירושלמי סוכה פרק ה' הלכה א'. ייתכן שהמשורר חרג מתיאורים הקשורים דווקא ליום כיפור או באופן כללי לעבודת בית המקדש בגלל הרושם העז של שמחת בית השואבה ובשל קביעת המשנה (שם) "אמרו כל מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" ההולמת את רוח הפיוט.
    • פרישת כהן ברשם – אולי לפי משנה יומא (א, ה) המתארת את השבעת הכהן הגדול לעבודת יום הכיפורים: "ואמרו לו אישי כהן גדול אנו שלוחי בית דין ואתה שלוחנו ושליח בית דין משביעין אנו עליך במי ששכן שמו בבית הזה שלא תשנה דבר מכל מה שאמרנו לך הוא פורש ובוכה והן פורשין ובוכין".
    • צועק אנא השם – כך מתחיל ווידויו של הכהן הגדול על קרבנות החטאת ביום הכיפורים (ראו משנה יומא ג, ח; ד, ב; ו, ב).
    • קהל קדושים – כינוי לישראל.
    • רוגשים – ממלאים, גודשים. תיאור של קהל רב.
    • שני המלבן, משעיר הקרבן – לשון הזהורית האדומה שנקשרה בראש השעיר לעזאזל שהלבינה כסמל למחילת החטאים (לפי משנה יומא ז, ח).
    • בשער בת רבים – לפי שיר השירים ז, ה.


Have more information? Found a mistake?