audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
נגן שירים ברצף
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו בית הכנסת "שערי צדק" - דימונה
  • 2.
    מרכז אסיה וקווקאז - הודו שערי צדק דימונה
  • 3.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל ברוך עבדללה עזרא
  • 4.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל יעקב דוד חורי
  • 5.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 6.
    ספרדים מסורות המזרח - בבל משה חבושה
  • 7.
    ספרדים מסורות המזרח - מצרים יצחק חלילי
  • 8.
    ספרדים מסורות המזרח - סוריה האנדלוסית מורשת אבות בית שמש
  • 9.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב חיון
  • 10.
    ספרדים צפון אפריקה - לוב משה מכלוף
  • 11.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו יגל הרוש
  • 12.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מאיר
  • 13.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו משה סויסה
  • 14.
    פורטוגזים - פורטוגזים כללי Ira Rohde
נגן שירים ברצף
playerSongImg
כותר גרושים מבית תענוגיהם
מעגל השנה לכל עת;תשעה באב
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected].org.il

תצוגת MARC
פירוש

  • • גְּרוּשִׁים מִבֵּית תַּעֲנוּגֵיהֶם – ישראל, המגורשים מציון ארצם; לשון הטור מיוסדת על הכתוב בנבואת מיכה (ב, ט): נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ מֵעַל עֹלָלֶיהָ תִּקְחוּ הֲדָרִי לְעוֹלָם.
    • עָיְפָה נַפְשִׁי מוּל הוֹרְגֵיהֶם – איני יכול לסבול עוד את הקמים על ישראל להרגם. הלשון על פי ירמיהו (ד, לא): כִּי קוֹל כְּחוֹלָה שָׁמַעְתִּי צָרָה כְּמַבְכִּירָה קוֹל בַּת צִיּוֹן תִּתְיַפֵּחַ תְּפָרֵשׂ כַּפֶּיהָ אוֹי נָא לִי כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי לְהֹרְגִים.
    • לִבִּי לִבִּי עַל חַלְלֵיהֶם מֵעַי מֵעַי עַל הֲרוּגֵיהֶם – לבי וגופי כואבים עד מאוד את סבלם של הרוגי ישראל. החזרות 'לִבִּי לִבִּי' ו'מֵעַי מֵעַי' מעצימות את נימת האבל שבדברים. מיוסד על ירמיהו (ד, יט): מֵעַי מֵעַי אוֹחִילָה קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ כִּי קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַעַתְּ נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָה.
    • יוֹם צֵאת בְּתוּלוֹת מֵהֵיכְלֵיהֶן וְאִמוֹת שְׁכוּלוֹת מֵעוֹלֲלֵיהֶן – יום חורבן ירושלים, היום שבו נערות שעדיין לא נישאו נאלצו לצאת מבתיהן לגלות, ואמהות נאלצו להיפרד מתינוקותיהן המתים.
    • עֲרֻמוֹת שְׁלוּלוֹת בְּיַד שׁוֹלֲלֵיהֶן יוֹם הַצְּוָחָה רַבָּה עֲלֵיהֶן – נשי ישראל נתבזו על ידי שודדיהן, ודבר זה העלה צעקה גדולה ומרה.
    • יוֹם עֹל נָשְׂאוּ בִמְקוֹם חֲלִיהֶן – במקום לענוד תכשיט על צווארן נאלצו הנשים לשאת עליהן עול.
    • שְׁבוּיוֹת חֶרֶב בְּיַד נוֹהֲגֵיהֶן – הנשים שבויות המלחמה הובלו לגלות.
    • אֹזֶן תִּצַּל לְנַאֲקַת חָלָל וְצַעֲקַת יוֹנֵק וּבִכְיַת עוֹלָל – האוזניים נרעדות לשמע צעקות הפצועים הגוועים והתינוקות והילדים הזועקים אל אמותיהם.
    • יוֹם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ דָּמָם כַּגָּלָל וּבֵית הַתְּפִלָּה לָאָרֶץ חֻלַּל – דם התינוקות והילדים נשפך כצואה, ובית המקדש הושפל עד לעפר. מיוסד על צפניה (א, יז): וַהֲצֵרֹתִי לָאָדָם וְהָלְכוּ כַּעִוְרִים כִּי לַה' חָטָאוּ וְשֻׁפַּךְ דָּמָם כֶּעָפָר וּלְחֻמָם כַּגְּלָלִים.
    • וְסֵפֶר תּוֹרָה בְּדָם הִתְגּוֹלָל וְהָיוּ לְשַׁמָּה פְּנֵי לוֹעֲגֵיהֶן – ספרי תורה התגוללו בדם ישראל שנשפך, וישראל נחשבו לבזויים בעיני הלועגים להם. הצירוף 'בְּדָם הִתְגּוֹלָל' מיוסד על צירוף מקראי המופיע למשל בישעיהו (ט, ד): כִּי כָל סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ.
    • יוֹם עוֹלָלַי לַסֶּלַע נֻפְּצוּ וְנִפְזְרוּ שְׂרִידַי וְלֹא נִתְקַבְּצוּ – תינוקות הוטחו בחזקה בסלע ושארית הפליטה התפזרה בגלויות השונות. מיוסד על תהלים (קלז, ח- ט): בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע. מפסוק זה למדו פרשנים שחיילי בבל ניפצו את עוללי ישראל אל הסלע, ומשום כך מייחל המשורר לעונשם בבחינת 'מידה כנגד מידה'.
    • וְעַם אֲשֶׁר שֵׁם אֱלֹהַי נִאֲצוּ הֲרָרַי חִלְלוּ וְקָדָשַׁי שִׁקְּצוּ – האויב קילל את שם הקב"ה, טימא את הרי ישראל ואת כלי הקודש שלו. ברקע הטור עומד פסוק מתהלים (עד, יח): זְכָר זֹאת אוֹיֵב חֵרֵף ה' וְעַם נָבָל נִאֲצוּ שְׁמֶךָ.
    • יוֹם אֲשֶׁר כְּפִירִים אַחֲרַי רוֹצֲצוּ וְנָמֵס לִבִּי לְקוֹל שׁוֹאֲגֵיהֶם – אריות רצו אחרי ולבי נמס בקרבי מקול שאגותיהם.
    • יְלָדִים אֲשֶׁר עַל תּוֹלָע אֱמוּנִים לְבוּשֵׁי שָׁנִים עִם כֹּל עֲדָנִים – ילדים שהורגלו לגדול בעושר ובעידון, ולבושם היה אריגים יקרים עשויים חוט שני. הטור מיוסד על איכה (ד, ה): הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת. 'תוֹלָע' – כינוי נוסף לבד השני היקר, נגזר מ'תולעת השני'.
    • אֵיךְ נִדְחֲפוּ בֵין מוֹכְרִים וְקוֹנִים בֵּין אֲדוֹנִים לֹא רַחֲמָנִים – כיצד זה הגיעו אותם ילדים שהורגלו בחיי נועם להיות נמכרים כעבדים בשוק, לאדונים אכזריים?
    • יוֹם בּוֹא עֲלֵיהֶם הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים וְקַלוּ כַנֶּשֶׁר מַשִּׂיגֵיהֶם – ביום שבו באו על ישראל אויבים רבים, שהיו קלים ומהירים יותר מנשר. הצירוף 'הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים' מקורו בנבואת יואל (ד, יד): הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ כִּי קָרוֹב יוֹם ה' בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ.
    • קָהָל הוּבַר כְּכוֹכְבֵי שָׁמַיְמָה אֵיכָה נִפְזַר כְּחַרְשֵׂי אֲדָמָה – עם ישראל, שנברר ונקבץ על ידי הקדוש ברוך הוא ככוכבי השמים, כיצד זה התפזר על הארץ כחרסים? הטור משחק באופן מתוחכם על שני דימויים מקראיים מקובלים של תפוצת עם ישראל וריבויו – הדימוי לכוכבי השמים ולחול אשר על שפת הים.
    • יָצְאוּ בַגּוֹלָה קֵדְמָה וְיָמָּה אֵיכָה עָבְרָה בָם חֶרֶב נְקָמָה – כיצד זה השתלחה חרב האויב הנוקם בעם ישראל שיצא לגולה, למזרח ולמערב. התיאור על פי הקללה הכתובה בספר ויקרא (כו, כה): וְהֵבֵאתִי עֲלֵיכֶם חֶרֶב נֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית וְנֶאֱסַפְתֶּם אֶל עָרֵיכֶם וְשִׁלַּחְתִּי דֶבֶר בְּתוֹכְכֶם וְנִתַּתֶּם בְּיַד אוֹיֵב.
    • אֵיךְ הוּשָׂמָה גַפְנָם לְשַׁמָּה וְהִלְבִּינוּ שָׂרִיגֵיהֶם – כיצד זה הפכה גפן ישראל – כינוי לטוב שבישראל – למושא-לעג, עד שענפי הגפן הזו הלבינו ואיבדו מחיותם? הטור החותם את הפיוט מיוסד על נבואת יואל (א, ו-ז): כִּי גוֹי עָלָה עַל אַרְצִי עָצוּם וְאֵין מִסְפָּר שִׁנָּיו שִׁנֵּי אַרְיֵה וּמְתַלְּעוֹת לָבִיא לוֹ שָׂם גַּפְנִי לְשַׁמָּה וּתְאֵנָתִי לִקְצָפָה חָשֹׂף חֲשָׂפָהּ וְהִשְׁלִיךְ הִלְבִּינוּ שָׂרִיגֶיהָ.


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?