על חטאים / אשכנז כללי / שמחה שלמה זילבר
אשכנז - אשכנז כללי
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידים - חסידות כללי
כל המסורות
אשכנז - אשכנז כללי
חסידים - חסידות כללי
-
1.
אשכנז - אשכנז כללי אורי קרויזר
-
2.
חסידים - חסידות כללי חזקי פוקס
נגן שירים ברצף
|
עַל יִשְׂרָאֵל אֱמוּנָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל בִּרְכָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל דִּבְּרָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל הַדְרָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל וְעִידָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל זְכִירָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל חֶמְלָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל טָהֳרָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל יִשְׁרָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל כַּנָּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל לְאֻמָּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל מַלְכוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל נְעִימָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל סְגֻלָּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל עֲדָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל פְּעֻלָּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל צִדְקָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל קְדֻשָּׁתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל רוֹמְמוּתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל שְׁכִינָתוֹ עַל יִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתּוֹ |
|
הפיוט "על ישראל" נאמר לקראת סיום פרק הפיוטים בחזרה של תפילת העמידה בשחרית של יום הכיפורים במסורות האשכנזים. הוא נאמר לאחר הפיוטים "אִמרו לאלהים" ו"מעשה אלהינו", כשארון הקודש סגור. לאחר שני פיוטים המגדלים את מעשיו של האל ומשווים אותם לקטנות האדם, מעניק "על ישראל" מעין תחושת ביטחון ונחמה. הפיוט בנוי מחזרה על תבנית אחידה. הוא מבוסס על הפסוק בתהלים "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל-יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים" (סח, לה). הוא מונה עשרים ושניים דברים שנותן האל לעמו ישראל, על פי סדר האל"ף־בי"ת, למשל אמונתו וחמלתו, רוממותו ותפארתו. חלק מן הביטויים הללו מיוסד על פשט פסוקים שונים, וחלק נוסף מקורו בפרשנות פיוטית. החזרה על התבנית הקבועה והקצרה והסידור על פי האל"ף־בי"ת הם שני מאפיינים של הפיוט הקדום. ייתכן שבעבר היה נהוג לומר את הפיוט באופן של שירת מענה בין החזן והקהל, אך כיום לרוב הוא מושר מפי הקהל והחזן יחד, ומקובל להלביש עליו מגוון מנגינות. |
| כותר |
על ישראל אמונתו |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
הפיוט "על ישראל" נאמר לקראת סיום פרק הפיוטים בחזרה של תפילת העמידה בשחרית של יום הכיפורים במסורות האשכנזים. הוא נאמר לאחר הפיוטים "אִמרו לאלהים" ו"מעשה אלהינו", כשארון הקודש סגור. לאחר שני פיוטים המגדלים את מעשיו של האל ומשווים אותם לקטנות האדם, מעניק "על ישראל" מעין תחושת ביטחון ונחמה.
הפיוט בנוי מחזרה על תבנית אחידה. הוא מבוסס על הפסוק בתהלים "תְּנוּ עֹז לֵאלֹהִים עַל-יִשְׂרָאֵל גַּאֲוָתוֹ וְעֻזּוֹ בַּשְּׁחָקִים" (סח, לה). הוא מונה עשרים ושניים דברים שנותן האל לעמו ישראל, על פי סדר האל"ף־בי"ת, למשל אמונתו וחמלתו, רוממותו ותפארתו. חלק מן הביטויים הללו מיוסד על פשט פסוקים שונים, וחלק נוסף מקורו בפרשנות פיוטית.
החזרה על התבנית הקבועה והקצרה והסידור על פי האל"ף־בי"ת הם שני מאפיינים של הפיוט הקדום. ייתכן שבעבר היה נהוג לומר את הפיוט באופן של שירת מענה בין החזן והקהל, אך כיום לרוב הוא מושר מפי הקהל והחזן יחד, ומקובל להלביש עליו מגוון מנגינות.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת אשכנז - אשכנז כללי
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
