audio items
snunit
Back to search results

אל הארץ חמדה טובה

Enlarge text Shrink text
  • Piyut
playerSongImg
Title אל הארץ חמדה טובה
Cycle of the Year יום הזיכרון ויום העצמאות;יום ירושלים;לכל עת
Language עברית

תנאי השימוש:

This item is subject to copyright law and/or the terms of an agreement. All of the following are prohibited unless written permission from the copyright owner and the owner of the collection is obtained: Reproduction, publication, distribution, public performance, broadcasting, dissemination via the Internet or by any other means, and creating a derivative work of the item (for example, translation, modification or adaptation) in any form or by any means, whether digital or physical.

Notwithstanding the above, the user is entitled to make any permitted uses as defined in the Israeli Copyright Law (5768-2007), such as “fair use”. In any case, the name(s) of the creator(s) must be specified when making use of their work. It is forbidden to harm the author’s dignity or reputation by means of altering the item or damaging the item.

Use of the item is also subject to the terms of use of the Piyut and Prayer website.

If you believe that there is an error in the information above, or in case of any concern of copyright infringement in connection with this item, please contact us by e-mail: [email protected]

MARC RECORDS
Piyut Interpretation

  • • אֶל הָאָרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה אַךְ אַךְ אַךְ מִי יַעֲלֵנִי – הלוואי ואזכה לעלות אל ארץ ישראל, האהובה והטובה; כינוי הארץ על פי מקראות רבים, למשל ירמיהו (ג, יט): וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי... 'אַךְ אַךְ אַךְ' – ביטוי לא-מילולי המבטא רגשות עזים של צער ותקווה לשינוי.
    • כִּי אֲנִי חוֹלַת אַהֲבָה מִי יִרְפָּאֵנִי – נפשי כה כמהה לארץ עד שאני חולה באהבתי לה, ואין מי שירפא אותי. מיוסד על שיר השירים (ב, ה): סַמְּכוּנִי בָּאֲשִׁישׁוֹת רַפְּדוּנִי בַּתַּפּוּחִים כִּי חוֹלַת אַהֲבָה אָנִי, יחד עם איכה (ב, יג): ...מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ בְּתוּלַת בַּת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ.
    • בִּקַּשְׁתִּי אֶת בֵּית חֶמְדָּתִי הוּא כַּרְמִי שֶׁלִּי – אני חפץ לראות את בית המקדש, המשול עבורי לכרם של גפנים טובות. מיוסד על ירמיהו (יב, י): רֹעִים רַבִּים שִׁחֲתוּ כַרְמִי בֹּסְסוּ אֶת חֶלְקָתִי נָתְנוּ אֶת חֶלְקַת חֶמְדָּתִי לְמִדְבַּר שְׁמָמָה. לשון הטור רומזת גם לאמור בהקשר אחר בשיר השירים (א, ו): אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי.
    • וְאָנֹכִי לוֹ נִכְסַפְתִּי יוֹמִי וְלֵילִי – כל ימי ולילותי אני מתגעגע לבית המקדש. הלשון מיוסדת על דברי לבן ליעקב אבינו : וְעַתָּה הָלֹךְ הָלַכְתָּ כִּי נִכְסֹף נִכְסַפְתָּה לְבֵית אָבִיךָ... (בראשית לא, ל).
    • גַּרְתִּי בְּתוֹךְ אַרְצוֹת עַמִּים כְּשֶׂה פְזוּרָה – גליתי לארצות עמים אחרים, והייתי ביניהם כצאן חסר-הגנה בין חיות טרף, כמתואר בירמיהו (נ, יז): שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיוֹת הִדִּיחוּ הָרִאשׁוֹן אֲכָלוֹ מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְזֶה הָאַחֲרוֹן עִצְּמוֹ נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל. במחרוזת זו מתבטא הדובר כנציג של כל קהל ישראל, ולא רק כאדם פרטי המבכה את גלותו.
    • גַּם עָבַרְתִּי אָרְחוֹת יַמִּים גּוֹלָה וְסוּרָה – נאלצתי לנדוד אפילו בדרך הים, כמי שגולה וסר ממקומו הטבעי. לשון הטור מושאלת מתהלים (ח, ט): צִפּוֹר שָׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם עֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים. הצירוף 'גּוֹלָה וְסוּרָה' מקורו בישעיהו (מט, כא): וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם.
    • דּוֹדִי אֲנִי לָךְ אוֹחִילָה אַל תִּשְׁכָּחֵנִי – אלוהי, אני מייחל לישועתך, אנא אל תשכח אותי. על פי מיכה (ז, ז): וַאֲנִי בַּה' אֲצַפֶּה אוֹחִילָה לֵאלֹהֵי יִשְׁעִי יִשְׁמָעֵנִי אֱלֹהָי. המשורר, המייצג כבמחרוזת הקודמת את כנסת ישראל, מתאר את הקדוש ברוך הוא בדמות הדוד האהוב של שיר השירים, ככתוב שם (ב, טז): דּוֹדִי לִי וַאֲנִי לוֹ הָרֹעֶה בַּשּׁוֹשַׁנִּים, וכן שם (ז, יא): אֲנִי לְדוֹדִי וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ.
    • עִמְּךָ דוֹד כְּבַתְּחִלָּה מִי יִתְּנֵנִי – הלוואי אזכה לחדש ימינו כקדם ולשהות במחיצתך, אלוהי, כבעבר. ברקע הטור עומדים דברי ישעיהו (א, כו): וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה... וכן איוב (כט, ב): מִי יִתְּנֵנִי כְיַרְחֵי קֶדֶם כִּימֵי אֱלוֹהַּ יִשְׁמְרֵנִי.
    • הַדְרַת עִיר יְרוּשָׁלַיִם נַפְשִׁי נִכְסְפָה – אני משתוקק לשוב ולראות את יפי ירושלים. מבוסס על תהלים (פד, ג): נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשִׁי לְחַצְרוֹת ה' לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי.
    • מִי יִתֵּן לִי כְנָפַיִם בָּהֶם אָעוּפָה – הלוואי יכולתי לעוף כציפור ממקום גלותי אל ירושלים. רעיון זה מוכר היטב מכמה שירים של ר' יהודה הלוי, גדול משוררי ספרד, למשל מן הפיוט 'יונה מה תהגי': "וְלוּ יִתֶּן לִי / אֵבֶר כַּדְּרוֹר / לָעוּף אֶל תִּלִּי / לִקְרֹא לִי דְרוֹר".
    • וְאֶתְעַלֵּס בָּאֲהָבִים עִם חֶמְדַּת לִבִּי – כשאגיע לארץ הקודש, אזכה ליהנות מן הקשר האינטימי עם אלוהי. לשון הטור מושאלת מן הכתוב במשלי (ז, יח): לְכָה נִרְוֶה דֹדִים עַד הַבֹּקֶר נִתְעַלְּסָה בָּאֳהָבִים.
    • אֲהַלְּלוֹ בְּתוֹךְ רַבִּים בְּאֶרֶץ צְבִי – ואז אוכל לשבחו בשיר והלל בקרב כל העם בארץ ישראל, ככתוב בתהלים (קט, ל): אוֹדֶה ה' מְאֹד בְּפִי וּבְתוֹךְ רַבִּים אֲהַלְלֶנּוּ. 'אֶרֶץ צְבִי' – כינוי מקראי לארץ ישראל, ראו למשל ירמיהו (ג, יט): וְאָנֹכִי אָמַרְתִּי אֵיךְ אֲשִׁיתֵךְ בַּבָּנִים וְאֶתֶּן לָךְ אֶרֶץ חֶמְדָּה נַחֲלַת צְבִי...

Have more information? Found a mistake?

This may also interest you

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

Who Is the Empty Chair at the Passover Seder Intended for?

While we all sit, as we do every year, at the Seder table, while we sing, ask questions, read the Haggadah and enjoy the holiday meal, hundreds of families among us will not be able to do this. Their holiday spirit, their joy, their loved ones were taken from them.  Their loved ones were kidna

To the article on our blog
Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

Let’s Raise a Glass for Miriam the Prophetess

As opposed to the Passover Haggadah, the Jewish Midrash tells us of the significant role played by Miriam the Prophetess in the Exodus from Egypt. Every Passover we are told of the Children of Israel’s journey from slavery to freedom, but it often goes unmentioned that Miriam the Prophetess, sister

To the article on our blog
World War II

World War II

World War II was the most destructive and deadly war in human history. The war officially began when Nazi Germany invaded Poland on September 1, 1939. Although the invasion of Poland is commonly seen as the first act of war, Nazi Germany’s annexation of Austria and its occupation of Czechoslovakia i

More on this subject