audio items
snunit
קוקיז (עוגיות)

אתר הספרייה הלאומית עושה שימוש בעוגיות (cookies) על מנת לשפר את חווית הגלישה שלך. הגלישה שלך באתר מהווה הסכמה לשימוש בעוגיות. למידע נוסף, אנא עיינו במדיניות הפרטיות

חזרה לתוצאות החיפוש

להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט
playerSongImg
כותר אל הארץ חמדה טובה
מעגל השנה יום הזיכרון ויום העצמאות;יום ירושלים;לכל עת
שפה עברית

תנאי השימוש:

הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.

השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]

תצוגת MARC
פירוש

  • • אֶל הָאָרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה אַךְ אַךְ אַךְ מִי יַעֲלֵנִי – הלוואי ואזכה לעלות אל ארץ ישראל, האהובה והטובה; כינוי הארץ על פי מקראות רבים, למשל ירמיהו (ג, יט): וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי... 'אַךְ אַךְ אַךְ' – ביטוי לא-מילולי המבטא רגשות עזים של צער ותקווה לשינוי.
    • כִּי אֲנִי חוֹלַת אַהֲבָה מִי יִרְפָּאֵנִי – נפשי כה כמהה לארץ עד שאני חולה באהבתי לה, ואין מי שירפא אותי. מיוסד על שיר השירים (ב, ה): סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, יחד עם איכה (ב, יג): ...מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ.
    • בִּקַּשְׁתִּי אֶת בֵּית חֶמְדָּתִי הוּא כַּרְמִי שֶׁלִּי – אני חפץ לראות את בית המקדש, המשול עבורי לכרם של גפנים טובות. מיוסד על ירמיהו (יב, י): רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי נָתְנוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה. לשון הטור רומזת גם לאמור בהקשר אחר בשיר השירים (א, ו): אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי.
    • וְאָנֹכִי לוֹ נִכְסַפְתִּי יוֹמִי וְלֵילִי – כל ימי ולילותי אני מתגעגע לבית המקדש. הלשון מיוסדת על דברי לבן ליעקב אבינו : וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ... (בראשית לא, ל).
    • גַּרְתִּי בְּתוֹךְ אַרְצוֹת עַמִּים כְּשֶׂה פְזוּרָה – גליתי לארצות עמים אחרים, והייתי ביניהם כצאן חסר-הגנה בין חיות טרף, כמתואר בירמיהו (נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. במחרוזת זו מתבטא הדובר כנציג של כל קהל ישראל, ולא רק כאדם פרטי המבכה את גלותו.
    • גַּם עָבַרְתִּי אָרְחוֹת יַמִּים גּוֹלָה וְסוּרָה – נאלצתי לנדוד אפילו בדרך הים, כמי שגולה וסר ממקומו הטבעי. לשון הטור מושאלת מתהלים (ח, ט): צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים. הצירוף 'גּוֹלָה וְסוּרָה' מקורו בישעיהו (מט, כא): וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם.
    • דּוֹדִי אֲנִי לָךְ אוֹחִילָה אַל תִּשְׁכָּחֵנִי – אלוהי, אני מייחל לישועתך, אנא אל תשכח אותי. על פי מיכה (ז, ז): וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי. המשורר, המייצג כבמחרוזת הקודמת את כנסת ישראל, מתאר את הקדוש ברוך הוא בדמות הדוד האהוב של שיר השירים, ככתוב שם (ב, טז): דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, וכן שם (ז, יא): אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.
    • עִמְּךָ דוֹד כְּבַתְּחִלָּה מִי יִתְּנֵנִי – הלוואי אזכה לחדש ימינו כקדם ולשהות במחיצתך, אלוהי, כבעבר. ברקע הטור עומדים דברי ישעיהו (א, כו): וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה... וכן איוב (כט, ב): מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי.
    • הַדְרַת עִיר יְרוּשָׁלַיִם נַפְשִׁי נִכְסְפָה – אני משתוקק לשוב ולראות את יפי ירושלים. מבוסס על תהלים (פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי.
    • מִי יִתֵּן לִי כְנָפַיִם בָּהֶם אָעוּפָה – הלוואי יכולתי לעוף כציפור ממקום גלותי אל ירושלים. רעיון זה מוכר היטב מכמה שירים של ר' יהודה הלוי, גדול משוררי ספרד, למשל מן הפיוט 'יונה מה תהגי': "וְלוּ יִתֶּן לִי / אֵבֶר כַּדְּרוֹר / לָעוּף אֶל תִּלִּי / לִקְרֹא לִי דְרוֹר".
    • וְאֶתְעַלֵּס בָּאֲהָבִים עִם חֶמְדַּת לִבִּי – כשאגיע לארץ הקודש, אזכה ליהנות מן הקשר האינטימי עם אלוהי. לשון הטור מושאלת מן הכתוב במשלי (ז, יח): לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים.
    • אֲהַלְּלוֹ בְּתוֹךְ רַבִּים בְּאֶרֶץ צְבִי – ואז אוכל לשבחו בשיר והלל בקרב כל העם בארץ ישראל, ככתוב בתהלים (קט, ל): אוֹדֶה ה' מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ. 'אֶרֶץ צְבִי' – כינוי מקראי לארץ ישראל, ראו למשל ירמיהו (ג, יט): וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי...


יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?