כניסה עם גוגל
כניסה עם פייסבוק
חידון: מה אתם יודעים על רחל המשוררת?
לכתבה בבלוג הספרייה
בחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
נגן שירים ברצף
כל המסורות
תימן - כלל תימן
תימן - מערב תימן (שג'דרה)
כל המסורות
תימן - כלל תימן
תימן - מערב תימן (שג'דרה)
-
1.
תימן - כלל תימן אברהם נדף, יואל סיאני, יעקב שרעבי
-
2.
תימן - כלל תימן אהרן עמרם
-
3.
תימן - כלל תימן יואל סיאני, יעקב שרעבי
-
4.
תימן - כלל תימן יוסף צדוק
-
5.
תימן - כלל תימן יצחק נהרי
-
6.
תימן - מערב תימן (שג'דרה) ללא מבצע
-
7.
תימן - מערב תימן (שג'דרה) ראומה נחום (עבאס)
נגן שירים ברצף
|
לבבי יחשקה עפרה / ר' שלום שבזי לְבָבִי יַחְשְׁקָה עָפְרָה לְשִׂכְלִי הֶחֱלִי וְאָשִׁיר שִׁיר וְקוֹל זִמְרָה בְּנִגּוּן מַמְלְלִי וּבָאוּ כָּל בְּנֵי חֶבְרָה וְעֹפֶר בָּבְלִי פְּרִידַת אַהֲבָה קָשָׁה כְּאֵשׁ חֶרֶב מְלֻטָּשָׁה יְדִידִי בָא וְלֹא נָשָׁה וְהֵאִיר אָהֳלִי אֲמִיר אַלְחוּר וַאלְאַמְלַאךּ קַדַ אללַהּ זַיְּנֹהּ {{[נגיד הנשמות והמלאכים}} {{הרי האל ייפהו]}} עֻקוּל מֻתְפַארִקַה סֻלַּאךּ חְוַאלַי מַסְכִּנֹהּ {{[שכלים נפרדים מהלכים}} {{סביב משכנו]}} וִחַאכִּם דַוְרַתַ אלאַפְלַאךּ תֻנִיר מִן מַוְטִנֹהּ {{[ומושל בסיבוב הגלגלים}} {{מאירים ממעונו]}} לְכִּנֹּה פִי גְנַאן אַעְלִי {{[הרי הוא בגן עליון]}} וְיַזְהִי אלְעַאלַם אלסִּפְלִי {{[ומזריח על העולם השפל]}} וּמַולַאהּ פַאיִץ' אלְפַצְ'לִי {{[ומושל בו ברוב חסד]}} וְלִאלְכֻּלּ פַאעִלִי {{[והכול מעשה ידיו]}} לְךָ הַכֹּל חֲמוּד עֵינִי וְהַכֹּל מִמְּךָ בְּעֵת רָצוֹן שְׁמָעֵנִי וְהַטֵּה אָזְנְךָ בְּגָלוּתִי פְּדָאֵנִי זְכוֹר לִבְרִיתְךָ וְרַחֵם כָּל בְּנֵי גוֹלָה תְּפִלָּתָם תְּקַבֵּלָה וְלַדַּלִּים תְּנַהֵלָה וְאַתָּה סוֹבְלִי שְרִיד אלְקַלְבּ לַא תַגְ'וַא וְתַכְּרַהּ חַיְוְתַךּ {{[התועה אחר לבך אל תתפתה}} {{ותמאס בחייך]}} וְעַלִּם נַפְסַךּ אלתַּקְוַא וּבַּלִּג' תַוְבְתַךּ {{[ולמד עצמך יראת אלהים}} {{ושוב בכל לב]}} וְכִּף אַלְכִּבְּר וַאלדַּעְוַא בִּאַיַּאם נִעְמְתַךּ {{[והימנע מן ההתגדלות וההתרברבות}} {{בימי טובתך]}} וּוַאסִי אלצַּ'יְף וַאלְמַסְכִּין {{[והענק לאורח ולמסכן]}} וְתוּב לִלַּה פִי תַמְכִּין {{[ושוב לאל בעודך בכוחך]}} וּפִי כַ'צְ'עַה וּפִי תַרְכִּין {{[ובהכנעה ובהיסמכות]}} אִמוּרַךּ תַנְגְלִי {{[ענייניך יתבהרו]}} בְּחֵשֶׁק רַעֲיָה תִכְסֹף וְהִיא תִסְעָדְךָ וְתִמְצָא חֵן כְּמוֹ יוֹסֵף וְתִזְכֶּה נַפְשְׁךָ זְרוֹעַ אוֹיְבָךְ תַּחְשֹף וְלֹא יִמְשָׁל בְּךָ נְצוֹר לִלְשׁוֹנְךָ מֵרָע אֲשֶׁר מִצַּד שְׂמֹאל נִגְרָע צְדָקָה לָךְ יְדִיד תִּזְרָע וְלֵב אַל תַּחֲלִיא זְמַאנַךּ עַדִּלֹהּ תַעְדִיל מִן אַלְהַם וַאלְחֲרַק {{[זמנך כלכל במשפט}} {{(ובכך תימנע) מן הדאגה והחרון]}} וְנַפְסַךּ מַא לְהַא תַבְּדִיל וְלַו אלְגִסְם רַקּ {{[ונשמתך אין לה שינוי}} {{ואף שהגוף חלוש]}} תֻנִיר כַּאלפַנְד בִּאלְקִנְדִיל וְתַנְגוּ אלְגְ'רַק {{[תאיר כנר במנורה}} {{ותינצל מן השקיעה]}} תְעוּד בֻּסְתַאן אלַאנְּוַארִי {{[תשוב לגן האורות]}} וּפִיהּ וַרְדֻן וְאַזְהַארִי {{[ובו ורדים ופרחים]}} יִכַ'לִּד סֻכְּנְהַא אלְבַּארִי {{[יושיבה הבורא לעד]}} בִּתִלְךּ אַלְהַיְכְּלִי {{[באותו ההיכל]}} יְלוּד יוֹסֵף אֲשֶׁר נֶעְזָר בְּאֵל חַי פּוֹעֲלוֹ וְהוּא גוֹלֶה בְּאַדְמַת זָר מְצַפֶּה גוֹאֲלוֹ יְקַבֵּץ עָם אֲשֶׁר נִפְזָר וְיָסִיר סֻבֳּלוֹ זְקֵנַי בַּקְּשׁוּ עָלַי בְּחֵן אָשׁוּב לְאוֹהָלַי וְשָׁלוֹם עַל בְּנֵי גִילַי וּמַקְשִׁיב מַמְלְלִי לְצוּר קוֹנִי אֲנִי אֶקְרָא יְרַפֵּא מַחֲלִי וְהַלְלוּיָהּ |
|
שיר בעברית וערבית לר' שלום שבזי, כנרמז בחתימת ראשי הבתים: לאלשבזי. השיר נכלל במדור ה'שִׁירוֹת', ומתאפיין בתושיח הייחודי לשירת תימן הכולל את חמשת הטורים בכל חרוזה. בזה שונה שיר האזור התימני מן המושחאת הערביים ומשירי האזור העבריים מספרד. תחילת השיר בתיאורי אהבה מליציים הממשילים את האהבה האידיאלית שבין כנסת ישראל לאל. הגלות משולה לפרֵדה קשה בין אוהבים, והכיסופים לגאולה ולשיבה לציון הם ייחול לחיבורם מחדש של האוהבים. באמצע השיר נשמעים דברי מוסר ועצות לתיקונן של מידות האדם ולעיסוק בלימוד התורה – כל אלה, מבטיח המשורר, מביאים את האדם ליהנות מגן עדן העליון, סמוך לקב"ה, והם האמצעי לחידוש המפגש של הדוד ורעייתו - האל וישראל. חתימת השיר חוזרת לפתיחתו – תפילה לגאולה ולשיבת עם ישראל לארצו. |
| • לְבָבִי יַחְשְׁקָה עָפְרָה – הדובר, עם ישראל, רוצה בקרבת האל, שנאמר בו בשיר השירים ב, ט "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים", וכוונתו לבניין בית המקדש והשבת השכינה אליו. • לְשִׂכְלִי הֶחֱלִי – געגועי החושק גרמו לשכלו שיחלה מאהבה. • וְאָשִׁיר – במקדש הבנוי. • מַמְלְלִי – דבָרִי, שירי. • וּבָאוּ כָּל בְּנֵי חֶבְרָה – כל ישראל שבתימן יתקבצו בארץ. • וְעֹפֶר בָּבְלִי – קהילת בבל וראשיה, שהם מצאצאי דוד המלך. • פְּרִידַת אַהֲבָה קָשָׁה – פרידת האוהבים, הקב"ה וישראל. על–פי שיר השירים ח, ו "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה". • חֶרֶב מְלֻטָּשָׁה – על–פי תהלים ז, יג "חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ". • בָא וְלֹא נָשָׁה – הקב"ה בא לגאול את ישראל ולא שכחו, נשה במשמעות של שכחה, כמו באיכה ג, יז "נָשִׁיתִי טוֹבָה". • וְהֵאִיר אָהֳלִי – הִשרה שכינתו במקדש. • אֲמִיר אַלְחוּר וַאלְאַמְלַאךּ, קַדַ אללַהּ זַיְּנֹהּ – כוונתו כאן ל'שכל הפועל', מושג פילוסופי שפירושו הכוח האלוהי האחראי לפעולת כדור הארץ ולחומר המצוי בו, והוא בדרגה מעל המלאכים המפעילים את 'הגלגלים' – מערכות המזלות המקיפות את העולם החומרי. ל'שכל הפועל' יש חשיבות רבה בפילוסופיה היהודית מימי הביניים, כגון זו של הרמב"ם. המשורר מזכיר שה' הוא שיִּפָּה אותו ונתן לו את הדרו. • עֻקוּל מֻתְפַארִקַה – 'שכלים נבדלים' או 'נפרדים' הם המלאכים המופשטים מחומר וצורה, והם מופקדים על סיבוב הגלגלים. • חְוַאלַי מַסְכִּנֹהּ – כל אלה, 'השכל הפועל' ו'השכלים הנפרדים' סובבים סביב משכנו של הקב"ה ומשרתים אותו. • וִחַאכִּם דַוְרַת אלאַפְלַאךּ, תֻנִיר מִן מַוְטִנֹהּ – השכל הפועל, הוא מטטרון, מושל בתנועת הגלגלים, והם מאירים ומסתובבים מכוחו. • חֲמוּד עֵינִי – כינוי לקב"ה. • וְהַטֵּה אָזְנְךָ – על–פי תהלים יז, ו "הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי". • פְּדָאֵנִי – הושיעני. • זְכֹר לִבְרִיתְךָ – זכור בריתך עם האבות. • וְלַדַּלִּים תְּנַהֵלָה – תשיב את ישראל לארצם. • סוֹבְלִי – נושא אותי, משגיח עלי. • לַא תַגְ'וַא – אל תתפתה לעצת יצר הרע. • וְתַכְּרַהּ חַיְוְתַךּ – ותבוא לידי כך שתמאס בחייך. • וְתוּב לִלַּה פִי תַמכִּין – שוב לאל ועבוד אותו כל עוד כוחך בך, כמו בקהלת יב, א "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ". • וּפִי כַ'צְ'עַה וּפִי תַרְכִּין – ובהכנעה ובהיסמכות על האל. • אִמוּרַךּ תַנְגְלִי – ואז עסקיך יצליחו. • רַעֲיָה תִכְסֹף וְהִיא תִסְעָדְךָ – חשוק בתורה והיא תעזור לך, כמו בתהלים כ, ג: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ. • וְתִמְצָא חֵן כְּמוֹ יוֹסֵף – שנאמר בו בבראשית לט, ד "וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו". • וְתִזְכֶּה – תהיה זכה וטהורה. • זְרוֹעַ אוֹיְבָךְ תַּחְשֹף – תכניע את יצר הרע, על–פי ישעיה נב, י "חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ". • נְצוֹר לִלְשׁוֹנְךָ מֵרָע – על–פי תהלים לד, יד "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה". • אֲשֶׁר מִצַּד שְׂמֹאל נִגְרָע – יצר הרע מסית את לשונך ופוגע בה; נִגְרָע במשמעות של נמשך, נוצר, ועל דרך הביטוי השלילי. • צְדָקָה לָךְ יְדִיד תִּזְרָע – על–פי הושע י, יב "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה". • אַל תַּחֲלִיא – לשון חולי, אל תמשוך את לבך אל החטא. • וְנַפְסַך מַא לְהַא תַבְּדִיל – מרמז לעיקרון הישארות הנפש. • וְלַו אלְגִסְם רַקּ – על אף שהגוף מתכלה. • תֻנִיר כַּאלפַנְד בִּאלְקִנְדִיל וְתַנְגוּ אלְגְ'רַק – מכאן מתאר המשורר את שכרו של מי שהולך בעצתו. • אלְגְ'רַק – השקיעה בחטא. • בֻסְתַאן אלַאנְּוַארִי – כינוי לגן העדן. • יִכַ'לִּד סֻכְּנְהַא – הבורא יושיב את נשמתך. • אלְהַיכְּלִי – בגן העדן. • יְלוּד יוֹסֵף – המשורר. • סֻבֳּלוֹ – עול הגויים, על–פי ישעיה י, כז "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ". • זְקֵנַי – האבות. • לְאוֹהָלַי – לארץ ישראל. • בְּנֵי גִילַי – בני דורי, היושבים עמי בגלות. • מַמְלְלִי – תפילתי. • לְצוּר קוֹנִי – הקב"ה. • יְרַפֵּא מַחֲלִי – יגאלני. |
| כותר |
לבבי יחשקה עפרה |
|---|---|
| מעגל השנה |
לכל עת |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
פירוש
-
• לְבָבִי יַחְשְׁקָה עָפְרָה – הדובר, עם ישראל, רוצה בקרבת האל, שנאמר בו בשיר השירים ב, ט "דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים", וכוונתו לבניין בית המקדש והשבת השכינה אליו. • לְשִׂכְלִי הֶחֱלִי – געגועי החושק גרמו לשכלו שיחלה מאהבה. • וְאָשִׁיר – במקדש הבנוי. • מַמְלְלִי – דבָרִי, שירי. • וּבָאוּ כָּל בְּנֵי חֶבְרָה – כל ישראל שבתימן יתקבצו בארץ. • וְעֹפֶר בָּבְלִי – קהילת בבל וראשיה, שהם מצאצאי דוד המלך. • פְּרִידַת אַהֲבָה קָשָׁה – פרידת האוהבים, הקב"ה וישראל. על–פי שיר השירים ח, ו "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה". • חֶרֶב מְלֻטָּשָׁה – על–פי תהלים ז, יג "חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ". • בָא וְלֹא נָשָׁה – הקב"ה בא לגאול את ישראל ולא שכחו, נשה במשמעות של שכחה, כמו באיכה ג, יז "נָשִׁיתִי טוֹבָה". • וְהֵאִיר אָהֳלִי – הִשרה שכינתו במקדש. • אֲמִיר אַלְחוּר וַאלְאַמְלַאךּ, קַדַ אללַהּ זַיְּנֹהּ – כוונתו כאן ל'שכל הפועל', מושג פילוסופי שפירושו הכוח האלוהי האחראי לפעולת כדור הארץ ולחומר המצוי בו, והוא בדרגה מעל המלאכים המפעילים את 'הגלגלים' – מערכות המזלות המקיפות את העולם החומרי. ל'שכל הפועל' יש חשיבות רבה בפילוסופיה היהודית מימי הביניים, כגון זו של הרמב"ם. המשורר מזכיר שה' הוא שיִּפָּה אותו ונתן לו את הדרו. • עֻקוּל מֻתְפַארִקַה – 'שכלים נבדלים' או 'נפרדים' הם המלאכים המופשטים מחומר וצורה, והם מופקדים על סיבוב הגלגלים. • חְוַאלַי מַסְכִּנֹהּ – כל אלה, 'השכל הפועל' ו'השכלים הנפרדים' סובבים סביב משכנו של הקב"ה ומשרתים אותו. • וִחַאכִּם דַוְרַת אלאַפְלַאךּ, תֻנִיר מִן מַוְטִנֹהּ – השכל הפועל, הוא מטטרון, מושל בתנועת הגלגלים, והם מאירים ומסתובבים מכוחו. • חֲמוּד עֵינִי – כינוי לקב"ה. • וְהַטֵּה אָזְנְךָ – על–פי תהלים יז, ו "הַט אָזְנְךָ לִי שְׁמַע אִמְרָתִי". • פְּדָאֵנִי – הושיעני. • זְכֹר לִבְרִיתְךָ – זכור בריתך עם האבות. • וְלַדַּלִּים תְּנַהֵלָה – תשיב את ישראל לארצם. • סוֹבְלִי – נושא אותי, משגיח עלי. • לַא תַגְ'וַא – אל תתפתה לעצת יצר הרע. • וְתַכְּרַהּ חַיְוְתַךּ – ותבוא לידי כך שתמאס בחייך. • וְתוּב לִלַּה פִי תַמכִּין – שוב לאל ועבוד אותו כל עוד כוחך בך, כמו בקהלת יב, א "וּזְכֹר אֶת בּוֹרְאֶיךָ בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ". • וּפִי כַ'צְ'עַה וּפִי תַרְכִּין – ובהכנעה ובהיסמכות על האל. • אִמוּרַךּ תַנְגְלִי – ואז עסקיך יצליחו. • רַעֲיָה תִכְסֹף וְהִיא תִסְעָדְךָ – חשוק בתורה והיא תעזור לך, כמו בתהלים כ, ג: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ. • וְתִמְצָא חֵן כְּמוֹ יוֹסֵף – שנאמר בו בבראשית לט, ד "וַיִּמְצָא יוֹסֵף חֵן בְּעֵינָיו". • וְתִזְכֶּה – תהיה זכה וטהורה. • זְרוֹעַ אוֹיְבָךְ תַּחְשֹף – תכניע את יצר הרע, על–פי ישעיה נב, י "חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ". • נְצוֹר לִלְשׁוֹנְךָ מֵרָע – על–פי תהלים לד, יד "נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה". • אֲשֶׁר מִצַּד שְׂמֹאל נִגְרָע – יצר הרע מסית את לשונך ופוגע בה; נִגְרָע במשמעות של נמשך, נוצר, ועל דרך הביטוי השלילי. • צְדָקָה לָךְ יְדִיד תִּזְרָע – על–פי הושע י, יב "זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה". • אַל תַּחֲלִיא – לשון חולי, אל תמשוך את לבך אל החטא. • וְנַפְסַך מַא לְהַא תַבְּדִיל – מרמז לעיקרון הישארות הנפש. • וְלַו אלְגִסְם רַקּ – על אף שהגוף מתכלה. • תֻנִיר כַּאלפַנְד בִּאלְקִנְדִיל וְתַנְגוּ אלְגְ'רַק – מכאן מתאר המשורר את שכרו של מי שהולך בעצתו. • אלְגְ'רַק – השקיעה בחטא. • בֻסְתַאן אלַאנְּוַארִי – כינוי לגן העדן. • יִכַ'לִּד סֻכְּנְהַא – הבורא יושיב את נשמתך. • אלְהַיכְּלִי – בגן העדן. • יְלוּד יוֹסֵף – המשורר. • סֻבֳּלוֹ – עול הגויים, על–פי ישעיה י, כז "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יָסוּר סֻבֳּלוֹ מֵעַל שִׁכְמֶךָ וְעֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ". • זְקֵנַי – האבות. • לְאוֹהָלַי – לארץ ישראל. • בְּנֵי גִילַי – בני דורי, היושבים עמי בגלות. • מַמְלְלִי – תפילתי. • לְצוּר קוֹנִי – הקב"ה. • יְרַפֵּא מַחֲלִי – יגאלני.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
